Golf_91

היי, רכשתי לאחרונה אופל אסטרה. על ציפוי העור של ההגה ישנו מעין חספוס כזה, כמו שניתן לראות בתמונות. כשמעבירים על זה מגבון לח, המגבון נהיה שחור. האם קרה למישהו? הייתי שמח לדעתכם זה בלאי / קילוף של העור. וכמובן האם ניתן לתקן או שזה כבר אבוד.

כמובן שכל רכב נבדק לגופו ואני מוכן להתפשר על הרבה דברים, אבל כנראה שלעולם לא ארכוש רכב סדאן. פשוט לא מתחבר למרכב הזה.

לילה טוב, אני בוחן את האופציה של רכישת גולף מהדור החמישי (2004-2009) עם המנוע FSI 2.0. אין הרבה כאלה בלוח, אך בכל אופן אשמח אם מישהו שהחזיק בעבר את הרכב יכול לתת חוות דעת בנושא של אחזקה, צריכת דלק, ביצועים וכו'... כמו כן, האם ידוע למישהו האם הרכב משודך ל-DSG6 או לגיר אחר? תודה מראש

בדיוק. מאזדה 3 הייתה יכולה להיות מכונית מאוד נחשקת בעיניי אם היא לא הייתה מציפה את כבישי ישראל תודות לחברות הליסינג.

לפי הפרדוקס של ברס, הוספת כבישים לא בהכרח משפרת את זרימת התנועה, ואף יכולה לעשות את ההפך ולהחמיר אותה.

בשנים האחרונות נהוג בקרב רוב הרוכשים שמגיעים לקנות רכב באולם התצוגה או בלוחות, שרווקים ירכשו מיני ומשפחות צעירות יבחרו בג'יפון. כך שסיגמנט המיני חזק מאוד בישראל, והפיקנטו הפכה להיות מובילת הקטגוריה הזו. כיצד? כמה סיבות, לפי דעתי: 1. היא הגיעה בתזמון מושלם - בתחילת העשור, כאשר רכבי מיני הפכו לפופולריים בארץ. 2. עיצוב מושך עיניים שקורץ לצעירים. 3. המותג קיה שהיה אז בתנופה, ושידר סולידיות ואמינות. 4. מחיר עממי ו-VFM. כמובן שכל אלו מנקודת מבטו של הרוכש הממוצע שאינו מגלה הבנה רבה בעולם הרכב. תוך זמן קצר מהשקתו ב-2011 הרכב הפך פופולרי מאוד, ותופעת העדר (או: "חבר מביא חבר") העלתה לשחקים את נתוני המכירה, עד שביסס את מקומו במקומות הראשונים בטבלת המכירות.

ערב טוב. כבר קרוב לעשור שכמעט כל נהג על הכביש מחזיק בטלפון חכם ובו אפליקציית "Waze", שיכולה לתת לכל מבקש תמונת מצב מדוייקת להפליא של התנועה בדרכים - וזה כולל פקקי תנועה, תאונות, חסימות וכו'... ולמרות זאת, דיווחי התנועה בתחנות הרדיו השונות עדיין כאן, וכנראה לא יעלמו בזמן הקרוב. האם אתם נעזרים בדיווחי התנועה מן הרדיו? ואני לא מדבר על אלו שעובדים במשרות נהיגה שונות וחיים על הכביש, אלא על כל אדם ממוצע שנוסע בבוקר לעבודה וחוזר בערב הביתה. האם אתם חושבים שקיים היום צורך משמעותי בהם? או שאולי מרבית האנשים לא ירגישו בחסרונם? אשמח לשמוע כל דעה.

תודה לך את הריפוד סידרתי אצל גבי גרין בפ"ת. הוא פירק את דיפון התקרה בשלמותו, התקין עליו ריפוד חדש (בצבע זהה לקודם), והחזיר למקום. העבודה נעשתה באופן מקצועי מאוד ואני מרוצה בהחלט.

אכן קומפורטליין. גם אני הופתעתי שהמגינים בצבע שחור ולא בצבע הרכב.

גולף MK4, נעים להכיר יש משהו אייקוני בעיצוב של הגולף הזו. האלמנט הראשון שיבלוט מולכם הוא הפנסים הקדמיים שלה, שזיכו אותה בשבחים ופרסים כשהוצגה. אך עדיין, אני חושש שרוב האנשים דווקא לא יתרשמו עמוקות - ויגידו על המראה שלה שהוא מרובע מדיי, משעמם, חסר מעוף. ומה אני חושב? לדעתי זה טעם נרכש. רק כשנישאתי לכלה התחלתי לראות את הצדדים היפים שבה, ויש בהחלט כאלה. זאת לא אהבה ממבט ראשון ולא סטוץ - זוהי מערכת יחסים לחיים. אז נתחיל מתעודת זהות זריזה: הגולף הזו נמכרה בישראל בין 1998 ל-2004. היא מבוססת על פלטפורמת PQ35 של הקונצרן, ששימש בזמנו גם את הג'טה (אז נקראה בישראל בורה), ה-A3, האוקטביה, הלאון ועוד כמה חברות מועדון. המנועים שהגיעו לארץ (בתקופות שונות): בנזין בנפח 1.4 ל', 1.6 ל', 1.8 ל' (בדגם ה-GTI) י, 2.0 ל' וגם 2.3 ל' (בגרסה החמה V5, שהגיעה לאחר מספר שנים), כמו כן מנוע דיזל TDI בנפח 1.9 ל'. הלקוח הישראלי יכל לבחור בין תיבת הילוכים ידנית 5 הילוכים, או אוטומטית 4 הילוכים. כמו כן היו מספר רמות גימור, כאשר הנפוצות היו: Generation, Comfortline ו-Highline שהגיעה ב-V5. בסיס הגלגלים: 251 ס"מ. נפח תא מטען: 330 ליטר. משקל: 1190 ק"ג. תודה ל-"אוטו של פעם". הרכישה לפני קצת יותר משנה החלטתי להחליף את ה-307 XSI שלי לרכב קצת יותר "מיושב". סיבה נוספת להחלפה הייתה המיאוס במרכב 3 דלתות שהיה פחות נוח בסופי שבוע, כאשר הסעתי אנשים ברכב. ידעתי מיד לאן מועדות פניי. לאחר בדיקה בלוחות הבנתי שהדור ה-4 הכי יתאים לי לכיס. סיבה נוספת נוספת לבחירתי בדגם הזה - בפסקה האחרונה. אז כן, מדובר ברכב די מיושן. אבל בכל זאת משהו בו קסם לי מאוד. כמו כן, התרשמתי שמדובר במכלולי הנעה אמינים יחסית, ואני מתכוון לדגם האוטומטי עם המנוע 2.0 ל', עליו ארחיב בהמשך. החיפוש היה קצר מאוד, כי במהרה מצאתי את האקזמפלר הנבחר: שנת 2001, יד ראשונה, רמת גימור Comfortline, מצב מכני לא רע ורושם טוב מצד הבעלים שגם הסכימה למחיר שהצעתי. ידיים נלחצו, תשלום הועבר באפליקציה, והופ! התחדשתי ברכב ישן. יישור קו המצב הקוסמטי של הרכב היה סביר ולא יותר. לאחר התלבטות קצרה החלטתי לתקן שני שפשופים שהפריעו לי מאוד. העלות - 700 ש"ח. בפנים - המצב יותר טוב. עם זאת, לא היה ניתן להימנע מתיקון ריפוד הגג שצנח מן התקרה (תופעה נפוצה) בעלות של 500 ש"ח. טסה אחת הייתה חסרה, לכן החלטתי להזמין רביעייה חדשה ב-180 ש"ח. שבוע לאחר הרכישה הגעתי למוסך רון ליישור קו וטיפול. בתחילה בוצעה נסיעת מבחן עם אופיר, שבמהלכה הוא התרשם כי הרכב די שמור מבחינה מכנית. לרכב בוצע טיפול גדול + החלפת תותבים. ועכשיו - הסיקור: מאחורי ההגה: אז איך היא נוסעת? נסיעת המבחן הייתה מאירת פנים. המנוע הרגיש מלא חיים, והאיץ בחן וללא מאמץ. זה בהחלט הפתיע אותי. אז בואו נכנס מעט לפרטים הטכניים: מנוע זה ידוע בשם APK, נפחו 2.0 ליטרים וההספק שלו צנום במיוחד: 115 כ"ס. לא נשמע מלהיב במיוחד, נכון? אז זהו, שסגולתו של המנוע הזה הוא הממונט המקסימלי של 17 קג"מ שמגיע ב-2400 סל"ד בלבד (!). ואני מזכיר, זהו מנוע אטמוספרי. המשמעות - כוח זמין במעט מאמץ, יחסית. עוד דבר שאני אוהב ברכב הזה, זה את דוושת הדלק. היא מגיבה כמעט מיד, ללא כל השהיה. לפי דעתי מדובר במצערת מכנית, אך אולי אני טועה. בכל אופן, זה בהחלט מוסיף לחוויית הנהיגה. תיבת ההילוכים פחות הצטיינה כאן. מדובר בתיבה פלנטרית העונה לשם 01M ולה 4 הילוכים. היא אמנם עושה את עבודתה בצורה טובה, אך יש חבטות מדי פעם (בעיקר בהאצה מהירה) והייתי שמח אם היה עוד הילוך או שניים - כי במהירות שיוט של 120 קמ"ש, הסל"ד כבר נושק ל-3500. המתלים רכים למדיי (ובוודאי התרככו עוד יותר במהלך שנותיו של הרכב) ולא מדובר כלל ברכב דינמי. תקיפת פניות לא מומלצת כאן בכלל. עם זאת, נדמה שהם מגיעים לסגירה לעיתים תכופות מדיי. לא כיף, אבל מתרגלים. נוחות נסיעה, מרווח ובידוד רעשים המושבים של הרכב מעט נוקשים אך תומכים בגב לא רע. לא הרגשתי עייפות מיוחדת או אי נוחות בגב לאחר נסיעות ארוכות. הבעיה מתחילה בשיוט במהירות גבוהה. החל מ-120 קמ"ש המנוע מייצר הרבה רעש וחסרונו של בידוד הרעשים מורגש מאוד. ב-140, רעשי הרוח והמנוע יחדיו יכולים להיות מאוד לא נעימים והפתרון היחיד לכך הוא להפעיל מוזיקה. למזלי, אני לא מרבה לנסוע מחוץ לעיר. נסיעה מנהלתית בתוך העיר היא דווקא די נעימה. המנוע שקט יחסית (כל עוד הרגל לא כבדה על הדוושה) ואפשר לשקוע בתחושת נינוחות וליהנות מן הדרך. בסיס הגלגלים של הרכב, כמו שצויין קודם, הוא 251 ס"מ בלבד - קטן במעט מזה של הפולו החדשה, שהיא להזכירכם, סופר-מיני. אולי בסטנדרטים של לפני שני עשורים זה היה מספיק, אך היום בטוח לא. העניין מתבטא בעיקר במרווח ברכיים צנום למדיי לנוסעים מאחור. עם זאת, מרווח הראש מצויין, וגם שדה הראייה. אבזור ובטיחות אז נתחיל מן הנושא החשוב, שהוא הבטיחות. במבחני הריסוק המחמירים של NCAP בזמנו, הרכב קיבל 4 כוכבים. לרכב 4 כריות אוויר, ABS ו-ESP. בסה"כ לא רע לתקופה. היום? הרבה פחות. רשימת האבזור די קצרה כאן לצערי, ומסתכמת ב-4 חלונות חשמל (אחד אוטומטי), נעילה מרכזית, כיוון מראות חשמלי, בקרת אקלים, משענת יד, וסך שמש קטן וחביב מעל המראה המרכזית תאי האחסון ברכב לוקים בחסר. כנראה שהמכונית הזו פשוט לא רוצה שיאחסנו בה הרבה דברים. ועוד דבר: בתא המטען של הרכב, בתוך תא ייעודי בצד, גיליתי להפתעתי מטף כיבוי. אם רציתם לדעת אז כן, בדקתי והוא תקין. צריכת דלק - אני מצטער, אך את הנתון הזה מעולם לא מדדתי. יש לזכור שמדובר ברכב בעל מנוע מיושן ורב נפח, כך שאני לא מצפה לבשורה בעניין הזה, וזה גם לא כל כך מעסיק אותי, למען האמת. אמינות - ובכן, אני מחזיק את הרכב רק שנה, אך בכל זאת אומר: מאז היישור קו שבוצע אחרי קניית הרכב, אני ורון לא התראינו. הרכב נסע כ-10,000 ק"מ בשנה זו. בעוד כמה שבועות אקפוץ לטיפול השנתי - מקווה שלא יהיו הפתעות. ועכשיו, עוד כמה מילים לקראת סיום. למה אני "ברוגז" עם דגמי הגולף המאוחרים? הסיבה לכך טמונה ב-DSG. שלא תבינו אותי לא נכון, מדובר בתיבת הילוכים מעולה - כל עוד הרכב אינו במצב של זחילה בפקקים. לצערי, אני מבלה לא מעט זמן בפקקים. המצמדים של הגיר פשוט לא אוהבים שהרכב זוחל. הם "מתבלבלים", מייצרים חבטות, נשחקים מהר, ואז, לאחר זמן מה, מתחילות הרעידות. זה לא מתאים לי. לכל אחד אחר אולי כן, לי לא. תנו לי גיר פלנטרי קלאסי שעושה את העבודה, גם אם אינו מהיר ויעיל כמו אחיו הרובוטי. ברגע שייצרו גולף אוטומטית ללא DSG (אולי תבוא הבשורה מן הגולף החשמלית), אהיה הראשון בתור לרכוש אחת. טל"ח - אם מצאתם טעות בסיקור, אשמח אם תוכלו לציין זאת בפניי, ולנהוג בסלחנות

ערב טוב, בחלוף שנה מאז שרכשתי את הרכב הנוכחי שלי, פולקסווגן גולף שעוד מעט תחגוג 18 שנים, החלטתי לכתוב לכם סיקור, וגם טור אישי על הדגם. * אם ברצונכם לדלג אל הסיקור, גללו למטה אל התגובה הראשונה הקדמה, וקצת עליי אני די אנונימי בפורום, אז אספר על עצמי בקצרה. שמי יובל, בן 28, רווק, וסטודנט למחשבים מרמת גן. חיידק המכוניות התחיל אצלי בגיל מאוחר יחסית - 21, כאשר הוצאתי את רישיון הנהיגה. מאז אני מחובר באינפוזיה לקארספורום (בעיקר קורא ופחות כותב). בשנותיי הלא רבות כל כך, נהגתי על לא מעט רכבים. ניצלתי כל הזדמנות שהייתה לי לקחת לסיבוב רכב של חבר / בן משפחה / מכר / כל אדם אחר שלא חשד בשפיותי אחרי כל זה, אין ספק שהמכונית שהשאירה עליי את החותם העמוק ביותר היא הגולף של פולקסווגן. במרוצת הזמן נהגתי על כל הדגמים החל מהדור ה-4 ועד הנוכחי. לכולם יש DNA משותף. מהו בדיוק? על זאת אנסה לענות בהמשך. מורשת החיפושית טוב, אז אי אפשר להתחיל לספר על הגולף לפני שמדברים על האם הרוחנית שלה - החיפושית. למי שלא מכיר את הסיפור: החיפושית נולדה בגרמניה בשנות ה-30 של המאה העשרים. היזם של הפרוייקט היה לא אחר מאשר אדולף היטלר, שחזונו היה לייצר מכונית עממית ופשוטה, שיכולה להכיל משפחה בת חמישה נפשות, מהירה מספיק בשביל לשייט בכבישים מהירים ב-100 קמ"ש, להיות בעלת מנוע מקורר אוויר וכמובן שמחירה יהיה שווה לכל נפש. "רכב לכל פועל". במרוצת השנים הפרוייקט שהחל בידיהם של אנשי תעשיית הרכב הגרמנית (ובראשם פרדיננד פורשה) הועבר לחברה חדשה שהוקמה לצורך המשימה, ושמה, בטח כבר ניחשתם - "פולקסווגן". מכונית העם. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ייצור המכונית הופסק, והמפעל בוולפסבורג ניזוק קשות במהלכה. כשהסתיימה המלחמה, נדמה היה שהסיכוי להחזיר לסדרו את ייצור ה"חיפושית" שואף לאפס. כנגד סיכויים אלו, קצין בריטי צעיר ומוכשר בשם איוון הירסט, הצליח לשקם את המפעל ולחזיר אותו לפעולה. ב-1949 המפעל הועבר לידי ממשלת מערב גרמניה. ובכן, היום ניתן לומר שהחיפושית לא הייתה רק אחת המכוניות הנמכרות ביותר בכל הזמנים, עם 21 מיליון יחידות שנמכרו עד שנת 2003, אלא גם סמל שנחקק היטב בעולם הרכב ובתרבות המערבית. *אתם מוזמנים לקרוא את הסיפור הזה בהרחבה בעמוד הפודקאסט הזה של "עושים היסטוריה" שתומלל בשלמותו. לידתה של הגולף ב-1970 החיפושית כבר הייתה מיושנת למדיי ובפולקסווגן החלו לתכנן את בואה של היורשת. אין ספק שאלו היו נעליים גדולות למדיי להיכנס אליהם. למשימה הם שכרו את את המעצב האיטלקי ג'ורג'טו ג'וג'ארו, וזה ישב אל שולחן השרטוטים ויצר את הגולף. עיצוב הרכב התאפיין בקווים חדים המזכירים קיפולי נייר - סגנון שהיה חותמו האישי של ג'וג'ארו. השם שנבחר לרכב היה על שם הזרם הימי "גולף" (Gulf stream באנגלית, Golfstrom בגרמנית). הגולף הייתה רכב מודרני בהרבה מן החיפושית. היא הציעה מרכב האצ'בק ושלדת מתכת אחודה; הנעה קדמית; מנועי 4 צילינדרים מקוררי מים, תוצרת אאודי; הנפחים שהוצעו (בתקופות שונות, לא כולל דגם ה-GTI): בנזין 1.1, 1.3, 1.5, 1.6 ודיזל 1.5 ו-1.6; ההספקים נעו בין 49 כ"ס במנוע ה-1.1 ל-73 כ"ס במנוע ה-1.6; תיבות ההילוכים שהוצעו: 4 הילוכים ידניים (מאוחר יותר, 5), ו-3 הילוכים אוטומטיים; בסיס הגלגלים היה 240 ס"מ. זהה לחיפושית, אך המרווח הפנימי גדל משמעותית בזכות המרכב ה"קופסאתי" החדש; משקלה הנקי: 790 ק"ג. ב-1974 החלו המכירות. במהלך 9 שנות תקופת ייצורו - היה הדור הראשון של הגולף לאחת המכוניות הנמכרות ביותר באירופה. מאז ועד היום... צרה הקורה (או הפוסט) מלהכיל את ההיסטוריה הארוכה של הדגם, דורותיו ותתי הדגמים השונים שלו. מאז יצאה את שערי המפעל, הגולף הפכה לספינת הדגל של פולקסווגן. היא איתנו כבר 44 שנים. כבר מזמן שאינה לא רק רכב אהוד, אלא גם אמת מידה משמעותית בסגמנט המשפחתיות הקומפקטיות. כתבי הרכב משווים אליה רבות, ויצרניות רבות מנסות לעלות על הנוסחא הכל כך מוצלחת שלה. ואני לא מדבר על דגמי ה-GTI שיצרו לעצמם מורשת מפוארת משלהם. גם אני נפלתי בקסמיה. זה לא קרה ביום אחד, האמנם. ביליתי זמן רב בלתהות מהו סוד ההצלחה שלה? מה גורם לנהגים לרכוש אותה שוב ושוב ברחבי העולם? אפילו בישראל, שסוגדת לתוצרת היפנית והקוריאנית, לגולף יש מקום של כבוד בטבלת המכירות (בסקטור הפרטי, כמובן). אם תשאלו אותי, ישנם מספר גורמים מרכזיים לכך: (1) - הסטריאוטיפ החיובי של "תוצרת גרמניה". אין ספק שהתוצרת הגרמנית נתפשת בהרבה מקומות בעולם (וגם בישראל) כמדד לאיכות. גם אם בפועל ניתן למצוא אין ספור דוגמאות שיסתרו זאת, לא ניתן לשנות את הדעה הקדומה שהתקבעה היטב בראשם של נהגים רבים. (2) - הטכנולוגיה. פולקסווגן עשתה מאמצים (במיוחד בשני העשורים האחרונים) להביא את הטכנולוגיה העדכנית ביותר לגולף. בין אם מדובר במכלולי הנעה, אמצעי בטיחות, אביזרים ומה לא. זה נכון שבשנים האחרונות היא כבר לא ממש חוד החנית בתחום, אך עדיין נהגים רבים כבר התמכרו לשילוב TSI+DSG ולא יהיו מוכנים לוותר עליו. (3) - איכות החומרים וההרכבה. הגולף התנערה כבר מזמן מתדמית "מכונית העם" של החיפושית, והחלה להציע בדורותיה המאוחרים "תחושת פרימיום" לבעליה, גם אם אינה ממש מכונית פרימיום בהגדרתה. עצם העובדה ש-VW הינה קונצרן גדול, מאפשר לה לייצר חלקים רבים ברכב במשותף למספר מותגים, וכך להציע ללקוח איכות גבוהה יחסית במחיר נמוך. (4) - התדמית הויזואלית. הגולף אף פעם לא הציגה מראה פורץ גבולות או עוצר נשימה. בכל זאת, רבים מתאהבים בה בקלות בזכות העיצוב הזה, דווקא בגלל היותו שמרני ומאופק. הוא מצליח להישאר אופנתי לאורך שנים רבות, הוא אלגנטי, סולידי ומכבד את בעליו באשר הוא - וזוהי סגולתו. צורת המרכב של הגולף שגורמת לה להיראות קטנה מבחוץ, ולהציע מרווח מכובד בפנים - מהווה יתרון גדול. אבל... זו דעתי בלבד. מה אתם חושבים? טל"ח - אם מצאתם טעות בפוסט, אשמח אם תוכלו לציין זאת בפניי, ולנהוג בסלחנות * הסיקור יעלה בתגובה הראשונה - בתוך כמה דקות.

המתאם הזה נקרא "Add a circuit". צריך להיות כזה לחשמלאי רכב / מתקיני מערכות למיניהם. אם תגלה איך קוראים לנ"ל בעברית (אני לא מצאתי), אולי תצליח למצוא את זה בחנות בארץ.

זו לא סתם רוח, זה מיני טורנדו. או כך לפחות טוען החזאי של ynet.

יכול להיות שהפרסומים שראית מתייחסים לרכבי 0 ק"מ? אם כן, אז בהחלט מתאפשרת אספקה מיידית. מדובר ברכבים מחברת ליסינג, שברכישתם הקונה הוא היד השנייה.

כיצד אף אחד לא התייחס לשיפור החשוב ביותר באתר? התמונות. סוף סוף תמונות בגודל נורמלי. לא צריך זכוכית מגדלת כדי לראות את הרכבים.

לפי דעתי, בגלל שהרבה קונים מתקשרים ומבקשים להוריד את המחיר באלפי שקלים (וזה במקרה הטוב) המוכרים מראש נוקבים במודעה במחיר גבוה יותר ממה שהם מצפים למכור בפועל.

ה"ממתק" של טויוטה, ה-CHR כמעט משווה מסירות לקורולה. כמו כן, כמות מסירות מזערית לדגם הטורבו אל מול ההיברידי. האם זה בגלל העדפה לחיסכון בדלק או שפשוט לקוחות טויוטה מפחדים מטורבו?

אז אני מבין שנגמרו ימי ה-"דשבורד קיר"

^ אכן רעיון טוב. למיטב הבנתי זה לא בעיה להוסיף כפתורים לדגם ה-LX. זכור לי שראיתי כאן מדריך בפורום, בצע חיפוש. יש לך גם אופציה נוספת, המוצר הזה שרכשתי ואני ממליץ עליו. זה מתאים לכמעט כל מערכות המולטימדיה למיניהן.

1. האם בתחילת נסיעה איטית, ע"י עזיבה עדינה של דוושת הברקס, הרכב רועד? 2. האם בזחילה איטית במיוחד, כשדוושת ברקס חצי לחוצה, הרכב הרועד? אם התשובה לשתי השאלות הללו היא כן, סיכוי טוב מאוד שהקלאצ'ים בגיר עייפים.

המצב אכן מטריד מאוד. אני גר ועובד במרכז. בכל בוקר שאני נוסע לעבודה, מלפניי, מאחוריי ומצדדי אני רואה מכוניות שגילן לא עולה על 4 שנים. בנוסף לכך, כמעט שליש מהמכוניות שאני רואה, הינן בעלות לוחית רישוי של 8 ספרות (כלומר עלו לכביש אחרי יוני 2017). אני חושב שזה מעיד על מה שקורה בישראל, ובמיוחד בגוש דן, בשנים האחרונות - עליה בלתי פוסקת במכירות רכב חדש.

תרומתי הקטנה לנושא: בעבר הלא רחוק התלבטתי בין שני אקזמפלרים זהים פחות או יותר. מה שהכריע את הכף היה נהיגת המבחן, שברכב השני עשתה רושם טוב יותר. המנוע הרגיש חי יותר. ללא האינדיקציה הזו לא הייתי מצליח לבצע את ההחלטה בלב שלם.

נפח המנוע אינו מדד לביצועים. לפאביה מנוע טורבו שמפיק יותר מומנט ולמאזדה מנוע אטמוספרי. ולכן הפאביה זריזה יותר במקרה הזה, אף על פי שנפח המנוע שלה קטן בהרבה.

לפי ההסבר כאן, המערכת מזהה תנועות חריגות בהגה וסטייה מנתיב הנסיעה.