MiG

מחפש עבור אבא שלי, אדם בשנות ה50 המוקדמות. עבד כשני עשורים בסיסטם של mac-ים (כ-100 עמדות) יחד עם אחראויות כלל ארגוניות על הרשאות, AD וExchange, מדפסות etc (כ-500 עמדות) לאחר שקוצץ בקורונה ביצע קורס במשך ארבעה חודשים מטעם אמאזון העולמית על AWS ונושאים נוספים כמו סקריפטינג בבאש, לינוקס, תקשורת, SQL כדי להחשף לנושאים שלא התעסק בהם בהרחבה ולהגדיל את הידע לקראת המשרה הבאה. מחפש עבודה בין תל אביב לחיפה, לא מקובע ומוכן ללמוד ולהעמיק בתחומים הרלוונטיים גם בעולמות הענן, וירטואליזציה וינדוס/לינוקס. בעדיפות מקום שיודע להשקיע בעובדים לטווח הארוך - לא מדובר באדם שידלג בין מקומות עבודה כל 3 שנים. אם נשמע רלוונטי, אשמח לשלוח קו"ח מלאים בפרטי

קשה לי לומר מהצילום מסך שפות״ש הביא לכאן, אבל תיאורטית זו לא נראית תקרה זיזית כך שבאופן יחסית קל ניתן לשנות רק את עובי התקרה של המרפסת בלבד. אם זה נופל על מרפסת אחרת של מישהו מתחתיו, הפרשי המפלסים מטשטשים במעבר בין חלקי המבנה. אם זה נופל על דירה של מישהו מתחתיו, כמובן שאי אפשר לשנות את גובה התקרה באמצע הבית שלו ולכן יהיה צורך לעבות את כל התקרה כדי לקבל גובה אחיד או להגדיל את עובי התקרה כלפי מעלה ולא כלפי מטה (תיאורטית, לא חושב שבאמת יעשו כזה דבר). מבחינת תוספת לעובי, הערכה תאורטית שלי שאם התקרה הסטנדרטית (ללא ׳חיזוק׳) היא באיזור 22cm אז אנחנו מדברים לפחות על 150% עובי, משמע עובי תקרה חדשה באיזור 33cm

אהלן, קצת סדר: - צודקים החבר׳ה שאומרים לקרב את העומס לקירות ועמודים. זה יפחית את כמות ה׳חיזוק׳ הדרושה (כמה מילים על זה בהמשך) - מבחינת אפשרויות, בשלב התיאוריה (כל עוד כלום לא בנוי) הכל אפשרי. ברגע שכבר יש עמודים/קירות קיימים שצריך להתבסס עליהם ולא ניתן להרחיב את החתך לכל הגובה, נוצרת מסגרת מסויימת של אילוצים לגבי העומס שניתן או לא להשעין. בסופו של דבר זה משחק באריתמטיקה. - באופן כללי, למיטב הכרתי, העמודים לא מהווים בעיה - התוספת לעומס עליהם תמדד יחסית למשקל של כל הבניין שהם נושאים ולכן באחוזים לא יהיה מדובר בשינוי מהותי. - על חיזוקים בכמה מילים: החיזוק לתקרה ייעשה על ידי הגדלת העובי שלה ו(סביר להניח) יותר ברזל בחלק התחתון ו(אם רוצים להגדיל יותר תסבולת) גם בחלק העליון. לרוב בבנייני מגורים לא יהיה קורות באמצע התקרה אלא רק בהיקף או במרפסות (גם בהיקף). - הערה נוספת לסיום; עומסים על תקרות בהנדסה נמדדים בקילו-ניוטון למטר רבוע. ההמרה הפשוטה מטון למטר רבוע היא הכפלה ב10. 1 טון למ״ר = 10 ק״נ למ״ר. אם יש שאלות נוספות שאני יכול לתת תשובה יותר ממוקדת אשמח

מבחינת מכניקה - מאזדה כלשהי. מנוע אטמוספרי, גיר פלנטרי.

אם מכון הבדיקה היה נותן אחריות על הבדיקה שהוא עורך, יש היגיון (כי ברכב יקר יותר החלפים יקרים יותר, בגדול, ואז ה״ביטוח״ עליהם יקר יותר) בפועל מכוני הבדיקה לא נותנים אחריות על כלום אז אני נוטה לצדד בשיטת מצליח

דווקא ציפיתי כמוך לראות משהו מכוער אבל הפעם כנראה זה רק אתה. בעיני הוא נראה לגמרי כמו שאר הרכבים הסטנדרטיים על הכביש

לא מכיר. כל מקרה לגופו, צריך לחשב ולשכנע אנשים שזה משתלם להם. בגדול זה כמו קונספט של לשים פנלים סולריים על הגג של הבניין כדי לשלם את החשמל של הבניין (השקעה שמקטינה את התשלומים החודשיים של הדיירים). התנגדות תקבל מכל מי שלא מעניין אותו להשקיע שקל בבניין מעבר למה שהוא חייב, כי הוא ממילא רוצה למכור/סתם טיפש/הוא ישראלי בחובות שאין לו כסף זמין אף פעם/לא מאמין שרכבים יכולים לנסוע על חשמל

היה פה שרשור ארוך לא מזמן על עמדות להטענת רכב חשמלי. אין טעם לחזור על כל מה שנאמר שם, אתה מוזמן לחפש אותו פשוט עריכה: https://carsforum.co.il/topic/689556-%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%AA-%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A3/

כמו שאמרו כאן, אתה לא באמת יכול להוציא מחזקת השכנים שלך זכות על חניות מסויימות. זה הסיבה שהקדמתי ואמרתי שהחניות שייכות לכולם ולכן כולם צריכים לשלם. זה גם הסיבה שאמרתי שזו צריכה להיות עמדה כמו של בית עסק שמעבירים אשראי לפני כל טעינה. אם תקח את המילים שלי שלב אחד קדימה, תבין שהכוונה שלי הייתה להפוך את העמדות טעינה ל״השקעה״ של הדיירים. תשלמו עכשיו על העמדה והוועד ירוויח מכל קילווואט שנטען. נניח שהתעריף יהיה שקל לkW במקום 50 אגורות שהוועד משלם עליו. זה כמו אפיק הכנסה לוועד שבהינתן צריכה בעמדות מרוויח כסף, ואז גם יש אינטרס של כלל הדיירים שלא יעמדו סתם באותה חניה אלה שישתמשו בה רק כדי להטעין. וצפויות לך המון התנגדויות, קח בחשבון

אם החניות לא צמודות משמע כל חניה שייכת לכולם. מכאן, יש לקבל את ההסכמה של כולם ולאסוף כסף עבור ההתקנה מכולם. מבחינת תפעול - כדאי לשים עמדה להטענה בתשלום, כמו בית עסק שמוכר חשמל. התגמולים ממכירת החשמל צריכים להכנס לחשבון ועד הבית. כל מי שרוצה להטעין חונה בחניה עם העמדה ומעביר כרטיס אשראי. זה הדרך היחידה שאני חושב עליה.

ראיתי כאן הרבה בדיקות עם הערות כסת״ח, פה יש המון באופן יחסי. זה לא משהו נקודתי פה ושם אלא כל הרכב. בשילוב עם זה שהבוחן אמר לך להתרחק, בעיניי לא נשארת התבלטות. חפש רכב אחר - הקילומטראז׳ זה לא חזות הכל

באופן כללי מכוני הבדיקה כבר לא בודקים יותר מידי. אל תצפה שאף אחד יבדוק לך גיר רובוטי אם הוא אפילו לא טורח לפרק גלגלים לבדיקה ורושם שחור על גבי לבן שאין לו אחריות על שום דבר ממה שבדק.

מה שאני מכיר בגזרת הסופר מיני, כמו שציינו פה כבר, לא עומד בדרישת ה״בגאז׳ הסביר״. מצד שני, משהו שהוא כבר קצת יותר יכול להיות מסובך יותר לחניה / פחות חסכוני / לא בתקציב. נניח i25 שזה i20 עם בגאז׳.

מה רע בi25 שיש לך עכשיו? הוא אמנם לא להיט בפני עצמו, אבל נשמע שעושה את העבודה. אני בספק לגבי כמה חכם יהיה לנסות לצעוד קצת קדימה בשנתון תמורת הקטנת המרכב כשיש לך ילדים

האמת, התאור של הדרישות שלך התאימו לי בראש למה שקראתי בסקירות על ליאון קופרה. כשהגעתי לרכבים שאתה מציע בעצמך ראיתי שאתה הולך לכיוון אחר לגמרי אבל אולי שווה לשקול

כמו שאני מכיר את ההצעות של חברות הליסינג, 10 אש״ח זה כלום והתשלום יהיה הרבה יותר גבוה ממאות שקלים לחודש. הייתי פוסל את האופציה מראש.

כמו שיוליאן כתב, חד משמעית צריך בדיקה שלך. בעיקר עם סעיפים כאלה שמופיעים בבדיקה שלהם. דוח סליקה יהיה צעד ראשון טוב כדי לשערך את היקפי הנזק בתאונה. אם הם יכולים להביא לך גם דוח שמאי של אותה תאונה זה ישפוך לך אפילו יותר אור על הנושא. עריכה: ראיתי שרשמת שתוקן במסגרת ליסינג, ככה שכנראה לא יהיה רישום בדוח סליקה.

לא ציינת איזה רכב, שנתון, קילומטראז׳. סעיף המנוע נראה כמו כסת״ח סטנדרטי. מתיאור של גיר רועד קשה להסיק בלי לדעת באיזה רכב מדובר.

דיברתי עם ev-meter, המחיר הנקוב שלהם לעמדה הוא 4000 שקל לפני הנחת כמות או משהו כזה. לא מכיר את עלויות התשתיות שלהם אבל מבחינתם אתה יכול לקחת כל חשמלאי שיעשה את העבודה המכינה והם נותנים לו את ההערות שלהם.

והוא עדיין סיווג את זה במשמעות גבוהה. הסיווגים ברמה גבוהה הם לא דבר של יום ביומו, כשתרצה למכור את הרכב אין לך מושג על איזה בוחן תיפול ועד כמה הוא יחליט אם זה מספיק עמוק או לא מספיק עמוק. בשוק הישראלי רכב עם כזאת פגיעה יהיה מאוד לא סחיר, בלשון המעטה.

אם כבר, נסה לנסוע על מיצובישי pajero בדרום אמריקה. בהצלחה.

תראה, אתה מתאר מצב שאתה ״״טוחן״״ רכבים. אני כותב טוחן בגרשיים כי אתה לא בהכרח טוחן אותם אם למשל רוב הנסיעות הם בבינעירוני, אבל לפחות במד הקילומטראז זה נראה ככה. המשמעות של זה לישראלי הממוצע היא הורדה במחירון באופן דרסטי, ובמילים אחרות: אתה מוריד את הערך של רכב בזה שאתה משתמש בו באופן אינטנסיבי. תעשה חישוב של כמה שווה הרכב שלך היום, מה ירידת הערך לשנה ומה תוכל לקנות במחיר הזה. אני לא מאמין שתמצא משהו שווה ערך שישתלם לך למכור ולהחליף. זה לפני שאני מציין שאתה נוסע על מנוע דיזל שהוא גם חסכוני בדלק באופן יחסי וגם נחשב יותר עמיד לשימושים מהסוג שאתה עושה. מוניות עושות מאות אלפי קילומטרים על מנועי דיזל והכל בסדר. נכון של מנועים האלה בגיל מבוגר יש כל מיני הוצאות (מציע לך לחפש בפורום, לי זכור אינג׳קטורים בעיקר) אבל עדיין יחסית לנסיעה הכללית זה יהיה נראה לי משתלם.

מה אתה אוהב ברכב שלך היום? מה הקילומטראז שלו? למה אתה רוצה להחליף? רכישה של רכב חדש כמעט תמיד תהיה פחות כלכלית.

בטוח. יצא לי לכבות אחת כזאת, זה היה עניין של סיבוב מפתח פשוט

רופא שיניים שלא מכאיב? צריך להיות ריאלי בחיים