שביט

זה שאתה עושה (או לא עושה) משהו במשך זמן רב, זה לא בהכרח אומר שזה נכון.

הולכים על ביצים, לא משתמשים בשיש למה שהוא נועד, אבל העיקר שאפשר להגיד "יש לי אבן קיסר".

אתה ראש קשה... שוב, אני כותב לך לאט, כדי שתבין- לבדוק צריכת דלק על 150 קילומטר זה לא מדד אמין (עזוב שליטר לכמעט 12 ק"מ לאוטו כזה זה בסדר גמור), אבל הצריכה שמדדת היא צריכה רגעית, לצורך העניין. שוב, לאט לאט וברור- צריכת דלק מודדים על פני כמה מיכלים מלאים. לא מודדים צריכה אחרי 150 ק"מ, כי זה לא אמין. שוב? לא מודדים צריכת דלק אחרי 150 ק"מ. אחרון ודי- אל תמלא דלק אחרי 150 ק"מ, אלא רק אחרי שהגעת לרבע מיכל , או אפילו מתחת. מקווה שהבנת

מזל שאין לי מד סל"ד. יש לי באוזן "סלדומטר". האמת, שב20 שנות נהיגה, רובן ברכב אוטומטי, אף פעם לא ממש ייחסתי חשיבות למד הסל"ד ולא לימדו אותי להעביר הילוך לפיו.

לא בדקתי את המיכל של המאזדה או של רכבים אחרים, אבל מיכלי דלק הם לרוב בצורה דומה, ואני לא מאמין שיש מיכלים אליפטיים, חרוטים או מתומנים ישרי זווית.. רוב מיכל הדלק המפורקים שראיתי היו בצורה מלבנית ישרה יחסית.

הצורה של מיכל דלק היא מלבנית ישרה. אין הבדל בין החצי הראשון לחצי השני. חצי זה חצי. פות"ש, אתה טוחן מים. מלא מיכל מלא, סע עד שתגיע לפחות מרבע מיכל. זה לא משנה אם "אחרי החצי האוטו שותה דלק בצורה מטורפת". לרבע מיכל הוא יגיע, בוודאות. אחרי שתגיע לפחות מרבע מיכל, לך למלא שוב מיכל מלא. לא מודדים צריכת דלק אחרי 100 קילומטר, כי זה לא מדד לכלום. הערה נוספת- התמיהה של פות"ש היא לא לגבי צריכת דלק של 1:14, אלא ההבדל בין צריכה של 1:14 בחצי הראשון, לעומת צריכה של 1:7 בחצי השני. אם תעשה ממוצע של שתי הצריכות, תגיע לצריכה סבירה לסוג וגיל הרכב. שוב- בדוק צריכה כמו שצריך, ואחכ תגיע למסקנה. חבל על הזמן שלך ושלנו, אם שוב תיסע 100 ק"מ מחיפה לתל אביב ו"תגלה" שהצריכה שלך היא 1:14...

צריכת דלק מודדים על 4-5 מיכלים לפחות. תדלק מיכל מלא, אפס את הספידומטר, סע עד לרבע מיכל או אפילו אחרי, מלא שוב מיכל מלא (המהדרין עושים זאת באותה תחנה והמהדרין של המהדרין גם באותה משאבה), חלק את המספרים וחוזר חלילה. אחרי כמה פעמים עם תוואי נסיעות מגוון, תוכל לראות מה צריכת הדלק הממוצעת. בהצלחה

ההסבר הכי הגיוני ששמעתי ל"למה בחצי המיכל הראשון צריכת הדלק יותר טובה" הוא זה: במיכל הדלק יש מצוף. כשהמיכל מלא עד סופו, המצוף נמצא בחלקו העליון, ומוקף דלק לכל גובהו. כשמתחילים לנסוע, לוקח זמן וק"מ עד שהמצוף מתחיל לרדת, מכיוון שלוקח זמן וק"מ עד שמפלס הדלק במיכל יורד מתחת לגובהו של המצוף. זו הסיבה למה 100~ הק"מ הראשונים כמעט ולא מזיזים את מפלס הדלק. ככל שנוסעים יותר, המצוף והמפלס יורדים, וכשהמצוף נוגע ברצפת המיכל, יישארו עוד 100~ ק"מ עד שיסתיים המיכל, מאותה הסיבה שציינתי בהתחלה, רק להיפך. היה זה ההסבר הכי הגיוני ששמעתי ל"למה צריכת הדלק יותר טובה בחצי המיכל הראשון" ספציפית בעניין צריכת הדלק, במאזדה 3 1.6 2008 שהייתה לי, הצריכה הממוצעת בחצי חצי עירוני/ בינעירוני, הייתה 10.8. הצריכה הכי טובה שהייתה לי, במיכל בינעירוני כמעט כולו הייתה 13 ומשהו.

נשמע קצת תמוה ש"לא כתוב כלום". בספר הרכב יש בסוף סעיף של תדירות טיפולים ומה נדרש לבצע בכל טיפול/ פרק זמן. מקובל לקרוא לטיפול 30 "טיפול בינוני". שמן ופילטר זה בטוח. בד"כ ב30k מחליפים גם פילטר אוויר, פילטר מזגן ואולי גם נוזל בלמים. מצתים, פילטר דלק ונוזל קירור זה בד"כ בשלבים יותר מאוחרים. מניח שיש פה בפורום לפחות אחד עם רכב זהה שיוכל לעזור לך יותר ממני. בהצלחה

נראה לי שזה קשור ל"חוק" החל ברכבים בריטים- אם אין נזילה, סימן שאין שמן. כנראה שברכבי אספנות שנוסעים מעט ולעיתים רחוקות, יש אנשים שמעדיפים לא לשים כלל שמן, כדי שבטסט לא תהיה נזילה.

אני עושה את זה כשאני נוסע וחוזר מהעבודה. אני גר בהרצליה ועובד בראש העין, מה שאומר שאני נגד הפקקים והדרך זורמת לי. אני נוהג באלטו, ולנהוג באוטו הזה מעל 95-100 זה א' מפספס את המטרה לשמה הוא נרכש (רכב קטן, מינימליסטי וחסכוני), וב' לא נעים. אז כן, את רוב הדרך אני עושה על ימין כמעט ללא עקיפות, בשעות בהן הכביש לא עמוס.

פשששש אחלה פטנט. ושוב, מה תעשה אם גילית את הפנצ'ר בטיול בשישי אחהצ בצומת משאבי שדה? (טוב, בעצם בדוגמא הזו תיעזר בבדואים ) או בשבת בצהריים בצומת המצודות ואתה גר בפתח תקווה? ספייר בייגלה זו המצאה טובה ליצרני הרכב, שמחפשים לחסוך לירה וחצי כפול מלאנתלפים מכוניות, מה שמביא לחיסכון של מלאנתלפים לירות. הצרכן "נדפק" מכל הסיפור הזה. ד"א, ברכבי יש ספייר בגודל מלא (קורולה) ועדיין יש טיפה מקום מסביב כדי לשים חפצים בצורה שלא תפריע.

איזה סידור אתה מחפש? קבוע לחפצים הקבועים בנסיעות יומיומיות, או לקניות מהסופר/ תיקים לסופש פעם ב..? לדברים הקבועים אני משתמש בשקע הגלגל הרזרבי, במעט המקום שיש בין הגלגל לדופן. בקבוק 750 cc של שמן (מה שנשאר אחרי טיפול), ובקבוק זהה עם מים מזוקקים. כבלים מתחת לגלגל ומשולש מקופל לצידו. כלים להחלפת גלגל, ג'ילדה ועוד קצת פיצ'פקס (סמרטוט יבש, רצועת ראצ'ט, מגב קטן) מתחת לגלגל, ג'ק בפינת הבאגז' הייעודית וזהו. הכל יושב מהודק יחסית ולא זז, ורצפת תא המטען נקייה וריקה.

יש לי במקום העבודה דאצ'יה דאסטר כ"רכב זונה". לרכב אין קודן, ואני חייב לציין שזה הדבר הכי נוח שיש, ושלצערי כבר שכחתי ממנו, להיכנס לרכב, להכניס מפתח, להניע וזהו. פשטות וקלות בלתי נתפסת.

רכב זה מוצר צריכה להשתמש במונחים כמו "להפסיד כמה שפחות" זו טעות.

ומה בדיוק התוסף הזה נותן?

למה אתה רוצה להוסיף תוסף?

אני, להבדיל, נוהג ביום יום בסוזוקי אלטו אדומה. יש כאלה שיגידו שזה רכב ממש לא "גברי". לא מעניין לי את הביצונית האם אנשים מסתכלים עליי ומה הם חושבים. אתה בטוח משום מה שאנשים מתייחסים לרכב שאתה נוהג בו. לאחוז גבוה מהם זה ממש לא משנה... סע ברכב ותהנה ממנו.

בסוזוקי אלטו, כל זרוע המראה מתברגת לתקרת הרכב. האם כך זה גם בsx4? אם כך, אין יותר פשוט מזה.

סוף 13, הדגם עם הגיר הרציף. תודה!

מקפיץ ברשותכם איפה אוכל למצוא את העובי המינימלי המותר לצלחות בלימה בקורולה 2013? תודה!

האמת שאני לא מחפש "המלצה", מהסיבה הפשוטה שאני רוצה בסך הכל שיעור אחד. לא ממש מעניין אותי אם המורה הוא אנטיפט או דוש או נגד או רמטכ"ל במיל'. אם מישהו בפורום יכתוב "אני למדתי אצל שוקי מבית ספר "אחלה" ונהניתי", אני אלך לשוקי. אם לא, לא. תודה על התגובות

מקפיץ ברשותכם ברשותי רישיון נהיגה למשאית עד 15 טון (הוצאתי בשנת 2000). אם אני רוצה לקחת שיעור אחד , רק למטרת ריענון, מה עליי לעשות? האם עליי להתנהג כמי שמבקש להוציא רישיון- להוציא טופס ובכל הבירוקרטיה, או שאני פשוט יכול לקבוע עם מורה, להסביר לו את העניין, לקחת שיעור וזהו? האם יש המלצה על בית ספר שמלמד רישיון משא בהרצליה? מהו סדר גודל של עלות שיעור? תודה וחג שמח

מזכיר את הסיפור של הבחור שטען ש"בכל פעם שאני קונה גלידה בטעם וניל, הרכב שלי לא מניע". מה הקשר בין גלידת וניל ומכונית פונטיאק? סיפור שקראתי והוא מלמד על איך לחשוב מחוץ לקופסא. יום אחד התקבלה בחברת ג'נרל מוטורס תלונה מאד משונה. לקוח אמריקאי התלונן על רכב הפונטיאק החדש שקנה. "כל ערב אחרי הארוחה המשפחתית, אני נוסע עם הפונטיאק לחנות הגלידות וקונה גלידה לקינוח הארוחה. בכל יום אני קונה גלידה אחרת. כאשר אני קונה גלידת וניל, כשאני חוזר לרכב האוטו לא מניע. כאשר אני קונה גלידת שוקולד, או גלידת אגוזים, תות שדה או קרמל או כל סוג אחר של גלידה, האוטו מניע ואין לי בעיה. האם יכול להיות שהפונטיאק שלי שונא גלידת וניל?" מנהל פונטיאק אכן חשב שהתלונה מוזרה, ולא הגיונית, ובכל זאת שלח מהנדס אל ביתו של המתלונן. בכל ערב לאחר ארוחת הערב , יצאו שניהם בנסיעה לקנות גלידה. ביום הראשון קנו גלידת אגוזים. וכשחזרו לרכב הוא הניע ללא בעיה. ביום השני קנו גלידת ערמונים, והרכב הניע גם כן. ביום השלישי קנו גלידת וניל. וראה זה פלא, הרכב סירב להניע. המהנדס סירב כמובן להאמין שהפונטיאק אלרגית לגלידת וניל, והחליט להמשיך בבדיקתו. הוא המשיך לנסוע באותה שעה יום יום , לאותה חנות, ורשם את זמן היציאה מהבית, זמן הנסיעה, הזמן שלקח לקנות את הגלידה וכו' תוך זמן קצר הוא מצא את הפתרון. גלידת הוניל, בשל היותה הגלידה הכי פופולרית הייתה ממוקמת בכניסה לחנות, במיכל נפרד וזמן קנייתה היה קצר ביותר. נכנסת, לקחת, שילמת, יצאת. שאר הגלידות היו ממוקמות בצד האחורי של החנות, ובדרך כלל השתרך לידן תור קטן, כך שזמן הקניה היה ארוך יותר. כעת נשאר לפתור רק את השאלה : למה כשזמן הקניה היה קצר הרכב לא הניע? חיש קל עלה המהנדס על הפתרון. הבעיה הייתה בסתימת אדים. כאשר לקח יותר זמן לקנות גלידה, המנוע היה מספיק להתקרר, וסתימת האדים הייתה נפתחת. כאשר הלקוח קנה גלידת וניל, בגלל הזמן הקצר לחזרה לרכב,המנוע לא הספיק להתקרר סתימת האדים לא הספיקה להשתחרר והרכב לא הניע. בעקבות בדיקתו שונתה מערכת הדלק ברכבי פונטיאק. והרכב הפסיק להיות אלרגי לגלידת וניל.

אין כתובת של הקונה ? אולי שווה לדפוק לו על הדלת ולסגור הסיפור ולזכור שאף פעם לא מוכרים רכב בלי העברת בעלות באותו הרגע. ולקרוא את זה