בארה"ב ובמדינות רבות באירופה אנשים נוסעים לעבודה בתחב"צ, ולרובם אין כלל אוטו. אין צורך באוטו כשאתה יורד מהבית, הולך 3 דק' יורד לרכבת התחתית, מחכה חצי דקה ורבע, נוסע למשרד (עובד תו"כ כי יש לך לפטופ), ומהתחנה הולך 4 דקות למשרד.
אנשים לא צריכים לגור קרוב להורים, כי הילדים במסגרת עד 17-18.
מצפון תל אביב לקריית ביאליק לקח לי שעה על השעון, עם רכב, ב15:00, במהירות לא חוקית ועם מנהרות הכרמל. אם זה לוקח אותו משך זמן בכיוון ההפוך בבוקר- אני צנצנת.
אנחנו יכולים למכור את האוטו, לוותר על האייפון, לראות ערוץ 1, לאכול תפוחי אדמה ועדשים ולנסוע פעם בשנה לאוהל על שפת הכינרת. נאמר כאן כבר ששרמת החיים הולכת ועולה, וטבעי שאדם ירצה להתקדם יחד איתה. לזוג אקדמאים בעלי מקצועות חופשיים זאת לא מלה גסה להגיד מידי פעם "בא לי".
בגירה ידידי היקר, אתה עצמאי ללא ילדים. אפשר לומר שבחרת את מיקום מקום העבודה שלך (תקן אותי אם טעיתי) ואין מה שכובל אותך לרצות לגור ליד הוריך או הורי זוגתך.
אף אחד לא רוצה שדירת 4 חדרים בצנטרום של תל אביב תיפול לו מהשמיים, אבל מחירי הדירות באמת שעברו כבר כל גבול.
יש לבני הדור הזה מקום לבוא בטענות לממשלה הנוכחית ולממשלות רבות לפניה.
למה התחבורה הציבורית בארץ ברמה כזאת מחורבנת? (כי עדיף לקבל מיסוי על דלק, על רכב חדש, הרוגים ופצועים מעלים את מחירי הביטוח. אם תהיה רכבת משא לאילת, ממה יתפרנס בונדי המסכן?)
למה לא מעודדים בניינים חדשים עם חברות ניהול שמשכירות דירות לטווח ארוך? (נרשמתי להגרלה בגליל ים, מתוך 450 יחידות, 15% מהן יוגרלו.... תודה רבה ).
למה יש תחומים בהם אין משרות מחוץ לגוש דן?
מחירי הדיור הם הבעיה העיקרית, מפני שמדובר כאן במספרים גדולים, אבל זה הרבה מעבר לזה. המדינה לא שמה את טובת אזרחיה בראש סדר העדיפויות.
היה זה קנדי שאמר "אל תשאלו מה יכולה המדינה לעשות עבורכם, שאלו מה אתם יכולים לעשות למען המדינה" . אז אני אומר "אני עושה למען המדינה, ומרגיש שהיא לא עושה מספיק עבורי".