RK

בקורס נהיגה מתקדמת מסבירים יופי את ההבדל בין דרך הפעולה הנכונה ללא נכונה. תחשוב על זה ככה: אם לימוד הנהיגה היה טוב, הוא היה כולל, סביר להניח, את תוכנו של קורס נהיגה בסיסי מצוי. לכן הניסיון שנצבר במהלך הקורס, כולל תיקון הטעויות תוך כדי הלימוד, די והותר. גם שם אתה רואה מה קורה כשאתה בולם, פונה או מתקן לא נכון ולומד מטעויותיך. טעות בבלימת חירום (שאף מורה נהיגה לא מלמד) היא לא דימום בעליה, שאמנם מעצבן, אך לא באמת מסוכן.

הלמידה מטעות משפרת את הנהיגה ביחס לטעות. לימוד מוקדם מונע את הטעות. אתה בעצם מעדיף מצב בו אדם יכול להגיד "וואו, אתמול באותו מצב כמעט נכנסתי/נכנסתי בעמוד/רכב/whatever והיום לא" על נהיגה רהוטה באותן הנסיבות בדיוק. למה? לה' (ולך) הפתרונים.

תקשיב יותר למורי הנהיגה... נקודות החלפת ההילוכים תלויות בתנאי הכביש. בעליה, למשל, מחליפים מאוחר יותר, בירידה ההיפך. אתה כל הזמן דואג: "אבל זה פונטו, לא רכב גדול" וכו'. אדרבא, הפונטו שלך, שאינה עתירת מומנט, דורשת לעתים קרובות יותר סל"ד גבוה יותר להתנהלות סבירה שעומדת בקצב התנועה. תפסיק לפחד מקצת טורים ורעש מנוע, מי יודע, אולי תאהב את זה.

שוב, התאמה לתנאי הדרך. למשל, אם אתה מתקרב למחלף ויודע (ורואה) שיהיו רכבים שישתלבו, עדיף לעבור לנתיב השמאלי בכדי לאפשר להם להשתלב (מן הסתם, עדיף גם להגיר טיפה את המהירות בשלב זה בכדי לא ליצור הפרעה). נימוס בסיסי. 100 מטר זה מעט מדי וכלום במהירות בינעירונית. בכלל, הנהיגה צריכה להיות זורמת ככל האפשר, עם כמה שפחות תנועות חדות ומפתיעות את יתר המשתמשים בכביש.

משולש הזהב: תנאי הדרך, יכולות נהג ויכולות רכב. כל עוד לא חורגים מגבולות אלה, לא צריך לקרות דבר בלתי שגרתי. לפותח השרשור: מהירות נכונה לא יכולה להיות אבסולוטית, היא משתנה תדירות. מה שאמרת נכון כשלעצמו, אבל מהירות יש להתאים לתנאי הכביש והדרך. בכביש 6 ב-2 בלילה גם 180 זה לא מסוכן ומאידך ברחוב צר סמוך לבית ספר ב-7:30 בבוקר או 13:00 בצהריים גם 30 יכול להיות מוגזם. קשר אל הכביש - לא רק מראות. חשוב גם להביט רחוק ומבעוד מועד. משגעים אותי אנשים שנכנסים לצומת, בולמים ומסתכלים. במצב כזה, אם לא היה בום אתה יכול להמשיך לנסוע, לא יקרה כלום... אחריות - נשמע יותר מדי כמו ססמאות פרסום גרועות. הדמעות בעיניים לא מפריעות לנהוג אחרי המחשבות הנוגות?

אני חי, לא? מכיוון שחכם (בהיבט של נהיגה נכונה) בטוח לא הייתי, אז כנראה שפיקח כן, כי שטויות היו גם היו. שוב, ה"מושג" שהיה לך מוטעה, גם אתה מבין את זה. אדם לא חייב ללמוד מטעויותיו, בשביל זה יש קורסים שילמדו אותו מטעויות של אחרים ויחסכו ממנו הרבה רגעים לא נעימים. אתה מתאר הרגשה של שינוי. אם היית יודע מה נכון מלכתחילה לא היית צריך שינוי.

חיסרון גדול אף יותר מצריכת הדלק הוא הנוחות המחפירה שלה. אם התנהגות חדה לא מעניינת כל אחד (ולכן לא הייתי מונה את התנהגותה הבינונית מינוס של הגץ כחיסרון עבור הקונה הפוטנציאלי), הרי שנוחות, ולו סבירה בלבד, היא בעלת חשיבות עליונה לרכב יומיומי, והגץ נכשלת כאן בענק.

כשהייתי נהג חדש (ללא ניסיון בנהיגה מתקדמת) דווקא הייתי די בטוח בעצמי. אפילו יותר מדי. עד כדי שנהגתי כשאני יושב לא נכון, אוחז בהגה ומסובב אותו לא נכון, אפילו לא ידעתי לכוון מראות כמו שצריך. לפנות נכון ולבלום נכון בטח לא ידעתי וחרף הכל הייתי די בטוח שלימדתי את מיכאל או לפחות את אח שלו לנהוג. אם הייתי מקבל את היסודות לפני שעליתי על ההגה, היו נחסכים ממני הרבה רגעים מסמרי שיער שנחלצתי מהם בזכות רפלקסים, קצת כישרון והמון המון מזל. אתה רוצה שהפרספקטיבה (יותר נכון רטרוספקטיבה) תלמד את הבחור לנהוג ראוי. אני רוצה שהוא לא יגיע למצב שעלול להיות מאוחר מדי. אתה מכיר את הפתגם שחכם לא יכנס לצרה שפיקח יצא ממנה? למה אתה מתעקש שהבן יהיה פיקח ולא חכם?

זה עבד אצלך כי אתה היית מפוחד מכל השתלבות ומצב שדורש טיפה מחשבה על הכביש, כפי שאמרת בעצמך. הטעות שלך היא להניח שהדברים בהכרח באים האחד על חשבון השני. המטרה של הקורסים היא להפוך נהיגה נכונה לטבע שני, לא לדבר שדורש מחשבה מיוחדת. אתה, בעצם, ממשיל כל נהג חדש לקלי באנדי, שאצלה כל פיסת מידע חדשה דוחקת את הקודמת. זה לא עובד ככה. נהג שיודע יותר בהכרח טוב יותר. נהג שיודע יותר מוקדם יותר, יעשה פחות שטויות. הרגלים טובים לא יכולים להזיק והטיעון שלך לפיו הנהג החדש "לא יבין את משמעותם" לא יכול להחזיק מים. אתה רוצה שאדם יטעה ואחר כך "יראה את האור"? תאיר לו את הדרך מהתחלה! זה לא חזרה בתשובה, אתה יודע. העדת על עצמך שקיבלת פרספקטיבה שונה על הנהיגה ושינית את הרגליך. אם היית מגיע למצב זה מהתחלה כל תקופת ה"שטויות" שציינת לא הייתה קיימת. אין בה כל צורך.

לא נראה לך אולי, אבל כאן אתה טועה. כפי שכבר הסברתי, כל מיומנות שהוא ירכוש ללא הדרכה מתאימה תהיה, רוב הסיכויים, מוטעית. הוא ישלוט ברכב, לדעתו ולדעתך, אך לא יעשה זאת נכון. למה לתת לו לעשות זאת רק בשביל לשנות אחר כך? למה שמהתחלה לא ינהג נכון? נהיגה מתקדמת זה לא נהיגת מרוצים או פעלולים. היא מתקדמת רק לעומת הסטנדרט (או חוסר הסטנדרט) של לימוד הנהיגה בארץ. השם הנכון יהיה נהיגה נכונה, וככזו יש ללמדה מוקדם ככל האפשר.

על מה אנחנו מדברים? על זה שבמקום ללמוד לא נכון ולנסות לשנות אחר כך, שילמד מלכתחילה. המיומנות שהוא ירכוש בכוחות עצמו לרוב תהיה שגויה ומוטב להימנע מזה מוקדם ככל האפשר. תת היגוי והיגוי יתר, דרך אגב, קורים גם לנהגים חדשים וככל שיקדים ללמוד ולהבין, כך ייטב לו.

לאלה שטוענים שיש לחכות עד הקורס: למה לנסות להוציא הרגלים רעים אם אפשר מלכתחילה להטמיע הרגלים נכונים? אחד הדברים הקשים ביותר הוא לשנות הרגל. לגבי לא לקנות רכב חזק וספורטיבי אז בכל הכבוד, להשוות הוט האצ' ואופנוע ספורט זה מגוחך. רוב הרכבים החדשים לא יכניסו נהג, גם חדש, לצרות בעצמם אם הוא ממש לא התכוון לכך. אם הוא מתכוון לכ, תספיק לו גם אונו 45. מניסיוני, כמות השטויות שעשיתי בימי צעירותי עם אפלאוז (91 כ"ס וצמיגי 155/80R13) גבוהה בהרבה ממה שאני מרשה לעצמי עכשיו עם רכב חזק פי 2. בקיצור, חשוב שתבין מספר דברים: - לא תוכל למנוע מהילד לגמרי לעשות שטויות. בשביל זה הוא בן 17. - לא לתת לו לנהוג זה לא הפתרון. לא ינהג, לא ילמד לעולם. יתחיל לנהוג מאוחר יותר, ילמד מאוחר יותר. אין פה קיצורי דרך. - אם תגביל אותו או תאיים בענישה תיצור אנטגוניזם שיתבטא ביותר שטויות, חמורות יותר, בהיחבא וכמעשה "דווקא". לא טוב. - קורס נהיגה מתקדמת ייתן לו כלים להתמודד עם מצבים שהוא עלול להיכנס אליהם ויכניס אותו לפרספקטיבה באשר ליכולות רכבו וליכולותיו הן. בניגוד לדעה של אנשים שלא עברו קורסים כאלה, לרוב האנשים יוצאים מהם שקולים יותר ומבינים יותר. קורס משותף, אגב, זה רעיון נהדר לדעתי. - רכב טוב יתן לו מגבלות רחבות יותר ופחות סיכון לתאונה עצמית. תאונה אחרת לא ממש תלויה ברכב שבו הוא ינהג. - שיחות, שיחות, שיחות, ועדיף כאלה שאינן "חופרות" לו מנקודת מבט פטרנליסטית אלא מציאותיות ומסבירות, להבדיל ממאיימות ומתנשאות.

המנוע רועש, לא ביג דיל. בשביל יתר על המידה יש לו מנתק.

הסל"ד צריך להיות מוצאם למצב הנהיגה. אם אתה רוצה לעקוף, אתה צריך לקבל מקסימום תאוצה במינימום זמן, כדי לא לסכן את עצמך ואת הסובבים אותך ולהשלים את העקיפה בזמן הקצר ביותר. אם אתה בעליה, אתה צריך סל"ד גבוה יותר כדי שהרכב יסחוב טוב יותר וכדי שלא לעכב את אלה שנוסעים אחריך. במישור, מן הסתם, יותר סל"ד = יותר מהירות, וזה כבר לשיקולך. מן הסתם, נסיעה קבועה בסל"ד גבוהה גוררת יותר בלאי מאשר בסל"ד נמוך, אבל זה לא אומר שבשום פנים לא צריך לעבור 3K כמו שנוהגים לחשוב, מסיבה עלומה כלשהי. סל"ד נמוך מדי מאמץ גם הוא יתר על המידה את המכלולים, שלא לצורך.

אין אפשרות לקפל את המושב האחורי, וזה מבאס נורא למי שרגיל לזה. אני מניח שבסטיישן אפשר, אבל יש בדיוק 3 חתיכות כאלה בארץ.

אחד השרשורים היותר הזויים בהם יצא לי להיתקל. הבנאדם בסך הכל החליק על פאטצ' רטוב, זה הכל. כל מה שהוא צריך לעשות להבא זה להיזהר יותר ולשים לב לפני הכביש ולהשתדל לבוא לקטעים הרטובים בלי גז ו/או עם גלגלים ישרים.

בטוארג יש משהו שקוסם להרבה אנשים, זה נכון, אבל מול כל החבורה הזאת הוא קצת לוקה בייחוס, לדעתי גם מול הלקסוס. מי שקונה רכבים בכאלה סכומים כסמל סטאטוס (ולא בשל תכונות מוטוריות, לדוגמא) צריך, לדעתי, להתחשב גם בזה.

מעיון בערכת עיתונות אחת (ועוד של היצרן) אתה קובע שזה טוב לגרמנים? צריך לראות את הדאצ'יות החדשות כמה שהן - רנו מוזלות ונחותות טכנולוגית למען מחיר ברצפה ופניה לאנשים שבשבילם חדש עדיף על טוב. בגוש הקומוניסטי לשעבר (בעיקר באזורים הרחוקים מהמטרופולינים העיקריים) חשובה גם האחזקה הזולה והפשוטה. זהו, לא יותר מכך. איזו מאזדה הוא ייקח ובאיזה סיבוב?!

מרצדס M, לקסוס וקאיין משדרים יוקרה לא פחות טוב מהטוארג.

אני מניח שהוא מדבר על הדאצ'יה לוגאן, שהתכנון שלה חדש יותר. מכל מקום, לקנות צמיגים סיניים זה לוותר, במודע, על כל דבר פרט לאורך חיים (וגם זה בתקווה, כי היו כבר מקרים, אם כי בעיקר במשאיות, של פיצוצי צמיגים סיניים).

אתם, האנשים שלא מסוגלים לחשוב בעצמם אלא ניזונים מדעות קדומות ושטופי הפרופגנדה, אלה שצריכים להתעורר.

אני עם רוני בעניין זה. אין שום סיכוי לקוילאובר לשפר את מהירות הפניה ב-50%. אם זה השיפור שאתה חש, אז קודם לא ניצלת את מלוא היכולות של הרכב, מכל סיבה שהיא. חד משמעית.

1970. 1995 זה מנוע TS ישן, שהורכב, אאל"ט, רק ב-164 ואולי גם בדור הראשון של ה-155.

זה לא ייחודי לאיביזה, אלא לכל רכב חזק עם הנעה קדמית. מה שאולי אפשרי ב-106 ראלי עם 100 כ"ס ו-11 קג"מ, לא כ"כ אפשרי כשיש פי 2 יותר. לא רק זה, אלא באופן כללי לא נכנסים לפניה עם דוושת הגז על הרצפה ומי שנוהג כך ואח"כ מתלונן שיש תת היגוי צריך לבדוק קודם כל את עצמו. ברכב שהוא יותר חזק ועם יותר מומנט כל מה שצריך זה למשוך יותר את הבלימה ולאחר את האייפקס, כך שתוכל ליישר גלגלים כמה שיותר מוקדם ולהשתמש במומנט הרב. זה הכל, לא כ"כ מסובך וחוסך הרבה ז&%י שכל מיותרים.

אז למה לה להגביל את כולם ל-110 וזהו? ההגבלה לא פותחה במיוחד בארץ, אלא בארה"ב מוכת התביעות השטוטיות (הרבה יותר מבישראל). אין צורך אמיתי, אגב, גם לנסוע 110 כמו שאין צורך אמיתי להתחסד בפורום אוהבי נהיגה.