יגיד אותו אחד שמעדיף לעשות את בחירותיו בעצמו. טיף הוא מקצוען, הרבה יותר אמין וטוב לטעמי מקלארקסון, למשל (בהיות האחרון בדרן לפני בוחן), אך גם הוא לא חף מפגמים, בין אם סובייקטיביים (סלידה מאיטלקיות שאינן פרארי) ובין אם מוכתבי הכשרה ואופי (בחינת המכוניות בהיבט ספורטיבי נטו).
אמנם לא נהגתי בקליאו ספורט החדשה אלא רק ב-MK I, אך אם נניח שהאופי והתפיסה דומים, הרי שהאיביזה (עליה נהגתי, למען הסר ספק) לא נחותה בתנאי היום-יום, כשזמינות הכוח והביצועים מתקזזים עם הנוחות העדיפה של הקליאו, אשר יתרונה בהתנהגות והפידבק העדיפים באים לידי ביטוי בנהיגה ספורטיבית בלבד. עוד חיסרון שאני מקווה שרנו התגברו עליו, הוא היות הקליאו די מסובכת לטיפול, מה שגורר שעות עבודה רבות יחסית. האיביזה פשוטה יותר בהיבט זה והמנוע שלה משותף לרכבים רבים בקונצרן, מה שמקל על זמינות החלפים באורח ניכר.
מה שאני מנסה להגיד, זה שאף בר דעת לא יטיל ספק בכך שהקליאו, ככה"נ, רכב מסלול ואף רכב ספורטיבי עדיף וינפיק זמני מסלול עדיפים בתצורה הסטנדרטית. הנקודה היא שרכישת רכב לשימוש יומיומי, ומהות ההוט האטצ' היא האפשרות לשימוש יומיומי ברכב ספורטיבי ומהנה, היא מכלול שיקולים, אשר הנהיגה על המגבלות היא רק אחד מהם. הבחירה היא עניין של סדרי עדיפויות אישיים וכל אחד מסדרם בהתאם לצרכיו ויכולותיו.