RK

כתבת הרבה, תשובות אין. הנושא עולה הרבה, ברור. גם שם אין תשובות. מה זה מוגזם? מי קובע מה זה מוגזם? מאיפה מתחיל מוגזם? למה? שום דבר מזה לא נענה, וגם לא ייענה, כי אין לזה באמת תשובות. זה סובייקטיבי לחלוטין. לאחד מוגזם מה שמרוויח מהנדס/מתכנת, לשני עובד עיריה או מערכת הביטחון, לשלישי יזם מצליח, לרביעי ספורטאי מקצועי. לא תצא מזה. ולגבי אי רכישת רכב חדש - כדי שתקנה משומש צריך שמישהו יקנה חדש. זה לא שמישהו ייצר עבורך משומש.

אף אחד לא משלם משכורת סתם. אם מכונאי מרוויח 5000 (הוא לא, אבל נניח), עובד היי-טק מרוויח 40000 ומנכ"ל כמה מיליונים, סימן שזה מה שהם שווים למעסיק שלהם, בשקלול הרווח שהם מביאים לעסק וקלות/קושי ההחלפה. אז כן, כנראה שזה נכון. אי שוויון היה קיים מאז ומעולם. וכל ניסיון מלאכותי לבטל אותו הביא לכישלון צורב. הדוגמא הבוטלת, כפי הנראה, ברה"מ, שבה ביטול של יוזמה אישית ושאיפה לשוויון בכוח הביאה לקריסה כלכלית של המדינה ועוד קודם לכן למצבים הזויים בהם המדינה בעלת השטח החקלאי הכי גדול בעולם נאלצת לייבא חיטה ושעורה מחו"ל. אי שוויון, כלומר תמורה, חיובית ושלילית למצוינות/אי מצוינות אישית, זה מה שמניע את המשק. שוב - מה זה מוגזמים? מי קבע? זה שהשוו בכתבה, או בתחקיר אחר מטעם המדינה שנועד להצדיק את נטל המס הפסיכי את הרווחים לרווחים בתחומים אחרים נטולי כל הקשר, לא אומר דבר. מדוע בכלל קיים מושג כזה רווח מוגזם?

זה לא רק המרחק. זה עצם המערך שיבואן מחויב להחזיק פה, שמשולם כולו במשכורות ובמחירי נדל"ן של הארץ, מול מערך בארץ זולה בהרבה, שמתפרס על נפח מכירות גבוה בהרבה, ונהנה מממשל אוהד במדינתו. באמת מוזר לי שזה לא מובן מאליו.

ליבואן במדינה רחוקה עם לא מעט רגולציה יש יותר הוצאות מאשר ליצרן מקומי שמשווק במדינתו? מי היה מאמין?

וה חתיכת הבדל מ-200K.

עובדה שכשהוא דיבר על השכר, הוא הזכיר את החציון. לעומת זאת במחיר, הלך על הממוצע, שזה נתון חסר כל משמעות. מה שאומר שמטומטם הוא לא, והכתבה אכן מוטית.

אנחנו מאד רחוקים. הטענות הן לרגולציה בהיבטים שונים. אני מלין על נטל המס, הוא על היעדר תחרות, כאילו שפתיחת תיק לעשרות יבואנים קטנים ונטולי כח מיקוח, שכל אחד מהם יצטרך לפתח מאפס מערך שיווק ושירות, תתבטא בירידת מחירים משום מה. זאת דרך מחשבה מאד נאיבית. ראיתי את הכתבה. וואלה, שתי הדקות הראשונות היו אינדיקציה מדויקת למדי. אבל יפה שהצגת דעות כאקסיומות ו"הםם... מעניין למה. אין לי הוכחות, או ראיות, או בכלל אם קרה הדבר, אבל מעניין למה..." עובדות על אנשים. נפלאות הפופוליזם.

טיעונים חוזרים לשרשור המקביל. גם התשובות זהות. בכל מקום בעולם מוצרים דומים עולים דומה. בכל מקום בעולם עשירים מרוויחים יותר מעניים. ופה ממש מסבירים לך כמה מתוך עלות הרכב הוא מרכיב המס, ואתם עדיין צורחים.

למה? כי הוא לא משחק את המשחק הדי מטומטם של "בואו נרכב על השנאה למי שיש לו כסף על ידי מי שבגיל מבוגר עדיין שבוי ברעיונות קומוניסטיים ילדותיים ממרומי משכורת היי-טק"? הכתבה מעוותת נתונים וחוץ מעוד רעיונות בסגנון "kill the rich" אין בה כלום. אני החזקתי פחות, כי ברגע שכתב מביא (ואני אפילו לא נכנס לשאלה אם הנתון נכון או לא נכון) מחיר ממוצע של מכונית ומתחיל להראות אותו בפריזמה של שכר חציוני, זה כבר עיוות. הכתבה הזאת, כמו כל כתבה "כלכלית" אחרת, היא עוד ניסיון להסיט את האש מהעוולה האמיתית (נטל המס) ליבואנים, שהם גוף עשיר שקל להסיט אליו ועליו את השנאה של כלל הציבור שאליו התכוונת. אז לא, לא כל אחד חייב לשחק את המשחק. עריכה, עכבר על הסליידר, סתם הליכה לשאלה רנדומלית. נראה לכם באמת שהשאלה (4:07 והלאה) היא לגיטימית: "הם הרי, בסופו של יום, צבי, אני מאד מכבד את מה שעושים היבואנים ואתה מה שאתה עושה פה. לא פיתחת תרופה לסרטן וגם לא המצאת איזו תוכנה. אתה יבואן רכב.למה חרל"פ, חורש, סוארי ושות' הם מיליארדרים?" רק על זה שהוא לא שבר לו את הפנים בנקודה הזאת מגיע לו פרס ישראל על איפוק.

פגיעות נמוכות (והפוכות ליד היורה - שמאלה לימני, ימינה לשמאלי) מצביעות לרוב על עבודת הדק לקויה, במיוחד בסטרייקרים, בהם ההדק קשה יותר מטבעו. לא משהו שלא ניתן להתגבר עליו בתרגול.

בהכללה מאד גסה - כן. לכן הפתרון הוא: לצערי אני לא רואה מנוס מזה. לא חייב להיות מפגר כמוני ולהחזיק רק מכוניות די מוקצנות, אפשר להחזיק דיילי (והפלואנס היא דיילי מצוינת, כשלגבי החשש מחימום הגיר - צריך פשוט לנהוג נכון [לא לרכב על חצי קלאץ'] ואז אין סיכוי לחמם) ומשהו נוסף לכיף. בנוף המוטורי של היום אין מנוס מכך.

אין שום חוק שמגדיר כדב"ב או היעדרו.

אין כל ספק, שהסאב-קומפקטים משמעותית יותר נוחים לנשיאה, ומשמעותית יותר קלים להסלקה. אבל גם אין כל ספק, שהרבה יותר קשה לפגוע איתם, והם דורשים הרבה יותר אימון כדי להבטיח פגיעות סבירות. אחרי 4.5 שנים עם גלוק 43 החלפתי לבול אולטרלייט, וכבר על המטווח הראשון נתתי תוצאות טובות יותר מאשר עם ה-43 אחרי 4.5 שנים שהתאמנתי והתרגלתי אליו. ההבדל בין הכלים (סאב-קומפקט סטרייקר גנרי מול קומפקט פטיש ממשפחה של כלים תחרותיים) פשוט תהומי. אני ממש לא אובייקטיבי, וקניתי אולטרלייט, אבל בעיני הדיוק, הנוחות והכיף בירי יותר משווים את הקושי היחסי (אבל בהחלט קיים, שלא יהיה ספק) בהסלקה. אני פתרתי את הקושי עם מעבר לאפנדיקס, ונרתיקים איכותיים.

זה לא סאב-קומפקט, זה קומפקט. סאב=מיקרו.

המחליפה ליטראלי בתמונה... תתחדש! אני רואה שפיטץ' המכירה שלי מבני ברק תפס באיחור-מה 😁

מחזק, במיוחד כשאתה בספסלים מאחור עם אפוד ושכפ"ץ מתחת, מקופל כמו חלת שבת בערך. אם מדברים על רכבים חוקיים לכביש - קורסה OPC, ויונדאי גץ במקום השני והלא כזה מכובד.

למקרה שלא הבנת, כן.

עברתי טסט (ראשון) במרץ (למיטב זכרוני) 98. 32 שיעורים, ואצל המורה שלמדתי לא היו טסטים פנימיים, אז לא היה לי אחד. אימפרזה שהייתה אז די חדשה, משלהי 97, דווקא זכורה לי לטובה. לא זוכר שהייתה חובת מלווה (לדעתי נכנסה אחרי), אבל נהג חדש כבר היה שנתיים.

כבר מהלשון הננקטת בדו"ח ברור שכל המטרה היא להסיט את הציבור מנטל המס (שאמנם מצוין שירד, אבל באחוז בודד, ועדיין נשאר הגורם המשמעותי ביותר בקביעת מחיר הרכב הסופי לצרכן). עצם המונח רווחיות חריגה הוא הסטה - חריגה ביחס למה? מהם הגבולות? מכח מה? למה שיהיו? כנ"ל הרטוריקה לפיה הרווחים מיטיבים עם בעלי היבואנים והמשתכרים הגבוהים בעובדיהם - עם מי הם אמורים להיטיב? אלו חברות מסחריות, חלקן העיקרי פרטיות, שכל מטרתן היא השאת רווחיהן.

למה הם צריכים לחיות מן היד אל הפה? מה הבעיה בזה שעסק מרוויח? מאיפה הסמכות להגביל או להתערב בשיעורי רווח של כל עסק שהוא?

פרארי, לא פחות ולא יותר... אז אין חלקים מפרארי, כן יש חלקים משותפים לאלפות מהדורות המוקדמים. לא ממש סיוט, אבל כן תיקונים לא זולים כשמשהו הולך. מי שיכול ידני, עדיף.

קח עוד מסקנה. קניתי פיאט כזאת, רק לפני מתיחה, לפני כשנתיים, ב-19K. אחרי 9.5 חודשים ו-19K ק"מ מכרתי אותה, ב-19K. האוטו הכי אמין והכי זול לאחזקה שאי פעם היה לי.

כן.

עדיין רלוונטי.

שים לב, אפילו מהנוסח עצמו: שמבוסס על מה? וזה לעומת אילו בדיוק דיווחים על תקלות ששמעת על הקיה/יונדאי? כי מעבר לחשש כללי של אנשים שנהנים לדקלם ססמאות, בחיי שלא שמעתי דיווחי תקלות, וגם מכונאים חברים לא שמעו. מודה שלא הגעתי לזה ואין לי מושג אם המחיר המצוטט הוא נכון (מניח שכן, אבל בפועל מעולם לא בדקתי). הרי כמו שאתה אומר, הפאניקה שנוצרה ב-DSG-ים הראשונים, בהם התבלו מצמדים בתוך 30 ו-40K ק"מ היא זו יצרה את השוק החלופי. מניח שברגע שזה יהיה אישיו בקוריאניות, גם שם יימצא יצרן שייצר ערכה חלופית. השוק בדרך כלל אומר את שלו.