EvGriga

אתה חוזר פה על התירוץ הרישמי של שרת התחבורה כדי לא לחתום על הצו המגביר תחרות בענף? כל זה כאשר שמירה על תחרות זה בכלל לא תחום אחריות של המשרד שלה. אבל לא נכנס לדיון הזה.

הוא לו, אבל אני כן, ועדיין גם אחרי מסים והובלה במטוס חלפים מקוריים ללקוח פרטי יוצא לפחות פי 2 יותר זול מאשר לקנות אצל יבואן ישיר. רק ההובלה והמסים שלי יכולה להגיע לחצי מעלות הכוללת, ז"א החלקים עצמם זולים בחו"ל עד פי 4 לפחות במקרה הזה, גם כאשר אני קונה חלפים מקוריים מדילרים רישמיים של היצרן. כל אחד יכול לעשות את ההשווה הזאת, זה לא ידע נסתר. דוגמה בארץ: חלקי חילוף לרכבי טויוטה - חלפים לרכב מתוצרת Toyota חו"ל: Shop Lexus Parts and Accessories Online וכו'

נו באמת! המשווק בחו"ל שממנו אני קונה את החלק לא משלם את כל ההוצאות הנלוות? הוא לא מרוויח? מי מבולבל פה?

כנראה בגלל זה משרד התחבורה מונע מחברות הביטוח לייבא חלפים, שלא יפסידו כסף ח"ח ולא בגלל לחץ מאחורי הקלאים של יבואנים ישירים. אל תשחק אותה תמים. אני כן יבאתי חלפים מחו"ל לעצמי, כמו עוד הרבה אנשים, גם אחרי מסים והובלה במטוס חלפים מקוריים ללקוח פרטי יוצא לפחות פי 2 יותר זול מאשר לקנות אצל יבואן ישיר. למוסכים מקורבים וחברות ביטוח הם עושים הנחות עד 50%, כדי למנוע יבוא מקביל ולשלוט במוסכים שלא יקנו ממישהו אחר, יש ליבואנים מלא שיטות אפורות כדי לשלוט בשוק. כולל האשמות של יבואנים מקבילים ביבוא מזויף. מי מחליט אם זה מזויף? ע"פ חוק בארץ - היבואן הישיר כנציג של היצרן. חקירה אחת של משטרה יכולה לגמור את העסק של יבואן מקביל. אז הם שומרים על "פרופיל נמוך" ולא מתחרים ביבואנים ישירים. כל הענף הזה בנוי ככה שלקוח ישלם כמה שיותר.

לא צריך להיות מונופול כדי לשלוט בשוק, זה מיושן. היום באופנה סופט-פאואר ושליטה נסתרת, ככה יותר נוח. אבל השוק הזה מאוד ריכוזי, קומץ יבואנים גדולים מכתיבים את המחירים והכללים בשוק. רכב חשמלי שנמכר בסין ב 50 אלף שקל כולל מע"מ עולה בארץ 150 אלף. רוב הרכבים, כולל סיני חמשלי חדשים, נמכרים ע"י אותו קומץ של יבואנים גדולים. איך הם הגיעו לידם? הבריטים מהמדנט נתנו להם? הם מקושרים לשלטון של היום, לא לבריטים של פעם. איזה סיבה יש שחלקי חילוף בארץ יעלו פי 3-5 מאשר בחו"ל? מס קניה על חלקי חילוף הוא רק 30%. כי אין תחרות ולקוח שבוי בידי אותו יבואן שמכר לו את הרכב ורק לו מותר, בפועל, לייבא את החלקים.

ברור, היצרנים רוצים למכור בארץ רק דרך יבואן בלעדי שלהם עם אחריות מינימלית אפשרית מבחינתם, לשלוט דרך זה בשוק, להכתיב מחירים ולהרוויח יותר. אבל האינטרס הציבורי הוא ליצור תחרות גם איפה שיצרנים לא מעוניינים בה.

זאת גם פרקטיקה בארה"ב - אתה יכול לבצע ריקול או טיפול במסגרת אחריות היצרן אצל כל דילר של אותו היצרן, לא רק אצל אותו אחד שמכר לך את הרכב. הדילרים מחוייבים ע"פ הסכמים עם היצרנים. אבל בארץ, משום מה, המדינה צריכה לכפות את זה על הנציג הרישמי של היצרן ולא היצרן עצמו. זה רק מעיד כמה נמוך בסולם העדיפויות של היצרנים ממוקמת ישראל. זאת אחריות של היצרן וכל נציג הרישמי שלו ע"פ חוק בכל מקום. אבל פה הם יכולים להרשות לעצמם לזלזל בחוקים. בהרבה מקרים היצרנים עושים ריקולים באירופה, אבל לא בישראל על אותם דגמים ותקלות.

ליבואנים הרשמיים יש קשר ישיר עם היצרן, מסיבות היסטוריות כאשר המדינה דרשה קשר ישיר כזה כתנאי ליבוא ויצרן לא היה מעוניין בקשר עם כמה יבואנים. לכן היבואנים הישירים הם הנציגים של היצרנים, הם קונים ישירות מהיצרנים ובמחירים נמוכים יותר בדרך כלל, ללא מתווך באמצע כמו במקרה של יבואנים מקבילים. החובה לטיפל גם ברכבים של יבוא מקביל במסגרת אחריות היצרן חלה על יבואנים ישירים מהיותם נציגים הרשמיים של היצרן בארץ. הם גם מקבלים תשלום על הטיפולים האלה מהיצרן. הם לא עובדים בחינם, אך הם מתלוננים על זה קבוע כי היצרנים לא משלמים להם כפי שהם יכולים לקבל מצרכן הפרטי כלקוח שבוי שלהם שאין לו מענה אחר. כללית, היבואנים הישירים לא מעוניינים בטיפולים במסגרת אחריות היצרן לא רק עבור רכבים ביבוא מקביל אלה גם ברכבים שהם יבאו. במידה והיצרנים יסכימו למכור ישירות גם ליבואנים מקבילים ולספק להם מידע ויכולות לטפל ברכבים - לא יהיה צורך בלחייב יבואנים ישירים. זאת בחירה של היצרן להתקשר רק עם יבואן אחד ולא למכור לאחרים. הם רוצים רק ללקת את השמנת, גם לאכול את העוגה(להיות יבואן בלעדי) וגם להשאיר אותה שלמה(לא לטפל ברכבים כאשר התשלום לא מספק אותם). הם רוצים רק זכויות ללא חובות. להפריט את הרווחים ולהלאים את ההפסדים. הרצון מובן, אך הציבור לא יכול להסכים לזה.

זכות הציבור לדרוש שוק פתוח לתחרות, לפחות ללא מכשולים אדמיניסטרטיביים(הנתמכים ע"י יבואנים בלעדיים בשיתוף עם הממשל) על יבוא מקביל.

רכב חשמלי סיני שנמכר בסין ב-45 אלף שקל לפני מע"מ, לאותה רמת אבזור נקבע מחיר מחירון בארץ של 150 אלף שקל. אחרי יותר מחצי שנה של מכירות זניחות הורידו 5 אלף שקל מהמחירון. האם ככה נראית מלחמת מחירים?

לפי נסיון שלי עם סוחרים - השיטה שלהם לרוב זה לקנות בזול מכוניות עם בעיות (כי הם יכולים ללחוץ על בעל הרכב למכור בגרושים) ולמכור אותם כתקינות במחיר מלא, רק ככה זה יכול להיות משתלם להם. פעם אני גם הייתי באשליות, חשבתי שאני יכול למצא משהו סביר. אבל כל המכוניות, ללא יוצא מין הכלל, שבדקתי אצל סוחרים היו מוזנחות ואחרי תאונות(מוסתרות) אבל נקיות על הנייר. ראיתי מכוניות ללא תאונות, לכאורה, עם עבר ביטוחי נקי, אבל עם דלתות עקומות וקורות פנימיות צבועות, מכוניות עם 100 אלף על השעון כאשר הסלון נראה שחוק כמו של 500 אלף ק"מ וכו' אם תקנה אוטו עם בעיות את כל הזמן והתסכול שחסכתה תקבל פי כמה במוסכים או בבתי משפט מול סוחרים (בהצלחה עם זה).

אלופים, עבודה יסודית, הייתי סומך על מכונאים האלה יותר מאשר על המוסכניקים שיש פה. האוטו בלי תאונות. ראיתי סוחרים בצפון מוכרים ב 100 אלף שקל רכבי פרמיום במצב גרוע יותר.

ברכב חשמלי, ללא קשר לגיל.

אם היה לי נסיון במכירות, הייתי יכול להגיד לו "תעשה את הבדיקה ואחר כך נדבר עוד פעם על המחיר עם תוצאות הבדיקה ביד" ואחר כך הייתי מסרב להוריד את המחיר בפעם נוספת, בתור עונש על נצלנות.

אז לי זה לא עבד, גם כאשר עברתי לשיטה שלך של להסביר לקונים פוטנציאליים רק בטלפון, קיבלתי רק תשובות בנוסח של "לא מתאים לי כי פתחו לו את הברגים". לפחות קיבלתי טלפונים בתור נחמה, כי קודם רק הסוחרים התקשרו עם הצעות "מעליבות" שלהם. אבל מי ששבר אותי היה דווקה קונה יחיד שכן רצה לקנות. אחרי שנסעתי עליו הביתה להציג את הרכב (כי אין לו אפשרות להגיע) וסגרנו על המחיר אחרי הורדה רצינית. למחרת הגעתי שוב לבקשתו למכון הבדיקה שהוא בחר והוא התחיל עוד פעם להתווכח על המחיר עוד לפני הבדיקה. אז כבר אמרתי - אני לא רוצה יותר למכור את הרכב ובחיים לא אסעה יותר לקונה.

אז נסיון או הבנה במכירות בכל זאת חשובים ומשפיעים על מחיר העסקה הסופי? לכן אמרתי שאם מול קונה תמים עומד איש מכירות ממולח - הקונה ישלם יותר, גם אם המוכר לא מרמה או מסתיר שום דבר.

זאת בדיוק הסיבה שאני אומר לא צריך לספר להם כלום. אף אחד לא רוצה שינצלו אותו. שכל אחד יבדוק לבד מה הוא מבין או ילך למכון הבדיקה. כמובן, אם ידוע למוכר על בעיה נסתרת ברכב הוא חייב לספר לקונה ע"פ חוק.

לא מנסיון שלי. לדעתי, רוב הקונים הפרטיים לא מבינים כלום במכוניות. דבר זניח יכול לפסול את הרכב מבחינתם, לבעיות רציניות הם יכולים לא להתייחס בכלל. הם לא יכולים לשפוט מה הרכב שווה. זה לא חוכמת המונים, זה טפשות המונים. ניסיתי פעם למכור רכב בן 3 שנים (טויוטה יאריס, הדגם אז היה מאוד מבוקש) יד ראשונה שקניתי חדש מיבואן. הרכב קיבל שריטה עמוקה בכנף ודלת כאשר היה חדש לגמרי, כמה חודשים בלבד, החליפו את הכנף והדלת בחדשים מקוריים, לא היו פגיעות אחרות כלשהם ולא ירידת ערך. כל זה סיפרטי במודעה כאשר רציתי למכור אותו אחרי 3 שנים, טעות גדולה! אף קונה פרטי לא רצה אפילו לבוא לראות את הרכב כי, אני מצטט: "פתחו לו את הברגים", למרות שביקשתי מחיר מתחת למחירון ומתחת לכולם ביד2. גם התקשרו סוחרים שניסו לקנות 30% מתחת למחירון כי זה "רכב עם תאונה" לטענתם. אז החלטתי לא למכור את הרכב והוא היה בשמוש אצלנו 12 שנים ללא אף תקלה. נמכר קצת מתחת למחירון, אבל אחרי 12 שנים ההבדל כבר היה זניח.

מי שקונה במגרשים ישלם יותר כי יש מולו מוכר מקצועי. אדם ממוצע לא מכיר את כל הטריקים של מוכרים מקצועיים. אבל הפרטיים, בממוצע, יותר גרועים. לא מספרים את האמת, או פשוט משקרים ומבזבזים לך המון זמן. מצד שני, מי שמספר את האמת במכירת רכב - יורידו אותו על ברכיים, הקונים ינצלו אותו. ומי רוצה שינצלו אותו? כולם מסתירים את האמת הכואבת שבארץ לא שומרים על מכוניות, לא רוצים וגם לא יודעים לתקן כלום. גם מאוד יקר לתקן רכב בארץ, חלפים יקרים פי 3-5 מחו"ל. רק למכור אם יש בעיה כלשהיא ולעבור הלה. תקחו בחשבון שבכללי, רכב שלא עושה בעיות לא מוכרים. לכולם יש חלק באשמה - גם לקונים, גם למוכרים, גם ליבואנים וגם לממשל. אבל התוצאה היא שככה השוק הזה נראה.

לקנות רכב אחר? הרי, למה לקנות רכב יקר שלא מתאים לך, גם אם זה דבר בודד שתמיד יפריע ויקלקל את חוויית השימוש.

זאת הלוואה, אז בהגדרה לא מדובר ב"חינם". הלוואה צמודה למדד זאת לא הלוואה בריבית 0, היא נושאת ריבית (לא ידוע) של המדד. אף אחד לא מכריח אותם לתת הלוואות בריבית 0, אבל אם הם מפרסמים ריבית 0, זה צריך להיות ריבית 0, אחרת זאת הטעיה של לקוחות. לא הייתי קונה שום דבר (ובטח לא לוקח הלוואות) ממישהו שמנסה להטעות אותי גם בקטנה. זאת חבורה לא אמינה, בהמשך יירמו גם בגדול, יתנהרו מהתחייבויות וכו' בעזרת התניות ואותיות הקטנות שהם מכניסים בחוזים.

לא, דילרים קונים סחורה ישירות מהיצרן בכסף שלהם ובכמויות שהתחייבו לפי הסכמים עם היצרנים, הם עסקים עצמיים, דומים יותר ליבואנים רשמיים בארץ. היצרן רק עוסק בהובלה של רכבים למדינה, עד הנמל. כשאר אוניה של BYD פורקת סחורה בנמל חיפה - במה זה שונה? רק בארץ קוראים לו "יבואן" במקום "דילר" כי אין ייצור מקומי, רק מיבוא. סוכנות משנה, אם אני לא טועה מקבלת עמלות על מכירת כל רכב. דילר איזורי בארה"ב יכול להיות גם יותר גדול מיבואן ארצי בישראל.

דילרים קונים רכבים מיצרנים או בארה״ב עצמה או בנמל. היצרן הוא גם היבואן. זה שונה ממצב בארץ כאשר היבואן הוא גם המשווק.

לא ראיתי מסעדנים ששייכים לחברות הכי עשירות במשק וגם לא מכינים את הסלטים שלהם בעמצם, רק קונים ומוכרים בבלעדיות מוצרים שמישהו אחר בנה בעשרות ומאות אלפי ש"ח יעידו אנשי עסקים רבים שמתים להיות יבואני רכב בארץ, אבל חסמי הכניסה גבוהים מדי גם לעשירים שבינהם. לאומת זאה כל אחד יכול לפתוח מסעדה (וגם לסגור אותה) - מה שמביא תחרות. אבל ברצינות, הם לא ברי השווה- אחד מענף השירותים והשני מענף המסחר. 10% רווח מהמחזור (העצום באופן טבעי) במסחר, בבלעדיות, בצורה קבוע, שנה מדי שנה, עם לקוחות שבויים - זה רישיון להדפסת כסף (על חשבון הציבור כמובן). זה חריג בקנה מידה עולמי. כמו שכתבתי - דילרים בארה"ב מסתפקים ב 2% ואומרים תודה. רק בישראל חלפי רכב עולים פי 3-5 מכל מקום בעולם, וזה עם מס קניה של 30% על חלפי רכב, כי הלקוחות עוד יותר שבויים אחרי שכבר קנו רכב מסויים וחייבים לתקן אותו.

שיעור רווחיות יבואני רכב – לפי משרד האוצר: שנים 2014–2017: שיעור הרווח לפני מס מהמחזור של 12 יבואני הרכב הישירים עמד על 12.2% בממוצע. בשנת 2022, שיעור הרווח לפני מס של 12 יבואני הרכב הגדולים היה 11%. 96.9% מהשוק עדיין נשלט על ידי היבואנים הישירים (הגדולים), מה שמקשה על תחרות אמיתית גם בתקופות של ירידה במסירות, הרווחיות נותרה גבוהה – מה שמעיד על שולי רווח גבוהים בענף. להשוואה, בשנת 2024, שופרסל הציגה שיפור משמעותי ברווחיות שלה, עם עלייה של 106% לעומת שנת 2023, שיעור הרווח לפני מס מההכנסות עמד על כ-6%. הרווחיות הממוצעת לכל חברות במשק היא אכן 8% כפי שכתוב מבמאמר שצירפתה. צריך להסכים שיבואני רכב זה לא בדיוק הייטק, אז אין להשוות אותם לחברות בענפים אחרים או לממוצע של כל החברות במשק.