מיץ פטל

למי שנוהג כאן ביותר ממכונית אחת באופן שוטף וקיים הבדל בין המכוניות - האם סוג הרכב משפיע על ההתנהגות/איפוק שלכם?

שאלה מעולה...חושב דקות ארוכות ולא מצליח להתחמק מהעובדה שלעיתים זה בלתי אפשרי. יש נהגים שגורמים לך להיות במצבי הישרדות. כל זאת למרות שאני מחזיק מעצמי בעל מודעות ומיומנות גבוהים בנהיגה, רכב משובח ומטופח ובחירת מוסיקה נעימה.

טוב? בשום שלב... הגדרה מצויינת. עיצוב מוגזם...

המנוע הזה קיים במגאן RS. לא מדובר במנוע שנועד לגרסה מוגבלת מאוד. ובאופן כללי המכוניות הזו היא יהלום. משקל נוצה, קטנה וסופר כיפית. המחיר שלה גבוה מאוד אבל לא מפתיע. עוד אחד מסוג הדברים למי שיכול.

תשאל אותו איך היא על 204? האם זה קשה או נינוח?

בדיוק! חזרה פה הטענה על מאמץ מאוד גדול לנהוג לאורך זמן במהירות. זו טענה נכונה כאשר נוהגים על הקצה, היכן שהרעש ועבודת המתלים אינם באופטימום. מרבית המכוניות נינוחות במהירויות של 20-30% פחות מהמהירות המרבית שלהן ולא דורשות מאמץ מיוחד לשייט לאורך זמן בטווח הזה. מגבלת המאמץ הופכת למשמעותית אם נוהגים שלא לפי תנאי הכביש. אז זה כבר סיפור אחר של בעיית שיקול דעת.

נשמע כמו חוויה שלקוחה מסרט. בכביש מתאים זה ממש לא קורה. כבישים מהירים שמאפשרים נסיעה כזו - אוטובאן למשל אבל גם 6 - נהנים מישורות ארוכות עם ראות מעולה ובלי "תפאורה" שסוגרת על הכביש באופן צמוד לאורך זמן. לא חסרות מכוניות ש 160+ זה שיוט עבורן. לא רועשות ומספקות תחושת בטחון. כך שלא מדובר בנסיעה מתישה ולא משהו שקשה להתמיד בו למרחקים ארוכים. התקצרות זמן הנסיעה במקרים כאלו מבורכת. במקרים יותר נדירים אך לא מאוד יש גם מכוניות שבזלזול יעשו זאת ב 200... אגב, אותן מכוניות בדיוק אכן נוסעות באוטובאנים ואוטוסטרדות במהירויות כאלו ונהוגות ע"י בשר ודם... כך שהחשש שיש בעיה אנושית או מכנית אינו מבוסס. זה בעיקר תרבות ותשתית.

לפחות בתחילת השרשור נתפסו לת"א אילת ולקיצור של שעה. התשובה מן הסתם היא גם אישית ולא מתמטיקה שנכונה לכולם. מישהו עם פיקנטו מול אחר עם פרארי (כדוגמא. יש דוגמאות פחות אגרסיביות שהנינוחות שלהן תסייע לטיסה רגועה במסלול כזה) ומאפייני נהג שונים, כנראה יספקו תשובה שונה. בגדול, הפחתה של 25% במקרה הזה בהחלט אפשרית. רוב הדרך אינה הררית, עירונית או מפותלת במיוחד. בשעות שוממות אני מכיר גם מי שעשה הרבה יותר מהר. לגבי היומיום - זה יותר מעניין. לפחות אצלי, תנאי הכביש אינם מאפשרים יותר מקיצור של דקות בודדות מאוד. בגלל קוצר המסלול, הרמזורים והעומס.

ברור שבנסיעה לאילת מהמרכז אפשר לחסוך שעה++ בתנאים לא חריגים. השאלה היא ברמה היומיומית האם מגבלת המהירות הקיימת מאריכה לכם את השהות בכביש אילו החשש מדו"ח היה מוסר?

בבטיחות לא חוסכים. מדובר בעניין של מודעות - ולכך חשוב להוסיף שמי מזלזל באיכות הצמיגים, כנראה קיים סיכוי סביר שפחות מקפיד בנושא לחץ אוויר או בהחלפת צמיגים בגלל שחיקה או פגם (עוד לפני שיפסל בטסט). גורמים אלו מגדילים דרמאטית את הסיכון לאסון. גם צמיג מחברה איכותית יורד בביצועיו בגלל לחץ לא תקין או התיישנות/שחיקה. יש על כך מבחנים שמראים שבעיקר בכביש רטוב הירידה עלולה להיות דרמאטית.

אתה מתעקש לא להבין איך מותג עובד על דרך קבלת החלטות של צרכן ובאופן כללי כמה מורכבת מערכת היחסים של הצרכן עם מה שהוא רוכש. ואגב - הספורט עצמו לא חייב להכניס. זו הוצאה למען משהו. רוב המשתתפים יודעים גם שלא ינצחו או לפחות יקחו עונה ובכל זאת משתתפים. וגם הם קוטפים פירות. הרוח הספורטיבית ולפעמים ניצחון או הובלה רגעית, שווים המון לאוהדים. בנוסף, אני מנחש ותקן אותי אם אני טועה, שאתה לא חבר בקבוצה של בעלי ספורטיביות - החיבור למסלול ולזמנים קיים גם פה בארץ. אז מה שקורה בחו"ל הרבה יותר משמעותי בכל מובן.

בניית מותג זו מלאכת מחשבת יקרה וממושכת. ספורט הוא אחד המקומות המוצלחים ביותר להשקיע בו בגלל שלל הערכים החיוביים שקשורים בו. במקרה של רכב יש אפילו ערכים נוספים ישירים שתורמים למותג.

מצחיק ראיתי אתמול עם מדבקה לבנה ולא הבנתי את הקטע. כנראה מתחיל בקטע של וואנאבי...

תמונה חופפת ב2 הכתבות - אז קשור ללא ספק בכל מקרה האתר של אמודי תאווה לעיניים

מה זה הלקוח הממוצע? מעבר לכך ערכי מותג (אלפא במקרה זה) לעיתים מבוססים על שנים ארוכות מאוד של השקעה. לעיתם קורה שעדיין המותג נהנה מיבול שנים לאחר שכבר לא זורעים. לקוח של מכונית ספורטיבית כנראה אינו הממוצע. עדיין רואים שהונדה ורנו שוברות אחת לשניה את העצמות ברינג. כנראה שהן מאמינות שלהפגנת יכולת יש ערך בעיני הלקוחות. כך גם בנטפליקס היה אפשר לראות שקבוצת רנו (לפני שהפכה לאלפין) דאגה שהנהגים יגיעו למסלול עם מגאן RS. זה היה קצת מוזר מול הגעה עם מכוניות יקרות פי כמה אצל המתחרים. יש לזה ערך כנראה. יכלו גם לא להצטלם.

ראיתי את A110 במציאות. מקסימה, יפה והקוטן שלה מעצים את ההתרשמות. ממתק אמיתי. לצערי הרב לא ישבתי ובה ועוד יותר עצוב לא נהגתי בה. לגבי ציפיות הפיניש, זו שאלה מהיכן אתה מגיע. אם משווה לפורשה צפויה אכזבה. מצד אחד במחיר שלה רוב הרוכשים מחפשים פינוקים כולל פיניש. מנגד, היתרון העצום שלה - משקל נוצה - לא יכול להתכתב עם ההכבדה שמכתיבה איכות גימור מצטיינת. בקיצור - מכונית מאוד ממוקדת נהג (אולי נכון אפילו להוסיף - רומנטיקן).

A110 תגיע בקרוב לפי יודעי דבר. אך כמו שנכתב כאן היא בקטגוריית מחיר אחרת. זה בהחלט לא שלב ההתקדמות הטבעי ממיאטה ו BRZ. מדובר במכונית מדהימה שהיא שילוב של מכונת נהיגה ותכשיט. נושא ההיגיון במכוניות ספורטיביות כבר נדון כאן. אבל מי שיכול להרשות לעצמו, לא בהכרח פועל באותה מסגרת כללי החלטה כמוך.

נוחות מורכבת מהרבה מרכיבים. ככל שמדובר ברכות מתלים היא בהחלט נוחה לדיילי. זו מהתרשמות לא ארוכה מדי שלי.

תודה על התגובה. נעשה סדר אני כבר די קרוב ל60... ושיתפתי שאני עם ספורטיביות... כך שאני לא מתייחס ליחידי סגולה. אני משוכנע שבגילאים הללו ספורטיבית נמוכה הרבה פחות מתאימה למרבית האוכלוסיה. ולכן חוזר לעצם המלצתי - אני ממליץ מאוד לפות"ש לרכוש כזו לפני שיהיה מאוחר.

זהו, שבשלב מסויים גם "גיל 60" מגיע... אני מניח שלמרות היכולת הכלכלית ולמרות שבפנסיה יש זמן להנות מתחביבים, ולמרות שבאמת אין סיבה לדפוק חשבון למישהו (מעסיק, שכנים, אולי אפילו הורים) - כמה פנסיונרים רוכשים ספורטיבית? ועוד יותר בדגש על ידנית נמוכה.

הייתה פה אמירה ששום דבר שקשור לרכב ספורט אינו הגיוני. ממש לא מסכים עם זה. זו ראיית מיקרו על החיים. נדמה לי ששיתפו פה בחלום או תוכנית לפיה יום אחד לקנות דבר כזה כי ההיגון הכלכלי ישתפר. הבעלות על ספורטיבית לרוב האנשים לא אפשרית בכל שלב בחיים ולא בגלל הנושא הכלכלי. כשמתבגרים, החסרונות שלה הולכים וגדלים. חוסר סבילות לנוקשות, לרעש ושלא לדבר על חוסר שיתוף פעולה מצד הגוף לישיבה נמוכה. חלון ההזדמנויות מצטמצם ככל שמתבגרים וכמו דברים אחרים בחיים שכבר אי אפשר להנות מהם גם הדבר הזה בסוף נעלם ונכנס לאותם דברים שויתרת עליהם או יותר נכון הפסדת בגלל שיקולים צרים. פות"ש - רק בגלל שהנושא הכלכלי מאפשר ולדבריך אתה חובב רכב (ז"א נהנה מנהיגה - כך אני מפרש את ההגדרה) - מניסיון - ממליץ לך סגור את הפינה הזו. אחרת יש סיכוי שיום אחד זה יהיה ברשימת הדברים שיכולת לעשות לעצמך וויתרת בגלל שיקולים "הגיוניים" לאותו רגע.

הרבה מאוד שנים עם ספורטיביות. לא פעיל במיוחד במסלולים או טיולים. זה משהו שחלמתי עליו שנים וכשהתאפשר מימשתי ולא מצטער על כך לרגע. אוהב נהיגה. מעריך איכות ניהוג. ספורטיבית נכונה (בוודאי BRZ) תתן לך משהו שלא קיים בעולם הקונבנציונאלי - תחושת חיבור ומוכוונות לביצוע שיש לך בו חלק. בשנים האחרונות מצב הכבישים - שיבושים ועומס הופכים את הנהיגה היומיומית למשהו שבספורטיבית במיוחד פחות ופחות נעימים. אני לא פעם מתלבט ושואל עצמי למה צריך את זה? ועוד לשלם יותר... מדי פעם נוהג במשפחתית (לפעמים היברידית) ונהנה מהקלות/נוחות, השקט, הכלכליות ומתחיל בשכנוע עצמי שהגיע הזמן להתפנק ברכב שמתאים לצרכים שלי. פשוט הגיוני. ואז כשחוזר לשלי, מהר מאוד שוכח זאת ומשתכנע להמשיך להקריב תמורת אותם אחוזים בודדים של התעלות וגם לריגעי שגרה לא מעיקים שבה המיוחדות עושה לי משהו שלא קורה במכוניות לעם. מדובר פה שבמשהו לא הגיוני אבל מאוד הגיוני. זו שאלה מאוד אישית. אם הכל אצלך נמדד בספירת אפונים - רד מזה. אם יש לך הנאות שאתה לא חייב לתת בהם חשבון לאחרים, שהן עניין שלך עם עצמך, למה לוותר על זה? מה הסיכון? תעשה חישוב האם הניסוי הזה גדול עליך או שתמורת היכולת לסגור פינה עם עצמך את מוכן לסכן (פער) ירידת ערך של שנה או משהו דומה. התאור שלך דומה קצת לשלב של קפיצה לבריכה. חושש שהמים יהיו קרים. אתה בנתיים לא קופץ ואולי אף פעם לא תכיר את ההנאה. כניסה לאט לאט לא מסיימת את העינויי והסיכוי לנסיגה גדול. פשוט קופצים. תמיד אפשר לחזור בחזרה לחוף ולהתעטף במגבת ולהסתכל על אחרים.

כתבתי בתיאוריה ובכל זאת אתייחס - מעריך שרכב שיסע 200-300 אלף קילומטר באמינות קרובה למוחלטת ללא צורך החלפת צמיגים וכד' על פני 15 שנה (יקבל אחריות ל15 שנה)- זה אפשרי. הרכב יהיה עם ביצועים עלובים (יגיע למהירות המותרת), יהיה בזבזן אנרגיה ויעלה פי 2-3 מרכב ממוצע (נניח 500K ש"ח) בארץ הקודש. האם מישהו יקנה דבר כזה? לדעתי אף אחד. התאור הנ"ל - כדי לאתגר הדיון. אין לי כלים תומכים בנ"ל, אלא רק ההגיון. (מצבר היבואן יחליף לך על חשבונו פעם ב 5-7 שנים)

מה זה ארה"ב? זה דבר אחד? יש אזורי יוקרה עם עושר בלתי נתפס ויש איזורים נידחים ונכשלים כשהמרחקים הגאוגרפיים ניכרים והגרוטאות לא עוברות ממקום למקום כמו אצלנו. אז במקומות עם אקזוטיקה איטלקית ויוקרה גרמנית, מה חושבים על מי שמגיע עם קורולה חבוטה בת 20? מעבר לאמירות הכלליות האלו, אני מניח שיש נתונים על פיזור גילאי הרכבים וזה בוודאי מספר סיפור בפני עצמו. הרכבים בארץ יקרים בעיקר בגלל מיסוי (עניין פוליטי) ולא רק בגלל רווחיות יבואנים. הרווחיות של היבואנים מוסברת בחוסר תחרות שהיא גם עניין פוליטי. האם בדקת את שיעור ירידת הערך לאורך ציר הזמן מרכישה כחדש? זה שונה לרעה אצלנו?

בתאוריה כן. במעשי, השאיפה לזה תהיה לא כלכלית ולא פרקטית.