BarryG

במידה ותלך על זה (ולמעשה גם אם לא), ממליץ לקרוא את הספר של מנכ"ל אינטל לשעבר, "High Output Management". הספר מכוון במיוחד ל- Middle management.

אני אנחש שיש פירצה בתקנות שמאפשרת לספורטאים מקצועיים להמשיך להתאמן בחדר כושר, אבל אין הגדרה של מי ספורטאי מקצועי ומי לא או משהו בסיגנון

אנחנו בעולם הנדלן, לא התוכנה... פה "מספר קסם" זה כמו "כלל אצבע".

סליחה שאני מקפיץ את זה, אבל ממש אי אפשר להסיק מגרף של מדד ת"א 35 לגבי הצמיחה. אם כבר, אפשר להסתכל ישירות על נתוני התוצר... ובכל מקרה, לשר האוצר אין בדרך כלל השפעה גדולה על השינוי בתוצר בטווח של שנה-שנתיים-שלוש.

אבל זה לא מספר קסם, זה המספר הכי מחמיר שיש- גם לא כולם לוקחים את המשכנתא המקסימאלית וגם מעט מאוד אנשים לא שילמו אפילו שנת משכנתא אחת...

כי אם בפועל זה 24.5%, ורק במקרה הספציפי שלא שולמו אפילו כמה חודשים, אז זה משנה? קטנוני מאוד מצידך...

החוב שלך הוא 750, הריבית נצברת (ומשולמת) עם הזמן. אם תיקח עכשיו משכנתא של 750 ויום אחרי זה תרצה לבוא ולפרוע את כולה לא תצתטרך להוסיף את כל הריבית שהיית אמור לשלם.

לפי איך שאני רואה את זה, יש פה כמה השפעות מנוגדות ולכן קשה לחזות מה יהיה (בשונה מהנדל"ן למשרדים, למשל, ששם צפויה ירידה ברמת וודאות גבוהה): - מצד אחד, המשמעות של מיתון ואבטלה היא ירידה ביכולת השוכרים לשלם שכ"ד והרוכשים לשלם משכנתא, מה שאמור להוריד את המחירים. - מנגד, בעוד שעד לפני כשנה היו ציפיות לעליה בריבית, ועד לפני הקורונה הייתה אי וודאות בנוגע לריבית, היום די ברור שהריבית האפסית תישאר איתנו לטווח הארוך. זה משפיע גם על תשלומי המשכנתא וגם, מבחינת משקיעים, מחסור באלטרנטיבות והסתפקות בתשואה נמוכה יותר. - בנוסף, מבחינת היצע, לא נראה ששר השיכון החדש צפוי להגדיל את ההיצע במרכז הארץ בצורה משמעותית. לאור זאת, קשה להגיד מה יהיה- האם נהיה בסיטואציה דומה ל- 2009 שמשמעותה ירידה מחירים בטווח הקצר ועליה לאחר מכן, או ב- 2001-2003 עם ירידת מחירים.

או, שהעיתון מוציא דברים מהקשרם.

לפעם הבאה, לגבי פילפלים ועגבניות- אין שום סיבה לקנות זרעים, פשוט תשתול את הזרעים מהירקות עצמם. אמור לראות גבעולים כבר תוך שבוע-שבוע וחצי.

החברות האירופאיות נוהגות לגדר את הדלק, כל אחת בהיקף קצת שונה, תלוי בתפיסת הסיכון. האמריקאיות לא נוהגות לגדר. במקרה הזה, כיוון שמחירי כרטיסי הטיסה תלויים גם במחיר הדלק (בין אם מגודר ובין אם לא), הדבר שצריך לעשות כדי לא לתפוס פוזיציה על מחירי הדלק הוא לגדר איפה שכולם מגדרים ולא לגדר איפה שלא מגדרים.

זאת חשיבה מאוד נאיבית, אין דבר כזה הכנסה בטוחה ו"אין סיכון". לא אומר שלא היה פה ארוע סופר קיצוני שהיה הגיוני להערך עליו, אבל אתה מציג את זה בצורה קיצונית לצד השני, כמעט כאילו מישהו חייב לך משהו בגלל שעשית השקעות.

כמובן, בגלל זה כתבתי בהשקעה למעל 15 שנים. כשתמתקרבים לגיל פרישה חד משמעית יש צורך להוריד את שיעור המניות.

המיועדות יהיו גם בתיק "בסיכון גבוה" כי הריבית לעומת תשואת האלטרנטיבות עושה שכל. אני מדבר על לעבור למסלול "סולידי" כי הוא 90%-100% אג"ח (שזה אומר ש- 60%-50% ממנו הן לא המיועדות).

מבלי להצדיק את עניין המחיר, וכאחד שגר בעבר בשני האזורים שאתה מדבר עליהם, ההבדל בהרגשה עצום. ביד אליהו אתה מרגיש כמו שכונה רגילה בבאר שבע, אין לך מה לחפש מחוץ לבית. במרכז/צפון ישן של תל אביב אתה רוצה לצאת מהבית- זה כיף לצאת ולהסתובב קצת ברגל. העניין של ה- 15 דקות באוטובוס אולי נכון מתמטית אבל מבחינת ההרגשה זה שמים וארץ, אתה לא תיסע כמעט כל יום את ה- 15 דקות האלה כדי להסתובב קצת ולהנות מהאווירה, בעוד שבמרכז תל אביב בהחלט כן. ושוב, זה לא אומר שאני חושב שהמחירים מוצדקים, אבל למי שיכול להרשות לעצמו המעבר מיד אליהו למרכז תל אביב בהחלט שווה את זה.

ברשותך, אשתמש במשפט הזה כדוגמה לחשיבות של חינוך פיננסי- בטווחי זמן שתואמים חיסכון פנסיוני (מעל 15 שנים), יש יתרון מובהק למניות על פני אגרות חוב ממשלתיות גם בהיבט של סיכון/סיכוי וגם בהיבט של סיכון בלבד. זה עוד יותר מתחדד היום, כשתשואות אג"ח ממשלתיות לטווח של 20 שנה עומדות על כ- 1.75%. לכן, זה מאוד מעוות ולא נכון להתייחס לסיכון בלי להתייחס לטווח זמן ההשקעה. זה גם מתכתב עם השימוש הלא נכון באג"ח כמכשיר שמתאר השקעה סולידית ומניות כאגרסיבית.

כי מבינים שבהשקעה לטווח ארוך הסיכוי להפסיד הוא אפסי, ובאלטרנטיבה של לשמור את הכסף מתחת לבלטות לא תצליח לצבור סכום כסף מספק לפנסיה.

יש כאלה שמשתמשים בבורסה כהימורים- קונים במטרה למכור תוך זמן קצר. במקביל, אפשר להשקיע לטווח ארוך, זה לא סותר. לא אמרנו שרכישת ניירות ערך בבורסה היא בהכרח לא הימור, אלא שאפשר לעשות את זה כהימור (ספקולציה) או כהשקעה.

אצלי לא רואים את הסמיילי, רואים ריבוע ריק...

התלבטתי אם זה בציניות או לא... בפעם הבאה שים סמיילי 😉

אם ההגדרה שלך להימור לא מתארת טוב את מה שאנחנו מדברים עליו אז כן, עדיף להשתמש במילה המתאימה יותר... לא?

אני מסכים שאין קו הפרדה מוחלט שאפשר להגיד שמרמת סיכון X מתחילה ספקולציה ועד רמה זו מדובר בהשקעה. אבל, אפשר להגיד שפעולת רכישה של נכס נוטה לכיוון ההשקעה כאשר: - ביצענו מחקר משמעותי. - אנחנו מעריכים שהסיכוי להפסיד חלק מהסכום שהושקע נמוך מאוד. - אנחנו מתמקדים בתזרים מההשקעה ולא במחיר שלה לאחר הרכישה. לדוגמה, קונים דירה כי אנחנו מעריכים שנוכל לקבל שכירות של 5,000 שקל, ואנחנו מרוצים מהתשואה שזה מייצר, ולא מתוך ציפיה שהמחיר שלה יעלה ב- 100,000. אותם ה- 5,000 שקל זאת התשואה שגרהאם דיבר עליה, היא לא נובעת מעליית מחיר. ועכשיו לגבי המכשירים שאפשר להשקיע בשוק ההון. חברות מוכרות מוצרים/שירותים, משלמות לספקים ובשאיפה נשאר רווח, שבעזרתו החברה מייצרת תזרים מזומנים כלשהו. נגיד שיש חברה שמייצרת תזרים של 100 שקל בשנה. בעל החברה מרוצה מאוד, הוא השקיע בהקמת החברה 1,000 שקל ויש לו תשואה שוטפת של 10%. אממה, הוא רוצה לקנות רכב חדש ולא רוצה לוותר על השליטה בחברה. הולך לחבר שלו, משה, ואומר לו- שמע, תן לי 500 שקל ואני אתן לך בכל שנה את ה- 25 שקל הראשונים שמתקבלים מהתזרים שהחברה מייצרת. הנה, תראה, אני בדרך כלל מייצר תזרים של 100 שקל, הסיכוי שהוא ירד מתחת ל- 25 נמוך מאוד! משה עושה את השיקולים שלו ואומר לעצמו שמדובר בתשואה של 5%, אבל באמת ברמת סיכון נמוכה מאוד ומסכים. עכשיו המבנה הפיננסי של החברה מחולק לשניים- חוב והון, החוב מקבל את ה- 25 שקל הראשונים וההון את השאר. בעל החברה מחליט שהוא רוצה עוד כסף, ומוכן להתחלק בשליטה בחברה. בא לחבר אחר, יוסי, ואומר לו- קנה ממני חצי מהאחזקה שלי בהון של החברה, בהתאם למה שהיה בשנים קודמות אתה תקבל בערך 37.5 שקלים בשנה. יוסי רואה שהחברה מייצרת בערך 100 אבל לפני חוב שמקבל 25, אומר לעצמו שהסיטואציה יחסית מסוכנת ומבקש תשואה של 15%, בהתאם לכך אומר לבעל החברה שהוא מסכים לקנות תמורת 250 שקל. מה שראינו זה דוגמה של מניות (הון) ואגרות חוב (חוב). הבורסה מאפשרת, בין השאר, לסחור בשני סוגי ניירות ערך אלו. ברמת אגרות חוב, יש חובות של ממשלות- הממשלה מתחייבת לשלם לבעל האיגרת ריבית ואת סכום הקרן, במועד פירעון מסוים קבוע מראש. מי שקונה אגרות חוב של ממשלת ישראל ויחזיק בהן עד מועד הפירעון יקבל את כספו ברמת וודאות גבוהה מאוד, ודאי גבוהה יותר מלהפקיד פיקדון בבנק. זאת אחת ההשקעות האפשריות בבורסה, וודאי שאינה ספקולטיבית. יש אגרות חוב של חברות- במקום ללכת לבנק החברות פונות לציבור ומבקשות הלוואה תמורת ריבית מסויימת. מגוון החברות רחב מאוד, ויש חברות שמדרגות את ההלוואות לפי רמת סיכון. נכון שיש עליהן הרבה ביקורת ולפעמים הן עושות טעויות, אבל יש סטטיסטיקה לגבי חדלות הפירעון בכל דירוג. למשל, בדירוג A בינלאומי, שיעור חדלות הפירעון הממוצע ההיסטורי עמד על 0.05% בלבד, והמקסימום בשנה כלשהי היה 0.39%. מכאן, שאם תקנה הרבה אגרות חוב של חברות בדירוג הזה כאשר הריבית שלך גבוהה מ- 0.4%, בוודאות גבוהה מאוד לא תפסיד כסף ותעשה תשואה כלשהי. מצד שני, אם תקנה אגרות חוב של חברות בדירוג נמוך מאוד יש סיכוי לא רע להפסיד חלק מהכסף. לגבי מניות- יש מגוון חברות בענפים שונים, עם סיכון עסקי שונה וגם מינוף שונה- דין חברה עם הרבה חוב ממש לא כמו דין חברה עם מעט או בלי חוב בכלל. בגדול, מחיר של מניות אינדיבידואליות הוא תנודתי מאוד בטווח זמן קצרים של ימים, שבועות וחודשים. רכישת מניות במטרה להחזיק בהן תקופה כזו תואמת בהחלט להגדרה של ספקולציה. אבל, אם קונים הרבה מניות ביחד, ומחזיקים לתקופות זמן ארוכות, הסיכון הזה יורד משמעותית. פה, חשוב לחלק את ההסבר לשתיים- מה ההיגיון לזה שהוא יורד ומה אפשר ללמוד ממה שקרה בפועל. כשמעריכים שווי של מניה עושים תחזית לתזרים המזומנים ומחשבים כמה צריך לשלם היום כדי שהתזרים יספק לנו תשואה כלשהי. נתעלם מסיכון של חברה ספציפית כי אמרנו שאנחנו קונים מניות של הרבה חברות שונות בענפים שונים. אם טעינו והתזרים יהיה נמוך יותר, עדיין נקבל תשואה כלשהי- פשוט נמוכה ביחס למה שתיכננו. אם נחכה מספיק זמן, התזרים שנקבל יחזיר חלק מההשקעה, כך שבצירוף מחיר המניה הנמוך יותר, שמשקף את הירידה בתזרים, הסכום שיהיה בידינו יהיה שווה לסכום שהשקענו. מכאן החשיבות של ההתמקדות בתזרים ולא במחיר העתידי. מבחינת מה שקרה בפועל, הסטטיסטיקה לגבי השקעת סכום כלשהו בסל מניות המכיל את 500 החברות המובילות בארה"ב (בתכל'ס מדובר בהרבה חברות בינלאומיות אז החשיפה היא לכל העולם), משנת 1928, היא שלא הייתה תקופה של 16 שנים שבהן נוצר הפסד. אם משקיעים בשיטה של השקעת סכום זהה מדי שנה, התקופה הזאת יורדת ל- 14 שנים. הסיכוי להפסד בהשקעה לתקופה של שנתיים הוא 18.6%, ל- 4 שנים 17.9% ול- 7 שנים כבר יורד ל- 7.4%. אגב, במקרים האלה לא מפסידים את כל הסכום- בתקופה הכי גרועה של 7 שנים ההפסד עמד על 25%. מה אנחנו לומדים מזה? השקעה במניות בהחלט יכולה להיות מסוכנת בטווח הקצר- בינוני. אבל, אדם בן 35 שחוסך לפנסיה לגיל 67? אצלו רכישת מניות במסגרת תוכנית החיסכון לפנסיה בהחלט נכנסת להגדרה של השקעה. דיסקליימר קצר: חשוב לשים לב שדיברתי פה רק על הסיכון ולא על התשואה של כל אפיק. חוץ מזה, אין בכתוב להוות המלצה לפעילות כלשהי בני"ע ויש להתייעץ עם גורם מקצועי שיתאים את ההשקעה לרמת הסיכון והמצב האינדיבידואלי. דיסקו, אני אכן כותב בעיקר בשביל כל הקוראים הפוטנציאליים. אני חושב שרמת החינוך הפיננסי בארץ נמוכה מאוד ומשתדל לתרום ללשפר אותה (כמו שהבטחתי לצחי 😉) אגב, לגבי תפיסת סיכון של השקעה במניות מול הסיכון בפועל, אפשר לקרוא מחקרון שעשיתי לפני כמה שנים: לינק

בשביל שהדיון יהיה עניני ומועיל, בוא נלך מההתחלה לסוף (נגדיר סיכון והבדל בין ספקולציה והשקעה, נבין מה האפשרויות בשוק ההון ונגזור מזה את רמת הסיכון האפשרית) במקום לקפוץ מדי פעם לדוגמאות שנמצאות בסוף ההסבר (כמו הדוגמה של הדודה). ככה יהיה פה סדר לוגי של הנחות ומסקנות. נתחיל מהגדרה של הימור, או במילה רחבה יותר, ספקולציה: רכישת נכס (דירה, מניה, כרטיס לוטו) מתוך ציפיה שהמחיר שלו יהיה גבוה יותר בעתיד. כמו כן, נגדיר סיכון בצורה שבה רוב האנשים מגדירים אותו, כסיכוי להפסיד כסף. אני מניח שברור שלספקולציות שונות (רכישת נכסים מסוגים שונים) יש רמות סיכון שונות. עכשיו, בוא נסתכל על הגדרה של השקעה. יש שתי הגדרות שאני אוהב. הראשונה, של בנג'מין גרהאם: בעצם, הוא אומר שהשקעה זאת פעולה שלאחר ניתוח מעמיק מספקת ביטחון לגבי הסכום שהושקע ותשואה הולמת. מה זאת תשואה הולמת? שאלה טובה. בגדול, זאת תשואה שאמורה לפצות על הסיכון (הסיכוי להפסד) שאנחנו לוקחים. ההגדרה השניה היא יותר במילים שלי: "השקעה היא רכישת נכס על מנת להנות מתזרים המזומנים שהוא מייצר". שים לב להבדל בין ספקולציה להשקעה- בספקולציה אנחנו מקווים שמחיר הנכס יעלה, בהשקעה אנחנו קונים אותו בשביל תזרים המזומנים שהוא מייצר. כיוון שמחיר נכס מושפע מהתזרים הצפוי מהנכס, בספקולציה יש לנו יותר "דרגות חופש"- אנו חשופים גם לשינוי בתזרים מהנכס וגם באיך משקיעים אחרים יעריכו את המחיר שיש לשלם על התזרים הזה. בהשקעה, אנו לא מודאגים מהמחיר ודואגים שהתזרים ישתנה. שים לב שעד עכשיו עוד לא דיברנו על שוק ההון, רק על השקעה וספקולציה. ההבדל רלוונטי לכל סוג השקעה, גם בדירות כמובן. אם אין שאלות נעבור ללהבין מה האפשרויות בשוק ההון?

יש לך דעה חצי קונספירטיבית על התחום... אין ספק בכלל שהיא, וכל מי שעובד בתחום, תגיד לך שיש בשוק ההון מכשירים ואופי פעולות מאוד מסוכנים שאפשר להפסיד בהם את כל הכסף. מנגד, יש לא מעט דרכים להשקיע את הכסף בסיכוי נמוך מאוד להפסד. אפשר לבחור את רמת הסיכון, אף אחד לא מכריח אותך להשקיע דווקא צורה הספקולטיבית.

לא מדובר בסיסמאות, אם לא נגדיר מראש את המושגים שאנחנו משתמשים בהם יהיה פה שיח חירשים. אגב אני בטוח שדיון פה נובע מפערי ידע ולא איזשהי חוסר הסכמה אמיתית, אתה לא תצטרך להגיד שטעית. הימור=סיכון זאת לא הגדרה טובה. תסכים איתי שלכל פעולה או בחירה יש סיכון, אבל זה לא אומר שזה הימור. סתם, כדוגמה, לנסוע ברכב לבקר את סבתא זה לא הימור מבחינתך, נכון? לגבי המשפט האחרון לא הבנתי אותך נכון, אתה צודק כמובן. לגבי הגדרת הימור, הדיון פה הוא על הימור במובן הרחב של המילה, כך שלקנות מניה ללא ידע מוקדם אמורה להיכנס להגדרה של הימור למרות שלא עונה להגדרה שבמשפט הראשון. בוא נגיד, במקום הימור אפשר להשתמש במונח ספקולציה.