BarryG

זה טקסט ארוך ומסורבל מאוד לטעמי, אפשר להסביר את זה בצורה פשוטה יותר לא בטוח שזאת הגדרה טובה- בהימורים הסטטיסטיקה לא בהכרח ידועה מראש. למשל, בוב כנראה יטען שלקנות מניה של חברה שמפתחת תרופה כלשהי ונמצאת ב- phase 1 זה הימור, ואני אסכים איתו. כמו כן, בהשקעה במניות התמורה בהחלט לא ידועה מראש.

אני באמת רוצה אפשרות לנהל דיון רציני בנושא כי, כמו שאתה מציין, יש הרבה דיסאינפורמציה. בוא נתחיל מלהגדיר הימור?

בוא קודם תמצא את ההגדרה המלאה ל- "הימור", ומשם נראה אם השקעה בבורסה (מניות/אג"ח) מתאימה להגדרה. לא כל יום רואים דוגמה כזאת של חוסר הבנת הנקרא, או סילוף מכוון. ציטוט נוסף מהכתבה:

hans, הסיבה היחידה שהשכר של אותם יחידי סגולה גבוה הוא שהרווחיות של כל הפרויקט מאפשרת את זה. ככל שהרווחיות תשתנה גם השכר שלהם ישתנה. ההיצע לא קבוע ואחרי כמה חודשים בבית הוא הופך לגמיש ופוגש את עקומת הביקוש החדשה. תחשוב על זה הפוך- למה השכר שלהם הוא, ואני סתם זורק מספרים בשביל הדוגמה, 30 א' ולא 50 א'?

הבנק מתווך בין לווים ומלווים זאת ההגדרה הקלאסית. נכון שהוא לוקח על עצמו סיכון בתהליך, אבל בסופו של דבר הוא לווה כסף (מקבל פיקדונות) ומלווה אותו (נותן הלוואות).

מה זאת אומרת אתה לא יודע מה הבנק עושה? הפקדת 1000 שקל, אתה יודע שהבנק חייב לך 1000 שקל ויש לך אסמכתא לזה. הבנק אגב ממש לא שומר לך על הכסף אלא מתווך בין לווים ומלווים. לגבי השאלה שלי על הציטוטים שלך, לא ענית על הסתירה בזה שפעם אחת אתה כותב שהביטקוין לא רוצה להיות מטבע אלא רוצה לשמש כמערכת תשלומים ואחרי זה אתה כותב שהוא לא מוכוון לשימוש בתשלומים.

שני הציטוטים שלך... תסביר?

זה לא משנה אם יש או אין לו תחליף. אם גובה השכר שהוא מבקש מונע קיום מופעים אז הוא ישב חודשיים בבית בלי עבודה ופתאום גובה השכר שהוא מבקש יירד לרמה שהופכת קיום מופעים לכלכלית.

וזאת אחת הסיבות לכך שהוא לא יכול לשמש כמטבע.

מקס, הטבלה ששמת מענינת אבל לא כוללת סעיפים משמעותיים. להלן ציטוט מחומר לימודי שמפורסם על ידי הפד: לפי זה, ביטקוין עובר מעולה את הסעיף הראשון, בעייתי מאוד בסעיף השני (בגלל התנודתיות) ובעייתי מאוד בסעיף השלישי.

זה די מעליב לשאול מישהו "מה הקריטריונים של מטבע מגובה בזהב (לפי הגדרת מרים-ובסטר)" ואז לשאול אותו האם הדולר, שברור שאינו מגובה בזהב, נכנס להגדרה הזאת...

מקס, אתה צודק, אני לא מבין מה הערך של הביטקוין. המימוש הטכנולוגי חסר משמעות ולא מקנה ערך בפני עצמו. אני מבין שהוא, ככל הנראה, כלי מעולה להעברת נתונים בצורה מבוזרת, אבל זה לא מקנה לו תכונות של מכשיר יעיל לשמירת ערך כלכלי. זה שיש לשיטה שימוש לא אומר שהשימוש עומד בפני עצמו- להעביר נתונים של כמה דולרים יש למישהו זה משהו שישלמו בשבילו, להעביר נתונים של סתם מספרים זה לא משהו שישלמו בשבילו. אתה גם לא מסביר ממה נובע הערך של הביטקוין. אתה נותן דוגמאות לכך שהשימוש בו כאמצעי חליפין עולה, ומסביר את היתרון של השיטה ככלי להעברת נתונים, אבל אלה לא מקנים לו כשלעצמו ערך ולא מעידים על כך שיש לו כזה. הטענה שכל עוד משתמשים בזה יש לזה ערך דורשת הוכחה כשאחד הטוענים אומר שזה יהפוך לכלי משמעותי לשמירת ערך (ע"ע בועת הצבעונים). אתה בעצמך כותב: אם היה לו ערך כלכלי זאת לא הייתה טענה סבירה. ואני מזכיר, גם אם נעבור את משוכת הערך עדיין יש את הבעיה האקוטית של התנודתיות.

מקס, לדעתי אתה זה שמערבב פה כמה דברים... ובוא נגיד, אל תדאג מידע פיננסי. הסברת למה צריך לשמור ערך, זה בסדר גמור, אבל מאחורי הביטקוין אין ערך אמיתי והוא גם נחות מהבחינה הזאת למטבעות רשמיים של מדינות. אחרי זה הסברת שהשימוש בביטקוין עולה, זה נכון כמובן אבל לא בהכרח קשור לתנודתיות. הביקורת שלי לא אומרת שבהכרח התנודתיות לא תרד בעתיד (אני מאמין שלא אבל יש אי וודאות) אלא שהצעדים שפירטת שהביטקוין אמור לעבור כדי להגיע למצב שהוא הופך למכשיר היגוני לשמור בו ערך בכלל לא מתעסקים עם תנודתיות. כדי להיות מכשיר הגיוני לשמירת ערך אתה לא רוצה שהערך שלו יעלה אלא ישאר כמה שיותר יציב.

נעלם "שווי", אין משמעות לכסף במערכת הפיננסית. אם קנית פרארי במיליון ש"ח ומכרת אותה אחרי זה ב- 20 מיליון, לא נוספו 19 מיליון ש"ח למערכת הפיננסית. כנ"ל הפוך.

צודק, טעות (טיפשית מאוד) שלי. כסף נוצר כשהבנק המרכזי קונה אג"חים.

https://www.gold.org/goldhub/data/gold-supply-and-demand-statistics

אני לא חזק במאקרו, אבל די הגיוני שאם הרבה אנשים מימשו נכסים בגלל המשבר אז כמות הכסף הנזיל תעלה, לא? זה לא מעיד על אינפלציה. מה שאתה מתאר לגבי הזהב זה שתתנפח בועה בסדרי גודל של בועת הצבעונים בהולנד, הרי גם לזהב ברובו אין שימוש "אמיתי".

בוא ננסה לנתח את זה ברמת המיקרו- הפסקת השימוש בדולר בעצם אומרת שהרבה חברות החליטו שהן מעדיפות אלטרנטיבה אחרת. עכשיו, בוא תנסה לתאר באיזו סיטואציה חברה שרוכשת משהו מחו"ל תבקש מהמוכר לשלם לו בביטקוין/הצמדה לזהב? ומה צריך לקרות כדי שחברות אמריקאיות יעשו את זה?

שתי האלטרנטיבות שציינת גרועות, כנראה, יותר מהדולר. הביטקוין כל כך תנודתי שאין שום עסק נורמלי שיסכים להצמיד אליו חלק שאינו מינורי ביותר מההכנסות/הוצאות שלו. לגבי הזהב- גם הערך שלו, כמו של הדולר, הוא בעיקר פסיכולוגי, וכמובן הרבה פחות נוח.

יש היגיון במה שאתה אומר, מצד שני יפן מלמדת אותנו שבסביבת ריבית אפסית אפשר לחיות עם יחס חוב/תוצר הזוי הרבה מאוד זמן:

אני לא אנליסט מאקרו. כמו שכתבתי בעבר, אני לא מתבייש להגיד שאני לא יודע כשאני לא יודע. בקטסטרופה האפשרות להנזלה מיידית הופכת לפחות מיידית...

זה נכון... אגב, מבחינת הקניונים, הם רואים ירידה בתנועה אבל עליה בפדיונות (ביחס לתקופה המקבילה שנה שעברה) מאז הפתיחה. לא יודע כמה זמן זה יחזיק.

א. הפכת את הסיבה והתוצאה. ריבית היא תוצאה של הסיכון הנתפס. זה לא שהגענו לריבית של 4% והתחיל שיגשוג אלא עם הזמן היה שיגשוג (הרנסנס, המהפכה התעשייתית וכך הלאה), הסיכון ירד ובהתאם הריבית. תזכור שהריבית לשנה אולי נקבעת על ידי הבנק המרכזי אבל מה שמשנה זה הריבית לטווח ארוך, והיא נקבעת על ידי השוק (נכון, הבנק המרכזי יכול להשפיע עליה אבל לא לתקופות ארוכות). ב. אשמח לקבל לינקים למחקרים שאתה מדבר עליהם.

אתה לא בכיוון בכלל. תבדוק מה הריבית באירופה ביחס לריבית בארה"ב, במיוחד לפני 2019. ולקבוע ש- 3-4% ריבית ריאלית זה הטווח הנורמאלי זאת חתיכת הטיה מתקופת החיים שלך ואין לה שום ביסוס. לטובת הפרופורציה: אגב, מבחינת מחירי הנדל"ן למגורים, לצערי לא מדובר בבועה- סביבת הריבית במשק מסבירה בצורה טובה את מחירי הדירות ביחס לשכירות. האנומליה היא ברמת הריבית, לא במחירי הדירות שמושפעות ממנה.