yossy

מח' פיקוח של עיריה.

נצרת עילית נקראת כבר נוף הגליל. שווה לעשות תצפיות נוף לעמק אם מגיעים לאיזור. כפי שנאמר מעלי ראוי למצא חניה במתחם דוג' נוף הגליל ולרדת ברגל..אני לא מוצא דרך אחרת. בגדול יהיו פקקים אבל זה אמור לבטל לך חוויה.

אמש הראו בחדשות 13 פיצוץ שארע בסוללה של אופניים חשמליים, הבחור הערני הרגיש משהו לא תקין והתרחק שלושה מטרים ואז התרחש פיצוץ מאד מפחיד.

אופניים חשמליים*

כן, ברור שקצבת הנכות שלו הולכת להוסטל ולגופים השונים שמכלכלים אותו כמו שנכתב מעלי אין טעם לפרט, אין פה ויכוח. מאידך, להגיע למצב שאין לו 40 שח לקנות תרופה זה מצריך בדיקה ומעיד על כשל. כשל של מי? אולי שלו (אם הוא מבזבז את זה על סיגריות דוגמא) זה צריך בדיקה של עו''ס מקצועי. מכל מקום אין מצב גם אחרי ההוצאות שהבחור ישאר ללא 'דמי כיס' קטנים להוצאות שונות. יפה שאתם דואגים רק נדרש לעשות את זה בעדינות ומקצועיות, וכמובן לא לשפוט איש מראש.

בעיות שינייםשאין אתה צריך לתת 2000 שח בשנה? יש לך רופא שיניים טוב? אני לא מחליף את הרופא שיניים שלי בשום רופא אחר גם מבחינת מחירים וגם מבחינת מקצועית. מכבי שלי נותן עוד דברים למיטב זכרוני מאמן כושר והנחות בטיפולים טבעים כגון דיקור סיני שיאצו וכו' האם אתה משתמש ונעזר בזה? אם כן יש מה לשקול אם לא כנ''ל. אנו בגילאי 50 פלוס החלטנו מזמן לעשות מגן זהב בקופ''ח ובמקביל ביטוח חיים פרטי + מחלות קשות שלא נדע. שקול את צעדיך בתבונה. רק בריאות.

לא נכנס לחנויות כמעט בכלל. מעולם לא דרכתי באיקיאה.

מה יותר פשוט מזה? (רק) אשתי עושה קניות אני הנהג הארנק ונושא הכלים. מגיע לאסוף אותה, בזמן שהיא עושה פינישים אני ממתין בסובלנות עם עגלת הקניות. קניות בסופר הם החלק הכי פחות חביב עלי והכי הרבה חביב עליה. דו קיום בשלום.

וטוב שנפתח השרשור וחשוב שצרכן ידע את זכויותיו.

ניקו חסכת לי הקלדה מסכים עם כל מילה שכתבת. מעבר לדברי ניקו אוסיף, כן חשוב מאד מה שקרה כדי להסיק ולהפיק מסקנות. וגם כדי לתת מושג לצרכן תמים מה לעשות במקרה דומה שיכול לקרא לכל אחד ואחד. (אנשים שוכחים ילדים ברכב אז קופסא???) בנוסף אני מאד מעריך את פות''ש על הפתיחות והכנות לספר בפומבי, יש לתת לו קרדיט גדול על כך, אני אישית מאד מעריך את זה. אני מחכה לשמוע יותר פרטים על מה שאירע. כאמור, יש לצרכן זכויות חוקיות ואפילו ישנו פורום משפטי בשם כזה. יש לבדוק את גרסאות הצדדים כדי לבדוק אם לא הופרו זכויותיו, ופה באמת הדילמה שלי: לפיכך אינני נוקט עמדה נקודתית רק מדבר באופן כללי ותיאורתי בלבד. לכל אדם ואדם יש חוזקות וחולשות, אני למשל כיום סובל מבעיות ריכוז קשות עקב תרופות , לפיכך אני מאד משתדל להכנס לחנויות יחד עם אשתי כדי שחלילה לא אטעה ואבוייש. סוג של טראומה עקב מקרה דומה שקרתה לי לפני שנים רבות ועדיין חקוקה במוחי ואתה יודע מה? עד היום תרחיש של צפצוף ביציאה מטריף את דעתי. יש כללים מאד מסודרים בעיניין.

אני קורא את התיאור ולפי הציטוט כן הושפל בפרהסיה, לעניות דעתי פותה''ש נדרש לחדד את התיאור ולתאר בדיוק מה אירע שם אחרי שעבר את קו הקופות. אסור בתכלית האיסור לבייש / לשפוט (חשוד כ )גנב לעיניי ציבור אנשים כולל פקידת קבלה. כל הסיפור היה צריך להיות בחדר צדדי ובשקט, בנוכחות הקבט, הצרכן החשוד, ואחראי משמרת בלבד. (במידה וזו אשה אזי אשה תעשה בידוק דיסקרטי) גם בדוכן הקבלה ליד הפקידות זה לא תקין בעיני. אני מסתכל רגע על עצמי וכן כאדם תמים קרה לי גם ששכחתי שישית מים בעגלה או חבילת נייר טואלט ובתום החשבון נזכרתי והדפסתי שוב, טעות אנושית לחלוטין. מי אנו שנשפוט אדם ואת המניעים שלו, זה תפקיד של שופט ולא של קב''ט ולא של אדם אחר. כל מקרה אני מזכיר שקיימים נוהלים מאד ברורים בנושא. מומלץ לתעד בזמן אמת, לצרכן יש זכויות וצוות ביטחון מקצועי חייב לעמוד בהם.. ושוב, חסר לי פירוט פות''ש וחסר לי תגובת הרשת כדי לקבוע נקודתית עמדה.

עבדתי פעם כקב''ט סמוי באחת מרשתות המוכרות והיינו תופסים שם גנבים חדשות לבקרים, כמו שאמר החבר מעלי לגנב אין פרצוף והוא יכול להיות כל אחד/ אחת. ההנחיה המפורשת היתה בשום פנים ואופן לא להשפיל אותו או לעשות לו עוגמת נפש ברבים. ההליך המקובל היה פניה בנימוס אחרי שעבר את קו הקופה לחדר צדדי לבידוק, אחרי שנתפס המוצר הגנוב היה נדרש לשלם עליו ואנו לקחנו את פרטיו אחר אזהרה שבפעם הבאה יועבר לטיפול המשטרה. על סמך דברי פות''ש הוא בוייש בפומבי בנוכחות אנשים וזה לא תקין ומוסרי בעיני, אבל לשם האיזון ואני עורך את דברי, נדרש לשמוע גם את הצד המקביל של אנשי הביטחון.

ראיתי שבוע שעבר כתבה ב טיוי באחד הערוצים המסחריים לא זוכר איזה. כתבה מאד מעניינת ומספרת שיש טרנד כזה, ואפילו ישנו מושב בצפון שמארח אנשים שהחליטו ללכת על זה, אם תרצה פרטים נוספים תודיע לי בה.פ. הדיעות בכללי בכתבה היו חלוקות לשני הצדדים כמובן שאנשי הרפואה התנגדו.

אין פרס של 11 שח כבר. מינימום 60 שח 3 ספרות אחרונות.

יש לי שני מנויים דהיינו 120 שח לחודש וממוצע זכיות (קטנות) של כ 30% פלוס מינוס נטיה למינוס. הבת ''חוגגת'' על מבצעי המינויים - היא מרוצה אני מרוצה. אני לא רוצה לדעת כמה מרוויחים חברי הדירקטוריון וגם מעדיף לא לדעת כי אם מרוויחים סכומי עתק אתעצבן ואבטל מייד. והסיבה העיקרית שאני מחזיק את שני המינויים בסכום חודשי נמוך יחסית היא שבאיזה שהוא מקום אני מרגיש כאן סיפוק עם תאוות ההימורים, כלומר אינני מהמר בשום מקום אחר כולל הימורים קטנים. יש במנוי הזה איזה אפקט פסיכולוגי. וכן,כפי שנאמר, גם פרומיל של פרומיל אחוז לזכיה הוא סיכוי, אז גם להינות מפרומיל של ספק בהשקעה נמוכה יחסית שמספקת לי את תאוות ההימורים שווה לי.

נו אני כבר זקן.... כמתבגר חובב רוקנרול מושבע זכורה לי אפיזודה של אבא שלי, שיחיה, מראה לי בהתלהבות ספר שירה של ביאליק ומתענג על שיריו ומילותיו, כאשר ניסה לקרא לי את השיר ''אל הציפור'' אמרתי לו ''אלה שירים של זקנים'' היום כבוגר אחד התחביבים העיקריים שלי הוא שירי משוררים. ביאליק מורשתו ושיריו נהפכו לאהובים עלי, ואני שומר את ספר השירה המקסים הנ''ל מכל מישמר. אבל,אני יודע שאני זקן....

עם שלל הפתרונות של חכמי ויועצי הפורום המכובד והיקר הנ''ל, דברים משתנים וחוקים מתחלפים. הייתי מייעץ לך (מניסיון) את העצה הכי פשוטה ורלוונטית שאין בילתה: גש להסתדרות. יש יועצים (כולל משפטנים) שישמחו לסייע לך באדיבות, ויתנו לך מידע מקצועי ועדכני, גם כשכיר וגם כמעסיק. בהצלחה.

יש לשכן אפשרות להכשיר את הסיפור בקלות ע''י הוצאת תו נכה נוסף אם הוא נוסע (או מוסע) ברכב של בנו כאשר את ה(כמעט) פטור על אגרת הרישוי מקבל רק רכב אחד אך שני הרכבים ישאו תו נכה. זה עם פרוצדורה קלה יחסית, אינני מבין מדוע הוא לא עושה את זה. מכל מקום המעשה שלו מאד מכוער ולא מוסרי.

לי יש אחד עיקרי עם מסגרת גדולה ואחד נוסף לאשתי עם מסגרת יותר קטנה, היא אחראית על הקניות ושאר לבזבוזים אישיים עד שמצפצף לה. הפיתרון הזה הוביל לאידליה ביננו וכמעט 0 ויכוחים על כסף. בנוסף יש לנו גם כרטיס אפ. קארד נטען, עלות הטענה (3.5 ש''ח) כרטיס שמשמש לרכישה במרשתת בלבד ואחרי הרכישה אני מאפס אותו ל 0 (ללא עלות נוספת). בכל זאת יש אתרים שונים שהאמינות שלהם לא ידועה, לפיכך אני דואג שלא תהיה יתרה בכרטיס. כמו כן משמש את הבת לרכישות שונות שמפוקחות ע''י ההורים שלה. מזמן לא היינו בחו''ל. כאשר אנו נוסעים אני רוכש ויזה נטען $, וגם מן הסתם אקח איתי את האפ. קארד לגיבוי.

אני כתבתי מניסיון של 5 שנים בתפקיד שחלק ממנו היה גם אחריות על חניות נכים בין היתר. אין מודעות לחוק. מבחינתו עם הוא מגיע לבית/קופת חולים עם רכב הנכה להביא תרופה לנכה זכותו המלאה לחנות בחנית הנכה- תוסיף על כך חוסר אכיפה וחוסר מודעות. במהלך השנים מעולם לא ראיתי דו''ח שמשהו קבל על העברה הזו. מצד שני למען הצדק- רובם ככולם פינו את הרכב מחנית הנכים מייד אחרי שפניתי איליהם בנימוס.

ברור שלא כולם,גם אני מסיע אבא לקוי ראיה ואם ישנה חניה רחוקה רגילה נשתמש בה ולא בחנית נכה. לדעתי, ומניסיוני (רכז ביטחון לשעבר בקופ''ח גדולה) רוב הצעירים הבריאים שמשתמשים בתג נכה של ההורים שלהם לא מודעים לחוק שאסורה עליהם החניה אם הנכה לא נמצא ברכב. כאשר הערתי להם רובם חדלו מייד. לגבי חסימות זה כבר עבריינות וזלזול קיצוני.

נכון מאד. כל דבר גדול מתחיל ממשהו יותר קטן ומתעצם אפילו לחסימה.

נכון ש רוב הנהגים ברכב נכה לא נכים . לעומת זאת צעירים שנוהגים ללא נוכחות הנכה ברכב ומחנים בחנית נכה ורובם אפילו לא מודעים לכך שהם בעצם עוברים עבירה, לדעתי אפילו חמורה. אבל כמעט שאין אכיפה לכך, ואין שום מודעות לעיניין הזה לצערי.

יש לי כמעט 30 שנה ניסיון בכביש. אני מתעצבן מאד כאשר אני נותן זכות לרכב נוסע לאט ואני ממתין בסובלנות, והוא פונה בלי לאותת. יסביר כבודו איך נהג ותיק יכול לחזות דבר כזה, צריך לעבור הכשרה לקורס נביאים.

אני מסכים עם פות''ח השרשור המכובד הזה,בשום מקרה לא צריך להיות שווה נפש עם עבירה ''קטנה'' לכאורה. זה מתחיל מאי איתות ומפליג הלאה וממשיך לחוסר תרבות ויכול להגיע גם לאנרכיה בתרבות כביש.אם נשכיל להקפיד על קטנות, נימנע מגדולות. כן עם המערכות החדשות של הרכב נהג ''נאלץ'' לאותת, נו אולי הטכנולוגיה המודרנית תחליף חינוך? אני בספק.