אין מה לעשות
ברגע שהנוער הפסיק לקרוא והתחיל לבהות בטמבלויזיה (שאגב - אין לי ולא תהיה אף פעם)-כמו מומיות
-הבנת הנקרא וההבעה ירדה פלאים כמו גם הכתיבה הנכונה.
עם יד על הלב,מי מנוי היום לספריה - ולא של הוידאו השכונתי?
פעם בבתי ספר היו משקיעים בתלמידים-מלמדים עברית כמו שצריך
לפני כעשור,נכנסה שיטה דבילית למשרד ה"חינוך" - שיטת ההמחשה - שהוכחה ככישלון חרוץ בכל העולם.
אבל בישראל כמובן יודעים יותר טוב מכולם.
עד שהודו כאן שהשיטה הזאת גרועה היה כבר מאוחר מידי ודורות של תלמידים הפכו לעילגים.
אם מישהו חושב שהמצאתי את זה - יש מחקר שלם שזו המסקנה שלו.
ונסיים בדוגמא אישית
הילד שלי התקשה בכתיבה בכיתה א'.
דחפתי לו ספרים כמעט בכח.
היום אחרי שנה וחצי - אין לו שגיאות כמעט בכלל-רמת ההבעה עלתה פלאים וגם הבנת הנקרא
(ולא-הוא לא רואה טלויזיה ולא קורא את הרפתקאות פוקימון 7 באי הזעם או משהו כזה..)