A110

מחווה לסרטו הנפלא של קישון מ- 1969. מסתבר שגם המכוניות נבחרו בקפידה. קראו כאן - http://israelmotorindustry.org/blaumilch

סוד חמור...בפרט כשהמשטרה כבר מזמן שכחה ממנו. 230-645 עד 230-659 היתה, כפי הנראה, סדרת מספרי רישוי שהוקצתה בקיץ 1965 למשטרה לטובת רכבי שירות. מספרי הרישוי האלו בוטלו אח"כ, כשהמכוניות נמכרו. לגבי אוטוקרס, עיון פשוט ברשימת אולמי התצוגה של אוטוקרס בסוף שנות השישים מגלה שפשוט לא היה לה אולם באלנבי. האולם המרכזי בתל-אביב, זה של היבואן ההיסטורי של טריומף, מוקם בהמסגר 62, והיו שתי סוכנויות משנה בדרך פ"ת. כך שהאולם הזה נבנה כחלק מהתפאורה, וכמובן שבעידודה של אוטוקרס. צעד שיווקי נוסף בסרט הוא הצגתה של הגלבוע כרכב ת"ש לקציני המשטרה: אין ספק שצביעת גלבוע היא עניין זול יחסית לעלויות ההפקה האלו, אבל הניחוש שלי הוא שהמדובר בגלבוע משטרתית ממש, ל-פ-נ-י מסירתה למשטרה. אני די משוכנע שהמשטרה קיבלה שלוש גלבוע ב- 25 בספטמבר 1968, אחת נוספת ב- 23 באוקטובר ועוד אחת ב- 27 באוקטובר. זו כמות צנועה מאוד. באפריל 1969, לדוגמה, יוצרו עבור המשטרה 25 מכוניות פורד אסקורט. ודווקא בגלל הכמויות הקטנות, אני משער, לאוטוקרס היה חשוב מאוד לחשוף את הגלבוע הזו בסרט.

ספרתי 398 יחידות מדגם "גלבוע-טריומף" שיוצרו בין פברואר 1967 לינואר 1970, כך ש- 400 הוא קירוב טוב. לגלבוע הזה קדם כשלון עם מנוע פורד, שיוצר ביחידות ספורות (להערכתי, פחות מעשר), בסוף 1966. והנה תצלום של הגלבוע טריומף הראשונה, רישוי 741-494, עם סמל חזית ("גלבוע") שלא נראה במכוניות הסדרתיות.

זו שאלה מצויינת. שש מכוניות גלבוע מדגם 1968 ושבע נוספות מדגם 1969 עברו רישוי "אזרחי" כשנתיים לאחר רישוי ראשוני. אני מעריך שהגלבוע מעולם לא שירת את צה"ל, ולכן המשטרה היא אופציה רלוונטית. עוד משהו: ארבע מתוך שבע הגלבוע 69 הנ"ל נמסרו למי שנמסרו בספטמבר 1968. הגלבוע בסרט מבהיקה בכחול-לובנה, וזה הניחוש שלי.

השנה היא 1971, ופולקסוואגן מכריזה על המהדורה המוגבלת הראשונה מני רבות (מבית פולקסוואגן גרמניה, להבדיל ממהדורות מקומיות) של חיפושיות: "חיפושית היובל". הסיפור קטן אבל יש בו הפתעה אחת, אולי שתיים: הראשונה, המדובר כנראה במהדורה המוגבלת הראשונה ששווקה רשמית בישראל. השניה, שיש סבירות לא קטנה לכך שחיפושית כזו, אולי גם שתיים או שלוש, שרדו עד היום. לסיפור כולו - http://israelmotorindustry.org/jubilee-beetle-israel-1971

מטורף בגאוניותו. בשעתו קראתי שהסצנות האחרונות צולמו באולפן. נראה שזו (המוקדמת, הרחוב עדיין לא מוצף) צולמה ברחוב ה"אמיתי". בכל מקרה, גם לטעמי יש כאן פרסום סמוי נוסח 1967 (הסברה ספורט מרכזית, יש כרמל מחוץ לאולם התצוגה, והאולם עצמו כמובן). הנה התמונה ב- 01:27, נראות כאן (משמאל לימין) גלבוע, כרמל (?) 12 (מוסתרת חלקית מאחורי זנב הסוס) וטריומף (ישראלית? כלל לא ברור). מאחר והצילום בוצע בקיץ, אני מהמר על קיץ 1967 (ואז הטריומף 1300 ומיובאת: היו כאלו). לחילופין, הצילום בוצע בקיץ 1968. במקרה כזה הכרמל (פורד) היא פשוט סוסיתא.

הנה נסיון לתרגם את הלוחית המעניינת יותר - זו שכוללת את "מספר הייצור". זו תווית המיועדת לשימוש פנימי במהלך ייצור המרכב בפולקסוואגן (ובגרסה כזו או אחרת שלה, היא קיימת עד היום). אין לה חשיבות לאחר תהליך היצור למעט אולי ברכב אספנות: כאן היא מצביעה על האותנטיות של המכונית. אז אחרי "פחחות וצבע", הנה מה שכתוב כאן: מצד שמאל, במאונך: 21. זהו קוד הצבע (של פולקסוואגן), כחול מארינה (קוד יצרן הצבע הוא L54D). המספר האופקי הוא 22-5-0115, וזהו קוד "הזמנת היצור" המוקצה ע"י המפעל המייצר. 22 הוא שבוע היצור המיועד, ו- 5 הוא היום החמישי באותו שבוע (מאחר ו- 1 הוא יום ב' אצל הגויים, המדובר ביום ו'). 0115 הוא מספר היצור היומי. אין המדובר דווקא במכונית מס' 115 לאותו יום. פולקסוואגן מקצים תחילה (כאז כן עתה) מספרי יצור עבור הגרסאות הפשוטות, ואז מתקדמים הלאה. באותן שנים ייצרו בוופלסבורג קרוב ל- 2500 חיפושיות מדי יום (היו גם מפעלים אחרים, למי שמכפיל כעת 2500 ב- 230 ומקבל מספר נמוך מדי), וכ- 350-400 מהן, כמו ה"פחונית", בגרסת ה- 1200 (הבסיסית). היצור נעשה בערבוביה בין הגרסאות השונות, כך שהמספר ה"רץ" (יש גם כזה...) לא היה 0115. מספר הייצור מיתרגם ל- 26 במאי 1972, היום המיועד בו החל יצור המרכב של החיפושית הזו. יש להניח, אם כן, שייצורה הושלם ביום ב' בשבוע אח"כ. המספר מתאים כמובן למספר השלדה, המתייחס לחיפושית 1972 מס' 846952 (וגם כאן אין המדובר במספר סדרתי...)

הסיפור שמאחורי פיתוחו של הרום 1301 טנדר. קריאה מהנה וחג שמח! http://israelmotorindustry.org/rom-carmel-1301

והנה לינק להיסטוריה של הרכב הזה, כפי שפורסמה בעת המכירה הפומבית שלו במאי 2011 - http://www.bonhams.com/auctions/19283/lot/345

בהנחה והרכב הגיע לכאן כחדש או חדש-כמעט, בד"כ ניתן לתת מידע ברמה כזו:

למיטב ידיעתי אין רישום כזה בנמצא.

אכן בלוודיר 1963, ובמקרה זה מונית לשעבר. פלימוט "הרזו" את המכוניות שלהם לשנת הדגם 1962, כך שהאורך הכללי היה "רק" 5.20 מ' . המנוע (במכונית המסויימת הזו) היה הצנוע ביותר - קרייזלר 225, "Economy 6", שישה צילינדרים, 3.7 ליטרים, 145 כ"ס. בגרסאות אחרות שלו הוא הניע כלי-רכב נוצצים קצת פחות אבל פופולאריים יותר אצלנו: הנ"נ. הנה חלק מהליין-אפ של פלימוט מסדרה B לאותה שנה.

המקור הוא מאגר נתוני רכב היסטורי של אגף מערכות מידע במשרד התחבורה. חוק חופש המידע מחייב את משרדי הממשלה למכור מידע כזה (למעט נתונים המוגנים במסגרת חסיון - פרטים אישיים של בעל הרכב), תמורת כמה אלפי שקלים טבין ותקילין, לכל דורש. קניתי אותו וביצעתי טיוב מלא של הנתונים, כך שניתן להוציא סטטיסטיקות שונות ומשונות, וגם כמובן נתונים פשוטים יותר - דוגמת מועד רישוי וגריעה של רכב מס' 123-456, או אולי 654-321.

הסברה "של מכתשים", 211-567, היא מכונית מס' 40 שיוצרה בפברואר 1963 ועברה רישוי במאי אותה שנה. למרות מספר הרישוי הכבר-מעוקם, נראה שהמכונית היתה חדשה כמעט לחלוטין בעת הצילום. המכונית הזו נסעה עם רישוי בתוקף ב- 1997. מכאן ניתן לנחש שהיא עדיין עימנו, היכנשהו. הסברה "במדבר" היא כבר דגם 1964 ומספר הרישוי שלה 226-115 (228-115 היתה פיאט 600 תכולה). היא יוצרה בסוף 1963 אך עברה רישוי רק בנובמבר 1964. נגרטה/נעלמה ב- 1981. ועוד משהו: לאחר הסברה הזו עברו רישוי מקומי רק שתי מכוניות נוספות מדגם זה, האחרונה שבהן באוגוסט 1965. הן סיכמו מכירות מפליגות של 25 יח' סברה ספורט בישראל.

בתמונה מופיעה 62-417, והיא לכל הפחות "תאומתה". זו סוסיתא FW2 (="גריל מרובע") מוקדמת מאוד, מס' 0171 מייצור אוקטובר 1961, שאגב עברה רישוי בירושלים. יש לי תחושה שהסוסיתא שבה מדובר בשרשור זה יוצרה מעט אחריה.

בחיפה הורכבו בין 65 ל- 70 יחידות, בין השנים 1957-1961. מהן נמכרו בישראל לפחות 11 (להערכתי - קרוב יותר לעשרים). האם מתחבאות כאלו בארץ (הכוונה להרכבה מקומית)? ייתכן, אבל הסיכויים אינם גבוהים: האחרונה שבהן ירדה מהכביש לפני קרוב ל- 45 שנים...

איזה יופי! והעברית משעשעת לא פחות... אוסיף לכתבה.

סיפור פיתוחה של הרום 1300 נקרא כמו מערכון של הגשש. השנה היא 1975, ומפעל רום כרמל (אוטוקרס לשעבר) בטירת הכרמל מושבת לסירוגין בידי העובדים, בתמיכת ההסתדרות. פרט למנכ"ל המפעל, אמנון בדר, אין יוצא ואין בא. פרויקט עיצובה של הכרמל החדשה הוטל על כתפיו המנוסות של אריה סולומון, שעסק בעיצוב תעשייתי בישראל מזה למעלה מעשור, רק שמשום מה מכוניות עוד לא יצא לו לתכנן. תקציב וסיוע הנדסי הס מלהזכיר. אז מי בוועד? http://israelmotorindustry.org/rom-carmel-1300

לאיש שאחראי כנראה יותר מכל אחד אחר לרום כרמל, אריה סולומון, יש הגדרה עסיסית לזיקה בין המכוניות האלו. הוא אמר לי כך לגבי הכרמל והסוסיתא שקיבל עם תחילת עבודת הפיתוח על הרום 1300: "היה מדובר בממזר שקברו אותו, והיה צריך להוציא אותו מהקבר. אבל ממזר, הוא נשאר ממזר". פרטים נוספים בקרוב מאוד, ובינתיים תמונת העתונות הראשונה של רום 1300 מס' 1, בצבע, להנאתכם. התמונה צולמה במאי 1976.

שתי טלוויזיות הגיעו לכאן בקיץ 1968. הראשונה התיישבה ברוממה, ירושלים, השנייה הגיעה לאשדוד באנייה מאנגליה. זו של ליילנד היתה משאית עם תא נהג מודרני (בוודאי בסטנדרט הישראלי של אז) ומייבוא. עוד על הטלוויזיה של ליילנד, כאן - http://israelmotorindustry.org/leyland-ergomatic-israel קריאה מהנה!

הראשונה משמאל, בתמונה השמאלית, פיאט 600T מסחרית. 25 יחידות נמכרו כאן כמסחריות בשנים 1964-66. הנה בצבע -

בחוץ: ביואיק סדרה 45 במרכב פייטון (ראו תמונה מהקטלוג), בפנים: ביואיק סדרה 60, האוטובוס הוא GMC (הנה שלדה מעט קלה יותר) והשנה היא 1930. פרט מעניין נוסף הוא מספר הרישוי של האוטובוס, השייך ל"גרג' האחים קמר": 1157JM (וגם בעברית: א' קנז; ובתרגום - JerusaleM 1157). מספר זה שייך להקצאה המנדטורית הקדומה של מספרי הרישוי, שהסתיימה ב- 1931-32 לערך.

לגבי מנועי פורד במחצית הראשונה של שנות ה-60: אוטוקרס קיבלו מנועים חדשים, אבל לפעמים הם התיישנו עד להרכבה...דוגמה מצויינת היא הסברה ספורט, אבל גם המנועים לקובייה נרכשו עד 1964 והורכבו גם שנתיים אח"כ. מנוע פורד לסוסיתא טנדר לצה"ל נרכש ב- 1965 לערך, והורכב עד קיץ 1968. לרום 1300 היו מנועים תוצרת 1975, עד כמה שראיתי. הם הורכבו החל ממחצית 1976 ועד קיץ 1978.

אני מבטיח לנסות. שלח לי את מס' הרישוי+דוא"ל בה"פ.

שלום לכולם, סיפור קטן על גרסה מעניינת של טנדר קובייה עם מנוע סטנדרט (טריומף). זה קרה ב- 1964 ולמרות סמיכות הזמנים אין כל קשר ישיר לטריומף, שרכשה כשנה אחר-כך נתח בבעלות על המפעל. קריאה מהנה! http://israelmotorindustry.org/standard-sussita