GoRide

אוקיי, קיבלתי. הפנמתי. מסכים. ההתבטאות הנחרצת שלי היא תגובה להתבטאויות נחרצות נגדיות. זה לא תירוץ. אתה עדיין צודק בדבריך. אני כן חושב שמטרתנו כנהגים, זה להגיע מA לB בצורה הבטוחה ביותר (וגם המהנה, וגם המהירה וכו', אבל עדיין הבטוחה) שיש. אם פגענו במישהו או נפגענו, לתפישתי לא מילאנו את משימתנו כנהגים. לפיכך, זו אחריות של הנהג לנסות להקטין למינימום את הסיכוי לתאונה. נסכים (אני מקווה) כולנו, שאם נפגע במישהו, אורח חיינו ייפגע מאוד - גם אם אנחנו לא אשמים. ככה שכל הדיון הזה, מי אשם, הוא פשוט לא רלוונטי. אנחנו - כמו שאמרת - לא יוצאים לכביש במטרה להרוג אנשים. אבל, אם ילד הולך עם כלב לאורך המדרכה, אצלי נדלקת נורת אזהרה. כי כלב יכול למשוך ילד. וילד, יכול לרדת לכביש. וכלב+ילד=סכנה. ומסכנות אני מפחד. אז אני מגיב. לפעמים עוצר, לפעמים מאט, לפעמים עובר נתיב, לפעמים לא עושה כלום ורק מודע לסכנה. העניין הוא, לזהות שבכלל מדובר בסכנה. ועל זה אני מדבר.

לא אמרתי שהנהג תמיד אשם. אני חושב שהנהג לא תמיד אשם. הוא כן תמיד אחראי. דבר מעניין הוא שרוב אלו המסירים אחריות מהנהג, תמיד מלווים את הדברים בסיפור אישי נוגע ללב הממחיש את חוסר אחריותם. זה שחבר שלך דרס הולך רגל לא מוכיח שדבריי הם בולשיט. אתה מסכים איתי (וטרחת לבזבז על זה פסקה שלמה) שלהשתייכות האתנית אין קשר לעניין. ואני מסכים איתך, שזה לחלוטין קשור לחינוך. ואותי חינכו, שתפקידי כנהג זה להגיע מA לB הכי שלם שיש. ואותי חינכו, שאם מצאתי את עצמי שלם בגופי, אבל מביט מבוהל על הולך רגל מדמם ששוכב לי מתחת לאוטו, אז מצבי בכי רע. גם אם הוא ערבי. גם אם היו לו אופניים. גם אם זה קרה בסטלה מאריס. גם אם אבא שלו לא רצה לעלות לאמבולנס. צודק לגמרי, אם כי לא הבנתי את הקשר.

מגיעות כמו שמגיעות לכל מדינה. לישראל ולרש"פ יש הסכמי סחר ברורים, המאפשרים מכירת מכוניות המגיעות או מישראל או מירדן. בגדה המערביצת וגם בעזה, קיימות סוכניות רכב המוכרות רכב חדש. למשל זאת.

מתוך ההגיון הבריא. זה שאומר שעדיף לזהות איומים כשהם עוד בשלב הסכנה, רגע לפני שהם הופכים למפגע.

לא הבנתי את הרלוונטיות של נושא חינוך הילדים ומקום מהמגורים. גם אם אתם צודקים (בני ברק/כפרים ערביים/ילדים לא מחונכים/קנסות להורים/לרכב עם אופניים נגד התנועה/וכו'/וכו'), זה חסר משמעות. אתם לא הילד. אתם הנהג הפוגע. לגלות שבגללכם יושב עכשיו מישהו בשלולית של דם עם אברים מפוזרים לאורך הכביש, זה...איך לומר...עלול להדיר שינה מעיניכם. לכמה שנים. זה פורום מכוניות ונהגים. לא פורום הורים וילדים. עלינו להביט על הדברים מנק' המבט של הנהג הפוגע. לא מנקודת המבט של ההורה שלא חינך את הבן שלו לפני עשור או שניים. נ.ב: תגובה לסכנה זה לא תמיד להוריד מהירות. עצם האבחנה שמדובר בסכנה ומוכנות לפעולה זה לעיתים התגובה הדרושה.

ערבי, יהודי או אסקימוסי, זה באמת לא משנה. לא משנה את העובדה שהנהג נושא במלוא נטל האחריות לאירוע. ילד, לפני שהוא קופץ לכביש, נמצא קודם על המדרכה. ואם לא הנהג לא איתר את הילד שם וזיהה אותו כסכנה או לפחות כמקור לסכנה - אז הנהג התרשל בתפקידו. מהירות הנסיעה אינה רלוונטית. קיימים מקרים שבהם יש להוריד את מהירות הנסיעה למינימום כדי למנוע מצב של סיכוי לתאונה. לא תאונה. סיכוי לתאונה. כי החוכמה בנהיגה זה לא למנוע תאונה, אלא להפחית את הסיכוי שבכלל תקרה.

זו לא המצאה ישראלית. זו שיטה כלכלית. ככה המדינה יכולה להמשיך עם סדרי העדיפויות הנוכחיים שלה, להנות מפיתוח, להעניק הזדמנויות כלכליות מקומיות להשקעה עבור יזמים, ליצור מקומות עבודה לאלפי או עשרות אלפי עובדים, לתת לציבור מוצר סופי באיכות גבוהה בהרבה ממה שהיה קורה אילו המדינה הייתה עושה את זה, ובסוף כל התהליך גם להרוויח כסף לקופת המדינה. זה לא סתם ווין-ווין, זה ווין(מדינה)-ווין(יזם)-ווין(ציבור). אגב, אני מאוד מכבד אנשים כמוך, שמגבים את דעתם גם במעשים ולא רק במילים (אפרופו זה שאתה נמנע מלנסוע על כביש 6).

לדעתי הנתיב המהיר הוא פרוייקט חיובי מאוד. מחירי הנתיב הם בפיקוח המדינה. הם לא נתונים לגחמת היזם. היזם מבחינתו מרוויח כסף. ומה רע? אנחנו לא מדינה קומוניסטית. זכותו להרוויח. הציבור מבחינתו הרוויח בגדול. הוא הרוויח את האפשרות לבחור באיזה נתיב לנסוע. במקום שתהיה לך רק אפשרות אחת (להיות תקוע בפקק), זכית באפשרות נוספת. אומנם היא עולה כסף, אבל אתה לא חייב להשתמש בה. הנתיב לא "הופקע" מהציבור. הוא שייך לציבור. הרי זכותך המלאה להשתמש בו או לא להשתמש בו(וממילא עוד 15 שנה בערך, הנתיב יעבור לבעלות המדינה ואז ההכנסות ילכו לקופת הציבור. בדיוק כמו עם כביש 6). המרוויחים הגדולים באמת הם אלה שהחליטו לוותר על המכונית קליל. פשוט להחנות אותה בחינם בחניון ולקחת שאטל לת"א. גם חינם וגם מהיר מאוד ואמין. אני משתמש בשאטלים האלה באופן קבוע והשירות שלהם מצוין. את השירות החינמי הזה מפעיל היזם שמסבסד אותו ע"י אלו שבוחרים לנסוע בנתיב. יש כאן צדק פואטי, שבו העשיר משלם כדי שהעני יוכל לקחת שאטל בחינם, ובאותו זמן לתרום לאיכות הסביבה. מה שגם שמעבר החינם לרכבים עם נוסעים מחנך גם הוא את הציבור לדאגה לאיכות הסביבה וחסכנות. אם היו מבטלים נתיב נסיעה לטובת נת"צ (כמו שקרה בדרך נמיר, ומבוצע כרגע גם בין מחלף ווינגייט להרצליה) לא היינו בוכים על "הפקעה". זה מה שקרה כאן. שינו ייעוד של נתיב כדי להגדיל את מרחב האפשרויות. הגיוני מאוד דווקא. לנושא השרשור: גיליתי שאין מתאם בין סוג המכונית להוצאה על משהו מסוים. כלומר, אין חיוב שאדם עם רכב פאר יאכל במסעדת פאר, או יסע לחו"ל ליעד יקר, או ישן רק במלונות מפוארים. פשוט אין קשר בין הדברים. מה גם, שרבים מרכבי היוקרה המסתובבים סביבנו לא נקנו באמת באופן מלא, אלא ניתנו בתמורה להלוואות ושעבודים רבים. בהרבה מקרים למי שנוהג בהם אין באמת כסף לקנות אותם.

הI30 טובה מהלאנסר בערך בהכל. היא חדשה יותר מבחינת שנת ההצגה, נוחה ושקטה, עשויה טוב יותר, ובטיחותית יותר משמעותית. אם איני טועה, לI30 יש 6 כ"א ובקרת יציבות, וללאנסר יש 4 כ"א ללא בקרה. שווה בהחלט להשקיע מעט מאמץ עבור I30, או לשקול אפשרויות אחרות (פוקוס).

חיתוך של חלון באוטו זה לא לבוא עם דיסק ולחתוך ריבוע. החלון צריך להיות ממוקם במיקום ספציפי בדלת, שקוע במרווח ספציפי לצורך אטימות, ולהיות עם הכנה מתאימה לכל האבזורים (גומיות, תופסנים, מנוע וכו').

כפנדאי שרוב נסיעותיו הם ת"א-י"ם-חדרה, אני יכול לספר שהפנדה היא מכונית מעולה מבחינת התניידות חסכונית. היא מטפסת לירושלים ללא בעיה. לא, היא לא עוקפת אבארת'ים מהשמאלי, אבל שומרת על 90 קמ"ש קבוע בעליה למחלף הראל. במישורים, מטבע הדברים אין לה בעיה. צריכת דלק של 1:18 זה דבר אמיתי. בעיר היא חגיגה אמיתית, עם שדה ראיה מעולה, הגה עם מצב CITY ומבנה קובייתי שמצליח להידחף לכל חניה שההוא עם הגטס כבר התייאש מלנסות. בזכות תא מטען גבוה, עגלת הילדים נכנסת אליה יותר בקלות מאשר לתא המטען של הג'טה. מדהים. אחרי כל הסופרלטיבים: היא די מחפירה מבחינת בטיחות. יש לה שתי כריות אוויר בלבד ואין לה בקרת יציבות (רק מ2009). לדגמי הפנדה של לפני 2010 היו מראות צד קטנות במיוחד. כמו בטבע, גם רוב הפנדות המוטוריות סבלו מחיים קשים והתעללות. רובן נמכרו לחברות ליסינג או השכרה, ושם הן שרדו רק בזכות החוסן המכני והאמינות שלהן. כדאי מאוד לחפש מכונית מיד פרטית, החל משנתון 2009 אז הן צוידו גם בבקרת משיכה. בארץ נמכרו גם פנדות עם תיבה רובוטית (שמשום מה זכו למדבקה עליה כתוב "Automatic". ציניות של היבואן כנראה). הייתי ממליץ בכל לב ללכת על התיבה הידנית ולא על הרובוטית. לפנדות הידניות יש סייען זינוק בעליה (Hill-Holder) כך שאין את הפחד שהאוטו יכבה בזינוק בעליה, מה גם שההתרגלות לתיבה ידנית נמשכת זמן קצר, ועדיפה על פני התיבה הרובוטית הספציפית הזו.

בטיחות פאסיבית טובה מאוד יחסית למכוניות דומות מאותו שנתון. בטיחות אקטיבית גבוהה בזכות הAWD. איכות בניה תא הנוסעים ברמה גבוהה. הדגם RX הינו דגם נדיר יחסית בישראל. מלבד אמינות מופלגת ובטיחות, האימפרזה הצטיינה גם בנוחות נסיעה אל מול דגמים מקבילים. בRX היו מושבים קדמיים עם תמיכה צידית טובה יותר מאשר דגם ה1.6. בשל הדיפרנציאל האחורי וציר ההנעה המרכזי, האימפרזה עלולה להיות מעט רועשת יותר עבור הנוסעים מאחור. ההנעה הכפולה ומשקל הרכב היחסית גבוה גובים את מחירם בתצרוכות דלק הנעות בין 7-10 ק"מ לליטר, תלוי באופי הנהיגה ובלאי המערכות. בעת קניית הרכב חשוב מאוד לבדוק את נושא ההנעה הכפולה, הדיפרנציאל המרכזי וזה האחורי. לדעתי לא כל מכון בדיקה ערוך לכך. לRX היו חישוקים קלים ייחודיים. אני בספק אם ליבואן כיום יש מלאי עבור חישוקים כאלה. תמיד ניתן להתקין תחליפיים, אבל המקוריים פשוט יפים יותר. לRX יש גם ספוילר אחורי (גניב מאוד משום מה, מה שמותיר חורים מכוערים במכסה תא המטען) ופנסי ערפל קדמיים, שגם הם, משום מה, נוטים להיגנב. בארה"ב המכונית נמכרה עם מנוע 2.2 ו2.5 ליטר, והוצעה גם בגרסת הRS שדמתה חיצונית לGT. לארץ הגיע הדגם האירופאי עם מנוע 2.0 ליטר ו125 כ"ס (אם אני זוכר נכון). מעטות מאוד נמכרו כאן והיו בזמנו דגם נדיר וייחודי. עם זאת, תחזוקה לא נאותה ואף התעללות מצד בעלים (שחשבו שמדבקת ה4X4 מקנה לרכב יכולות שטח כלשהם, או שהספוילר ופנסי הערפל מאפשרים דהירה בשבילים כמו קולין מקריי) הסבו נזק רב, ולכן יש להקפיד בדקדקנות יתרה בעת בדיקת הרכב.

מוזר שהמילה "בטיחות" לא הוזכרה בשום שלב ולא קיבלה שום מעמד בסדר העדיפויות. קיה ספורטאז' הגיע עם 7 מושבים באחת הגרסאות אם אינני טועה.

מסכים. STI זה בטוח לא. זו כנראה הWRX, שגם הוא לא נראה כמו רכב מייצור אלא הרכבה של כמה מכלולים יחד.

אסרטיביות זה לא אגרסיביות. גם אם תקבל את אותה תגובה (ואני אישית לא מאמין בזה. אני מאמין שמה שאתה מקרין זה מה שאתה מקבל חזרה), לפחות אתה יודע שאתה את שלך עשית. אתה התנהגת כמו בנאדם. אני חושב על עצמי במקרים שבהם באו אלי בטענות: כשבא אלי בנאדם ובחצי חיוך אבל בנימה בוטחת אמר סליחה, אבל זה לא לעניין שאני חונה על המדרכה ומפריע להולכי הרגל, התנצלתי והעפתי משם את האוטו מיד. אחד לפניו, שבא אלי עם מבט כאילו אגרסיבי מזלזל ואמר בכעס שאני אעיף את האוטו עכשיו או שהוא קורא לעירייה, זכה ממני לאדישות מוחלטת ומבט בוהה.

הדבר היחיד שהמקרה הזה מחדד אצלי, הוא לא להתפרץ על אנשים שעשו שטות כאילו הם הרגע רצחו את אמא שלי לנגד עיני. מה כבר עשתה? שמה את העגלה ליד האוטו שלך? ביג-דיל. פעם הבאה תנסה להעיר לה בצורה מנומסת וטיפה יותר אנושית, ואני מבטיח לך שהיא תיתן לך תגובה פחות אנטיפתית, היא גם להבא תהיה יותר מודעת, והכי חשוב, אתה לא תהיה בהלם...

בגלל הכיסוי, אני דווקא נהייתי סקרן יותר. זאת הייתה היונדאי I20 בצבע ירוק מחריד, שכנראה התהפכה שעות קודם. אמבולנס לא היה באזור. גם לא מכבי אש. לא נראה לי שיש מקום לקונספירציות. זה לא היה רכב החלל החדש של צה"ל שבדיוק התרסק שם.

זו הפעם הראשונה שאני רואה שהמשטרה מפעילה אמצעי מתוך מחשבה תחילה, ולא אלתור בשטח כמו הסתרה עם הניידת. יש לציין שלא היה פקק כלל.

היום במחלף דניאל, ניידת משטרה צמודה לעצם שחור וגדול חסר צורה, בנקודת החיבור בין כביש 6 לכביש 1 לכיוון מערב. בהתחלה חשבתי שמדובר בחלק מאיזה פרוייקט הנדסי (שכמובן חייב לצאת לדרך בשעות הפקקים של הבוקר). כשהגעתי גיליתי להפתעתי שמדובר בבד ברזנט שחור וגדול המכסה רכב שהתהפך (אולי בלילה, אולי בשעות האחרונות) במחלף. זו הפעם הראשונה עבורי שאני רואה מאמץ מצד המשטרה להסתיר תאונה כדי למנוע פקק של נהגים סקרנים. על אף ההאטה הטבעית בתנועה (שמתרחשת כל פעם שיש ניידת באזור), נמנע פקק גדול בהרבה. בין אם מדובר ביוזמה מקומית מקרית ובין אם מדובר בסטנדרט עבודה חדש, הרי שמדובר ביוזמה מבורכת. יישר כוח.

אם אני לא טועה ע"פ תקנה 365א', ברכב חייב להיות גלגל חליפי אם יש מקום ייעודי לכך. בXV אמור להיות מקום ייעודי לגלגל חליפי ולכן, אם אני מבין נכון את לשון החוק, הוא צריך להיות מסופק עם גלגל חליפי. אבל יכול להיות שאני טועה בפרשנות החוק.

כמה אנשים הולכים וקונים ברמי לוי בלי לבדוק מחירים, רק כי הם בטוחים שהוא זול יותר? מי שנכנס לאולם תצוגה מסוים, התגבר על הסטיגמה. או לפחות מוכן לנסות.

נאה דורש נאה מקיים. יחסי אנוש זה מעגל סיבובי. איש מכירות לא נותן שירות ראוי? שלא יבוא בטענות שהלקוח מסתכל רק על המחיר ומתמקח על כל שקל. דווקא אם נתחיל להתנהג "בצורה כזו", ולדרוש ולתת דירות ראוי, סביר להניח שתהיה להו מדינה הרבה יותר טובה. עגבניות ומכוניות הם סחורה זהה לחלוטין. כמו מכוניות, גם עגבניות אפשר לקנות במקום אחר והתחרות עזה. אם נשמיט רגע סקטור צר וקטן מאוד של לקוחות שהם ממוקדי מטרה וקונים רכב מסוים כי זה מושא חלומותיהם (וקשה לי להאמין שניסאן ג'וק ממשחק תפקיד כזה אצל מישהו), הרי השאר פתוחים לתחרות. והתחרות קיימת לא רק בין דגמים אלא גם בין סוכנויות שונות של אותו הדגם. אני עזבתי את הסופרמרקט שלי רק בגלל חוסר סדר על המדפים ואי סימון מחירים כחוק. הדברים שם לא נגרמו בכוונת זדון. סתם חוסר תשומת לב. לי זה הספיק כדי שקניותי ינוהלו בסופר אחר.

תאונה היא לא תקלה. תקלה מכנית ברכב לא נכללת בביטוח המקיף מפני תאונה גניבה ושריפה.

ראשית, היא נתנה לך את הרכב. לא משנה כמה מוניטין חיובי יש לעסק שלך או כמה היחסים בינך ובינה חמים, היא עדיין נתנה את הרכב לאדם זר שלא התחייב בפניה לדבר. היא לא הסדירה מולך את אחריותה, ולכן היא אינה מוגנת בפני כל המקרים שעלולים להתרחש. מה היה קורה אם הכפתור הזה היה עושה משהו משמעותי יותר מלפתוח את הגג? מה היה קורה אם העובד שלך היה מקבל דוח תנועה עקב תקלה מכנית ברכב שידועה לבעלת הרכב והיא באחריותה? מה היה קורה אם ברכב הייתה תקלה מכנית שבעיקבותיה העובד שלך היה נפגע? ומה אם התקלה הייתה ידועה לבעלת הרכב (שלא טרחה ליידע אותך) וביעקבותיה הרכב נפגע? ומה אם אתה לא היית מי שאתה, והיא לא הייתה רואה את הרכב שוב לעולם? המון בעיות שהיו יכולות להיפתר, משפטית וביטוחית לפחות, ע"י החתמת הלקוחה על מסמך שאומר שהעובד קיבל רכב תקין והתקלות הידועות נכתבו (כמו שמקבלים רכב מחבר' השכרה). היא לא חתמה, לא אמרה, לא הסבירה כלום, ובמידה מסוימת אף נושאת באחריות. שנית, היא לוקחת את האוטו בעצמה לחברה. כלומר, היא מוכנה לשלם בזמנה ובמרצה. כנראה שאת האוטו במוסך לא יבדקו בחינם. אם היא הייתה משוכנעת שהשאמה היא כולה בך, היא הייתה דורשת שלכל הפחות תבוא איתה לבדיקה (אולי מן הראוי שתדרוש את זה אתה). גם אם הבדיקה תוכיח שקיימת תקלה בגג, אין ביכולת הבדיקה להוכיח שהתקלה נבעה מפתיחת הגג המסוימת של העובד שלך. לזכותך יאמר, שכנראה נטעת בה אמון עמוק, משום שהיא מוכנה ללכת לבדיקה בלעדיך, ולקוות שבעוד מספר ימים תמשיך להיות איתה בדין ודברים לגבי התקלה. הרי ברור שהזמן הוא פקטור משמעותי בדברים מסוג זה.

זה הרכב שלה. יש לה זכות להכל. בנתיים נראה כי היא לא פועלת בחוכמה יתרה, ואפשר להניח כי העניין יפתר יחסית בפשטות. אבל זה לקח להבא. תעבוד מסודר.