GoRide

אני חושש, שכשלא עובדים מסודר תמיד התקלות מגיעות. אם אין לכם שירות כזה, אז אין לכם שירות כזה. "ליזום" שירות כזה, גם במסגרת של "לעזור ללקוחה", זה רק פתח לצרות. לקחת רכב בלי להחתים את הלקוחה על חוזה שמגדיר מה באחריותה ומה באחריותך, זה לנהוג בקלות ראש. בהיעדר מסמך שמסדיר את נושא האחריות, המצב פתוח לטוב/רוע הלב של המעורבים. מאחר ואף צד לא יכול להוכיח באופן חד משמעי שהנזק נגרם/לא נגרם על ידו, זה תלוי ברצון הטוב של כל אחד מהצדדים. בעצם מסירת המפתחות לידך, היא העבירה לך את זכויות הביטוח המקיף (משום שאתה נוהג ברשות בעל הרכב). עם זאת, תקלה ברכב איננה מכוסה במסגרת הביטוח. תוכל לבקש לתקן את הרכב אצל חבר, היא תוכל לקבל או לסרב ולאיים בתביעה, שתגיע לביהמ"ש ותסתיים כנראה בהליך גישור שממנו שני הצדדים יצאו ניזוקים. אפשרות אחרת, שעם קצת חיוך וטוב לב דו-צדדי יחס עם פיצוי (לאו-דווקא כספי)תוכל אתה להעניק לה הרגשה שהיא פוצתה על התקלה (גם אם זו לא תוקנה), והיא תצא בהרגשה חיובית.

מתאונה דומה בה הייתי מעורב לפני כמה חודשים, אין חובה לפנות למשטרה לצורך התחייבות קופת החולים או חברת הביטוח. מרגע שהתפנית בעצמך למיון (או תוך 24 שעות מקרות האירוע), קופת החולים מחויבת לכסותך. שמור על המסמכים לצורך תיעוד מול חברת הביטוח. פניה למשטרה רלוונטית רק במקרה בו נגרם נזק בזדון (גניבה, אי רצון הנהג להזדהות, פגע וברח וכו'), וגם אז זה יהיה לצורך טיפול משטרתי בעבירה ולא לצורך התחייבות קופ"ח לטיפול.

מסכים לגמרי. ארגון מחדש זה הפתרון המוחלט. הבעיה שזה לא כ"כ פשוט. אם זה היה כה פשוט, היינו רואים רה-ארגון לא רק במשטרה, אלא גם בצה"ל, ברכבת ישראל, בחברת חשמל, ברשות השידור, בלוחמי האש, במל"ג... כדי ליזום רה-ארגון צריך או מישהו עם אומץ גדול במיוחד (אין בנמצא) או ציבור שיוצא מאדישותו ואומר את דברו (אין בנמצא). עד שנמצא אחד משני אלו - ובחזרה לנושא השרשור המקורי - אני מסתפק (לצערי) בעבודת המתנדבים, שלרוב מוכיחה את עצמה לטובה.

יש משתלם מבחינה רגשית, ויש משתלם מבחינה כלכלית. מבחינה כלכלית, כמו שאמר TZVIPPER, אתה לא תקבל חזרה את מה שהשקעת. אבל לזה ול"השתלמות הרגשית" אין דבר במשותף. כמו שאתה אמרת - זה עושה לך טוב. ואם זה עושה לך טוב, זה שווה יותר מכסף.

לא הוכח שהוא הפלה במתן דוחות. אני רואה מה קורה בפייסבוק, ומזכיר שעל כל מקרה כזה יש מספר גדול (לא יודע לנקוב במספרים) של מקרים שבהם מתנדבים ושוטרים עושים את עבודתם נאמנה. שוטרת שמשקרת (ע"ע גדי ויכמן) מטילה כתם על הארגון כולו, אבל לא הופכת את כל השוטרים לשקרנים. ואני מסכים איתך. אין שום צורה לדרך שבה השוטר הסדיר (דווקא) דיבר אל המצלמה כמו בבון בן יומו.

עם החלק השני אני מסכים לגמרי.

אני מאמין שהמפכ"ל דופק על שולחנו של זה וזה דופק על שולחנו של זה, אבל לא כל מה שאתה דורש אתה גם מקבל. אז דפק שר הפנים על שולחנו של שר האוצר וביקש הגדלת תקציב. לא קיבל. אז נשרפו להם כמה וכמה צוערים ביערות הכרמל. לא נורא. אף אחד לא הלך הבייתה בתחושת אשמה. אפילו זה לא גרם לו לקום ולעזוב את תפקידו. ואני מבין אותו. מחדלים גדולים אפילו מזה לא גרמו לבעל התפקיד לקום ולעזוב. וזה נטו אשמתנו, האזרחים. אנחנו לא דורשים הפניית משאבים ממקומות מסוימים למקומות אחרים (ובכוונה איני נוקט מאילו מקומות ע"מ לא להיגרר כאן לפוליטיקה), ולא דורשים שהאשמים במחדלים יתנו את הדין. אנחנו יושבים בסלון, מקטרים ומתייפחים, ומקווים שמישהו יעשה את העבודה בשבילנו.

ומי ישלם להם משכורת? אם למשטרה היה תקציב לכך היא הייתה מגייסת עוד כ"א מזמן.

כמו שאמרתי כבר מספר פעמים, אני בעד אכיפה אזרחית.

אני מסכים איתך בהכל. אני תומך באכיפה אזרחית, כמו זאת שנעשתה כאן. אני גם חושב, נוכח הנתונים הידועים לנו, שהוא פעל בשיקול דעת מאוד מוטעה. גם המשטרה חושבת ככה, ולכן ביטלה את הדוחו"ת ואת התמרור. אני רק חושב שאת הביקורת שלנו, אנחנו מחויבים לסייג. זה הכל.

ואתה בטוח שאתה מבין מהו שלטון חוק וצדק אמיתי? ייתכן שמבחינתך "חוק וצדק אמיתי" קורים רק כשאתה יוצא נשכר? בנתיים, אף אחד לא נכנס לכלא. אף אחד אפילו לא שילם קנס. ואם אני צריך לבחור בין 0 כוח שיטור, לכוח שיטור לא מיומן, אני בוחר באפשרות השניה. ברור שיש חלופה. הסטת כספים ממקומות מסוימים למקומות אחרים. רק שזה לא קורה, כי אנחנו, האזרחים, יושבים אדישים בבית ומאשימים את כל העולם ואחותו במקום לצאת ולעשות משהו.

דווקא לי יש הרגשה שלמפכ"ל ממש לא נוח להתראיין פעם בחודש לתקשורת ולהסביר למה המשטרה שוב כשלה. דווקא לי יש הרגשה שלשוטר הקטן בשטח ממש לא נעים לקבל שכר שלא תואם את הסיכון והמאמץ ללא שום סוג של הערכה מצד המערכת או מצד האזרחים. אין לי ספק שהמדינה ומקבלי ההחלטות הם האשמים במצב. אבל נא לזכור שאנחנו אלה שבחרנו בהם, אנחנו אלה שמעודדים אותם להמשיך, ואנחנו אלה שלא מורידים אותם מהכסא. זכותך. ועדיין אני עומד על דעתי שאני מעדיף אנשים תורמים פעלים ומתנדבים על פני אנשים אדישים, מסוגפים ומכונסים בעצמם. גם כשהתוצאה זו לא התוצאה לה ציפיתי.

למשטרה המצב ממש לא נוח. היא הגיעה אליו מכורח, לא מבחירה. אתה חושב שהמשטרה נהנת מהתדמית הירודה שיש לה? אבל אין לה ברירה אחרת נוכח המשאבים הדלים שהיא מקבלת. משטרת התנועה היא קצה הקרחון של המשטרה. כל עוד האזרחים (ובעידודם הפוליטיקאים) יאמינו שאיזה כור באיראן מסכן את ישראל יותר מהאלימות ברחובות או בכבישים, נמשיך לראות משטרה חלשה וצבא "חזק".

מה שישאיר אותך עם שני שליש מכוח השיטור הקיים, שהוא דל ומדולדל ממילא. לדעתי העובדה שהמשטרה וגופים נוספים נסמכת על מתנדבים, זו תקלה אדירה, שמקורה כמובן בחוסר תקצוב ומקורות מימון. אבל מה לעשות, האיראנים אשמים.

נוכח הסרטו הקצר, קל לפסול את מעשי השוטר. אבל אנחנו רואים 3 דק' מתוך למעלה משעה. אנחנו לא עמדו שם בשמש. אנחנו לא פינינו שתי תאונות. אנחנו לא טורטרנו בין עשר משימות בתוך שלוש שעות. רובנו, עם כל הכבוד לנו, לא מתנדבים במשטרה ולא תורמים מעצמנו מאומה מלבד ביקורת. אני לא תומך בשיקול הדעת של השוטר או בצורה שבה הוא (ובמיוחד עמיתו הסדיר) התבטא. לדעתי יש דרך לדבר עם אנשים, במיוחד כשאתה ממלא תפקיד ייצוגי וממלכתי כמו שוטר. אך יש לזכור שהפוסל במומו פוסל. קל מאוד לתת ביקורת, מה שהופך את נתינת הביקורת כשלעצמה, לחוכמה מאוד קטנה.

תגובת השוטר המתנדב סבירה, מספקת הסבר הגיוני למה שקרה שם, ומוכיחה שוב (ושוב, ושוב, ושוב...) שהאמת תמיד נמצאת אי שם באמצע, ואין חכם אחד וטיפש אחד. מתנדב אינו שוטר, הוא משמעותית פחות מתורגן ומיומן, ולכן גם שיקול הדעת שלו שונה. אני עדיין תומך באכיפה אזרחית על כל גווניה (הן כלפי גופי ממסד ושלטון, והן אכיפה אזרחית כלפי אזרחים). צריך רק להיזהר ולזכור שמה שהתמונה שמתקבלת בפרסומי סרטונים ותמונות ביוטויוב, הם חלק קטן מהתמונה כולה.

דוגמא לאכיפה אזרחית מצוינת. גם אם עבודת המשטרה מוצדקת, שוטרים צריכים לדעת לדבר ולהתנהג.

אני לחלוטין מסכים עם שורת הסיכום שלך. הכל עניין של גישה. כאמור, פותח השרשור לא מנדב לנו פרטים על נושא הגישה והשירותיות ביפנאוטו, אבל אני יכול לנחש שהוא בסה"כ ביקש למצוא אוזן קשבת וחיוך. מפה ועד "מדיניות", אזהרות רווח, השוואת כמות מסירות וניתוח כימיכלי של שמן המנוע - הדרך עוד מאוד מאוד ארוכה.

במיקרו, אתה צודק. כנראה שכל אחד מאיתנו ינצל הזדמנות כזו או אחרת אם היא תקרה בדרכו. במאקרו, המשפחה שלך ואתה, מושפעים ישירות מבריאות המשק הישראלי. אין כסף בקופת המדינה? איכות שירותי הבריאות תרד. מי יפגע? המשפחה שלך. איכות החינוך תרד ומי יפגע? המשפחה שלך...וכך הלאה.

מוזר. אם יש לו מוסך, אז בוודאי שיש לו ידע טכני, הבנה במושג השירותיות ורקע במכירות. ולמרות כל זה הוא הסכים לקבל את הרכב כשהוא פגום (קורוזיות וחלודה), לשפר אותו באופן שנוגד את אחריות היצרן, להתקין לו שמן שבחר אישית ולא בטוח שמתאים, לטפל באוטו בצורה שמנוגדת לחלוטין להוראות היצרן במוסך האופנועים שלו (שמעולם כנראה לא הוסמך לטפל בסובארו), לסבול מתקלה ולקבל את תשובת המוסך ש"זה תקין אבל אין אישור רשמי", להתלונן שהיבואן לא מכבד את האחריות (למרות שכאיש מקצוע הוא יודע שאין סיכוי שהיבואן יכבד אחריות אחרי כל השינויים) ולבסוף ללכת להתלונן בפומבי טרם ליבן את העניינים מול המוסך? כך הוא גם מנהל את המוסך שלו עצמו?

אתה בהחלט יכול להילחם בתופעה. חלק מהמלחמה זה להתנהג אחרת ("השינוי מתחיל בי"...), חלק אחר במלחמה זה עצם אי-שיתוף הפעולה (בריון, בין אם הוא נוסע בX5 מושחרת או לאנטיס "טורבו", הוא עדיין בריון. התרחקות מאנשים כאלה בלי נסיון ללמד אותם לקח על הכביש בזמן אמת, זה חלר מהמלחמה), וחלק זה תיעוד והנצחה ואז פרסום.

אז אתה נלחם בתופעה בכך שאתה מתנהג כמו כולם?

איפה שאתה לא זורק את זה, זה מלכלך. אני התכוונתי לזה שזורקים את זה על המדרכה, לאו דווקא תו"כ נסיעה. אם כי פיצוחים בזמן נהיגה נשמע כמו משהו שיכול להלהיב (בעיקר נהגי מוניות).

סביר מאוד שיהיו שם רכבים משנת ייצור 2008. אבל לדעתי הם לא עומדים שם מ2008.

דיברתי על רכבים חדשים בבונדד. לדעתי, גם הרכבים האלה "מבלים שם" מספר חודשים (קשה לי להאמין שהם שם מ2008. יש להם ערך כספי עבור החברה) עד שמתפנה מקום במגרשי המכירות, ואז שוטפים אותם יפה, עושים להם ווקס, שמים להם טאסות חדשות, ומוכרים אותם לכל דורש. אני לא מאמין שיש למכוניות נזק אמיתי מהעמידה. אם כי זה בהחלט לא מצב אופטימלי.