המדריך המלא למבודד המתחיל וגם המתקדם - או במילום אחרות עדכוני עולם הבידוד האקוסטי לרכב גרסאת בואך 2026!

[Tom_22]

כמו שכתבתי קודם, לא ממש עברתי על כל הנתונים והמידע שהוא מפרסם. אצטרך מתישהו לעשות כן, לכל הפחות סתם מענין.

 

מהמעט שכן ראיתי, בלינק שקישרת אליו, ההתייחסות למוצר קצה שלהם כ-100% יכול להיות גם כנקודת הרפרנס שאליה כל השאר מתייחסים, לא שהוא עושה 100% מהעבודה. כן יש שם בטבלה לשוניות נוספות עם שווה ערך של חומרים אחרים ועלות-תועלת (כמובן לפי הגדרתו שלו). לגבי הטמפ' בוידאו של הסט-אפ שלו הוא כן מתייחס לחיישן טמפרטורה וכן אופציות להזרים אוויר קר/חם לקופסאות המדידה. 

[BEEKER]

לפני 11 דקות, Tom_22 כתב:

ההתייחסות למוצר קצה שלהם כ-100% יכול להיות גם כנקודת הרפרנס שאליה כל השאר מתייחסים, לא שהוא עושה 100% מהעבודה.

 

זה גם לא מסביר ציון של 6.6% לדיינמאט אקסטרים.
 

[Tom_22]

הוא מרחיב טיפה יותר בעמוד אחר. 

 

במדידה שלו, תוך התמקדות בתדר רזוננס ספציפי, הוא מדד ירידה של 8dB עם הדיינמאט אקסטרים בעוד עם הרזוניקס מגה 19.75. כלומר כמעט 12 דציבל הפרש בהורדת האנרגיה, ולשיטתו כאשר כל 3 דציבל מהווים הכפלה של האנרגיה מדובר כאן בהפחתה/ספיגה פי כמעט 16 באנרגיה. מה שמתאים ליחס בין 100% ל-6.6%.

[BEEKER]

יופי,

עכשיו נשאר לבדוק את הטענה.

 

הדרך הפשוטה לאמת את התוצאות שלו, היא לבדוק את אותו החומר מול כמות אחרת של יריעות מחברה אחרת.

 

 

אם זו הטענה, יחס של 1:16

לפני שעה, Tom_22 כתב:

מדובר כאן בהפחתה/ספיגה פי כמעט 16 באנרגיה. מה שמתאים ליחס בין 100% ל-6.6%.

 

אז לבדוק האם באמת נדרשים 16 ריבועים של דיינמאט אקסטרים כדי להתאים את התוצאות ל-Resonix,

או שמספיקות רק 2 יריעות.

 

ומשום מה זה לא נעשה, וגם לא ייעשה

[Tom_22]

בעמוד שצירפתי הוא עושה בדיוק את זה עם החומר של קילמט ונויקו. בחלק של "Okay, Then Prove It".

ואחד אחרי גם משווה מבחינת משקל/תוצאה וכיסוי/תוצאה.

עריכה אחרונה ב-7 בינואר על ידי Tom_22

[BEEKER]

לפני כשעה, Tom_22 כתב:

בעמוד שצירפתי הוא עושה בדיוק את זה עם החומר של קילמט ונויקו. בחלק של "Okay, Then Prove It".

ואחד אחרי גם משווה מבחינת משקל/תוצאה וכיסוי/תוצאה.

 

יצא לך אולי לראות כזו השוואה עם STP? או Dynamat Extreme? או STINGER?

 

 

 

 

לפני כשעה, Tom_22 כתב:

בעמוד שצירפתי

מה שמשך את העין, זו ההתנערות של החברה מכל אחריות להשוואה.

 

 

[Tom_22]

לא, אבל גם לא חיפשתי. ואני גם לא חבר בקבוצת הפייסבוק של זה שמדד ומוזכר בעמוד.

 

אולי אני תמים (לא, זה לא הבסיס לשם שלי 😉), אבל לא הבנתי מה הבעיה ב"התנערות". הוא מצהיר שאין קשר בין הבחור שביצע והציג את המדידות לחברה.

האם היה מפרסם (אני מניח באישורו של אותו בחור) בפירוט כזה לולא היו לטובתו? כנראה שלא.

האם זה גם כסת"ח משפטי עם/בלי קשר? כמובן.

[BEEKER]

משהו בבדיקה מרגיש לי בעייתי,

ואני לא מצליח לשים את האצבע על המקום המדויק, אולי אתה תצליח.

 

אני יכול לחשוב על כמה אפשרויות:

תנאי בדיקה לא שווים - יכול להיות שיש הבדלי טמפרטורות בחומרים הויסקואלסטיים, לכן בתנאי שטח (דיפון דלת ב-30 מעלות חום), דווקא החומרים האחרים יהפכו ליותר יעילים.

 

אופי של החומרים שנבדקו - יכול להיות שחומרים כמו דיינמאט וSTP יודעים להתמודד עם תדרי רזוננס אחרים, ויתנו תוצאות אחרות עם לוחות מתכת אחרים.

 

ההבדל טמון בשמיעה ובתפיסה אנושית - יכול להיות שההבדלים שפורסמו, אכן קיימים, אך הם בעוצמות ווליום כל כך נמוכות, שהם לא נתפסים על ידי בני אנוש, מה שהופך את המחקר לכזה שממש לא רלוונטי למערכת שמע ברכב.

כלומר, צריך להתייחס לסולם מדידה אחר (כמו סקלה של SONE) כשהבדלים נתפסים רק במדידות של 10DB.

 

ההשערה שלי היא שהם מדדו משהו בווליום נמוך, שהקפיץ את המיקרופון בכמה סדרי גודל, אבל הוא פשוט לא נתפס באוזן האנושית.

אבל במציאות, זה לא מעניין, כי העוצמות גבוהות, ובעוצמות כאלו, ההבדלים האלה מתנרמלים ומתכנסים לערכים מאוד דומים.

 

 

 

 

 

 

 

[Tom_22]

זה יצריך ממני אשכרה לקרוא ולראות את הסרטונים למיניהם.

 

ממה שכן ריפרפתי, נדמה לי שהוזכרו תדרים 100 ו-150 הרץ. או הטווח ביניהם. אבל כן, בהחלט יכול להיות משהו שקשור לשמיעה ותפיסה אנושית.

ונדמה לי שרשמתי גם קודם שאולי יש הטיה מסוימת, שלא במכוון בהכרח, בשל שיטת המדידה או הישום וגם הבדלי ייעוד של החומרים. כלומר באותו "ראש" כמו מה שרשמת לגבי אופי.

 

אגב, אני תוהה בכלל מה קורה עם כל החומרים האלו אחרי מחזורי חימום מרובים של החום בשמש. מבחינת יעילות הכוונה.

עריכה אחרונה ב-7 בינואר על ידי Tom_22

[lanosforce]

טוב.. מתקדמים. הלאה. 

 

אז איפה היינו? אה כן - עברו איזה שני עשורים (וחצי) 

והנה עוד דוגמא מדהימה למשהו שהתחיל לצוץ איפשהו בעשור האחרון ועלה ממש לתודעה. 

 

ויש כאלה שיקראו לזה "טכנולוגיה", לא זה ממש לא טכנולוגיה - זה בעצם צמד פתרונות שאחד מהם הוא ממש "מוצר" בפני עצמו והשני הוא תחום שאני מאוד אוהב - ייעוד מחדש. 

הכוונה היא כשלוקחים חומר מסויים עם ייעוד מסויים ונותנים לו ייעוד אחר והופכים את זה בעצם - לפתרון, למוצר. 

 

מה שאני הולך לדבר עליו בפוסט הזה הינם טבעות בידוד ואטימה לרמקולים -  הופיע ממה שאני זוכר לראשונה - בשם F.A.S.T RINGS - מבית STINGER 

 

 

אבל יש את המוצר השני - והוא שרוולי הסיליקון - שהם בעצם 

גם אטם לרמקול (באנגלית GASKET ) 

גם מגן מים לרמקול

וגם מנחה קול - אטימה מתאמת 

 

לדוגמא - (יש פשוט מלא! יצרנים שמוכרים גרסאות של פתרונות אלו, מה שאני מעלה כאן זו סה"כ דוגמא) 

 

 

 

הבעיה העיקרית שאותן הטבעות האלו (גם הספוג גם הסיליקון) פותרת (או לפחות הופכת את הנושא למאוד זניח) 

היא שהטבעות האלו מאפשרות להתקין מידבאס\וופר מאחורי הדיפון והגריל המקורי - מבלי לפגוע אנושות באיכות המערכת וגלי הקול שהוא מפיק. 

 

מהות הבעיה

 

כאשר יצרן מתכנן את דלתות הרכב, הרמקול המקורי מותאם בין התושבת שלו לבין הדיפון לאטימה מירבית. 

 

כאשר אנו מתקינים רמקול שאינו מקורי לרוב התאמה זו תיפגע ויווצר מעבר חופשי גל גלי הקול הקידמיים של הרמקול אל החיץ בין הדופן הפנימית (זו שהרמקול מותקן עליה) לבין גב הדיפון - כלומר הרמקול מנגן "בתוך" הדלת את עיקר האנרגיה שלו. 

 

במקום שחצי מגלי הקול יעברו החוצה אל תא הנוסעים וחצי ינגן בתוך התא הפנימי של הדלת - עוד חלק ניכר, מנגן בתוך הדלת.

 

התוצאה

 

עיוות שמיע - הדיפון הופך למשטח מנגן ובעצם מייצר צלילים נוספים שהם אינם חלק מההקלטה המקורית וזה באופן מעשי - עיוות של השמע הרצוי. 

 

זה לא עיוות מוקלט, זה לא עיוות של הסיגנל או האות - זה פשוט עיוות שנוצר ממשטח שלא היה אמור להיות שמיע. 

 

הפתרון הישן

 

לחתוך את הגריל המקורי

להתקין על הדיפון (לא פתרון טוב) 

ליישם בניה שתוציא את הרמקול מעבר לקו הדיפון - זה כאמור הפתרון הכי טוב גם כיום! אבל מאוד יקר.

 

** כאשר אנחנו מדברים על סט שני חלקים והרמקול בדלת איננו רק וופר או מידבאס אלא גם מנן תדרי מיד - רצוי מאוד למרות הכל ליישם את הפתרון הישן המודגש - יחד עם זאת, בלא מעט רכבים היום, הרמקול יושב בזווית ולפעמים אף בגובה הברך - ובמצבים כאלה...

 

או במצב בו הרמקול בדלת מתפקד כוופר - ולכן מנגן בחיתוך צר מאוד - ולכן... מקרין רחב מאוד 

 

אפשר "להתחמק עם זה" עם הפתרון המודרני - הטבעות שנראות מעלה.

 

הפתרון ה"מודרני" כבר אי אפשר לקרוא לזה "חדש"

 

מתי להעדיף את פתרון הסיליקון? 

מתי להעדיף טבעת ספוג CCF? 

 

בגדול טבעות הסיליקון הן גם מגן מים אך יחד עם זאת יוצרות שרוול צר שמקשה על גלי הקול האחוריים להתפזר וממקד אותם ויכול ליצור עיוות - ההמלצה תהיה לחתוך את השרוול כך שיגן נגד מים על הטרמינלים והחיווט של הרמקול - רק איפה שיש צורך בכך. 

מעבר לכך טבעות הסיליקון האלו לעיתים אינן רכות מספיק או גמישות מספיק - אם השטח האחורי של גריל הדיפון אינו חלק! ולא ניתן לשייף אותו בכדי שיהיה חלק (תיקח בחשבון שזה מחליש את המבנה שלו - החיזוקים והבליטות שאתם רואים הן לא סתם שם) 

 

אז רצוי לעבור לפתרון מבוסס CCF - הספוג מתאים את עצמו בצורה מושלמת בין המשטחים, אטום מספיק ולא מייצר שום רזוננס שהסיליקון עלול במידה ועוצמות השמע מוגזמות. 

 

 

באמת אחד הפתרונות החביבים עליי בתחום הבידוד האקוסטי אם כי there is no school like old school - תמיד יהיה נכון יותר, לבנות את הרמקול אל מחוץ הדיפון.

 

אבל אפשר גם אחרת - מנסיון רב כבר ברכבים רבים באופן אישי. 

[Tom_22]

לפני 11 דקות, lanosforce כתב:

אז רצוי לעבור לפתרון מבוסס CCF - הספוג מתאים את עצמו בצורה מושלמת בין המשטחים, אטום מספיק ולא מייצר שום רזוננס שהסיליקון עלול במידה ועוצמות השמע מוגזמות. 

בסרטונים של FiveStarCarStereo אם זכור לי נכון, הם דווקא חותכים לעיתים קצת גם ממנו, כדי שלא ימחץ על הרמקול עצמו. נדמה לי שהם הראו את זה פעם קורה באיזה סרטון 911 (עזרה ראשונה) שלהם.

[lanosforce]

אם הטבעת גבוהה מידי למרווח כן - צריך לעשות לה קצת טרימינג - הפאסט רינגס נבנו בכזה עומק בכדי להתאים לכל רכב.

בד"כ כשאתה קונה טבעות כאלו מדובר בCCF בעובי של אינטש לא יותר - ויש כאלו פחות עבים גם שאתה יכול להזמין לפי הצורך. 

 

או - כאלו שמגיעים כפס - לא חתוכים בעיגול - פשוט תדביק אותם לפי הצורך - או אם יש לך רמקול במידה לא סטנדרטית. 

[madmaxx]

כמות היריעות והחומרים הם מהסוג שעושה כאב ראש למי שלא מבין, כמוני  

אז עכשיו אני רוצה לשפר אקוסטיקה לשתי הדלתות הקדמיות (קופה) וחשבתי על השילוב הבא: יריעות STP Aerocell QP Genio על הפח החיצוני ומסביב לרמקול בפח הפנימי. על כיסוי הדלת, מהצד הפנימי כמובן, ליישם ספוג STP Biplast Wave. 

יש טעם ליישם יריעת בוטיל על הצד האחורי של גריל הפלסטיק של הרמקול? סביב הגריל כמובן. 

[lanosforce]

לשכבה החיצונית (הדופן של הדלת לצד הכביש) תיתן כיסוי יריעת בוטיל בשביל לקבל יעילות מספקת - 50 אחוז כיסוי מהשטח יספיק. 

בייחוד אם מדובר ביריעת בוטיל עבה עם שכבת אלומיניום עבה ומטופלת. 

היום אפשר לקנות במחירים מאוד נוחים יריעות בעובי של 3-4 מילימטר, אם זה לא רכב ספורט שאתה מעוניין לחסוך בו כל גרם של משקל או בשביל לחסוך באלפית מיליליטר דלק - אז באמת אין סיבה להמנע מיריעה עבה.

האם לשים CCF גם על כל שטח הדופן החיצונית? 

עניין של טעם אישי - 

 

אפקט הטנק הרוסי 

 

בד"כ אנשים היו מגזימים מאוד עם כמות הבוטיל - היו שמים כיסוי מלא 2-3 שכבות לכל דופן בדלת (כולל הדיפון) ואז היה מתקבל אפקט של דלת של טנק רוסי (ככה הינו קוראים לזה) - בפועל דלת מאוד כבדה וקשה להזזה. 

 

כשבפועל - אפשר להשיג את האפקט הזה עם שליש מתוספת המשקל. 

 

מתברר שכשמים כמה שכבות של חומרים שונים בהדבקה צמודה אחד לשני - הם הופכים לבולם זעזועים יעיל.

שכבה מלאה של יריעת בוטיל עם שכבת CCF טיפה קשיח עליהם בדופן החיצונית - יתן לך גם את האפקט הזה. (ככה זה בסובארו שלי) 

 

האם כל אחד יאהב את זה שהגלים האחוריים של הרמקול נספגים ומתפזרים - זה יוצר באס מאוד עמוק ונעים אבל קצת גורע מה"פאנטש" ולא כל אחד אוהב את האפקט הזה - בשני הרכבים האחרונים שלי, לא יישמתי CCF בדופן החיצונית בדיוק בגלל זה. 

 

הלאה

 

מאחורי הרמקול אתה יכול לבחור אם לשים דיפיוזר כלשהו ספוג CCF בתצורת קרטון ביצים, מוצר דיפיוזר ייעודי כמו למשל dynaxorb 

 

 

או לתת עוד שכבת בוטיל שהגב שלה איננו אלומיניום אלא בד\נייר

 

זה משהו שאני כן אוהב לעשות למשל - בכל רכב - לשים דיפיוזר מאחורי הרמקול. 

 

לדיפון - אם יש לדיפון שטחים גדולים יחסית ללא חיזוקים שיכולים לרטוט - אז כן, אפשר להוסיף יריעת בוטיל דקה 80 או 120 מיל ואז לסגור את השטח שלו עם CCF להשתדל 100 אחוז כיסוי כי זה גם יספוג רעשים וגם יחסום במידה מסויימת.

 

אבל אני עוד הולך להגיע בדיוק לחומרים האלה ולעוד כמה אחרים בהמשך. 

 

אני הולך לדבר לפחות על עוד שני סוגי פתרונות בתחום הבידוד - ביום יומיים הקרובים, אולי כדאי שתמתין קצת עם הדיפון.

 

 

לגבי השאלה שלך על סביבת הגריל

 

אם הכל שם ממש רעוע ודק - כן אפשר בהחלט לתת תוספת מאסה באזור הזה כמובן לא לחסום את הגריל. 

[lanosforce]

לפני שאני מגיע לאחד הנושאים היותר חשובים לי בבידוד אקוסטי ואיך התפתחו בשנים האחרונות. 

 

התייחסות לנושא של פתחים\מחיצות טכניות 

 

הכוונה היא לפתחים גדולים בשכבת הפח הפנימית של הרכב, שנמצאים מאחורי שטחי דיפון - ואלו פותחים מעבר לחלל שנמצא בין הפח הפנימי למעטפת החיצונית של הרכב. 

חלקם סתם פתחים שנמצאים שם כי היצרן בחר להחסיר שם משקל מתכת (כי האזור חזק מספיק או מתוכנן לקרוס בצורה מסויימת). 

 

או שמדובר בפתחי שירות ואז סגירת הפתח בעצם אמורה להיות מחיצה טכנית - למה הכוונה? 

בתוך דלת יש פתחים שנועדו לתת מעבר למסילות החלון, למנועלים, למנועים, למראות הצד, לפתחי הניקוז של הדלת וכך הלאה. 

ברגע שסוגרים את הפתחים האלו צריכים לקחת בחשבון שיתכן ויהיה צריך להסיר את הסגירה. 

 

הפתרון הוותיק 

 

לוחות אלומיניום. 

הכוונה כאן היא ל"פח" ממש יריעת אלומיניום עבה שקונים בפלטות - צריך מכשיר חיתוך. 

גוזרים אותם לצורת הפתח הטכני. 

קודחים בהם מקום לחורים ואז ניתן או להשתיל הברזות (אינסרטים מוברזים) או פשוט לקחת ברגים קודחים קצרים. 

מבודדים את חלקי הלוח הגזור ביריעת בוטיל לפני כן כמובן. 

 

זו שיטה שלעולם לא תאכזב, מקנה חוזק אדיר ואטימה טובה מאוד וגם משקל. 

 

אבל מה שלא נלקח כאשר סוגרים ככה פתח - הוא תכנון הריסוק של היצרן כלפי אותו החלק ואף חלקים אחרים. 

זה בפועל - שינוי מבנה הרכב. 

 

הפתרונות מעולם הבידוד 

 

והאמת היא שזה פתרון מאוד וותיק פשוט לא נראה שיש כלפיו הרבה מודעות אם בכלל 

יריעות אלומיניום עבות עם גב דביק - לתחום הSPL 

 

אני כמעט בטוח שדיינאמאט היו הראשונים לצאת עם מוצר שכזה והוא הDYNAPLATE 

 

 

הייעוד של החומרים האלו הוא בעיקר להוספת מאסה לגגות - לתחרויות SPL שם עוצמות הבאס פשוט מעוותות את מרכב הרכב ויש צורך אמיתי להוספת משקל רב לפח. 

 

אבל הייעוד הנוסף שלו הוא - סגירת מחיצות טכניות בדלתות:

 

 

חומר דומה לזה מבית STP יהיו יריעות MASSA BASSA למשל 

 

אבל לSTP - יש יריעות ייעודיות בדיוק למחיצות טכניות 

 

 

לא זכור לי שראיתי פתרונות דומים לכך מיצרנים אחרים - רק דיינאמאט וSTP אבל אני ממש לא אתפלא עם יש נוספים שכן מציעים את זה כמו סטינגר או SGM או וויברופילטר וכך הלאה וכך הלאה - כמות המותגים היום היא גדולה מאוד. 

 

מחר אני מתכוון לכסות נושא מאוד חשוב לגבי בידוד ובהמשך השבוע לאט לאט אני מתכוון כבר להגיע לכל שאר היישומים.