סיפור (לא) קטן על צמיגאי ומילה טובה על אוויס

[אלעד]

עקב ההתרחבות הצפויה בקרוב בתא המשפחתי של אחד מחבריי הטובים ביותר, התעורר הצורך ברכב נוסף. ההבנה שלו בתחום אינה גדולה, על כן הוא כמובן פנה אלי. נו, בשביל מה יש חברים?

לאחר שהצרכים שלו אופיינו ושוקללו עם התקציב, הוחלט למקד את החיפושים ביונדאי i30CW או קיה סיד סטיישן משומשת בת 3-4.

אין טעם להיכנס לכל הפרטים, נגיע ישר לעיקר: האיש מצא בסניף של אוויס בחדרה i30CW שנת 11' מליסינג תפעולי במצב כמעט חדש עם קילומטראז' נמוך במיוחד, היסטוריית טיפולים ומחיר הוגן. כבונוס, לרכב עדיין נותרה אחריות לעוד כארבעה חודשים.

בדיקה במוסך מטעמנו איששה את מה שראינו - הרכב אכן במצב מצוין.

כך וכך שקלים החליפו ידיים, וכחלק מהעיסקה אוויס העניקו לבחור גם טיפול על חשבונם בכל אחד ממרכזי השירות של כלמוביל, ואף שני צמיגים חדשים.

הטיפול בוצע כיומיים לאחר העברת הבעלות לשביעות רצונו המלאה של החבר, שאפילו גילה שהחליפו לו רפידות אחוריות. זה אומנם לא ממש ברור איזו שחיקה כבר יכולה להיות לרפידות אחוריות לאחר 30,000 ק"מ, אבל השורה התחתונה היא שהוא יצא מהמוסך מבלי שהוא השאיר שם שקל.

 

התחנה הבאה: צמיגאי. אוויס הפנו אותו לצמיגאי חדרתי, לשם החלפת שני הצמיגים כפי שסוכן בעיסקה. הסברתי לחבר שהוא הולך לקבל דרעק סיני, ויעצתי לו להזדכות עליהם מול הצמיגאי ולקחת במקום רביעייה ראויה יותר.

ואכן, החבר התקשר לצמיגאי והגיע איתו לסיכום שהוא יקבל 500 ש"ח עבור הצמיגים שאוויס העניקו לו, וכי הוא יוסיף מכיסו 900 ש"ח נוספים עבור רביעיה מתוצרת קומהו. עד כאן, עדיין אין טענות.

 

בשישי האחרון החבר הגיע לצמיגאי. מכיון שהוא היה לחוץ בזמן (ובעיקר: חסר ניסיון), הוא פשוט נכנס למשרד, גיהץ בכרטיס האשראי 900 ש"ח והניח לצמיגאי להחליף לו צמיגים. רגע לפני שהוא עזב את המקום, הוא נזכר שהחבר הנודניק שלו (אני ) כל הזמן קודח לו בראש לבדוק את תאריך הייצור. זאת בערך היתה הפעם הראשונה שבה הוא אשכרה התכופף והתבונן במה שהוא קיבל. אז אומנם התאריך היה בסדר, אבל הצמיג... MARSHALL. כשהוא הסב את תשומת לבו של הצמיגאי שלא מדובר בקומהו, האיש אמר לו שזה אותו הדבר. בשלב הזה הוא כבר התקשר לשאול בעצתי. אמרתי לו שאם זה אותו הדבר, אז שיתקין לו קומהו, כפי שסוכם.

הבעיה: אין לו קומהו. אה, ויש עוד בעיה: בזמן שהחבר מנסה להבין איתי מה עליו לעשות, הנוכל כבר סגר את העסק ואמר לחבר לחזור אליו ביום ראשון.

 

הסברתי לחבר שברגע זה הוא נעקץ, וכי מרבית הסיכויים הם שביום ראשון הצמיגאי יתנער ממנו, שכן הוא שילם לו כסף ובתמורה קיבל סחורה, וממילא עד יום ראשון הצמיגים הללו כבר יהיו משומשים.

 

יום ראשון הגיע - החבר התקשר לצמיגאי, שהודיע לו שאין קומהו וגם לא יהיה, וכל מה שהוא יכול לספק לו במידה שלו (185/65/15) זה רק מותגים סיניים. החבר הגיע אליו, ולאחר דין ודברים קיבל בחזרה את צמיגיו הישנים והעיסקה בוטלה.

 

לאחר שיחה עם אוויס, החבר הופנה לצמיגאי אחר, הפעם בנתניה, שבאורח פלא יש לו קומהו מלוא החופן במלאי (בסופו של דבר נרכשה רביעיית דאנלופ LM703 בתוספת של 25 ש"ח לצמיג - הם פשוט היו טריים יותר).

 

המסקנות:

1. צמיגים קונים בנחת או לא קונים בכלל.
   
2. אין להניח לצמיגאי להתקרב למכוניתכם לפני שראיתם את הסחורה בעיניים ווידאתם שזה אכן מה שסיכמתם עליו.
   
3. התשלום - בגמר העבודה בלבד. שלא יווצר מצב שבו אתם בני ערובה של הצמיגאי.
   
4. לנהוג באסרטיביות ולא להניח לצמיגאי לתמרן אתכם כרצונו. זכרו שיש לו סחורה שהוא מת להיפטר ממנה, וקיים סיכוי שזה לא בדיוק הסחורה שבה אתם חפצים.
   

 

ומילה טוב על אוויס לסיכום:

גם רכב יפה ומטופל, גם שקיפות, גם מחיר טוב, גם שירות מצוין. באמת שהסניף בחדרה הצליח להשאיר אצלנו טעם טוב בפה מהעיסקה הזאת.

עריכה אחרונה ב-9 ליוני, 2014 על ידי אלעד

[koka]

המסקנות שלך נכונות וניתן ליישם אותם כמעט לכל מוצר או שירות שאנחנו קונים.

מה שעצוב הוא שעדיין יש בעלי עסק ולצערי לא מעט שחושבים שהם יוכלו להתפרנס טוב יותר עם כל מיני טריקים ושטיקים וחצי רמאויות ולא ע"י מתן שירות טוב והוגן.

לדעתי הם יכולים רק להרוויח מזה . אז המסקנה היא או שהם "מטומטמים" או שהעסק שלהם באמת עובד טוב יותר כאשר הם מנסים תחילה את שיטת המצליח ומחכים לפראייר התורן.

[אלעד]

כשאתה ספק של לקוח מוסדי כמו חברת צי רכב, היא בעצם ה"עוגן" שלך ולכן אתה יכול לזלזל בלקוחות פרטיים על בסיס קבוע ועדיין להמשיך להתקיים.

 

אגב, לא ציינתי את שמו של הצמיגאי מכיון שבסופו של דבר הוא כן השיב לחבר את כספו. אם הוא היה מחליט לנצל את תמימותו עד הסוף ולתפוס אותו מהביצים, אתם יכולים להיות בטוחים ששמו היה נישא בגאון בכל מדיום אפשרי.