Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 7065 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

אז איך תסביר את הפרסקוט 3.0 של חבר , שעד שלא בוצע בו ניקוי יסודי , החלפת קירור ומשחה טרמית , עבד על 80 מעלות במנוחה ?

 

המחשב היה מתכבה לעיתים תכופות ( ממתי Word נחשב מאמץ מטורף ? ) , מצפצף כאילו אין מחר .

 

אחרי הניקיון חזר לעבוד על סביבות 40~ מעלות .

  • תגובות 37
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

פורסם

לא הבנת מה אני אומר ומה אני עושה.

כשהצלעות נסתמות, ברור שהמחשב יעבוד לאט יותר, אין קירור גם אם המאוורר יעבוד על 5000 סל"ד.

אני מפרק את הצלעות מנקה אותן, ומחזיר, כשאני מחזיר אותן, אני לא משגע לעצמי את השכל לגבי משחות טרמיות ושאר ירקות שלא עוזרים לך בגרוש.

המעבד שלי אחרי מספר פירוקים של הצלעות, עובד באותה טמפ בדיוק שהיה עובד אם הייתי מנקה את הצלעות כשהן מורכבות, את זה אני יכול להבטיח לך.

לגבי האבק במארז, אני מקציב פווו אחד גדול ומה שיוצא יוצא, מה שנשאר נשאר, את מי זה מעניין?

 

אגב, את זה קראת?

פורסם

תרשו לי להבהיר את הנושא:

 

במעבדים הישנים יותר (פנטיום 2 ומטה וגם חלק מהאיטיים של P3) הנושא פחות קריטי כיוון שהם לא מתחממים עד כדי כך.

בפנטיום 4 צפונה אין חיה כזו ללא חומר תרמי כלשהו בין גוף הקירור (Heatsink). או שיש מדבקה תרמית רכה שבאה עם גוף הקירור ואז אין צורך במשחה תרמית (גריז סיליקון דיאלקטרי למשל). מגע ישיר בין גוף הקירור לבין המעבד מוריד מיעילות הקירור אחוזים ניכרים (לדעתי מעל 50 אחוז) וזאת בגלל המוליכות התרמית הגרועה ביותר של האוויר שנכלא בין המעבד לגוף הקירור.

 

מסיבה זו כאשר משייפים ומחליקים בעזרת סדרת ניירות מים ולבסוף משחת הברקה את שטח המגע של גוף הקירור (כלפי המעבד) ולאחר מכן שמים גריז תרמי הטמפ' יורדת בכ-7 מעלות! עשיתי זאת עשרות פעמים במחשבים עם בעיות התחממות. יש גם אזכורים לכך באינטרנט. לא זכור לי השם של הפעולה אבל יש לזה שם מיוחד (אצלנו זה שלייף :-) ).

 

בנוסף ישנם סוגים טובים יותר וטובים פחות של משחות תרמיות אשר ההבדלים בביצועים ובמחיר גדולים, יש גם דבקים תרמיים קשיחים ויש אף דבק דו"צ תרמי.

 

אני אומר את הנ"ל לא רק על סמך מחשבים אלא גם על סמך מכשירים שאנו מתכננים ועושים להם סימולציות תרמיות. בתעשיית האלקטרוניקה אין חיה כזו חיבור ישיר של גוף קירור לרכיב המקורר.

 

אגב, 80 מעלות למעבד זה המון!

פורסם
עשיתי זאת עשרות פעמים במחשבים עם בעיות התחממות.

 

בדיוק! עם בעיות התחממות, כשהאמצעים הסטנדרטיים כבר לא עוזרים, זה יכול לתרום קצת, אבל למחשב סטנדרטי ורגיל לחלוטין ובהנחה שהמאוורר עובד כמו שצריך, אין שום בעיות התחממות.

הרכבתי לא מעט מחשבים בחיים שלי לצערי (באמת לצערי), ומעולם לא הייתי צריך למרוח משחה, וגם פה גבירותי ורבותי, שרדתי כדי לספר על זה.

 

אתם צריכים להפריד שוב - בין פריקים של משחקים וקירור מטורף, לבין מחשב סטנדרטי ורגיל לחלוטין שבמקרה הכי גרוע משמש לגלישה באינטרנט או למשחק פריסל אימתני.

פורסם

תגידו, כולם פה חוץ ממני ומארז אוברקלוקרים מטורפים, או שהמחשבים שלכם בדרך כלל נגררים מאחורי טנקים בצאלים בקיץ?

פורסם

מסופקני אם תראה P4 כלשהו שישרוד מעל דקות בודדות לפני שיתקע / יעשה reset ללא חומר כלשהו בין גוף הקירור למעבד. שוב כל גופי הקירור התואמים מגיעים היום עם מדבקה תרמית כך שאין צורך במשחה. אם תסירו את המדבקה המעבד יתחמם יתר על המידה (לא overclocking ולא אבטיח).

 

אני אומר מסופקני כי לא זכור לי שניסיתי את זה.

פורסם

אישפוז , העניין הוא לא אוברקלוקר או לא .

 

עצם העובדה שישנם אנשים שנתקלים בבעיות מרובות , כמו תקיעות , עבודה איטית והתחממות שגוררת עימה כיבויי מחשב והפעלות מחדש , מראה שיש אכן התחממות מעבדים ( כאמור , להבדיל מהמעבדים הישנים , החדשים מתחממים והדבר דורש יותר תשומת לב , עקב מהירות עיבוד גבוהה יותר ) , ויש צורך בקירור .

 

אביב פרט יותר לעומק לגבי הצורך במשחה הטרמית .

פורסם

פשוט מאד, מדובר כפי שהסברתי באוויר הכלוא בחלל שבין משטח המגע של המעבד למקבילו בגוף הקירור. המשטח במעבד חלק יחסית, לעומתו המשטח בגוף הקירור לא חלק כלל (הכל יחסי כמובן) ולכן אוויר נכלא ביניהם.

 

צמר למשל מבוסס בדיוק על עיקרון של כליאת אוויר באריג ולכן הוא יוצר בידוד תרמי מעולה.

 

מוליכות תרמית של אוויר: 0.025 W/mK (היחידות הן וואט לחלק למטר כפול קלווין).

מוליכות תרמית של אלומניום: 220 W/mK.

מוליכות תרמית של נחושת: 400 W/mK (וזוהי הסיבה שבמעבדי פרסקוט למשל יש עמוד נחושת באמצע או גופי הקירור היקרים העשויים נחושת).

מוליכות תרמית של גריז תרמי: בין 0.3 ל- 4 W/mK.

 

לכן מלטשים את שטח המגע בין החלקים ככל שניתן (כי גם לגריז מוליכות תרמית נמוכה בשני סדרי גודל מהמתכות עצמן) ולבסוף שמים גריז תרמי במקום אוויר.

 

אני מניח שעשיתם 1+1 והבנתם את המספרים.

 

שלא תהיה טעות, אין בכלל ויכוח- כאשר המעבד לא מתחמם מצידי אפשר גם להוריד את גוף הקירור והמאוורר בכלל (כמו שהיה ב-486). אני בכל אופן לא נתקלתי בפנטיום 4 שישאר בטמפ' סבירה ללא גריז תרמי או מדבקה.


×
×
  • תוכן חדש...