pinister

השני. והגיר ידני.

מגדש פועל=יותר דלק. הגדישה נועדה לתת למנוע כוח של מנוע גדול יותר, על ידי דחיסת יותר תערובת מאשר מנוע לא מוגדש יונק. ברור שיותר תערובת פירושה: יותר דלק. על תוספת כוח משלמים. אולם, וזה בא לידי ביטוי עוד יותר במנועי טורבו-דיזל, כוח זמין בטורים נמוכים מאפשר להעלות הילוך בטורים נמוכים יותר, אלא אם רוצים את אותו הכוח (לצורך האצה מהירה, למשל). בנסיעה רגועה אני מעלה הילוך ב-2000 טורים, ולפעמים אפילו ב-1500, כאשר המגדש עדיין לא מורגש, אבל בהאצה חזקה יותר אני מעביר גם ב-3000. יותר מזה, לדעתי, מיותר. ואגב צריכת דלק: ידוע שמנועים מוגדשים צורכים יותר דלק ממנועים אטמוספריים באותו הנפח (והם גם חזקים מהם בהרבה). ההשואה הנכונה היא מול מנועים אטמוספריים הנותנים את אותם הביצועים, ומול מנועי טורבו 2-2.5 ליטר אפשר להעמיד מנועים אטמוספריים בנפח 3-4 ליטר.

מגדש קטן יותר מהסטנדרטי יתן לך כוח זמין. אצלי בפורסטר 2.5 מורכב מגדש סטנדרטי של 2 ליטר, ותוספת הכוח מורגשת מ-2500 טורים. הרכב מהנה מאוד לנהיגה, בעיקר כאשר הטורבו מורגש גם בשיוט.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3647274,00.html כל מילה נוספת מיותרת. בעצם, אפשר להוסיף: עדיף לא לקנות רכב מליסינג!

מה עם אופל אסטרה? יש סטיישן בנזין מהשנתון הזה? אם כן, הרי שזה רכב אמין וחסכוני (יחסית, כמובן).

לכל המכוניות יש אורות גבוהים, אלא שחלק מהנהגים משתמש בהם גם כשיש רכב לפניהם או מולם. (אני מניח שהתכוונת לאורות ערפל קדמיים...)

ל-AX בשנותיה הראשונות היה קרבורטור. לקראת סוף הקדנציה (משנת 1996, כמדומני) היא קיבלה הזרקת דלק חד נקודתית. אם מדוברר על השנתונים האחרונים (עם הזרקת הדלק), מדוע לא ללכת לכיוון הסאקסו? המחירון לאותם שנתונים דומה, המנועים דומים והרכב מודרני יותר. היתה לי בזמנו AX 1400 משנת 1989, ומעבר לדשבורד שהתרסק (התופעה תוקנה במודלים משנת 1992 ואילך) והאלטרנטור שהתקלקל אחת לשנה-שנתיים, הרכב היה אמין ומהנה מאוד לנהיגה, ועם קרבורטור צריכת הדלק המשוקללת היתה כ-12 ק"מ לליטר (עם הזרקה הרכב אמור להיות חסכוני יותר). בימים הקרובים אני עומד לרכוש רכב קטן עבור בני, ומהסיבות שציינתי ארכוש כנראה בשבילו את הסאקסו 1400 הידנית.

חברים יקרים. השרשור הזה ממש משעשע, במיוחד הקטע המדעי על זבינאמו הנביא, אשתו ובתו (למרות שלפי מצב אשתו נראה שהיא לא יותר מבת שנתיים), וההערה בתגובה האחרונה על חסכון של 4 ש"ח דלק בשנה. אבל הערות אחרות (כמו בהודעה האחרונה) על נזקים מצטברים והוצאות נוספות העלולות להגרם על ידי שימוש במערכת חשובים יותר מהבדיחות. לי יש פורסטר טורבו, השותה בנסיעות מעורבות 6-7 ק"מ לליטר (למרות שמפעם לפעם אני משתדל ללחוץ פחות. ובבקשה לא לנסות לשכנע אותי להחליף את הרכב). אם מדובר באמת על חסכון של כ-40% בתצרוכת הדלק, ואני נוסע כ-30,000 ק"מ בשנה, הרי שאם הדבר הזה באמת עובד, מדובר על חסכון של כמה אלפים טובים בכל שנה. אז, מעבר לבדיחות ולהשערות המדעיות, האם יש כאלה שבאמת מכירים את המערכת מקרוב והתנסו בה לאורך זמן כדי לדעת כמה באמת החסכון ואיפה הנזקים העקיפים? ובקשר לשיטת המכירה (חוברת הסבר ב-100 ש"ח): זה מזכיר לי את שיטת מכירת יחידות הנופש, או להבדיל את התכנית "העולם הערב" (מה, במאה שקל רצית את כל הסליל...?). כנראה שבגלל ספקנות של רוב הלקוחות הפוטנציאליים הם מנסים להרויח לפחות ממכירת החוברות. ולזה קוראים "שיטת מצליח".

זה המתקן עם הזרוע שכתבתי עליו. אמנם המתקן סגור מכל הצדדים (אין רעשי רוח והעגלה מוגנת מגשם), אולם בזמן הפתיחה שלו המכסה, וגם הזרוע עולים "לשמים". אם יש לך חניה מקורה, או תרצה (וסביר להניח שתרצה) להכנס לקניונים עם חניה מקורה, המכסה (במקרה הפחות גרוע) יגיע לתקרה (אלא אם מדובר על תקרה גבוהה שאין בכל מקום.

מעלון הגג הפשוט מיוצר על ידי גוטליב (בבני ברק, למרות שעד כמה שידוע לי בגוטליב עוסקים בעיקר בהתקנות ופחות ביצור). הוא אינו אסטטי וגם מרעיש (הוא מכוסה בגגון פלסטי, אולם פתוח מהצדדים) אבל לעומת זאת אינו גבוה (באופן יחסי, כמובן), ופעולתו פשוטה (זרוע היורדת על מסילה למקום קבוע). ישנם מעלוני גג אחרים. זה של בראון, למשל, אסטטי יותר וסגור (אינו מרעיש ומוגן מפגעי מזג האויר), אבל לעומת זאת הוא גבוה מאוד (יותר מחצי מטר) והתושבת של העגלה תלויה על שרשרת, כך שאם הרכב עומד על משטח משופע העגלה מתנדנדת בזמן העליה והירידה ועלולה לשפשף את הרכב. ישנו מתקן נוסף המזכיר את הגוטליב, אולם כאן ישנה זרוע העולה גבוה למעלה (בגוטליב העגלה נוסעת על הגג בצורה אופקית (על מסלולים) אחרי שעלתה למעלה), ובמקרה של חניה מקורה עלולה להיות בעית גובה. פיני.

המעלונים שמורכבים על הגג מוסיפים משקל לגג ומעלים את מרכז הכובד, ולכן מורידים במשהו את היציבות. הרובוטים המורכבים בתא המטען אינם מעלים את מרכז הכובד, אבל מעבירים במשהו (לא ממש מורגש) את מרכז הכובד לאחור (זה בעצם כמו לנסוע עם תא מטען מלא כל הזמן). החסרונות של הרובוטים: מחיר (פי 3-2 מהגוטליב הפשוט שעל הגג, אבל הנכה משתתף רק ב-5% מהעלות כך שזה לא מתבטא בהרכה), מורכבות (במקרה של הפעלה ידנית בגלל תקיעה קשה יותר לשלוט על הרובוט) ותא מטען שתפוס כל הזמן.

כמה עשרות קילומטרים ממזרח למלגה ישנה עיירה בשם nerja (נרחה). אחרי היציאה מהכביש הראשי (דרומה, לכיוון הים), שהוא כביש צר (או לפחות היה, לפני כחמש שנים) ומתפתל מעל הים, פונים בכיכר שמאלה (לעיירה עצמה פונים ימינה) ומגיעים למערת נטיפים יפה למדי (cueva de nerja) (ולמען האמת מערת שורק יפה ממנה), כאשר החניה במגרש מסודר ואיזור המערה ממש ערוך לתיירים (הכניסה מתוך מבנה). בעיירה עצמה קיימת מרפסת גדולה (balcon eropa) הבולטת מגובה רב לתוך הים. גם איזור המרפסת מעניין. ינשן כירכרות עם סוסים (למי שרוצה...) ובמרחק דקות הליכה יש מקום תצפית נאה כשבדרך אליו יש (היו...) דוכני מכירה. מין מיני שוק נחלת בנימין.

מה עם "השתלת" LSD בתוך הדיפרנציאל? הרי בזמן ה"זינוק" רוב המשקל עובר לגלגלים האחוריים, ואם הגלגלים הקדמיים (עם יכולת אחיזה מופחתת בגלל פחות משקל) מקבלים מומנט גבוה, ולאחד מהם אחיזה גבולית, הרי שהוא יפרפר, והכוח יעבור אליו. LSD לא יפתור (כמובן) את בעיית המשקל המופחת (זו הסיבה שלמכוניות חזקות במיוחד יש הנעה אחורית, או אפילו כפולה), אבל ישאיר חלק מהכוח לגלגל שאוחז יותר. איני מכיר את הליאון, ואיני יודע אם ואיזה LSD אפשר לשתול בדיפרנציאל שלו, אבל מהנסיון שלי בפורסטר (שיש לו הנעה כפולה), אחרי התקנת LSD בדיפרנציאל האחורי (מאוחר יותר הותקן גם בקדמי) הרכב אחז בסיבובים טוב יותר. והרי האפקט של גלגל פנימי המאבד אחיזה בסיבוב חד דומה לאבדן האחיזה של גלגל קדמי בזמן הזינוק.

הג'יפון היחיד (מהחדשים, למעט הג'ימני הקטנטן) שיש לו הילוך כוח. לעומת זאת, מכיוון שהרכב נמוך, צריך להגביה אותו.

סלח לי, קספר, אבל איך אתה יודע מתי הסיכוי שלי להרדם גדול יותר? יש לי בעיה לנהוג בחושך, כי נהיגה כזאת מאמצת לי את העיניים ומעייפת אותי מאוד (גם עצירות לרחיצת הפנים עוזרות לזמן קצר בלבד). וכל עוד הכביש מואר (גם האור של פנסי המכוניות בטור המכוניות שלאורך כביש הערבה מספיק לי) אין לי בעיה. מה שמקל עלי הוא שבכביש הערבה במוצאי שבת התנועה מתנהלת בטור, כך שכמעט תמיד יש מכונית לפני שמאירה לי את הדרך. אז אולי לך קשה יותר בכביש הערבה. לי קל יותר. ואם אסע שעתיים-שלוש שעות בכביש צר, חשוך ומפותל, במיוחד במצב עייפות, יש סיכוי יותר מסביר שלא אוכל לפתוח את העיניים באיזור באר שבע (אם בכלל אגיע לשם). אז אתה מדבר תיאוריה כללית ואני מתייחס לעצמי. נסיעה נעימה. פיני.

איני אוהב לנסוע בחשיכה בכבישים צרים, מפותלים וחשוכים. נסיעה בחושך מעייפת את העיניים, שלא לדבר על כך שבחזרה מחופשה באילת רוצים לישון, ואיני רוצה לגמור את הנסיעה מותש, שלא לדבר על תאונה. כביש הערבה, שבדרך כלל אני מגיע לאמצעו עם חשיכה, אינו חשוך, מכיוון שפנסי המכוניות הרבות הנוסעות בו במוצאי שבת מאירים אותו. אין לי בעיה לנסוע לאט יותר מהמהירות ה"טבעית" שלי, ואת ה"טיסה בגובה נמוך" אני משאיר לדרך דרומה... הקטע הבעייתי היחיד הוא מצומת הערבה ועד כביש באר שבע-תל אביב. נכון שאם נוסעים דרך דימונה הכביש מתרחב כבר באיזור דימונה, אולם כך אני מפסיד את העליות של ערד... מאיזור באר שבע אין בעיה, כי הכבישים משם ועד איזור תל אביב דו מסלוליים ואפילו מוארים בחלקם. ידוע לי שיש אנשים המעדיפים לנסוע בחושך. אני לא!

נראה שהובנתי שלא כהלכה: התיחסתי לנסיעה דרך מצפה רמון. רק לקראת סוף הדרך, במקום לפנות ימינה בצומת שיזפון לכיוון עובדה, ממשיכים ישר עד לצומת קטורה. בכביש הערבה אני חוזר, בדרך כלל, מכיוון שאיני רוצה לנסוע דרך מצפה רמון בחשיכה, ואף פעם איני יוצא מספיק מוקדם מאילת (בדרך כלל בשעות אחרי הצהרים, מה שלא נותן מספיק זמן לעבור את הנגב באור יום). מה שכן, כדי להמתיק את ה"גלולה המרה" של כביש הערבה, אני פונה ימינה בצומת הערבה ונהנה ממראה ים המלח. משם, או העליות של ערד, או לאורך ים המלח ודרך ירושלים.

בקשר להתראות הירי: אני מניח שמדובר על הקטע שבין בסיסי עובדה לאילת העובר בחלקו בצמוד לגדר הגבול, כי רק שם הכביש קרוב לגבול. היתרון היחיד של הקטע הזה הוא בנוף וביופי של הרי אילת לבאים ממערב. אולם אפשר לותר על הקטע הזה, להמשיך ישר בצומת שיזפון, לעבור דרך הר עיט ולרדת לכביש הערבה בצומת קטורה. גם כך "חוסכים" את רובו של כביש הערבה (צומת קטורה נמצאת כ-5 ק"מ מצפון ליטבתה), חוסכים זמן נסיעה (הנסיעה דרך עובדה מאריכה את הדרך) וסיכון (אם בכלל קיים), וכך אני נוסע לאילת בדרך כלל (בערך פעם בשנתיים).

לואנים הקומפקטיים (כמו האפלנדר) תקרה נמוכה, וכנראה שאין אפשרות להתקין בו מעלון אלא רק רמפה משופעת שעליה דוחפים את כסא הגלגלים. הדבר גם דורש פירוק שורת הכסאות האמצעית, וצריך להשאר מספיק מקום לתימרון בחלל שנותר,ולכן חלק מהכלים הקומפקטיים שהוזכרו כאן לא יתאימו בגלל קוטן. הסואנה גדולה מאוד, ונראה שיש כלים קומפקטיים יותר (כמו הויטו של מרצדס שנכים רבים מקבלים, או הטרנזיט, או הטרנספורטר). אגב, כדאי שתברר בביטוח הלאומי/משרד הבריאות מהן הזכויות שלכם ומה מתאים לצרכים של בתך. עד כמה שהבנתי, במידה ואתם זכאים לואן (ואני מניח שצריך לעבור ועדה, ואולי יותר מאחת), יש סידור מיוחד לקבלת ואן מאובזר (קבלה ולא קניה, תמורת ערך הרכב הקודם, עם אבזור מלא, כאשר הרכב נשאר רכוש הביטוח הלאומי/משרד הבריאות). בכל אופן, רכישת ואן מכספך תהיה יקרה, והאבזור יקר מאוד. אגב, קצבת הניידות לואן גדולה משמעותית מזו של רכב פרטי. בהצלחה. פיני.

אם כבר הוזכר הטנדר של סובארו, שיש לו רק 2 מקומות ישיבה, אז מדוע לא סובארו סטיישן 4X4? דוגמה כאן: http://www.subaru4x4.com/phpbb3/viewtopic.php?f=6&t=18

אם תקנה רכב פנאי או רכב שטח, אתה עלול להדבק ב"חיידק השטח", ואז תהיה חשיבות ליכולת העבירות של הרכב ולהילוך הכוח. גם לפורסטר אין הילוך כוח (למעט הדגם הידני, אבל זה הילוך כוח סמלי). מערכת ההנעה הכפולה של סובארו מוצלחת. גם בכביש וגם בשטח (ועדיין הפורסטר לא רכב שטח). ישנן שמועות על איבוד בלמים בטוסון בעליות דרדרתיות כתוצאה מהתחממות מערכת בקרת האחיזה. הפורסטר האטמוספרי חסכוני יותר מהטוסון (במיוחד הפורסטר הידני) ויקר יותר. הפורסטר המוגדש צורך דלק בערך כמו הטוסון, חזק בהרבה ויקר הרבה יותר. לי יש פורסטר ידני, וזו הנאה כפולה (כאשר הרכב לא במוסך, אבל זה לא אופייני לרכב. אני נגוע ב"חיידק השיפורים" בנוסף ל"חיידק השטח").

מצטער, אבל לא יכולתי להתאפק: LS = ליסינג. HS = השכרה. אז PR=פרטי ???

אלון נכון שהג'ימני אינו שיא הפינוק בכביש, ונכון שכל נסיעה בשטח מתחילה ונגמרת בנסיעה (ולפעמים ארוכה) בכביש, אבל מי שקונה אותו רוצה רכב עבירות זול לאחזקה. אם נתרחק עוד יותר מרכבי הכביש נגיע לסופות ולדיפנדרים. אלה פחות נוחים לנסיעה (ויקרים יותר לאחזקה), אולם, כמו במקרה של הג'ימני, ואפילו יותר, קונים אותם בגלל יכולת העבירות הגבוהה שלהם. לא שאני מזלזל ברכבי הפנאי (יש לי פורסטר). אלה פשרה בין הכביש לשטח. הם יספקו לא מעט נהגים האוהבים לנסוע בטבע ("ולהתחרע" בכביש, למי שיש פורסטר טורבו...), אולם כאשר מדובר על נסיעה בתנאי עבירות קשה (ויש לא מעט "חולי עבירות"), ולמרות היכולות (היחסיות) של הפורסטר, אין תחליף לרכבי השטח האמיתיים. בסופו של דבר זה עניין של העדפות. בברכת גדישה נעימה. פיני.

בקשר לנסיעה דרך גלילות: מדובר על השטח שבין קיבוץ גלויות ורוקח, ובין איילון לים. כך שאין בעיה לנסוע דרך גלילות, ואפילו דרך נמיר ולצאת דרך רוקח לאיילון. יחד עם זאת מדובר על השטח הנ"ל כעל האפשרות המינימלית. לא נראה לי שיכללו את כביש 5 בתוך השטח, אולם האפשרויות המורחבות מדברות על רמת גן, בני ברק ופתח תקוה. וזו כבר הגזמה. בשיטה הזאת כל יציאה מאיילון בין גנות לגלילות תהיה מסחטת כספים.