Jump to content

יבגניפ

  • הודעות

    2,759
  • כאן מאז:

  • פעילות אחרונה

  • ימים ב"תורמים ביותר"

    60

כל מה שפורסם על ידי יבגניפ

  1. יבגניפ

    תקן לפסי האטה

    מסתבר שכנראה שבאמת אין תקן. האתר של משרד התחבורה, כך נראה, נותן הנחיות כלליות אך לא מחיבות. זה גם מה שנטען בעבר בפורום. זה שאין תקן זה אפילו לא מפתיע. מה שיותר מדהים אותי זה לראות כל יום בחדש נהגים ברכבי ליסינג שונים דוהרים מעל לפסי ההאטה, כאילו הם לא חוטפים מכה בגב \ כל מקום אחר אם לא מאטים.
  2. ועכשיו מתפרסם כי חייל נחטף, ככל הנראה, באזור הרצועה. מדכא כך כך. עד כמה שאין מקום לאופטימיות במצבים כאלו, מקווה בכל זאת שהוא יושב למשפחתו במהרה.
  3. אמיר, אתה לא יכול לכפות את אבו מאזן בעזה. זה לא יעבוד. הוא סתם יתפס כשליט בובה של ישראל \ ארה"ב וזהו.
  4. אכן, בינתיים מדע בדיוני. לדעתי מדברים כבר איזה שלוש שנים על הג'וליה, לא? נדמה שאפילו את השת"פ עם מאזדה (שבסוף בכלל יהיה פיאט או אבארט', לפי הפרסומים) קידמו יותר מהר. או שאולי גם לא? כנראה שנגלה עוד איזה שנתיים.
  5. רומן, אני לא מחפש לגונן על החמאס, ממש לא. הם רוצחים דוחים, הם דופקים את האוכלוסיה שלהם, הם מושחתים וכו' וכו'. כן, זה אולי לא ברור מהפוסטים שלי, אבל אני מתעצבן לא פחות מכל אחד מכם מפרסומים של כל מיני גדעון לוי שונים על כך שישראל רק מחפשת סיבה להרוג ערבים. עם זאת, אני לא יודע מה כוללות ההצעות של קרי. פירוק החמאס מנשק ללא הסרת המצור? כן הסרת המצור? אני לא יודע. פרקטית, אני חושב שיש לישראל 4 אופציות: הראשונה היא לנסות ולנהל מו"מ עם החמאס על הסכם לטווח רחוק (והצעות להסכם כזה כבר עלו מצד החמאס בשנים האחרונות), שבהכרח יסיר את המצור. השנייה היא להכנס לעזה ופשוט להשמיד כל מה שזז שם. השלישית היא להשאיר את הדברים כמו שהם, שזה אומר לעצור את המבצע בערך בנקודה הזו ולהנות מכמה חודשי השקט שיבואו אחר כך, עד הטריגר הבא. האחרונה היא להכנס לעזה, להפיל את שלטון החמאס ולקוות לטוב. אני די בטוח שהאופציה השלישית זה מה שייעשה, כי זה מה שנעשה עד עכשיו וכי זה תואם לחלוטין את אג'נדת חלק מהימין לפחות, שחושבים שאפשר פשוט להתעלם מהסכסוך עם הערבים והוא ייפתר בכך. אני גם בטוח שהפחד הכי גדול של החמאס הוא שזה מה שיקרה, כי זה פשוט משאיר אותם ללא שום קלף מיקוח, מעבר לטענה שהם ניצחו, שהם ישמיעו בכל מקרה, כמו שברור לכולנו. האם זה לא פתרון טוב? בגדול, זה עובד כבר כמה שנים, ובטח ימשיך לעבוד עד שהחמאס או כל ארגון אחר יצברו מספיק כח. אני, בתור השמאלני שאני, הייתי מנסה את אופציית המו"מ לטווח רחוק עם החמאס. אני לגמרי לא בטוח שהיא ישימה, או אפשרית. מעבר לרצון פשוט לא לחוות מלחמות כאלו פעם בשנה - שנתיים, אני גם חושב שהאופציה השלישית שמוכרים לנו, של "אין באמת בעיה" היא שקרית, וכנראה שזה עניין של זמן עד שנראה עוד אינטיפדה או התפרצות דומה. כן, אפשר לפתור את זה גם בשתי האופציות האחרות שהעלתי, אבל ברור שגם זה לא בדיוק ריאלי ולא יקרה.
  6. ליאור, כתבתי את עמדתי בנושא לא בסמוי כבר כמה פעמים. כן, אני חושב שלפעולותיה של ישראל יש השפעה על אנטישמיות בעולם. אני ממש לא היחיד שאומר את זה בשמאל. וגם אם כן - איפה הבעיה? שוב, אני לא הדובר של אף אחד. צודק בטריליון אחוז. חבל שהשתמשת בעבר באסרטיביות רבה כל כך בתוצאות מחקרים שאתה לא יודע אם הם מדויקים או מבוססים. בגלל זה הפסקתי להגיב ובגלל זה גם לא רציתי להגיב לך כאן. זוכר? כתבתי על זה - אי אפשר להתווכח עם אמונה. לגבי זנד - הוא מאלו מסלפים כדי להוכיח את הטענה שלו, שהיא מאוד דוחה מיסודה ובמטרתה. אבל שים לב - זנד לא טען שבהכרח יבוא מחקר שיוכיח שמחקרי העבר לא היו "בסדר". הוא תהה לגבי האמינות שלהם והסביר למה הם הופיעו מלכתחילה. ואכן, באופן לא מפתיע, זה גם מה שטוען החוקר מהמחקר החדש, ששוב, אולי גם הוא משחק עם המספרים איך שבא לו. מה שכן חשוב, לי, בהקשר זה, הוא שעשינו כאן דרך מאוד ארוכה מהטענה שלך ש: עד להסכמה העקרונית שאולי בעצם תתכן פרשנות אחרת, ושאין לך בהכרח את הכלים כדאי לדעת. רק בשביל זה היה שווה להקליד ולקרוא מאות מילים. ובלי נימה של סרקזם, אני מאוד שמח שכתבת את מה שכתבת על זה שאין לך את הכלים כדי לקבוע. ככה בדיוק מתחילים לשאול שאלות. עקרונית, אנחנו טוענים דברים דומים. מעשית אנחנו טוענים שני דברים שונים: אני, לגמרי לא בטוח שהגבול התחתון הוא דווקא תחילת המאה ה-20, כי גם כאן יש מחקרים הטוענים אחרת, שאני לצערי לא קראתי. אבל לא בגלל זה גררתי אותך לויכוח הזה. לפני כמה עמודים סיפרת מה אתה חושב על מחקרים היסטוריים שונים, בחירת מקורות ואיך אתה פוסל מחקרים, ביניהם אלו שממקמים את היווצרותה של האומה הפלסטינאית לפני תחילת המאה ה20. כשביקשתי לקבל מחקרים כאלו, גילינו בהדרגה שאתה לא מכיר אותם - התבססת על דברים ששלחו לך במייל, שצומצמו למאמר בויקיפדיה, עם קישור למאמר של חוקר שהוא דווקא בין המתנגדים לגישה הפרימורדיאלית (אומה "טבעית" או "נצחית"). נכון, כפי שכתב [פנדוב, זה ויכוח מיותר. יש כאלו שחושבים שיש ידע בויקיפדיה, יש כאלו שלא. זכותך להניח שממיילים ולינק לויקיפדיה אפשר לקבל פרספקטיבה על קיומם או העדרם של מחקרים. ועם זאת, בתור מי שהתחום קצת קרוב לליבו, מפריע לי מעט שאנשים כמוך ממהרים לכתוב על "חוגים הזויים כמו החוג להיסטוריה", מבלי שבעצם קראת יותר מדי מחקרים (אם בכלל) בתחום. ויכוח זה בטוח אפשר לעצור כאן.
  7. אתה טוען שבזבזתי את זמני לשווא? כן, אני ידע. לא לראשונה, וכנראה גם לא בפעם האחרונה. בהחלט עדיף לקרוא שרשורים על slk ומערב גרמניה הרחוקה.
  8. בוודאי שזה לא הולך עם סמית'. על זה אני מבזבז את זמני כאן. על להסביר לליאור שלפעמים עדיף לקרוא ספר של חוקר, ולא מאמר בויקי, המצוטט את החוקר בחצי סילוף, ובאופן כזה שעלול לגרום לקורא לחשוב שהחוקר טוען משהו שונה ממה שהוא טוען בפועל.
  9. למה התחלת להתווכח איתי, אם אתה לא מבין מה אני אומר, ואחרי שביקשתי ממך יפה לעזוב אותי בשקט? את המסקנה שלי בנושא כתבתי לפני התגובה הראשונה שלך לכיווני בשרשור. אם לא הבנת מה טענתי שם - למה הגבת? בויכוחים קודמים טענת ש"נצחת" כי הבאת הוכחות מעולם הגנטקיה. עכשיו, לאט לאט, אנחנו מגלים שלא היה לך מושג על מה אתה מדבר. אם אתה חושב שאין נרטיבים בגנטיקה - אתה טועה. תקראה בדיוק את מה שנאמר בהארץ. תקרא. המעדן המדובר טוען שאנשי המחקר הגנטי בתחום עשו בדיוק את מה שאתה אומר שאסור לעשות - הניחו משהו, ופשוט התעלמו מאפשרויות אחרות. שלמה זנד לא טען שבטוח יש אפשרות אחרת - הוא טען שהיא לא נדבקה, ושהסיבה לכך היא אינטרסים של המחקרים. והוא אכן צדק, כפי שמלמד המחקר שקישרתי אליו. אתה מתעקש להמשיך ולענות בשביל לרשום עוד תשובה.. למה? תראה לאיזו רמה אתה מגיע. התגובה שלך מכילה את שני המשפטים הבאים:
  10. פנדוב, קראתי את אנדרסון (אפילו מס' פעמים). יש כמה בעיות במחקר שלו. אחת מהן היא שהוא מתבסס על דיכוטומיות שנקבעו לפניו (על ידי האנס קהן ואחרים), המחלקות את ההיסטוריה המערבית לעולם אחדות הכנסייה והעולם המודרני. הוא, הרי, כבר בתחילת ספרו מספר לנו שנפילתן של האימפריות הגדולות של פעם והחלשותה של הכנסייה גרמו לעליית התנועות הלאומיות (אם כי בניגוד לאחרים, הוא דווקא בוחר לראות את מקורות התופעה בקולוניות לשעבר). הבעיה עם התיאוריה על אחדות הכנסייה היא שהיא פשוט לא מבוססת על מקורות מימי ביניים. גם באנגליה וגם בצרפת, למשל ןסתם כדוגמא, הייתה פעילות כנסייתית ענפה למען הצלחתה של כל ממלכה במלחמת 100 השנים. במאה ה-14 כמרים אנגליים דרשו הקהילות שלהם להתפלל למען הצלחת הצבא האנגלי דווקא, ואף הייתה תופעה של גירוש של כמרים זרים מאנגליה (שיש הרואים בה את הסנונית הראשונהלתנועת הרפורמציה). זו רק דוגמא אחת לפערים שנגלים בתיאוריות מודרניסיטיות, שפשוט לא לוקחות בחשבון תופעות דומות בעולם המדיבאלי. ויש עוד לא מעט דוגמאות כאלו. מסכים עם זה ששאלת 1920 או 2013 לא רלוונטית, בדיוק מהסיבות שציינת ואף מעבר: משם מגיעים מאוד מהר לפסילה של לגיטימיות של תנועות לאומיות. זו, הרי, טענה נפוצה מאוד בויכוח על הפלסטינאים: אם לא היתה תנועה לאומית פלסטינאית לפני הופעת הציונות, אז לא מגיע להם שיכירו בהם. אבל, באופן די אירוני, זו הרי בדיוק הגישה של זנד ודומיו כשהםעושים דקונסטרוקציה לציונות: הלאומיות היהודית היא מומצאת, לכן אין הצדקה לקיומה של ישראל. מכאן אי אפשר כמובן להסיק שיש אמת בטענות פרימורדיאליות, ולכן אני חושב שעדיףבשיח הזה לאמץ תיאוריות כמו זו של אנתוני סמית'. ומה שיפה גם בגישה של אנדרסון, בהקשר זה, זה שהיא (בגלל שהיא באמת דנה בתפיסה ופחות ב"אמיתיות" הקשר הלאומי) דווקא כן מאפשרת לדון בלאומיות בתקופות קדומות יותר, או "לקבל" תנועות לאומיות שונות, מבלי להכנס לויכוחי סרק האם לאומיות כמו שאנחנו מבינים אותה היום הייתה קיימת לפני המאה ה-18, או כל דבר דומה. בכל מקרה, מחכה שאסכולת קארספורום תתפח. אני בטוח שהיא תתעמיד במקום במהרה את כל הפוסט מודרניסטים בעולם, בעזרת ניתוח מעמיק של מקורות קדומים מן הויקיפדיה העברית, ודקונסטורקציה של כל המקורות האחרים (שלא ממש קיימים בעצם).
  11. יש שם גם מנזר די מוכר באזור. אולי בונים על התפילות של הנזירים לעתיד ורוד יותר לאלפא?
  12. תחפש בפורום הכללי וגם כאן, יש די הרבה שרשורים על קורסים. לגבי מסלולים - יש רק את כוכב יאיר (אתה יכל לחפש גם על זה).
  13. הגזמת... אם לא היה את התמונה של הפרסומות בצד, זה היה נראה הרבה יותר קצר
  14. זהירות, חפירה (כן אני יודע שהבטחתי לפרוש כבר פעמיים, אבל השרשור על פאביה מת ואתם תכלס חופרים יותר ממני, רק במנות קטנות): באמת לא הבנתי - אני לא עובר את מבחן הבנת הנקרא שלך כי יש לי דיעה משלי? ובתור המתנגד לנרטיבים, לא שאלת למה ביצעו את המחקרים, מי ביצע, מי מימן, האם יש מחקרים סותרים (יש יותר מאחד). לא שמת לב גם שמדובר במחקרים טעונים פוליטית "קצת" יותר מיחסי שמש כדור הארץ. אלו הן, אגב, הטענות של זנד, שבלי קשר, הוא חתיכת אידיוט. האמת שבתכלס הגבתי רק בגלל השורות האלו. ידידי היקר, ביקשתי ממך לשמוע על מחקרים שאתה קראת, ובתגובה אתה מביא לי את מראי המקום מויקיפדיה.. אתה רציני?! ברשותך, אני סומך על הכנות שלך: האם קראת משהו של סמית' בעבר? האם סמית' הוא מאלו שחושבים שאומה היא חלק מהסדר הטבעי? האם אתה שם לב שהציטוט של סמית' גורס מה חושבים לאומנים ולא היסטוריונים? האם אתה יודע מה עמדתו במחקר? הקישור השני, אגב, לא זמין. האלרגיה לויקפדיה היא לא שלי. היא לא מקור תוכן רציני, ואת זה אמר המייסד שלה. מציע לך להכנס ללינק ולהשכיל. הציטוט שלך הוא ה-סיבה למה שנכתב שם. במקום ללמוד נושא לעומק, קוראים 20 שורות בויקיפדיה, המתאימות ל"אמונה", ומניחים שיודעים. לקרוא מעבר? מיותר. כך טענת שתפסול כל מחקר על לאומיות פלסטינית לפני 1920. אבל אפילו המאמר מויקיפדיה שקישרת אליו מציג 2-3 מחקרים שחולקים עליך, שלא הולכים 2000 שנה אחורה, ושהתעלמת מהם. אתה, המתלונן על "cherry picking", על "נרטיבים", פוסל כל מחקר אפשרי שעלול להפריך את את הדעה שלך, מבלי שאתה אפילו יודע מה הטעונים שיציגו מחקרים אלו. גרוע מזה, אתה תהית "למה צריך מחקרים?" בנושא, למרות שאין לך שמץ של מושג מה יכולים לטעון בהם - אולי הם מתבססים על נתונים שונים משמות משפחה (שאני לא יודע כמה היו נפוצים) או דמוגרפיה (שאני לא יודע כמה חקרת לעומק)? ולמעשה, אתה אפילו לא מתעניין אם הם קיימים - קראת בויקיפדיה העברית וזה מספיק. ככה מגיעים מאוד רחוק.
  15. ghost buster, בשם הסטטיסטיקה, מציע לך גם לבדוק עם גושי חרא של אחרים. לך תדע מה תגלה..
  16. אלעד בהחלט צודק. זה הרי מעגל שמתחיל באמונה שמהירות זה פיכסה, וחוזר כמעט לאותה הנקודה, בסלידה מספורט מוטורי וכל מה שקשור אליו. סתם, לדוגמא, השבוע הנושא עלה אצלי בעבודה ואחד מהאנשים שם טען ש"מזל שאין ספורט מוטורי בארץ". למה? האמת שלא ממש התעמקתי. אבל בהתחשב בכמות הכותרות שרואים ושמציגות את ה"ספורט מוטורי" כמרוץ מאולתר ומסוכן בכביש 44 או כל מקום דומה - זה לא באמת מפתיע שזה מה שאנשים חושבים. גם אור ירוק, אגב, מטיפים נגד הספורט (ואו ההפתעה).
  17. תנו לחפור בשקט. מה יש? אבל אתם צודקים. אני חלש אופי ונגרר כל פעם לזה מחדש. די, מספיק. שוב, אי אפשר לנצח בויכוחים טאוטולוגים של "אני יודע כי אני יודע" או ויכוחים של "אני יודע כי קראתי בויקפדיה" או ויכוחים בהם יותר קל להתכתש על גבי 5 עמודים האם לקשר לטקסט בלי לצטט ממנו זה בסדר, במקם פשוט לקרוא את הטקסט או להבין על מה הוא מדבר. אני עובר לשרשורים על אל על ופאביה.
  18. אני ויהודה התייחסו לסכסכוך. הוא דווקא הבין את כוונתי. על זה היה השיח שלי איתו. מומלץ להבין על מה מדברים לפני שמגיבים. הנה, כאן, שוב, בפעם הרביעית בשבילך, הפעם בבולד: כלומר בשביל לדעת שמחקר הוא אמין אתה לא צריך להבין גנטיקה? יש אירוניה עגומה בזה שחובבן כמוך מתיימר לקבוע בכזו נחרצות שמחקרים הם מבוססים, בדיוק כמו שזנד עושה את ההפך. מצד שני, הוא בטח לא קורא בויקיפדיה. בולשיט. כל מחקר, גם מחקר היסטורי מתבסס על הנחות יסוד. אתה לא "יודע", כי בחיים שלך לא כתבת או קראת אחד. אי לכך, אין לך מושג, כמו ברוב התחומים, על מה אתה מדבר. אין לך מושג מאיפה מתחילים לחקור, מאיפה מקבלים רעיונות, איך אוספים מקורות. אבל בשחצנות המאפיינת אותך, אתה "יודע". אגב, השאלה הבסיסית ביותר שעולה בסמינרים שמטרתם היא לעזור לסטודנטים לכתוב מחקר היא "מה קורה אם הנחת המחקר שלי מתגלה כלא נכונה?" ונחש מה? זה קורה גם לטובים ביותר. הנה מה שיטען כל מרצה להיסטוריה שתדבר איתו: ויקיפדיה היא לא מקור אמין. בתור מתנגד לנרטיבים, קצת עצוב שמקור הידע היחיד שלך הוא מקור התוכן הערוך ביותר בעולם (ובאופן המגמתי בעולם). כמובן שגם הנחת הזהות הסמויה אצלך ("כל הערבים אותו דבר") מאוד תורמת לרצינות ורמתה של התיאוריה שלך. ההתייחסות ה"רצינית" שלך מרתקת. אלא שגם פה אתה מתגלה כבור קיצוני בתחומים בהם אתה מנסה לקבוע עובדות. בנדיקט אנדרסון, אחד מאלו שטוענים שלאומיות זו המצאה חדשה, מיקם את מולדת הלאומיות דווקא בקולוניות השונות ולא באירופה. חוקרים אחרים, קצת יותר ריאלים, מדברים על התפתחות הלאומיות בערך לפני 500-600 שנה. אחדים גם מדברים על מודל של לאומיות בתנך (באופן לא מפתיע). לא יודע איפה קראת מחקרים על לאומית פלסטינאית לפני אלפי שנה - אני כיוונתי יותר לתחילת המאה ה-20. אגב, קראת אי פעם מחקר כלשהו על לאומיות? לי אין דעה נחרצת כמו שלך בנושא, וקראתי כמה עשרות מהם. בכל מקרה, הבקשה שלי לקבל מס' מחקרים שקראת (שלא מהויקיפדיה) עדיין לא נענתה.
  19. אתה לא מחפש סיבות ותרוצים. אני מראה שלהתנהלותה של ישראל והתנועה הציונית יש קשר לעוינות אלינו. על זה סבב הדיון שלי עם יהודה, שהתפרצת לתוכו "כי הפורום לא של אבא שלי". אתה רוצה להמשיך ולהאמין במניעים אנטישמיים נסתרים של ערבים שביקשו שיהודים לא יבנו שכונות נפרדות כאן? שיהיה לך בכיף. חבל שהמקורות מלמדים אחרת. חבל שהם לא מראים על מניעים אנטישמיים של הערבים, אלא על פחד מנישול וחוסר שליטה פוליטית. לא הסקתי דבר מכך שהיהודים רצו שכונה נפרדת. הסקתי מהטקסט את העובדה שהערבים לא היו אנטישמיים, בניגוד לטענה שלך. למה? כי באירופה האנטישמית, יהודים נדרשו להתיישב בשכונות נפרדות. במקרה של ארץ ישראל, הערבים ביקשו לשבת באותן השכונות של היהודים. מסקנה: הערבים, על פי מסמך זה, לא היו אנטישמיים ולא הייתה להם בעיה עם יהודים ככלל, אלא עם ריבונות יהודית או הפרדה אתנית. ניהלנו כבר את הויכוח הזה. אני כתבתי שזה בין הסיבות לעוינות ליהודים בעולם. לא הסיבה. רבים ויחיד זה מושגים שונים. . א. התיאוריה שלך לא עומדת במבחן המקורות, שכבר נמאס לי לדון בהם. ב. לא, כי לא בדקתי את הנושא אף פעם. ג. אתה הבאת המושג הזה, באחת מן התגובות שלך. שמח שהתיאוריה שלך מבוססת גם בלעדיו. עדיין לא בטוח על מה חוץ מעל "יש עדויות" ו"שמעתי ממקור שלישי". שלמה זנד טען שהמחקרים היו מוטים או חצי מפוברקים. אני לא אומר שהוא צודק אך גם לא אומר שהוא טועה. מכיוון שבמקרה הזה אני נאלץ לסמוך על העדות והדעה שלך, כמי שלמד קצת גנטקיה לכיף, אני אמשיך להאמין שלא לך ולא לזנד אין מושג על מה אתה מדברים. אתם פשוט בוחרים לאמץ אמיתות שנראות לכם, רק שהוא לפחות לא מדבר באמיתות מוחלטות. מחקרים, אגב, לא באים לעולם מעצמם. מישהו מממן אותם. גם את זה מציע לך ללמוד, לפני דיבורים על "הגיון בריא". יפה שאתה פוסל מחקרים. אבל לא שאלתי אותך מה פסלת. שאלתי מאיפה למדת ומאיפה אתה יודע איך כותבים מחקר היסטורי. שים לב שאתה כל הזמן זורק "עובדות". כנראה שאת העובדות קראת איפשהו. העניין היפה בגישה שלך הוא שאתה מאמין שדווקא מה שקראת במחקר הזה הוא נכון. אבל רגע.. אם אתה יודע שיש חוקרים שכותבים נרטיבים, איך אתה יודע שהחוקר שעליו אתה מתבסס לא עשה זאת? אתה באמת לא מבין את גודל הפרדוקס המחשבתי? כך, למשל, אתה טוען בכיף ובשמחה כעובדה מוגמרת שהערבים לפני 1920 היו סתם ערבים. ובכן.. איך אתה יודע? חקרת את הנושא לעומק?
  20. סיקור מעניין. גם אני התלבטי כבר כמה פעמים לגבי השכרה של הslk לכמה ימי נהגיה באזור המדובר. קולמר עיירה מאוד נחדה במרכז שלה, וגם העיירות שפנדוב הזכיר בצד השוויצרי, ליד מפלי הריין.
  21. זה מה שכתבת. כמובן שבמצב כזה, של אנטישמיות אינהרנטית, אין לנו מה לבוא בטענות לאבות הציונות. בכל מקרה היו שונאים אותנו. אלא שהטענה הבסיסית שלך לא עומדת במבחן המציאות של המקורות שאנחנו דנים בהם כבר 4-5 עמודים, ואת חלקם אפילו קראת. כך, לדוגמא, שני הטקסטים שלא הבנת וקישרת אליהם כאן, כולים ללמד אותך שהערבים בסוך שנות ה-20 חששו משני דברים: נישול מאדמותיהם ושלטון יהודי, תחתיו לא יהיה להם say. ממש לא מיתוסים אנטישמיים, אלא חששות פוליטיים ברורים. אתה רוצה עוד ציטוט? בבקשה: שים לב לדרישה מס' 3, שלא ממש מתיישבת עם הטענות על אנטישמיות אינהרנטית ערבית. האם זה אומר שיחסינו עם הפלסטינאים לא משמשים כטריגר לתוקפנות אנטישמית? בוודאי שכן, שנינו מסכימים על כך. האם זה נובע מאנטישמיות בת 1500 שנה? אני, בתור זה שצריך להיזרק מהחוג להיסטוריה, מהסס בהסקת מסקנות מרחיקות לכת כ"כ, המתבססות על מושגים כמו "דימי" שלא חקרתי. אתה, בתור המתנגד הנחרץ לנרטיבים, יכול להמשיך ולחשוב שכל האמת נמצאת בעדות ששמעת ממקור שלישי, מושגים שנשאר לי רק לתהות כמה קראת עליהם באמת, או מחקרים בגנטיקה, שאני לא יודע אם שיש לך את הרקע להבין. זה בטח ישמח אותך, אגב, שחובב הנרטיבים, שלמה זנד, עושה שימוש במחקרים גנטיים גם כן אבל בדיוק למטרה ההפוכה. ומי צודק? לא יודע. בניגוד לשניכם, אני לא מומחה לגנטיקה. זה בהחלט טקסט משכנע. כיוון שזה חורג מגבולות הגזרה של השרשור, אשמח אם תשלח לי בהודעה פרטית רשימה של איזה עשרה מחקרים מומלצים בתחום ההיסטורי וההיסטוריוגרפי שקראת ומהם גיבשת את העמדה שלך. אשמח ללמוד.
  22. וגם בארה"ב, לפחות איפה שלי יצא לבקר, ולדעתי גם בשוודיה (אבל אולי אני כבר לא זוכר נכון). חייב להגיד שבמקומות שהייתי בהם בגרמניה לא הרגשתי חריג ב-150 קמש. במפורש לא הייתי הכי איטי, אך גם לא הכי מהיר. כנראה שזה יותר נכון לגבי איזור בוואריה, שבאפן כללי הרגיש לי יותר עשיר (ולכן גם עם יותר רכבי ספורט או סתם רכבים מאוד חזקם) מאשר אזור ברלין או אזור הגבול עם דנמרק.
  23. התובנה העגומה שלי בנושא היא שבדרך כלל זה סממן לבעיה חמורה יותר (פסיכולוגית או פסיכיאטרית). קשה מאוד להוציא אנשים מזה, או לגרום להם להפסיק, כי בדרך כלל זה מגיע כתגובה למשהו והעשון (או כל דבר דומה) הוא לא המטרה בפני עצמה. השאלה היא בדרך כלל מה בכלל גורם לאנשים להפוך את הסמים לתחביב המרכזי בחייהם, אבל קשה לענות על זה, ולרוב, לצערי, מהרגע שזה קורה האנשים רק משתנים לרעה. אני הייתי מדבר איתם בכל מקרה, כנראה, אבל בתכלס לא בטוח שבאמת אתה יכול להשפיע עליהם או שיש לך הרבה מה לעשות.
  24. מאוד חשוב ומומלץ לשים לב לסימון של כניסה לעיר. קיבלתי דו"ח שם פעם, כי לא הייתי מודע לכך שכניסה לעיר מחייבת הורדת מהירות אוטומטית ל50. השירותים דווקא היו בסדר, לדעתי, בתחנות דלק מסודרות, בתוך הגרסאות הגרמניות ל-yellow. נתיבי ההשתלבות שם (נראה לי בכל מקום בו הייתי באירופה) הם מאד קצרים. עם זאת, לרב הנהגים מאפשרים להשתלב בכך שמאיטים או זזים שמאלה
  25. הפסקה הראשונה שלך היא מהות העניין. מגיבים "רציונליים" כאן מסתפקים בלא לקרוא ולכנות הוגי ציונים מרכזיים "מתבוללים יהודים", כי הוגים אלו העזו להעביר ביקורת על הנעשה כאן וכי "אנטישמיות". חבל, כי מהטקסטים הארוכים שקישרתי אליהם ניתן בהחלט ללמוד כי מהות הסכסוך כאן הייתה פוליטית - לאומית. אבל לא רוצים ללמוד את זה, מעדיפים לספר על אנטישמיות אינהרנטית של הערבים ולטעון שתמיד רק היינו הקורבן ואף פעם לא היוזם (מה שלא מסתדר עם הרעיון עצמו של לעלות לארץ). מעדיפים "לא להבין" איך זה יכול להיות שאנשים כמו הרצל חלמו על טרנספר, והערבים לא קיבלו אותם בזרועות פתוחות. וזה מביא אותנו לפסקה השנייה: העניין שהוא שאנחנו לא נדע, כי הניסיון להסתדר יחד (לא מדבר על עניין של זכויות אדם בסיסיות, אלא על חלוקת ריבונות) לא היה במרכז התפיסה הציונית אף פעם. וכאן בדיוק הבעיה המאוד עקרונית שלי עם כל מה שנעשה כאן ב100 שנים האחרונות: שוב, אפשר לטעון שאין דרך אחרת וזה או הם או אנחנו. אפשר. אפשר לטעון שחבל שהרצל השאיר את רעיון הטרנספר רק ביומן שלו, ושבן גוריון לא גירש את הערבים במלחמת השחרור. אבל כפי שאתה רואה, רוב מאלו שמתנגחים בי כאן בכלל לא טוענים את זה. רובם, מבלי שהם קראו מילה אחת ממה שכתב מנהיג ציוני כלשהו אי פעם, מניחים ש"רצינו שלום". הם מסרבים פעם אחר פעם לקרוא מאמרים פשוטים ביותר של מובילי דעה ציונים מתחילת המאה ה-20, בהם נטען שהריבונות בארץ צריכה להיות רק בידיים יהודיות. הם מסרבים להבין שאי אפשר גם לטעון את טענת ה"רצינו שלום" וגם לדרוש ריבונות מלאה על שטח ארץ בו יש עוד קבוצה אתנית. לכן, באלגנטיות אופיינית למי שאוהב לעצום את עייניו, הם פשוט מתעלמים מכל מה שכתבו מנהיגים ציוניים, כאילו זה לא היה ולא נברא. ואי אפשר כל הזמן לאכול את העוגה ולאכול אותה שלמה. אי אפשר להסתכל על עליית הימין היום כתוצר של תוקפנות ערבית נטו. הגישה הבסיסית של רוב האנשים שיוצא לי לדבר איתם היא עדיין שיהודים אמורים להיות הריבון היחיד כאן. זו לא גישת "תמיד רצינו שלום". שוב, אולי זה כבר לא משנה היום ואולי אין דרך אחרת. אבל אני לא יכול לשקר לעצמי ולהגיד "זה רק הם, האנטישמיים האלו". כמובן שיש כאלו, פרגמטיים יותר, כמוך. ואני מסכים לחלוטין שהפתרון הבריא ביותר הוא הפרדה. אין משהו אחר או טוב יותר שאפשר לעשות, ובכל מקרה, אני גם לא מאמין שאפשר לתקן טעויות על ידי עשיית טעויות נוספות או הענשת הבנים על מעשי האבות. מסכים גם עם כל מה שכתבתה על המצב לקראת הסוף. לצורך העניין, אני לא חושב שהחלפת שטחים והערבת ישובים ערביים לריבונות פלסטינאית, זה דבר רע. הבעיה עם טרנספר, מעבר לעקרון המוסרי, היא שאף אחד לא יכול להבטיח לך שבעוד 30-40 שנה ילדי אותם המגורשים לא ידרשו לחזור לכאן. מעבר לכך, הערבים בבריטניה שאתה מדבר עליהם הם מהגרים, אני מניח. כאן המצב הוא קצת שונה. בכל מקרה, הפרדה של 100% היא בלתי אפשרית כאן, אבל אני, לצערי, לא רואה איך נראה הפרדה כלשהי בכלל בעתיד, לאור כל מה שכתבתי.
×
×
  • תוכן חדש...