יבגניפ

כלומר סתם רצית להפגין את הידע שלך בנושא הספרים הלבנים. בסדר, זכותך. אבל אל תהייה מאוכזב מזה שאני רק מרפרף, כשאני יודע שלרוב לא אמצא בדבריך משהו רלוונטי או תורם לדיון. קודם כל, שמח מאוד שכתבת "בעייני". כבר משפר את הדיון. נסיגה של קולוניאליזם ושינויים ביחס לעולם שמחוץ לאירופה הם לא אירועים בדידים. זה תהליך, שהתחיל אולי עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, וגם לא הסתיים לחלוטין עד היום. עם זאת, זה לא ממש רלוונטי לעניינו כאן. וזה מהסיבה שכבר כתבתי לעיל - מה שמשנה לויכוח כאן הוא לא למה הייתה נסיגה מהצהרת בלפור, אלא העובדה שזה קרה,שעליה אנחנו גם מסכימים. אז תודה גם על החיזוק הלא מכוון הזה. יכול להיות שידעת וטעית. קורה לכולם. הבעיה כאן היא יותר עמוקה. אני ממש ממש לא מומחה בתחום, ולא יודע מה היה כוחה של בריטניה שם אל מולה כוחה באום. אבל זו נגיד שאלה שהייתי מעלה, לפני שאני מציג את הצהרת באלפור כאיזו הוכחה מנצחת לזה שלפני 100 שנה היה ברור שא"י לעם ישראל, או מתייחס למנדט הבריטי כסוג של סמכות ברורה שרק לנו מגיע לשלוט כאן.

זו לא סתירה, זה סיכון. ואני חושב שהסיכון לצד השני גדולה הרבה יותר יש לנו דרך אחת שאול תעבד ואולי לא, ואחרת שבהכרח כבר ברורעכשיו שהיא לא עובדת.

איש לא ביקש ממך לוותר על זכותך לכתוב. מאחר ולא עקבת אחרי הקונטקסט, לא הבנת גם את ההתייחסות להצהרת באלפור. דווקא טענתך על הספר הלבן רק מחזקת את מה שאני אומר, והוא - אנחנו לא חיים בעולם של אמיתות מוחלטות. בגלל זה, לפני 100 שנה היה אפשר להוציא את ההצהרה. כמה שנים לאחר מכן נפל האסימון שיש כאן עוד אנשים. לא יצרתי תלות בין בלפור לתורת הגזע. כן טענתי שהצהרת בלפור היא תולדה של קולוניאליזם, שהמשותף לו עם תורת הגזע שהשיח שמאחורי שניהם כבר לא ממש מקובל בעולם. שוב, קונטקסט. שוב, הבנה למה כותבים משפט כזה או אחר. אז את זכותך להגיב איש לא לקח (אם כי קיימת המלצה רווחת בפורום להתעלם ממך). אבל מה יוצא מהכתיבה שלך? לא יודע. אתה כתבת שהמנדט לבריטים ניתן על ידי האום. הקשר לעובדות הוא שבלבלת ביניהן. בלבלת בין ארגונים, ומהכירותי איתך, אני גם לא משוכנע שידעת שלא היה אום ב-1917, עד שתקנתי אותך. ההבדל ה"דק" בין שני הארגונים מתורגם ובא לידי ביטוי בעוד כל מיני פקטורים שאתה לא מתייחס אליהם, כי הם מסובכים מדי בשבילך. אין כמעט איש בעולם שמקבל את הדברים שלי כלשונם. חוץ מזה, לצערי גם אחרי עשרות עמודים של ויכוח אתה עדיין לא מצליח להבדיל בין עובדות לדעות. עובדה היא שאום לא היה קיים ב-1917. דיעה היא האם המנדט או הצהרת בלפור מוצדקים. עוד דיעה, או פרנשות, אם תרצה, היא מה הן הסיבות למתן ההצהרה. ממליץ בחום שתקרא את המשפטים האלו בקול רם כמה פעמים. זה ישפר גם לך את החוויה, וגם יגרום לשאר המשתמשים כאן פחות לראות בך טרול ממה שקורה עכשיו.

חושב שעניתי לך לפחות פעמיים. אתה, לעומת זאת, באופן די עקבי נמנע מלענות על שאלות שאני שואל אותך, או מפסיק לענות. אתה מצפה ממני לכתוב הצעת שלום מפורטת? אין לי כזו, אני לא מדינאי. לקרוא אני כן יכול. גם לראות מי באופן עקבי נבחר בכנסת, מה כותבים אנשים כאן, מה כותבים עיתונאים, פוליטיקאים ואחרים. אתה ישן יותר טוב בלילות כשאתה משוכנע שאם רק לא הצד השני כבר היה פה שלום? מעולה. זה לא הופך את האמונה שלך ליותר מבוססת ופחות ריקה מתוכן, אבל, שוב, מה שגורם לך להרגיש טוב עם עצמך ועם עמך.

אייל, עניתי על שאלתך. אני, בניגוד לרוב הישראלים, לא ישבתי בחדרי החדרים בועידות השונות, לכן אני לא יודע מה נקבע, למשל, בנוגע לנושאים מאוד עקרוניים כמו שימוש במקורות המים המועטים שיש ביו"ש. אני גם לא יודע כמה שטח הוצע בדיוק ובאיזו תצורה. שוב, אתה מנסה לדחוף אותי לפינה בה "אאלץ להודות" שהצד השני לא מעוניין בהסדר, או לפחות לא בהסדר ריאלי (ריאלי - כזה שלא כולל זכות הגירה לכאן של מיליוני פלסטינאים מכל מקום בעולם). אתה לא צריך להתאמץ. בדיוק כמו פינדר ורבים אחרים בשמאל, אני מודע היטב לכך שיש מכשולים מן הצד השני ולכך, ואולי כבר אי אפשר להגיע להסדר, בטח בהתחשב בדורות של אנשים שגדלו במחנות פליטים והובטח להם שבבוא היום יגיעו ליפו ולעכו ואף אחד לא מסוגל להגיד להם שזה לא יקרה. זה בעייתי ורע בפני עצמו. זה לא משנה בשום דרך שהיא את העובדה שגם בצד היהודי מי שבאמת רצה שלום או שיוויון ריבוני כלשהו כאן תמיד נחשב להזוי בציונות. אני לא יודע איך לנסח את זה בצורה יותר ברורה ופשוטה. "שלום" זו מילה שאוהבים להגיד הרבה. עבור אזרח יהודי ישראלי ממוצע, "שלום" זה מושג שווה ערך ל-"שקט תעשייתי". לא זה מה שזה אומר. שקט רצינו תמיד. שלום - לא ממש. גם אם תכתוב עוד 20 פעם "אבל הצד השני" - זה ימשיך להיות לא רלוונטי למה שאני טוען וגם לא ממש ישנה את זה.

ושוב, אתה כותב דברים לא רלוונטיים. קרא שוב ותראה למה קישרתי לכתבה הזו. זה ש"בקרב עמי אני חי" לא אומר שאתה, אייל, או אנשי ימין או "מרכז" אחרים מייצגים בהכרח או יודעים בהכרח יותר טוב ממני מה טוב לעם הזה. מפריע לך מצבה של ירושלים? לי מפריע הרבה יותר שהיא נראת כמו פח זבל מוזנח, בטח בהשוואה לבירות אחרות בעולם. ולשאלתך - ברמה העקרונית כן, ברמה המעשית יש עוד נושאים, כמו למשל גישה למקורות המים והחלוקה שלהם, פליטים ועוד. אני ממש לא תומך בכל דבר שרוצים הפלסטינאים. כמו כל אדם שפויי, אני מתנגד לחזרתם של פליטים לישראל. אבל זה לא משנה. אני יכול לכתוב גם בפעם העשירית שבמיינסטרים של התנועה הציונית "שלום" התפרש מאז ומעולם ככניעה של הפלסטינאים והבנתם שתהייה כאן רק ריבונות יהודית של ממש. זה יעזור? מבחינתך אתה לא תקנה את זה, גם אם בן גוריון יקום מהקבר ויגיד שאני צודק.

אייל, אני לא בטוח שאני שם לב איך אני מבין את ארה"ב. אתה מוזמן להסביר אני מבין שלכולנו יש שיטת ניהול ויכוח מועדפת והיא חוזרת במקומות שונים. אני אכתוב בכל זאת גם לך: כיף לי להתווכח על עקרונות או תפיסות עולם. לא כיף לי להיות נאשם, בטח בדברים שאני לא אומר. פעם אתה מחבר ביני לבין תומכי החרם על ישראל, למרות שבחיים, בחיים לא כתבתי אפילו חצי מילה בעד זה ואני מתנגד לחרם בדיוק כמו כל אדם אחר שנפגע ממנו. עכשיו אתה מייחס לי ניסיון להבין פיגועים, שוב תוך שימוש באיזה Passive aggresive לא ברור. אפשר לקבל הבנה לישראל - כתבתי לפני עמוד שאני מבין היטב למה היום רוב אזרחי ישראל הם ימניים. עם זאת, עם כל הצער שבדבר - את המיתוס של "תמיד רצינו שלום" אני לא קונה. ומכיוון שאני שייך לצד הזה בסכסוך ומרגיש יותר אחריות על משיו מחד, ויותר חרד לגורלו מאידך, אני בא בטענות אלינו לפני שאני בא בטענות אחרים.

הם לא יעבירו את השגרירות גם למערב העיר, למרות שבעבר דובר על זה, כל עוד הסכסוך כאן לא נפתר. אבל דווקא אנשים שצוטטו שם מהממשל אומרים שאין באמת ויכוח על ריבונות ישראלית במערב העיר. עריכה: דני, קרו עוד כמה דברים בעולם מאז מלחמת ששת הימים. יש גם סיבות לכך שהתמיכה בנו בשפל מאז ההתנתקות. העולם הוא לא סטטי, גם היהדות משתנה, כפי שאתה יודע. למשל על הצפרדעים יש כמה גרסאות. באחת מהן הצפרדע הלוחמנית הופכת את השמנת שאליה נופלת לחמאה. ולמה אני מזכיר את זה? כי גם כאן, "לא על זה הם חלמו בגלות", כפי שאמרו הדג נחש.

הנה, גם בארה"ב שלושה שופטים יהודים "אוטואנטישמיים", כמו שקוראים לזה גיבורי הטוקבקים, קבעו שירושלים איננה חלק מישראל.

לא באמת קראתי את הכל, אז אני מתנצל על חזרות: גרקו - מסעדה יוונית שהזמנו ממנה לאחרונה והאוכל היה ממש טעים. בין היתר הזמנתי משם חומוס יווני, וקיבלתי גרסה די מעניינת למאכל (פחות ממרחית ממה שמקובל בגרסה הערבית) פורטרס אנד סאן ברחוב הארבעה - זו לא מסעדת גורמה, אבל יש להם מבחר רב יחסית של בירות, והאוכל די נחמד. ספייס האוס - בר קוקטיילים קצת פלצני, אך עם זאת נחמד, על דיזנגוף. אני לא חובב הז'אנר ובתור רוסי אמיתי מתייחס בחשדנות למשקאות לא טהורים (בושם בתקופות מחסור לא נחשב), אבל שם שתיתי כבר כמה קוקטיילים שונים בהזדמנויות שונות, והיה די מוצלח. לא זול במיוחד.

זה לא עליהום. בערים הגדולות יש בעיה של ממש עם רוכבי אופניים, חשמליים בפרט. אני "נדרסתי" פעם על ידי רוכבת שרכבה על דיזנגוף והסתכלה הצידה. בכל פעם כמעט שאני חוצה את אבן גבירול, שם יש שביל אופניים, אני גם כמעט ונדרס על ידי רוכבים מכל הגיליים שלא מוצאים לנכון להאט אף פעם. מנגד, הייתי נוכח יחד עם עוד כמה חברים פעילים כאן באירוע לא נעים, בו ילד עם אופניים חשמליים התפרץ לכביש מרחוב חד סיטרי נגד כיוון התנועה. הנהג שהגיע ממול היה מאוד מרוכז, למזלו של אותו הילד, וזה הסתיים רק בפציעה קלה לילד, שוק לנהג ולאישתו. אני מרשה לעצמי לנחש, גם מנסיוני כנהג, שזה לא כזה נדיר שזה קורה. שבילי אופניים זה דבר טוב, אבל לוקח זמן להקים תשתית. הבעיה היא שגם במקומות שיש, למשל שד' בן גוריון בתל אביב, נהגי אופניים מעדיפים להתעלם מהם ולרכב על המדרכה ליד. למה? ככה.

התבטאות מבכיר כזה, ועוד בתקופה שלפני ההתנתקות, הופכות את הטענה המסויגת שלי מלכתחילה למשהו קצת פחות הזוי מ"קונספירציית יום הנחיתה". חבל שבתגובתך לעולם אתה בוחר ללכת בדרך ההקצנה. בעמוד הקודם כתבת כמה משפטים על בלפור וספרים לבנים. כמובן שהעמדת אותי במקום ("סטודנט להיסטוריה"). אלא שיש שתי בעיות עם מה שכתבת: האחת היא שחלק מהם בכלל לא קשור בשום צורה שהיא לויכוח שלי עם דני, מעבר לכך שההתייחסות למנדט מופיע גם שם וגם שם. אז מה יצא שכתבת את מה שכתבת? מה זה בא להראות? לא יודע, באמת שלא. האחרת, והחמורה יותר היא שאתה גם מתבלבל. האו"ם לא היה קיים אז. הארגון שהיה קיים היה בעל אופי וסמכויות שונות מעצם דרך הקמתו. גם למנדטים שחולקו אז סיבות שונות ומגוונות, וטענות או גישות שהיו מקובלות אז הן לא בהכרח מקובלות היום. השיח השתנה ואנשים ממוצעים בעולם המערבי היום לא ידברו במונחים של "אין ליהודים מקום בגרמניה, ולערבים אין מקום בא"י". אז מה בעצם קרה פה? כתבתי לדני למה לדעתי טעונים שהיה אפשר להעלות לכל המאוחר עד מלחמת העולם השניה הם לא טעונים שאפשר להעלות היום, ולמה לדעתי אי אפשר להסתמך היום על משהו כמו הצהרת באלפור כטעון מנצח. בתגובה כתבת לי מספר משפטים לא רלוונטיים על ספרים לבנים, וניסית "לתקן" את הדברים ה-"לא נכונים" שאני כותב עם ציון עובדה היסטוריות לא נכונה. אז מה נשאר לי לעשות, חוץ מ-"לרפרף" ולהמשיך הלאה לויכוח עם מי שבאמת אפשר ונעים להתווכח איתו?

דב וייסגלאס, אחד מהאנשים מאחורי התוכנית, חלק עליך. לא כל דבר שאתה לא מכיר הוא "קונספירציה". אני חושב שזה משהו מאוד בסיסי שאתה "מפספס" ומושרש עמוק בתרבות הויכוחים שלך. כפי שכתבתי לך כבר פעם - פעמיים - מאה פעם - זה כיף להתווכח עם אנשים שאתה לא מסכים איתם, בתנאי שהכל נעשה בצורה מנומסת ומנומקת, ובתנאי שמתווכחים על משהו - רעיון או אמונה מסוימים. אתה לא מעוניין בזה. אתה סתם רוצה להראות שהאנשים שאתה לא מסכים איתם טועים, ומוכן להשקיע הרבה מאמצים בשביל למצוא איזו "פרצה" שתתאים לזה. לכן הכל, או לפחות הרוב, גם הופך ל-"הנה, אני יכול לצטט משפט שלך שכתבת לפני 4 ימים, להוציא אותו מההקשר, לנתק אותו מהסיבה שבגללה נכתב מלכתחילה, ולמצוא איזו רדוקציה לוגית לא ממש מתאימה שתגחיך אותו ותראה למה הוא לא נכון". אני משתף עם זה פעולה לפעמים, כמו אחרים שכבר נכוו מזה, אבל זה לא מעניין. אין בזה שום אמירה. זה גם לא מקדם לא אותך, לא אותי ולא את הדיונים בשרשור הזה לשום מקום. מצטער.

קסאנו, ושוב, כמו בהרבה הזדמנויות בויכוח הזה או ויכוחים פוליטיים אחרים, אתה מנסה לגלגל את האחריות לצד השני, ואני חושב שהיא שלנו לפחות כמו שהיא שלהם.

אני לא חושב שזה נכון. היום יותר מאי פעם רוב האזרחים בארץ מצביעים למפלגות שכבר לא ממש מעלות את זה. אפילו העבודה קצת הורידו את הדגש מזה בבחירות האחרונות.

אורי, אני חושב שאזרחי ישראל הם די גזענים ברובם, אם כי אני גם מבין מה גרם לזה. כמובן שדני לא מייצג אץ הממוצע, לכן גם כתבתי שגישתו תציג אותנו כגרועיים יותר ממה שאנחנו, אזרחי המדינה, בפועל.

לא התכחשתי לקיומה של בעיה אף פעם. טענתי שהפתרונות שמציע הימין הישראלי הם או לא ישימים (לגרש את הערבים, ועוד תוך צידוק דתי, לדוגמא), או יובילו אותנו לאבדון (בניית מסגרת מדינית אחת, עם חצי אזרחים - חצי לא). אני מחפש את הפתרון הריאלי, שאולי כבר לא באמת קיים, הודות למאמצי שני הצדדים בנושא. מצבנו התדמיתי נפגע מכל מיני סיבות. הסיבה הראשית היא שלמרות הנסיגות, אנחנו עדיין כובשים מיליוני אנשים. סיבה אחרת היא שרבים ממנהיגי ישראל, בטח אלו שראים בתקשורת, מדברים במונחים שלך. למעשה, זה משהו מאוד מהותי שאתה מפספס - כשרוצים להסביר למה ישראל היא מדינה גזענית ושחורה, כל מה שנדרש לעשות זה להציג את נפתלי בנט או איילת שקד, וזה בדיוק מה שקורה. הם כוכבי הבלוגים הבינלואמיים שעוסקים בנושא, הם מופיעים בעיתונות זרה ועוד. דווקא הגישה שלך - הצגת אמונה עיוורת בזה שכאן - זה שלנו, זה מה שמשחק לרעתנו, כי זה גורם לשאר האנשים לחשוב שאנחנו הרבה יותר גזענים ממה שאנחנו בפועל. יש עוד סיבות (למשל - שינוי מאזן האימה בעולם והעלמות הגוש המזרחי, השגת הסכם עם איראן ועוד). שוב, העולם משתנה. רטוריקה משתנה. אתה מנסה לדבר בשפת העבר וחושב שהאמונה שלך היא צידוק שגם יתקבל על ידי אחרים. היא לא.

בגלל זה: יש כאן סיפור עם שתי גרסאות, או אפילו שני סיפורים. אתה חושב שהסיפור שלך הוא נכון. האל הבטיח לך את הארץ, זה מה שמצדיק את כל מעשך כאן והכל טוב ויפה. עבור שאר העולם, קיבלת פה מנדט להקים מדינה בחלק מן הארץ, גם כי נרדפת במקומות אחרים בעולם וכן, גם כי למקום הזה יש לך קשר דתי - היסטורי. עם זאת, קיבלת רק חלק מן הארץ כי בעולם מבינים את מה שאתה לא רוצה לראות - יש פה גם אנשים אחרים. הצהרת בלפור הוצגה לפני 100 שנה, בתקופה שבה היה זה לגיטימי גם לדבר במונחים של תורת הגזע, לכתוב מעל לדפי עיתונים על "ילידים נחותים", ו-"עליונות התרבות האירופאית הלבנה". היום, בכל מקרה, לא ממש מדברים כך, הנה עוד "אמת" שהשתנתה לה במאה שנים שעברו. לכן גם מפלגות גזעניות, לדוגמא, הוצאו מהחוק. אתה מנסה להצדיק משהו שלא תצליח להצדיק באופן א-פריורי, ואתה מביא דוגמאות שהן לא דומות למצב המדיני. גם בדוגמא שלך, הטענה "אלוהים הבטיח לי את הפרארי פה בחניה" לא תחזיק משפטית, נכון? גם אם אתה יודע מבחינתך שאלוהים באמת הבטיח לך את הפרארי. מקסימום, זה ינקה לך את המצפון, כפי שקורה גם במקרה המדיני. אתה יכול להגיד עד מחר שהארץ היא שלך כי אלוהים אמר - זה לא טעון שיתקבל על ידי הרוב בעולם בשנת 2015. גם לא ההצעה לסלק מכאן את הערבים, כי כבר יש להם ארץ. בטח לא כשזה מגובה בטעון הלוגי "גם ליהודים אין מקום בגרמניה". למה לא? ארה"ב נוצרית ולבנה קיימת. באמריקה הלטינית יש לא מעט מדינות אחרות שהוקמו על ידי יוצאי אירופה. בצפון אירלנד הרוב החליט שהם מעדיפים להיות חלק מאנגליה, וגם בסקוטלנד החליטו לאחרונה לא להפרד מהממלכה. סטטוס קוו קיים הוא טעון הרבה יותר חזק מכל אמונה באלוהים. לעומת זאת דווקא דיבורים על כך שאפשר לגרש ערבים רק יחזקו את הטענה הנגדית שאפשר גם לגרש יהודים - בטח כשכל אשכנזי כאן שרק יכול מוציא אזרחות זרה. שוב, כפי שכבר כתבתי לך בעבר, בגלל שאתה אדם מאמין, מבחינתך זה "סוגר לך את כל הפינות". העניין הוא שהעולם שסביבנו הוא עולם משתנה, לא כולם גם בתוך היהדות חושבים שהמטרה מצדיקה את האמצעים, או שזה שקיבלנו את הארץ מהאל מצדיק כל פעולה בעולם כדי להשתלט עליה. בסוף, הטענה שלך מסתכמת ב-"אני מאמין בזה, לכן זה נכון". זה לא משהו שאפשר לשכנע בו. מנגד, הטענה שלי - "יש כאן שבעה מיליון יהודים, בואו נראה איך מתקדמים מכאן" - לא מנסה לקבע תפיסות עולם גזעניות, ולא פותחת פתח מסוכן לתפיסות עולם נאציות, לכן גם, לדעתי, יותר קל לשכנע בצדקתה.

504L, אני לא מודה ליבואן. להפך - אני מאוד מאוכזב. אני מנחש שאת הקונים זה לא מעניין כל כך. אפשר להתעצבן עליהם, אבל נראה לי כמו בזבוז זמן בעיקר.

כדי לדעת את זה, צריך לקרוא. זה מעיק ולוקח זמן עם תגובה המורכבת מקרוב ל-2600 מילים - שישה דפים של A4. בטח כשחלק גדול מזה, זה ציטוטים המוצאים מההקשר, שדורשים ללכת אחורה כדי להבין מאיפה הבאת אותם. עם זאת, מכובד למדי, כמעט עבודה פרו סמינריונית. בכל מקרה, רפרפתי עכשיו בזמן קפה הבוקר שלי. שמחתי לגלות שאתה מעלה גם יוזמות מדיניות. אחר כך קצת איבדתי עניין בתוך התרגילים הרטוריים שלך והוצאת דברים מהקונטקסט. מצטער. הבנתי שמבחינת חלק מאנשי הימין בארץ, הנשיא ריבלין כבר הספיק להפוך לסמולני, גרוע מפרס. אתמול כתבתי כאן על הנאום שלו בהרצליה. למי שרוצה לקרוא - הנה הטקסט המלא. הנה עוד משהו קטן על קולנוע ישראלי ותפקידו, שהוא אמר. הוא עושה רושם של אדם שמנסה להיות ערכי וממלכתי. שוב, סוג של ניסיון ימני לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, אלא אם הוא מכוון לכך שתתפח בישראל "ישראליות" שלא מבוססת על יהדות ציונית מסורתית. והנה עוד קצת בנושא החרם. דני, בהמשך למה שכבר התווכחתי איתך ועם אחרים עליו, זו לא רק "אנטישמיות", כפי שעולה מן הדוח. אנחנו מככבים באיזה סקר בינלאומי שמצוין שם, יחד עם מדינות כמו פקיסטן, צפון קוריאה ואיראן. בינתיים נראה שעיקר הנפגעים יהיו יצרנים שפועלים בשטחים. יחד, כמובן, עם נפגעים תרבותיים, שסובלים ברמה כזו או אחרת כבר עכשיו מכך שאומנים די רבים משוכנעים לא להגיע לכאן.

אני מתחבר לאסכולת בגירה - מחפש לנהוג מדויק, ופחות להחליק או לזרוק תחת או כל דבר אחר. אני גם מרגיש לא בנח לנהוג כך, וגם חושב שזה יותר סוג של משחק, שאני פחות מתחבר אליו. מדגישים את התכונות המחליקות לעיתים בביקורות רכב, אבל אני ממש לא בטוח שדווקא זה מה שצריך לחפש. בהתאם גם הציפיות שלי מהרכבים. ברור שכשהרכב סטרילי מדי, זה יכול להיות משעמם. לכן גם השתעממתי מן האס1, אם כי ברור לי שלא גרדתי אפילו את קצה היכולות שלה, ומצד שני התחברתי דווקא ל-Tt האיטית יותר על הנייר, אך בעלת תחושת סטריליות פחותה על הכביש. רגע, זה שרשור "מה כדאי לקנות עכשיו"? נראה לי שעל זה כבר ענו מעל ומעבר

אני לא חושב שמהצב שהיה עם ירדן לפני 1967 אפשר להסיק מה יקרה מחר, אם ירושלים תחולק. ברור שהפחדים קיימים, אבל אותי גם מפחיד מה יקרה אם לא נתפצל מהם.. קאסאנו, בתור רב - סמולני - בכיר, אני אף פעם לא הייתי בעד החזרת הגולן. עם זאת, אני ממש לא בטוח שמהתפוררות מדינות כמו סוריה אפשר להסיק על התפוררות דומה אפשרית של מדינה פלסטינאית. שוב, איש לא יגיד לך שאין סיכונים. יש גם יש. השאלה היא רק מה האלטרנטיבה.

כן, כן.. זה לא ששאלתי כדי להתווכח על זה, סתם עניינה אותי עמדתך, כי הזכרת את נושא האזרוח בתמורה

רועי, הבעיות של מפוני הרצועה אכן מבישות את המדינה. אבל אתה צריך לזכור משהו מאוד בסיסי: אנשים לא הגיעו לא לשם ולא ליו"ש בטעות. הם נשלחו לשם על ידי אותה המדינה, רודפת השלום, כביכול. כן, בעזה היה פינוי, אבל אני לא חושב שבאמת אפשר להשוות את עזה ליו"ש. יתר על כן, יש האומרים שהפינוי מעזה בוצע באופן שבוצע על מנת, בין היתר, למנוע את הפינוי העתידי של יו"ש.

אני מציע שתפנה למקומות השונים ותברר. סתם מקצה של 10 דק' ב4 פעימות יעלה לך 50 - 60 שח. לכל השאר אין לי מחירים, ועדיף לברר ישירות מול העוסקים בתחום.