יבגניפ

היי, החלטתי לאחרונה להשתדרג קצת, וקניתי את gm1 של פנסוניק, עם עדשת קיט בסיסית. אני צלם מאוד חובבן, ורק עכשיו אני מתחיל ללמוד קצת יותר על התחום, ובכלל מתחיל לצלם שלא על אוטומט. חשבתי על עדשה נוספת בגלל מגבלות הזום של עדשת הקיט. מאידך, אחרי שהתחלתי לקרוא וגם לצלם, אני כבר לא בטוח שזום זה באמת מה שחשוב או חסר לי. הייתי שמח למשהו שיודע לייצר תמונה קצת יותר חדה בתנאיי תאורה פחות טובים, ואולי גם תמונה קצת יותר רחבה. מה שאני מצלם זה בעיקר תמונות רחוב - בארץ ובחול. לא יותר מדי פרצופים ולא יותר מדי חיות בר בטבע או משהו כזה. למישהו יש המלצה בנושא? אולי זה בכלל בזבוז לקנות עוד עדשה בשלב הזה - אם אני לא באמת צריך זום מעבר למה שיש בקיט?

אין לי מושג כמה יחידות יגיעו לישראל, ומי יקנה אותן, אבל גם ב-500 לא חסרים אנשים שהעדיפו אוטומט, ודווקא ב-500 מדובר בדגם שפונה גם לקהל יעד קצת פחות עשיר.

יש המון שרשורים בנושא, שבכולם נכתב בערך אותו הדבר..

אתה מבין שהטענה שלו היא שהשחיקה ביחס שבין שכר לפריון מוסברת בשחיקה בכח הקניה ושכר ריאלי? אנחנו חוזרים כבר פעם עשירית על זה. אתה לא מבדיל בין נקודת המוצא של המחקר לבין המסקנות, ואני גם לא לגמרי בטוח אם קראת בכלל. אתה ממשיך תגובה אחר תגובה לכתוב שמדובר בפרמטרים שונים. זה ברור. רק חבל שאתה מפספס שהמחקר מסביר את האחד על ידי האחר. זו היא עובדה (ונקודת המוצא של המחקר) שיש שחיקה ביחס שבין השכר לפריון. זו היא עובדה שבמחקר הוא מצטט את בנק ישראל ואחרים שכבר בדקו את הנושא, ומסביר גם למה מתחיל את המחקר דווקא משנת 2001. זהו ההסבר שלו שהתהליך הזה, לפחות בעשר שנים האחרונות, נובע מכך שהשכר הריאלי וכח הקנייה שלנו נשחקים, בגלל עליית מחירי דיור ומזון. אני מבין שאתה וכחן שלא יודע מה לעצור, ולרוב גם אני. במקרה הזה, הצדק לא איתך. החדשות הטובות הן, שאם אתה מאלו שיש להם דירה, אז בכל מקרה מצבך טוב.

גם במחקר עצמו נטען ש: וגם, לדוגמא, ש: כתבתי לך כבר לפני כמה הודעות: המחקר בהחלט מדבר גם מדבר על שחיקה. אתה גם מתווכח איתו (ולא רק איתו, אלא עם כלכלני בנק ישראל ואחרים שהוא מסתמך עליהם) כשאתה פעם אחר פעם גם מדגיש את זה שאם רק הולכים שנה אחורה או קדימה, רואים משהו אחר. אז אמרתי לך כבר: בהודעה הראשונה שלך צדקת. בחירת המילים הייתה שלי, פחות או יותר. אלא שהמחקר אומר בדיוק את מה שכתבתי שם. ומהנקודה הזו, אתה יכול להמשיך להתווכח עם מחבר המחקר, כי לי באמת אין יותר מה לתרום בנושא.

אתה עדיין מפספס את מטרת המחקר, וכנראה לא ממש מבין את מה שאני אומר, או שאולי אני לא מבין מה אתה רוצה. צר לי. המטרה של המחקר היא להסביר תופעה מסוימת. ההסבר שמספק החוקר (ושים לב שאתה מבלבל בהודעות שלך באופן קבוע ביני לבין מחבר המחקר, ואני לא מצליח לעקוב מתי אתה מתווכח איתי ומתי עם המחקר - כמו במקרה של משקלם של דיור ומזון בקביעת המדד, או בבחירת שנת 2001 לתחילת המחקר, או בהתייחסותך למגזרים חדשים שהצטרפו לשוק העבודה) הוא הסבר ספציפי, שכבר כתבתי כאן 3-4 פעמים. אחת התוצאות, במילים שלו, בהתייחס לתקופת המחקר, היא: לא טענתי שהמטרה שלו הייתה לבדוק אם הייתה שחיקה בכח קניה. טענתי שהמסקנות שלו מלמדות על זה, גם במינוחים אחרים בהם הוא בוחר, וגם במינוח זה (עמוד 12). ו"זה לא מאוד משנה", כי אני לא יודע אם קראת את המחקר או לא, ומתי, אבל כבר הסכמתי איתך ועם חן שזה אכן לא בסדר לבסס דעה על מחקר רק על סמך כתבה עליו, רק שגיליתי שהבנתי אותו נכון, אחרי שקראתי אותו.

מחבר המחקר חולק עליך בגישה למקומם של מחירי דיור ומזון בהקשר הזה, ומתייחס גם לפרמטרים נוספים. למעשה, זו בדיוק הנקודה המרכזית שלו, ולכן, סלח לי, אבל אני חושב שאתה מפספס את מטרת מחקר, ולא מבדיל בינה לבין הרקע. המטרה שלו היא לא לבחור את שנת 2001 כאיזו שנת מדגם, כדי להראות שהמצב חרא, מה שכנראה נורא הפריע לך מההודעה הראשונה שלי על זה. המטרה שלו היא לתת הסבר למה יש שחיקה (הנה, גם אתה משתמש במילה האסורה "שחיקה") ביחס שבין השכר לפריון - תופעה שהתחילה או התגברה כאן ובעולם דווקא מאז תחילת שנות ה-2000. וההסבר שלו טמון, בין היתר, בעלייתם של מחירי המזון והדיור, בפרט מאז 2005. ואגב, אתה טועה. המחקר בהחלט מתייחס גם למונח "כוח קנייה". לא שזה מאוד משנה.

BarryG, בשלב הזה אני חושב שלא קראת את המחקר, ולא את הלינק שקישרתי אליו וגם לא את התגובה האחרונה שלי. מחבר המחקר מתייחס לתהליך הזה כ-"שחיקה" גם בציטוט במאמר בטמקא, וגם במחקר עצמו, וגם מסביר למה. הוא גם מסביר, כפי שכבר כתבתי לך וכנראה בחרת לא לקרוא, למה בחר בתקופה שבחר - הוא מנסה להסביר תהליך שמתרחש בעיקר בעשור האחרון, פחות או יותר. גם אם היה מתחיל לכתוב על מה שקרה מ-1995 או מ2005 - זה לא היה משנה, כי עיקר הניתוח שלו עוסק במה שקרה בשנים האחרונות, והמסקנות שלו נוגעות לזה. יותר מזה, הוא אפילו מתייחס לכך שמדובר בתהליך גלובלי יותר. אבל על מה בעצם אתה מתווכח איתי בשלב הזה? אם אתה לא אוהב את המינוח - סבבה. אם אתה לא אוהב את זה שעושים השוואה שנתפסת בעינך כצ'רי פיקינג דווקא ל2001 - אז זו לא המטרה של המחקר. אם אתה לא אוהב את זה שמצביעים על העובדה שמחירי המזון והדיור עלו בצורה מאוד חדה בשנים האחרונות, אז חבל.

אתה יודע מה המסקנות שהחוקר רצה להגיע אליהן? הוא עוסק בעשור האחרון (בפרט - כמה שנים אחרונות), כי זו תקופה של שינוי במודל שהוא יוצא ממנו, ולא רק בישראל. הוא מתייחס גם לשנות ה90 וגם לעשורים קודמים. הוא מצביע על מה שיודע כל מי שגר כאן - המזון והדיור התייקרו וממשיכים להתייקר. זה חדש לך שיש בעיה אקוטית של דיור בישראל? או שלדבר על זה זה גם צ'רי פיקינג, כי במקרה לגמרי, גם זה ברשימת הדברים הטובים שקורים כאן תחת שלטון הימין?

אני אוהב דומינוס רגילה. לא הפיצה האהובה עליי בעולם, אבל כמשלוח מהיר וכו', היא די סבבה. לגבי הסדרה הזו - מסכים איתך לחלוטין.

כל דגימה מחקרית בעולם היא צ'רי פיקינג. באשר למינוח, ולצורך לקרוא את המחקר עצמו - צודקים. רק ש"למזלי", המחקר עצמו בהחלט מדבר על שחיקה, אפילו יותר מפעם אחת. והאמת שאפשר לראות את זה גם בגרף. גם עליה מתונה יותר זו בהחלט שחיקה.

ממש כיף לראות, מקווה שימשיך להנות מהתחביב עוד שנים רבות.

בטח שכן. נסעתי באותה הדרך במשך שנה וחצי, בערך. לרוב שמתי וייז ולא עשיתי את מה שהוא אמר, לרוב הגעתי לפניי זמן ההגעה שהוא ניבא. זה כמו במשפט על שעון דפוק שגם מדייק. אותו הדבר בדיוק. אם נעגל אפילו מאוד כלפי מטה, אפשר להגיד שבין 150 ל-200 פעם לא הקשבתי לוויז באותה הדרך, והרווחתי. כשכן היו בה בעיות או תאונות, אז אי אפשר להסיק מכך שוייז היה עוזר לי, כי הוא העדיף לא לשלוח אותי בה בדיפולט. 20 דק׳ בנסיעה יומית של 30-40 דק׳ זה לא מעט, זה המון. זה עונש שאני לא מוכן לספוג. ובנסיעות ארוכות? כן, אני משתמש בו, כי או זה או כלום, ואני פשוט יודע מראש כבר לא להתייחס לזמן הגעה הצפוי שהוא מציג לי.

יאיר לפיד או הקטלוג של איקאה? אני טעיתי כמעט בהכל.

כי כשהם מייעצים לך לנסוע דרך רמזור, כמו זה ברוקח נמיר, שמתחלף לירוק פעם ב-5 דקות, ואז אתה רואה את זמן ההגעה הצפוי מתעדכן בכל סבב, אז אפשר להבין מה הם יודעים ומה הם לא. אגב, גם אתה קובע "בבטחון" שהתוכנה טובה. על מה סמך מה אתה קובע? רוב האנשים שאני מדבר איתם על זה, לא בודקים את האלטרנטיבות או לא שמים לב כל כך להבדלים בין מה שמובטח למה שקורה. וכשכן, אז אתה מגלה המוני מתלוננים כמו בשרשור הזה. זה שמיליוני אנשים משתמשים במשהו, לא אומר שהוא טוב.

דריש, זה מקרה אחד. בעבר הייתי עובד בהרצליה ונוסע כל יום לתל אביב. בכל פעם שלא הקשבתי לווייז, וחתכתי דרך תל ברוך, הגעתי יותר מהר, חוץ מימים ספציפיים בהם קרה שם משהו. התוכנה הזו לא עובדת מבחינת היתרון המרכזי שהיא מציגה, לכאורה. נכון, בעולם אידיאלי, אם יש עבודות בכביש, או תאונה, או שוטר עם לייזר - אתה תדע מזה, וזה טוב ויפה. אבל עם פקקים יומיומיים היא לא יודעת להתמודד, ואולי זה משהו שבכלל לא פתיר כרגע מבחינת התפתחות האלגוריטמיקה בתחום. שוגיפלקס, עם כל הכבוד לA* או כל אלגוריתם סריקת גרף או כל דבר אחר, שמיישמים לבגרות של 5 יחידות במדעי המחשב, בוייז לא מודעים למושגים בסיסיים כמו רמזור, או צמתים בהם לוקח כמה דקות לפנות בגלל שינויים בקצב התנועה ועוד מיליון ואחד דברים.

הקטע הכי גרוע שהיה לי עם ווייז: נסעתי מתל אביב לכיוון נתניה. לא אני נווטתי והייתי חלש אופי, וכשהוייז הציע לנו "לקצר" את הפקקים בכביש החוף דרך הרצליה, הסכמתי. ... אחרי 40-50 דק' ברחוב אחד ארוך בהרצליה ב', קיבלנו הצעה נדיבה מהתכנה לצבע פרסה ולחזור למחלף הסירה. כמעט זרקתי את המכשיר מהחלון.

וייז זה השקר הכי גדול בעולם הטכנולוגיה, מאז בועת ה.com אני לא יודע לגבי תאוריות קונספירציה, אבל האלוגריתם הבסיסי שלהם - זה שאמור להפוך אותם ליעילים יותר מסתם gps - פשוט לא עובד.

57, זה באמת מעניין. אני גם חשבתי על משהו מאוד דומה אתמול. אני עובד ליד אזור עבודות הרכבת הקלה במרכז תל אביב. לאורך מקטע די ארוך, רחוב מנחם בגין ורחובות סמוכים די נהרסו ונשארה רק מדרכה. אתמול ברחוב החשמונאים שמתי לב לשלט על המדרכה - ״אסור לנסוע על אופנועים״. לכאורה אמור להיות ברור, לא? הרי *תמיד* אמור להיות אסור לרכב על מדרכה (אני לא מדבר על עליה לצורך חניה). אבל זה לא ברור, ובכל פעם שאני הולך שם, אני כמעט ונדרס (לעיתים גם זוכה לקללות או צפירות) על ידי רוכבי דו״ג - גם אופניים וגם אופנועים, שמקצרים את הדרך על המדרכה, במקום הכביש הלא קיים. וכן, זה הכל חלק מאותו המכלול.

כמובן, גם אני כותב את דעתי האישית בלבד. ולדעתי האישית, בכל פרמטר של גזענות, אלימות, התעלמות מהחלש ואפילו יחס מזוויע לניצולי שואה, אנחנו יכולים להתחרות בכל מדינה מכובדת בעולם, בטח כזו כמו שוויץ. רק שאצלנו בנוסף יש את כל הפרמטרים האחרים שהוזכרו כאן, כמו חוסר כבוד מוחלט לרכושם של אחרים. אם החברה השוויצרית צריכה לשמש לנו דוגמא? לא יודע, לא ביליתי שם מספיק. דעתי האישית היא שאנחנו במקום כל כך גרוע, שכדי להצדיק את זה, ולזכך את עצמו, אנחנו צריכים להשוות את מה שקורה כאן ביומיום למה שעשו עמים אחרים בשואה, כמו שעשית עם הדוגמא השוויצרית. אפשר לעצור כאן, מימלא זה לא קשור לשרשור.

ברור שזכותך להעדיף איזו תרבות שבא לך. אני פשוט חושב שהרבה ישראלים טומנים את הראש בחול, בהקשר הזה, או אוהבים להצביע על תופעות קיצוניות כמו נאציזם, כדי לזכך אותנו. רוב הזמן העולם לא נמצא תחת שלטון הרייך השלישי. ונכון לעכשיו, אני לא מכיר הרבה מקומות בעולם, לפחות זה המתיימר להיות מערבי, בו לא רק שזה לא פסול להיות גזען, אלא זה אפילו נחשב ללגיטימי ומקובל חברתית, כמו בישראל. אני מתכנת. את המושג ״קוד ערבי״ שמעת פעם? אתה חושב שבשוויץ יש ״קוד יהודי״?

אהבתי במיוחד את ה-״שונאי זרים״ בתאור שלך. ישראל פשוט ידועה כמקום פתוח, מקבל ומחבק לכל העדות, עמים וקבוצות אתניות. וזה לא עניין של מזרח ומערב. זה עניין של רגשי נחיתות. נטו. כל המדינה הזו מתבססת על ״הגויים דפקו אותנו 2000 שנה, היינו חלשים ופראיירים. לא עוד״. הצבר החצוף וכו׳ לא ממש קשור למוצא עדתי. הוא קשור להתרת כל רסן שזה משהו שנתפס כערך שיש לשאוף אליו עוד מימי הרצל. וזה הצליח ובגדול.

כאן: https://en.wikipedia.org/wiki/Neuschwanstein_Castle כדאי להזמין כרטיסים מראש במידה ואתם מגיעים לשם.

מחקר חדש מראה את מה שכולנו ידענו (חוץ משוגיפלקס): כח הקניה של הישראלים נשחק כבר 15 שנה. יאי לשלטון הימין ו״הכלכלה החופשית״ שהביאו הליכוד, ופליטי ליכוד. אני הולך לקנות דירה ברוטשילד פינת נחמני בסוף יום העבודה.

באגים באגים.