יבגניפ

התייחסתי להבדלים ברווח העתידי בין התפקידים. זה לא אומר שביקשתי לשלם לכולם על "מה היה יכול היה להיות אם". זו הסקה... קצת מרחיקת לכת. לא צריך להתאמץ ולהקצין, באמת. חבל, הסברתי משהו כמו 5-6 פעמים. אם אתה תמים מספיק לחשוב שכל אחד בצבא נמצא בדיוק בנקודה שהולמת את הכישורים שלו - אשריך. אם אתה לא מבין את ההבדל בין יכולת הבחירה שלך לממש את הכישורים בחברה חופשית, לבין מחויבות שלך מתוקף חוק ללכת לכל חור תחת שהצבא שולח אותך אליו - חבל מאוד. אתה מוזמן לגגל על יאיר לפיד, לדוגמא. לי לא הציעו להיות כתב ב"במחנה". האמן לי שלחרבן על ראשם של הישראלים מה הכי מאפיין אותם בעייני, כמו שעושים ליהיא או יאיר, גם אני יכול. וזו רק דוגמא. האנלוגיות שלך לעולם שבחוץ לא רלוונטיות. בעולם האזרחי אף אחד לא אומר לך שעכשיו אתה חייב להיות מנקה רחובות שלוש שנים, כי מישהו שאתה בכלל לא מכיר ולא מכיר אותך החליט שזה הכי הולם אותך, או כי אתה מספיק בריא לזה ואחרים לא.

לא מה שכתבתי. לא התייחסתי בכלל, באף מקום ואף נקודה על תגמול על מה שהיה יכול להיות. בגוף פרטי אתה יכול לבחור שלא להיות. בצבא? ובכן, ראה את התגובות של חלק מהמגיבים כאן לפותח השרשור, כולל דיון על עתידו באזרחות והסיכוי שלו להתקבל לעבודה. אתה מדבר על יעילות. אני מדבר על בחירה, וחוסר יכולת של רבים וטובים לקבוע את שיבוצם. מבין את ההבדל בין השניים? אנלוגיה לא נכונה. זה לא מה שטענתי. אף אחד גם לא קבע שהצבא לא מפספס בשיבוץ שלו. בטח לא כשפרופיל רפואי משחק תפקיד (לקורס תכנות בבסמח אתה לא תגיע עם פרופיל 97, אלא אם אתה בן יחיד או עשית גם י"ג). נדמה לי שהתייחסתי לזה רק 5-6 פעמים בשרשור. למשל כאן, ממש בתגובה מעל לשלך: שים לב: לא לכל החיים, לא על כל ההזדמנויות שפספסו. בסך הכל על השלוש שנים האלו בדיוק.

הסברתי, ואתה יכול למצוא את זה גם לאורך השרשור. הצבא הוא לא ארגון פרטי. חצי מהשרשור כאן סבב סביב מחויבות חוקית של כל אחד לשרת. אז כשיש לך ארגון שבקצה אחד מסדר אנשים עם מקפצה לקריירה אזרחית, בקצה השני שולח אנשים למקומות בהם הם מסכנים את חייהם על בסיס יומיומי במשך שלוש שנים ובאמצע יש המון שפשוט סתם נמצא שם, כדי לייצר מצג שווא שכולם תרומים - זה מפגר, מיותר, בזבזני וגם פוגע במהות הבסיסית ביותר של צהל - מעבר לגוף לוחם - כגוף שאמור לעזור לבנייתה של החברה הישראלית ולשמש ככור היתוך, מה שכמובן לא קורה בכלל ובעליל כנראה כבר עשרות שנים. לא כולם יכולים להיות מתכנתים או קמנים ב-8200 (נתעלם מרגע מהעובדה שאף אחד מאיתנו לא יודע כמה רקע סוציו אקונומי משפיע בהקשר הזה). ראוי שגוף, שבחסות החוק ובשם ערכים של הבנייה חברתית, לוקח לכולנו 3 שנים מהחיים לפחות, ובתמורה תורם בשורה התחתונה כל כך הרבה להעמקת הפערים החברתיים באזרחות, יתנהל, לפחות, בצורה קתצ שונה כלפי אלו שהם לא "ברי מזל" ולא קיבלו פרופיל 64 ומטה, או לא היו בעלי קשרים מספקים או כל דבר אחר, ויתגמל אותם כלכלית בצורה ראויה על 3 שנים של סיכונים. ובשביל זה, צריך או להגדיל תקציבים עד אינסוף, או להפסיק לשקר לעצנו על "גיוס לכולם", שמעשית לא היה קיים פה אף פעם גם ככה.

אף אחד לא אמר שהצבא צריך להיות שונה. מה שנטען הוא, שיש המונים שמגייסים אותם בשם סימון וי על קונספט די מת של "צבא העם", שזה מיותר ושזה מונע את האפשרות לתגמל באופן יותר ראוי את מי שבמשך שלוש שנים נדרש להיות מוכן להקריב את החיים שלו, ונכון להיום מקבל בתמורה די כלום.

צודק היבגני הזה, לא?

אני נדחפתי גם אני עשיתי תואר, וגם רוב חבריי. רק שאני התחלתי ללמוד עוד כשהייתי בחובה, וסיימתי בערך ביום בו השתחררתי מהצבא. הייתה לי עבודה בהיום הראשון בחוץ. אנשים לומדים לתואר גם אחרי קורסים בצבא לא רק כי הם חוששים שלא תהייה להם עבודה, אלא כי זה עוד שורה בקורות חיים שרק יכולה לעזור. לא כל מקצוע שלומדים בבסמח או בבה"ד 15 נותן לך מקצוע אמיתי. לא מעט מהם כן. מן הסתם, רוב הצבא הם לא תכניתנים או מפעילי מערכות. אבל מעבר לבוגרי הקורסים, יש גם עתודאים ויש גם מקצועות לא טכנולוגיים, כמו שירות בגל"צ או בלהקות צבאיות, שנותן boost לא רע לקריירה רלוונטית באזרחות. אבל מה בכלל משנה הטעון המספרי? הפערים קיימים כמעט בכל נקודת השוואה אפשרית בין אופי והשלכות השירות ביחידות שונות, מרגע מיון ושיבוץ מלשבים (בין היתר על פי רקע כלכלי) ועד למילואים

חמישה תווים

רס"ר במיל'. אם להיות מאוד עדינים, אז רוב הדברים שהצבא עושה הם לא נחוצים. אולי מי ששירת ביחידת שדה, או שירת לפני הרבה שנים, כמוך, הפרספקטיבה שלו היא שונה. הבעיה היחידה עם צבא מקצועי היא אכן מילואים, היות וצריך בכל זאת כמות מינימאלית של אנשים לקרבות בלימה תאורטיים בגבול מצריים או בגולן. ועם זאת, הפתרון של לגייס את כולם (עלק את כולם - גם היום מי שלא רוצה לא מתגייס), הוא פתרון דפוק מיסודו. למה ללכת רחוק? מישהו כאן מספיק תמים באמת כדי לחשוב שיש קשר או דמיון כלשהם בין מה שמקבל חייל בכפיר (טראומות נפשיות או פיזיות פוטנציאליות, 0 הכשרה לעולם האמיתי, סיכוי כזה או אחר לתביעות אזרחיות במדינות זרות ועוד ועוד) לבין מה שמקבל חייל באגף התקשוב או ב-8200 המהוללת (מקצוע פוטנציאלי, תואר פוטנציאלי, נטוורקינג לאיזה עשור קדימה, חברות במועדונים סגורים)?

בוודאי, אבל האפרו אמריקאים בארה"ב הם לא מהגרים. הם נמצאים שם לפחות, לפחות 150 שנה והם עיצבו את התרבות האמריקאית (מרוברט ג'ונסון, דרך סטיבי וונדר ועד לקנייה ווסט) לא פחות מהלבנים בתקופתם, במלחמות השונות הם שירתו בצבא האמריקאי (אפילו ג'ימי הנדריקס היה אמור להיות צנחן בוייטנאם) ועוד ועוד. מאידך, גם אתה מהגר וגם אני, כך שמאוד קשה להכליל על מהגרים בעולם. אתה קצת במרומז וקצת לא מחלק תכלס את העולם ללבנים או לא. אני יכול להבין את הגישה, באמת. אבל צריך לדון בכל מקרה לגופו, ואני לא חושב שיש מקום כל כך להשוואה בין המהגרים באירופה שאתה מתכוון אליהם, לבין האפריקאים בארה"ב. מה שכן, "בשביל זה המציאו את המהגרים" של מר ישה זה משפט מאוד נכון. תמיד גם תשאל את עצמך למה גרמנים הביאו טורקים, או צרפתים הביאו אנשים מאלג'יר או מקומות אחרים. הסיבות די דומות לסיבות לזה שהאמריקאים הביאו את האפריקאים. וזה אולי כן נקודה שאפשר להשוות בה. אגב, גם המדינות שאתה ואני באנו מהן, החיים בהן לא טובים בערך מאז שמישהו מתעד את הנעשה בעולם.

אז בחלק לא מבוטל מהמקרים, השוטרים ירו כי מדובר בשחורים. לא כי היה מדובר בפושעים. מעבר לזה, יש גם לבנים בבתי הכלא באמריקה וגם ישראלים. ברור בכל זאת, שיש בעיית פשע בקרב אפרו אמריקאים. זה בדיוק אותו מעגל הקסם שאתה מדבר עליו. והנקודה היא בדיוק שם; לא באמת נעשו נסיונות לפתור את הבעיה, מעבר לשינויי חקיקה שתאורטית איפשרו את שילובם של השחורים בחברה. הילארי קלינטון היא כנראה האדם הראשון שמתמודד על תפקיד נשיא ארהב בכמה עשרונים האחרונים, שלא מדברת רק במונחים כמו "מלחמה" בסמים, אלא מבקשת לסיים את "עידן הכליאה ההמונית" בארה"ב, וזה השלב הראשון. ואיך לפתור לחלוטין את בעיות ההשתלבות של השחורים בארה"ב? לא יודע, אולי זה גם בלתי אפשרי. אני לא יודע איך אפשר לקחת קבוצה כל כך גדולה, שבכל רגע נתון יש בה אלוהים יודע כמה ילדים ממשפחות חד הוריות, או עם הורה בכלא, ושהרוב בה מרוויחים פחות, ובהתאם יכולים לאפשר לילדים שלהם חינוך טוב פחות, ולשנות את זה. אבל זה שאין לי פתרון לא אומר שאני אתכחש לבעיה, או אאשים את השחורים בזה שהם יצרו אותה. אגב, בין אלו שביקשו לבטל את העבדות היו גם כאלו שטענו שצריך להחזיר את השחורים לאפריקה. קשה מאוד לדמיין את התרבות האמריקאית בלי התרומה של השחורים, אבל גם זה היה פתרון שעוד היה אפשר ליישם באמצע המאה ה-19.

איך? באיזה כח? אתה מורה עכשיו, שיכול למצוא עבודה בבית ספר פרטי או ציבורי. ברור איפה תנאיי ההעסקה יותר טובים. לאן תלך? לאן ילך המורה שלא התקבל לבית הספר הפרטי? איפה אתה חושב שישקיעו בילד שלך יותר - במקום בו אתה משלם, או מקום שממומן על ידי המיסים? איפה היית מעדיף לגור - ב-Projects? בדירת "עמידר" או בדירה משלך? זה לא לפני 100 שנה. זה תהליך שממשיך גם היום. ומי שמפמפם להם שהם פחות טובים, זה לא רק פופוליסטים, אלא גם שוטרים בכל מקרה של אלימות משטרית כלפי בני מיעוטים, ויש כאלו בארה"ב כל הזמן. חלק מתועדים, ואתה יכול לחפש ולהתרשם לבד מה קורה שם. אבל גם מבחינה כלכלית, הכנסה ממוצעת של משפחה שחורה היא נמוכה כמעט בכל מקום בארה"ב מהכנסה של משפחה לבנה, והמעסיק העיקרי שלהם הוא המגזר הציבורי, מה שיכול ללמד לא מעט גם על יחסי הגזע בארה"ב. איך הוא יגיע לאוניברסיטה מלכתחילה, אם הוא למד בבית ספר פחות טוב, היה לו פחות כסף לשעורי עזר, ובסיכוי די גבוהה הוא מגיע ממשפחה מפורקת? שים לב שאתה לא מספק שום פתרון או תשובה לתהליכים היסטוריים שכתבתי עליהם, מעבר לטענות על גורמים פופוליסטיים, או קביעה ששחורים לא רוצים ללמוד. זה הכי קל, כי אם הם לא רוצים, אז הם אשמים ולא אף אחד אחר. אתה מדבר על מדינה שבה רק לפני 50 המחוקק אילץ את האזרח הלבן הממוצע להבין שגם שחורים הם בני אדם. אתה באמת חושב שזה מה ששינה את היחס לשחורים בארה"ב? ארה"ב היא מדינה שבונה לא מעט דוחות סטטיסטים ובהם משתמשת גם במוצא אתני כפרמטר, כך שקל מאוד לראות כמעט בכל תחום איפה בדיוק עומדים הדברים. ברור שיש גם דוגמאות נגדיות, ויש אנשים ששברו את מחסום הגטו והם משולבים בחברה האמריקאית כמו הלבנים. אבל ברור מאוד שעבור ילד שחור במשפחה חד הורית מאיזה חור כמו בולטימור, הדיבורים על אוניברסיטה לרוב יהיו רחוקים כמו דיבורים על טיסה לחלל. עריכה: גירי, מסכים לגבי ההלוואת. זו בהחלט לא נקודה בה אני חושב שאנחנו שונים משאר העולם. ישה, זה לא משנה למי השרשרת מספקת את השירותים. הקבלנים המבצעים מרוויחים על זה הון. זו הנקודה. יש לך הסבר אחר למה בארה"ב ממהרים לזרוק את האנשים לכלא? בעיניי זה לחלוטין שילוב של מניעים כלכליים ויחסים בין גזעים (שבאים לידי ביטוי גם בשוני בעונשים שמקבלים שחורים ולבנים).

נכון, ולכן גם אי אפשר לעצור את הדיון ב"הם לא רוצים", אלא חובה לשאול גם למה. ישה, בתי סוהר פרטיים זה רק חלק מהכלכלה סביב. יש גם שרשרת מאוד ארוכה של ספקים - החל מאוכל ועד לשרותי רפואה. יש גם איגוד של נותני הלוואות למי שמשוחרר בערבות כספית כלשהי. יש גם תאגידים שמעסיקים את האסירים, ביניהם חברות כמו וולמארט, נינטנדו ואחרות. שמח לשמוע. רק שהטענות שלך עדיין לא נכונות. ארה"ב, זוכר? בארה"ב החוב המתגלגל לחברות האשראי הוא למעלה מ960 מיליארד דולאר. בממוצע יש לאמריקאי חוב של כמעט 5,000$ לחברות האשראי בכל רגע נתון. אז אני שואל: כן פיפי קקה, לא פיפי קקה. אם רק בארץ יש בעיה, איך אתה יכול להסביר את החובות העצומים של האזרח האמריקאי? אולי התנהלות כלכלית נכונה זו בעיה שקיימת בעוד מקומות בעולם? אולי, כפי שכתבתי כבר, אנשים לוקחים הלוואות כי הן זמינות, ודווקא בזה אנחנו לא כאלו מיוחדים, כשהרבה פעמים אנשים לא נותנים את הדין לעצמם מה המשמעות של כל הלוואה?

גזענות או לא, זו פרשנות לגיטימית למדי, אבל היא לא היחידה. פרשנות אחרת היא, שארה"ב היא פשוט מדינה שעדיין מקפידה על הפרדה גזעית. העבדות בוטלה ב-1863, אבל מה שהגיע אחריה זו לא הזדמנות שווה לכולם, אלא תקופת חוקי Jim Crow, שיצרה סגרגציה גזעית בארה"ב. ברמה מאוד העקרונית החוקים האלו בוטלו סופית ב-1964, כלומר הדור הראשון שתאורטית "זכה" לזכויות שוות בארה"ב זה דור שמקביל לדור של ההורים שלי - אנשים שהם היום בני 50+. מעשית, ההפרדה השתמרה, גם במערכת החינוך (בבתי ספר פרטיים בארה"ב הרוב המוחלט הם ילדים לבנים, שגם פחות ופחות מהם לומדים בבתי ספר ציבורים מעורבבים), גם במגורים (גטאות של שחורים אל מול white flight והגירה של לבנים משכונות כאלו), בהזדמנויות תעסוקה, ענישה, נגישות לשירותים רפואים ועוד. וזה עוד לפני שמתחילים לדבר על זה שמנהיגי ארה"ב צוטטו יותר מפעם אחת במהלך העשורים האחרונים בעודם מתייחסים לתנועות שוויון שחורות כ"סכנה לאומית". אלו הם לא "יפי נפש", בהתאם, שקובעים שלשחורים יש סיכוי נמוך לקבל השכלה טובה. זו היא עובדה, לא מפתיע, שנובעת מההפרדה ונגישות להשכלה או שירותים אחרים, שמתחילה מגיל 0, ושדוד שלך, למרות שהיה מהגר (מברהמ?) לא סבל ממנה. בדיוק כמו שקרובי המשפחה שלי שם לא סבלו ממנה אף פעם. וגם ה"רצון" הזה, שאתה מדבר עליו, הוא לא איזו תכונה גנטית, אלא תוצר של הסביבה בלבד. אפשר לקחת שם הלוואת ללימודים, וכך עושים כולם. רק שזה מייצר את בעיית החובות, אבל עוד לפני, לא לכולם יש את ההזדמנות השווה בכלל להגיע לנקודה בה הם יכולים ללמוד מקצוע נחשק או להתקבל לאוניברסיטה טובה. וזה, כאמור, גם בגלל שימור ההפרדה הגזעית (שאגב, אפילו לא התייחסתי להשפעות המנטליות שהיא מייצרת, וזה דיון ראוי בחברה בה מדברים על "דור X אחרי השואה", לכל X טבעי), וגם בגלל שארה"ב מעדיפה, כמדיניות, להתייחס לשחורים כמי שיש להלחם בהם ולזרוק אותם לכלא, מאשר לנהל מאבק אמיתי לא על כמה מסוממים היא תכלא, אלא מכמה אנשים היא תמנע מלהפוך לנרקומנים מלכתחילה. וזה קורה, בין היתר, גם בגלל גזענות אבל גם בגלל מליארדי הדולרים שמגלגלת תעשיית בתי הכלא של ארץ ההזדמנויות. לצערי, ובאופן די כללי, רוב בני האדם נוטים להתייחס לבעיות של קבוצות אתניות אחרות כלא קיימות כמעט, בגלל איזו אמונה רווחת באפליה מתקנת - בין אם קיימת ולבין אם לאו, ובגלל שכולנו חונכו לחשוב שאנחנו לא גזענים, אז בהתאם נראה לנו לא סביר לחשוב שיש בעיות גזעיות, בטח לא במקום כמו ארה"ב. המציאות כבר יותר בעייתית מזה.

ציטטת מבלי להבין שיש קונטקסט, ועל מה מדברים. בהתאם, פספסת למה שאלתי את מה ששאלתי וכתבת תגובה ארוכה שכאילו מתווכחת איתי, ואף מייחסת לי עמדה (ומעמידה אותי במקום), אבל מעשית לא קשורה לשום דבר ממה שכתבתי. ולא רק זה - גם לא מתיישבת לא לוגית ולא עובדתית עם מה שנכתב; את הטענות על העדר הזדמנויות שוות בארה"ב, או את החוב העצום של הסטודנטים האמריקאים פתרת בכך ש"רק בארץ צריך חינוך כלכלי כי איפשהו באירופה מזכים אותך על שימוש מופחת בגז". לא נורא.

ארקו, ואתה חושב שתשובתך לשאלה הרטורית ששאלתי - "יש מדינות בהן לא צריך ללמד מה זה משכנתא" - מתיישבת או קשורה לקונטקסט שבו נשאלה? אתה חושב שהתהייה האם אני חי בתוך עמי, או הקביעה שאני לא חי בלהלה לנד רלוונטית למה שכתב גירי, או מה שאני כתבתי מנגד? אתה מרגיש שקביעתך על כך שבמקומות אחרים "איו שופוני" רלוונטית לויכוח על מדיניות חברתית אל מול מדיניות "מדינה לא צריכה להיות גננת", ומתיישבת עם הטענות על חובותיהם של אנשים בוגרים הן בפינלנד והן בארה"ב? יש לי הרבה דברים להגיד על רגשי הנחיתות הגנטיים כמעט של הישראלי הממוצע, וכתבתי על זה גם בעבר. אבל במקרה הזה, אנחנו לא יותר ולא פחות טובים מהאחרים. וזה גם לא ממש קשור.

גירי גירי, בדיוק. ארקודרמה, מצטער, לא הבנתי מה אתה רוצה, בטח לא עם השאלה שבסוף דבריך.

נקמיצ'י, זה לא כל כך משנה מה אפשר. מה שחשוב זה מה שקורה לרוב. והרוב מסיימים את הלימודים בחובות של עשרות אלפי דולארים. כולל אפילו נשיא ארה"ב, ואישתו, שאתה יכול לקרוא נאום שלו בנושא כאן. החישובים שלך גם לא מאוד מדוייקים, כי מתוך שכר המינימום שתרוויח יש לך עוד הוצאות מחייה, רפואה ועוד. אבל, כאמור, זה לא משנה, כי אתה מתאר מצב תיאורטי של איך אפשר להתנהל שם, ובעולם האמתי, בעיית החובות שם כנראה אקוטית מספיק, אם אובמה מצא לנכון להתייחס אליה ולנסות ולצמצם אותה. גירי גירי, כתבת ש: אבל גם בארה"ב רוב האנשים מתחילים את חייהם הבוגרים לאחר הלימודים עם חובות. אז אולי, אני לא יודע, מי שלוקח הלוואת במקום לעבוד מאוד קשה הוא עצלן, אבל זה לא קשור לסוציאליזם ומדינת רווחה מול שוק חופשי. אולי לנגישות של הלוואות? גם להמשך דבריך, אני לא הייתי בפינלנד מעולם, אבל את הטענה על אלו ששותים בירה במקום לעבוד שמעתי מקרוביי בארה"ב, שהציגו את הטענה הזו נגד השחורים שחיים, לטענתם, מפוד סטאמפס, במקום לעבוד ולפרנס את עצמם. האם זה באמת המצב? לא יודע, אבל בהחלט יותר מבטוח שהגישה שלך - "המדינה לא צריכה להיות גננת, קחו אחריות על מעשיכם" - היא טובה רק עבור אחוז מאוד מסוים מהאוכלוסיה. למה? כי המדינה, גם אם היא לא אמורה לשמש כגננת, יכולה להקנות לכל אזרח את הכלים הבסיסיים בילדות, כדי שבהגיעו לגיל הבגרות הוא יוכל לבצע את ההחלטות הנכונות. במקרה של ארצות הברית, בכל מה שקשור לבני מיעוטים שם, היא מעדיפה לשמר אותם במצב של חצי עבדות והפרדה גזעית, כשתעשיות ענק של מילארדי דולארים נהנות מזה - בין ממכרזים סביב בתי כלא, לבין אם בהעסקה של אסירים בתנאיי עבדות. עריכה: רק עוד משהו קטן: מישהו מכיר מדינות בהן מערכת החינוך המודרנית מלמדת ילדים מה זה משכנתא, או איך מנהלים חשבון בנק?

ממש. חן, אכזבת את כל הפורום.

כנראה שרוב האמריקאים לומדים תואר לשם הלימוד, אם כך, כי סטטיסטית, כמעט ל-60% מהם יקח יותר מעשור לשלם על לימודיהם. בארץ, לדוגמא, לי אישית בערך הספיק הסכום שמקבלים מצהל על שירות של 3 שנים, כדי לממן תואר ראשון. אבל זו בכלל לא הנקודה. הנושא הזה עלה כי גירי גירי כתב על הבטלנים או אלו שמתחילים את החיים בחובות, בגלל שהמדינה מאפשרת להם. אז גם בארה"ב זה קורה, עד לרמה שאפילו הנשיא אובמה מצא לנכון להתייחס לחוב של הסטודנטים. וזה בלי להתייחס יותר מדי לעובדה שהבעיה של החוב הזה כנראה פחות תעסיק שליש מהגברים השחורים בארה"ב, שיבלו את חייהם בכלא.

פרשנות אחרת: מדעי הרוח צברו תאוצה על רקע פריחה אינטלקטואלית כללית שחווה העולם בתקופה שאחרי מלחמת העולם השניה. אין להם ערך כלכלי, ולא היה אף פעם. יש להם ערך כמו שלאומנות או ספרות יש ערך כחלק מהמושג המפוצץ ״תרבות״, שמעשית אומר מעט מאוד, חוץ מזה שלשליט או שלטון מסוים יש מספיק כסף כדי לתמוך באנשים שמייצרים משהו שאי אפשר להווריח ממנו כסף, אבל הוא מוציא להם שם טוב. ממש לא צריך תואר ראשון להמון מקצועות, וחבל - כך אומרים לפחות - שהחינוך המקצועי בארץ די מת. עם זאת, מדעי הרוח וכנראה גם החברה אמורים ללמד אותך לקרוא, לכתוב ואפילו לחשוב תוך כדי - משהו שלא תמיד נעשה במדעיים מדויקים. לצערי, בפועל זה גם לא תמיד קורה. בטח לא במדינה בה יש הצפה של מוסדות אקדמיים בשקל וחצי, שהרמה שלהם בכל פקולטה אפשרית היא בהתאם.

החובות של הסטודנטים בארהב הפכו לבעיה לאומית. כל הכבוד לזה שיש הלוואות. זה נורא נחמד לדעת שיש מי שיתן לך 25 אלף דולר שלא בהכרח יהיה לך ממה להחזיר.

מנגד, בארה"ב, בטח באוניברסיטאות הנחשבות, השכלה גבוהה עולה הון וסטודנט ממוצע ושני שליש מהסטודנטים מסיימים את התואר עם חוב ממוצע של 26,000$.

זה די מפתיע כמה אנשים שלא מתוך ברהמ לשעבר לא מודעים לזה ששם תמיד התייחסו לעצמם כמי שנמצא בתהליך בניית הקומוניזם..

כן, מעניין מתי "להגיד את האמת דיירקט אל תומך המקרופון", כדברי הדגנחש, הפך למשהן כל כך חיובי שאנשים מתגאים בזה. לא גזעי, לא גזעי בכלל.

מה שאני מנסה לומר הוא בדיוק מה שכתב ישה, שלאחרונה אני מסכים איתו יותר מדי וזו בעיה בפני עצמה: צריך איזון. זה לא עניין של "דוגמא שבאה בטוב". תאוריות סוציאליסטיות נהגו בעיקר עם ההתייחסות למערב אירופה - אנגליה, גרמניה, הולנד וצרפת. באף אחת מהן (אם לא נספור את הקומונות הפריזאיות) לא הייתה מהפכה סוציאליסטית של ממש, אבל בכולן, בטח בגרמניה, התנועות הסוציאליסטיות הן אלו שהצליחו ליצור את האיזון שאתה מכיר היום, של חינוך חובה, שכר מינימום ודברים נוספים. מנגד, מדינות בהן כן קם שילטון סוציאליסטי proper, הן מדינות כמו רוסיה, שללמוד מהן על טיבו של סוציאליזם זה כמו ללמוד מהן על טיבה של דמוקרטיה, וזה מהסיבה הפשוטה שבכל אחת מהן הגישה הסוציאליסטית לא התפתחה בריק, אלא הגיעה עטופה במנהגים, מסורות ודתות מקומיות. ההודעה המקורית של ספריאל התייחסה למקומות בהם אין ועדים, והוא צודק לחלוטין. גם בארה"ב המהוללת, בימי הזוהר של תחילת המאה ה-20, פועלים היו יכולים גם למות מרעב, כי את המעסיק זה לא עניין. וגם היום, ארץ ההזדמנויות עובדת נפלא אם אתה לבן ומשכיל. רק שאם אתה לא - אין לך דרך של ממש להפוך לכזה. משום מה, כל מי שהתווכחתי איתו אי פעם בנושא, מניח שלו היה נולד באופן רנדומלי בארה"ב, היה מאלו שזוכים בהזדמנות וחיים בשכונה טובה, לומדים בבית ספר טוב, מוצאים ג'וב נפלא ואולי (בהקצנה) הופכים לבית גייטס הבא. מעשית, שוב, יש לזה תנאים מקדימים די בעייתים, כמו, נניח, לא להוולד שחור.