יבגניפ

זה טענה שאני לא כ״כ מבין משני כיוונים. היית ״חוסך״ להם גם אם היית מגיע באוטובוס, רגל או אופניים. ומכיוון אחר, מכוניות מייצרות מיליון ואחת בעיות שפרטתי קודם. על זה אין ויכוח. הויכוח היחיד שיש לי הוא גם על ההיצע וגם על זה שנוטים לרדד כאן את היתרונות של תל אביב לכמות ברים לכל תושב. זה לא זה.

גם אם אתה גר במרחק של 5-10 קמ ממקום העבודה, ויכול להגיע בכל דרך שהיא לא נהיגה - המצב שלך מצוין. בתור מי שטס לעיתים קרובות לחול, אתה אמור לדעת שיש כמה ערים בעולם שבהן גם אם אתה לא הולך ברגל, אתה לחלוטין הרבה פחות תלוי ברכב שלך לכל דבר. ואולי אתה מסתכל על דברים אחרים כשאתה מטייל, אבל זה לחלוטין אחד מהפרמטרים העיקריים שהופכים עיר למוצלחת. אני גם יכול לעשות קניות לשבוע קדימה. אני לא רוצה, וגם לא צריך... 4 דק׳ נהיגה פה. 10 דק׳ נהיגה שם. קצת זיהום כאן. קצת פקקים שם. עוד סרטון לשרשור בפורום הכללי. עוד סיכוי לתאונה. עוד קצת עדויות לבריונות ולמה שהלחץ בכבישים עושה לאנשים. אתה, כמו רבים טובים אחרים, כולל אותי ברמה מסוימת, מכור לרכב הפרטי. זו בעיה. נהיגה לסופר מרקט היא לא דבר חיובי, בשום צורה שהיא, בשום מקום בעולם. לפני כמה ימים ראיתי שהתדיינתם על הכביש שליד ״אם המושבות״ בפתח תקווה, וליאור סיפר איך כולם נדחפים שם כל יום. עכשיו, אני עבדתי בקריית אריה ב2009, כמה חודשים לפני שפתחו את החיבור לשכונה הגנרית החדשה שם. לא עמדתי שם בפקק אפילו פעם אחת. מה טוב במה שיש היום?

אני רואה בשימוש ברכב חסרון היום, ולא יתרון. אין על הליכה ברגל, בשבילי. מעבר לזה, זה ויכוח על scale וגם לא באמת רציונאלי. לא גדלתי בתל אביב. ביליתי מספיק גם בערים אחרות. יש לי קרובי משפחה וחברים בכל הארץ - מקריית גת ועד לגבול לבנון, פחות או יותר. אין מה להשוות. קח את הדוגמא הכי טריוויאלית: אני קם בשבת בבוקר ומחליט שבא לי לבשל. במרחק של פחות מ-5 דק׳ הליכה ממני יש לי שלושה סניפי טיב טעם פתוחים עם קצביות צמודות. במרחק של רבע שעה הליכה גם חנויות שמוכרות דגים. אין את זה ב-99.999999% מהמקומות האחרים בארץ. קח דוגמא פחות טריוויאלית ופחות נעימה: בפריפריה שירותי הרפואה פחות טובים מאלו במרכז. זה עולה בכל פעם מחדש, מכל מיני כיוונים, כמו, למשל, זמינות של מכשירי mri. אני לא מנסה לשכנע את כולכם לזרוק את הכל ולעבור לתל אביב. אבל גם קשה להשוות. גם בחול, מה שאתה מקבל במרכז מנהטן או מרכז לונדון או וינה או כל עיר גדולה אחרת, זה לא מה שאתה מקבל בערים פריפריאליות. בשום פרמטר. ו

ספריאל, שני תושבי תל אביב בהווה הסבירו כאן באריכות עד כמה מסעדות ופאבים לכל ערב זה לא הסיפור. בחיפה יש גם אזורים מאוד עירוניים, ממה שאני מכיר. גם בירושלים. אבל זה בוודאי לא מייצג את כל הארץ. צ'מגיא, דווקא רוב האנשים שאני מכיר, שגרים היום בת"א הן בני 30+. אני מכיר גם כמה בני 40+ שחיים את חיי הרווקות בצורה הכי צינית שיש, וגם כאלו ש"נתקעו". לדעתי זה יותר עניין של אופי. phpclub, יש הבדל עצום בין "צריך להגיע לשם" וגר שם. חיפושי חניה זה לגמרי חרא, אבל אם אתה גר בעיר ועובד בה - אתה די יכול לא לגעת באוטו שלך במשך שבועות. התלות ברכב גבוהה פי לא יודע כמה בכל מקום אחר. לא סתם בכל שכונות השינה שבונים בערי ישראל הרחובות מלאים במכוניות חונות, למרות ששם אין מצוקת חניה מתחת לבניינים ולכל אחד יש לפחות חניה צמודה אחת. קורקינטים זה אכן חרא. משום מה תמיד הדיונים על תל אביב מגיעים למצב שבו אני כותב "הולך ברגל לעבודה", ויש מי שיקרא את זה כ"יושב כל ערב בפאב ומבלה במועדונים עד 5 בבוקר". זה לא זה. זה לא ויכוח על מגניבות והאם יש פאבים במוקמות אחרים או לא.

אם תגור פה, זה כן יתן בוסט חד משמעי לחיי החברה שלך. אולי אתה מאד ספונטני, וגם אני פעם הייתי לוקח את הרכב ונוסע לת"א, אבל זה הרבה יותר קל ונעים כשאתה פשוט יכול ללכת. שוב, כל אחד ומה שעושה לו טוב. אני חושב שזה קצת חסר פרופורציה להשוות את מרכז ת"א למרכזי ערים אחרות בארץ, חוץ מאולי חיפה וירושלים. אם שותפים זה דיל ברייקר מוחלט עבורך, כנראה שזה מימלא לא רלוונטי, כי אין יותר מדי דירות סבירות ליחיד, במחיר נורמלי. אחרת הייתי ממליץ לך כן לתת זה את ההזדמנות.

זה דיון סופר דופר סובייקטיבי. יש אלטרנטיבה. יש לי חברים שעזבו את המרכז, יש לי חברים ששונאים את תל אביב ולא היו מוכנים לחיות בה דקה. אני לא חושב שמי שגר במרכז רמת גן או גבעתיים מתפשר יותר מדי ביחס למי שגר פה. ההבדל העיקרי הוא עוד 20 דק׳ באוטובוס או מונית, אל מול הליכה ברגל. וגם זה נורא תלוי באיזורי הבילוי (פעם הייתי יוצא יותר לפלורנטין ולהגיע לשם גם לוקח חצי שעה בכיף ממרכז העיר). היתרונות, בעייני, של החיים פה הם מאוד ברורים: מעגל חברתי קרוב והזדמנויות להכיר - זה לא נכון לכל השלבים בחיים, אבל בטווח גילאים מסוים, יש סיכוי סביר שחלק ניכר מהמכרים שלך יחיו פה, ויהיה יותר קל להכיר כאן - גם דייטים וזוגיות. עבודה - היצע כמעט אינסופי, חלקו במרחק הליכה. יש לי חברים שהעבודה שלהם במרחק של רחוב מהבית שלהם. זה מאפשר שגרה מאוד נוחה, בלי הלחץ של עמידה בפקק ברכב וכל השיט הנלווה לזה. חנויות ושירותים - חנויות, בתי וקופות חולים, רופאים פרטיים בנגישות מיידית. בטח יש עוד. אני לגמרי מבין למה גם יש אנשים שזה פחות מדבר אליהם. לדעתי, הדיבורים על ״הקצב״ הם קצת מוגזמים. מבחינת בילויים אני יוצא היום מקסימום פעמים בשבוע, וגם זה בלחץ. וחראות קטנים על קורקינטים או התנהגות אנטי חברתית מכל סוג אחר, אני רואה גם בפרברים.

transporter, השקעה ב-sp500, זה ממש ממש לא שקול להשקעה במניה מסוימת, ספציפית, שאולי יום אחד טסה למעלה 20% ויום אחר כך מאבדת 30%. כל תפיסת העולם מאחורי השקעה במדדים היא שונה. בתי ההשקעות, על המסלולים שהם מציעים, מגיעים לתשואות די שונות משנה לשנה. להגיד באופן גורף שעדיף שהכסף יהיה שם? מעבר לאלמנט הפסיכולוגי הברור, אני מכיר לא מעט מקרים של אנשים שחיכו 6 שנים לקרן ההשתלמות שלהם וגילו פתאום שיקבלו סכום משמעותית ממה שציפו לו, כי בדיוק היו חודש או שניים לא טובים. ואז מה? אלטשולר חוו הפסדים ב-2018, שבחודשה האחרון התשואה הממוצעת בקרנות ההשתלמות היתה שלילית זו כמובן רק דוגמא אחת, לחודש רע אחד.

תן לי לשאול אותך מכיוון הפוך, בבקשה: האם לדעתך קיימים הרבה משקיעים \ אנליסטים \ ואטאבר, שבשום קונסטלציה בעולם לא מפסידים כסף? מחר פורצת מלחמה בין סין לארה"ב, או העולם "סתם" נכנס לgreat depression חדש. מה, לדעתך, הסיכוי שלך או של מי שמנהל עבורך את התיק לצאת מזה בזמן, ללא השפעה?

כלום?

אני גם אף פעם לא אמרתי שמישהו פה ממומן. אתה מתווכח כמו פוץ, אני מתווכח כמו פוץ, אור לפעמים גם מתווכח כמו פוץ. ככה זה. accept it. רק צטט פחות מדי פעם, ולמד שאתה לא חייב לצאת צודק בכל מחיר. סך הכל יש מגמת שיפור

אני הולך לבדוק בסופש אם יש קורלציה בין שכונת המגורים לכמות הלייקים, stay tuned

וואללה, לא למדתי להיות עורך דין צעיר. לא קראתי ספרים על מערכת המשפט, מעבר לכמה נגיעות יותר היסטוריות במהלך הלימודים. פגשתי במהלך חיי 10 עורכי דין, בערך, בסיטואציות שונות, בעיקר סביב דיני חוזים. הנחרצות שהפגנת בכתיבה שלך לא אפיינה אף אחד מהם. ואולי זה כל הסיפור. וכן, כבר היינו בשיחה הזו. אתה הסברת שזה בגלל הבעיות במערכת המשפטת הישראלית.

הוא מבין משהו בפורנזיקה. מכאן הטענה להבנה גלובלית במשפטים, פילוסופייה של המשפט, תפקיד מערכת המשפט והשופטים ברמה עולמית ואבסולוטית. אני הרבה יותר צנוע ביחס לידע שלי בהיסטוריה. אני אולי לא תמיד נקרא ככה או לא תמיד משקיע מספיק בניסוח נעים, אבל אני בעיקר פשוט דוגל בספקנות ושאלת שאלות, גם איפה שהואגלנו לחשוב שהכל אקסיומטי.

סלואורייד, האמת שלא התעמקתי במסקנה של הכתבה. בסך הכל קישרתי לזה, כי זו עוד עדות או הסבר לחלוקה הפוליטית בארץ. רקע כלכלי זה בוודאי לא הפרמטר היחיד, אחרת עניים חרדים ועניים ערבים היו מצביעים לאותה המפלגה. לדעתי, זה הסבר מאוד חזק. אבל ברור שזה יותר מורכב. וכמו שאור כתב, זה גם לא מייצר איזה חלוקה לטובים או רעים, ולדעתי אמור גם מצד אחד לעלות שאלות ומצד שני אולי להבין את מגבלות הפורמט. כי יש סיכוי לא רע שבניגוד למה שמלמדים אותנו מגיל צעיר, דמוקרטיה לא סובבת סביב ייכולת של מנהיג כריזמטי להגיע להישג פעם במערכת בחירות, אלא סביב תהליכים ארוכי טווח הרבה יותר. כל זה כאמור ממש לא משתק את השיח. אולי לכל היותר מלמד על מגבלות הויכוח הפוליטי.

לחנוך ניסני? שבחים על נהיגה? לא. יכולות כלכליות \ שכנוע \ ניהול \ כל דבר אחר שנדרש כדי להגשים חלום ולנהוג בf1? כל השבחים שבעולם. לבן שלו? כנראה שהוא יודע לנהוג. די בטוח שיותר טוב ממני. מאוד בטוח שלא ברמה של רוב הנהגים האחרים שמגיעים ל-f1. שמע, אני לפחות, לא מאדיר ולא קוטל על המעמד רק על סמך זה שהוא ישראלי. אני follower שלו בפייסוש ומאחל לו הצלחה. העניין של המימון והאם באמת מגיע לו עלה מאוד מהר מכיוונים שונים - גם בארץ וגם בחול.

בגירה, השאלות שעלו כאן עולות ועלו גם בכתבתות בנושא בחול, מכיוון שניסני הוא לא איזה עילוי בתחום, אין לו רקורד יוצא דופן בסבבים הזוטרים שהתחרה בהם וגם במבחנים של הקבוצה הוא לא היה מהיר. וזה גם לא כזה חדש או מפתיע. אבא שלו עשה סיבוב דאווין כזה לפני יותר מעשור. אז בוא נשאל את השאלה ההפוכה: גם במקרה של אביו צריך להלל אותו, למרות שלא הצליח לסיים הקפה בערך, היה איטי ב-13 שנ' מהמוביל וסיים את "הקריירה" בפורמולה 1 אחרי מרוץ, רק בגלל שהוא ישראל?

יש עוד פרמטרים שאפשר לבודד, כן. וגם בתוך זה, זה לא אבסולוטי. נגיד לא בטוח שבצהלה מישהו הצביע לחד"ש. משתק את השיח? ממש לא. אתה יכול לשאול למה הקורלציה הזו קיימת (ומה הסיבה). אתה יכול מתוך זה לגזור, אולי, מה חסר לימין כדי להתחבב על הצפונבונים ומה חסר למרכז שמאל כדי להתחבב על תושבי הפריפריה. יכול להיות שזה יחזיר אותך שוב לשיח המעגלי של "יש אנשים שעדיין כועסים על מפאי", ויכול להיות שתבין שההצבעה היא לא רציונאלית אצל אף אחד, ובחיים לא היתה ולא תהייה כזו. בכל מקרה, אתה אולי יכול להבין את התופעה יותר טוב. גם אם זה לא בהכרח אומר לקבל את הכלים לשנות אותה. וכן, זה נכון לגבי כל דבר, לדעתי, שאפשר לגזור מנתונים ולהסביר בעזרתם.

יש לך קישור למישהו שבדק אותה בדרך אחרת? אשמח לקרוא. אני עדיין לא מבין מה הבעיתיות במציאת קורלציה בין שני משתנים. כל מחקר מרוויח מרמת דיוק גבוהה, כנראה. אני חושב שהצמצום או הקישור ממומצע לשחור לבן, זו ה-ליבה של גישת ה-pc. זה לא שחור ולבן, כי ברור שיש גם עשירים ימניים ועניים שמצביעים כחול לבן. ולהתעלם מהקשר שקיים בין הרקע לבין דעות פוליטיות, זה כמו להתעלם מכל שני מאפיינים חברתיים תרבותיים אחרים שאתה יכול לחשב עליהם בעולם, ובדרך כלל זה בעיקר רק משתק שיח או הבנה (אפילו לא ביקורתיות).

ואו. הפתעת אותי. אכלּת pc לארוחת בוקר? זו המציאות. וכל הדוגמאות ל״יש עשירים בהתנחלויות״ זה כמו החבר המפורסם של ישה. סרקזם לא עובר טוב בפורומים, שכחתי. אני לא תוקף אותך. אני מופתע משניכם. הנתונים האלו - שוב, הם ברמת השכונה - מוכיחים את ה-obvious שכולנו מכירים.

לא זה לא. אתה פשוט לא אוהב את זה, כי זה כנראה מתנגש לך באיזו נקודה רגישה. עיר מורכבת משכונות. שכונות מורכבות מבני אדם. יש להם השכלה כלשהי בממוצע, יש להם שכר ממוצע, מספר ילדים ממוצע ועוד. הממוצע הזה מסתמך על נתונים. יש גם נתון למי הצביעו בשכונות שונות. ונחש מה - יש קורלציה ברורה בין שני אלו. במקרה לגמרי. בערך בכל מקום בארץ. ... אבל כן, זה ברמה של כיתה א׳. חוקרים אמיתיים היו שואלים בן אדם בן אדם ישירות כמה הוא מרוויח ולמי הצביע, ובטח היו מגיעים למסקנות שונות לגמרי. עריכה: חברים, זו המציאות. זה חוזר פעם אחר פעם, בחירות אחרי בחירות. ישובים מבוססים: שמאל מרכז. ישובים עניים: ימין וחרדים. לא משנה כמה תסובבו את זה או לא תאהבו את הקלייקבייט זו המציאות. ושוב, אני לא מבין מה מפפתיע. בשרשור המקביל בו משבחים את טראמפ לא מזמן דיברנו על ספר בו חוקר כלשהו מסביר איך בארה״ב הצפונבונים מערי החוף מצביעים לדמוקרטים ותושבי פנים ארה״ב הלכו עם טראמפ.

הוא לא הגיע להשגים יוצאי דופן ברמות שהתחרה בהן. ביום הבחנים של וויליאמס הוא היה איטי בכמה שניות טובות מהנהגים המהירים. בוא נחזור עשור אחורה: אבא שלו עשה סיבוב f1 ידוע גם, שבמהלכו הוא היה איטי באיזה 15 שניות מהמוביל, התלונן בקשר על זה שלרכב יש יותר מדי אחיזה, עשה ספין וסיים את הקריירה שלו בתחום. וכן, לפני זה הוא גם התחרה וזכה באליפות כלשהי בהונגריה. שיהיה לו בכיף. מודה שאני בהחלט מקנא בילדים עשירים שההורים שלהם מסוגלים למממן להם קריירה בספורט מוטורי, או למצוא מישהו אחר שיעשה את זה. אני בטוח שגם הוא וגם אבא שלו נהגים יותר טובים ומוכשרים ממני. אבל יש, כנראה, כמה נהגים טיפה יותר מוכשרים בעולם שלהם אין מיליארדר שמגבה אותם.

קח, ליאור. אפילו ברמת השכונה זה מדויק למדי, ב5-6 ערים שאני מכיר ברמה סבירה. והאמת? אלו הם נתונים נורא צפויים. הרי תופעות דומות יש גם באנגליה וגם בארה"ב, וסביר להניח שגם במדינות אחרות.

נתון א׳: בישוב של משה מרוויחים שכר ממוצע הגובה באחוז מסוים מהממוצע במשק. נתון ב׳: ביישוב של משה, לרוב התושבים יש השכלה אקדמית. נתון ג׳: בעשור האחרון הרוב ביישוב של משה הצביעו למפלגות מרכז או שמאל. כן, שמע... הסקה לגמרי ברמה של בית ספר. כי שכחו שבישוב של משה חי גם אלי, שחי מהשלמת הכנסה של ביטוח לאומי. מזל שחישבו את זה גם ברמת השכונה. למרות שבטח גם זה לא נראה לך, כי אולי אלי ומשה שכנים. הקורלציה שם. אם אתה רוצה להתווכח על הסיבתיות - שיש לך בכיף. אבל בשביל לבטל את הקשר הברור בין רקע סוציו אקונומי לבין העדפה כללית בבחירות, או לפחות לא לדעת שהוא קיים, אתה צריך להיות מישהו שלא רק שלא חי כאן, אלא שלא יודע כלום על כלום על ישראל.

אויש נו. איך זה שקר? לא נטען שכל מי שגר בסביון הצביע כחול לבן. לא נטען שבראש העין אין אנשים יותר עשירים או פחות עשירים. יש ממוצע. רמה סוציו אקונומית של ישובים זה לא נתון שהומצא אתמול או שאין לו ביסוס (ואו, איזו הפתעה. יש ישובים עניים בממוצע ויש עשירים). יש מגמה ברורה שמראה שבישובים עשירים יותר מצביעים מרכז - שמאלה. זה לא חדש, וזה ככה לפחות מאז שאני מגיב בשרשור. תסובב את זה עד מחר כמה שתרצה - זה שם. בין אם בישובים קטנים וחלשים שמצביעים ליכוד, לבין אם במקומות יותר עשירים. לא קראתי לעומק את הטענות של עורך הארץ, אבל לא. לא מפתיע. אדם רציונאלי יכול לשאול האם החרדים עוזרים למצביעים העניים שלהם. התשובה הברורה היא לא. אבל זה גם לא כזה משנה, כי זה לא העניין. העניין הוא שאין שום אבל שום דבר במשותף לי ולמצביעי גפני ודרעי.

סטטיסטיקה זה דבר נהדר לפעמים. ובנימה רצינית יותר, המאמר הזה, מעבר לזה שהוא מראה מספרים טריוויאלים שהעלנו פה כבר בעבר, גם מוביל למסקנה הנחרצת והחשובה, לא רק לישראל: לאומיות שווה לתחת, ואולי תעלם לה גם בבוא היום לטובת משהו אחר.