קראתי פעם סיפור של נהג ראלי מקצועי. לפני שלב חדש באליפות הם החליטו להתאמן בכביש ציבורי פתוח שלמחרת יהיה בתוואי השלב. הם עשו את זה מוקדם מאוד בבוקר, הכביש היה ריק, הם נסעו מהר ובאחד הסיבובים יצא מולם סיטרואן ישנה עם נהג "ישן" עוד יותר. הנהג המבוגר נבהל מרכב ראלי שיצא במהירות מהסיבוב וסטה מהנתיב שלו לנתיב הנגדי. כדי למנוע התנגשות, המקצוען הפנה את רכבו לתוך הסלע בצד הכביש. הלך הרכב והלך שלב האליפות. אבל מה שמעניין בסיפור - זו המסקנה של נהג מקצועי - הוא כתב: "אני אשם בתאונה הזאת, לא הזקן המסכן שנבהל ממני. אני היתי צריך לחשוב מראש על אפשרות כזאת ולמנוע אותה. כי אני מקצוען".
לדעתי (וזאת דעתי בלבד) החוויה הגדולה ביותר בבעלות על רכב ספורטיבי - זה אפשרות ללמוד. ערך מוסף של רכב ספורטיבי טוב - זו אפשרות להשתפר בשליטה על הרכב, ללמוד טכניקות חדשות, לקחת שעורי נהיגה מהמקצוענים, לנסוע לחו"ל וללמוד שם. זה כייף, זה מעשיר, זה מוסיף גוון לחיים. עניין התאונות הוא משני לחלוטין - כל אחד יכול לעשות טעות ולכן כלי רכב נחשבים לכלי מסוכן. אבל אם רכשת רכב חזק ומאתגר - תהיה ראוי לו - לך ללמוד.