garicho

באיזה עולם דירות 4 חדרים בראשון לציון נמכרו ב-850-900 אלף לפני שלוש שנים? ב-2011 (כשקנינו במרכז ראשון) מחיר של דירת 4 חדרים היה בין 1.1 ל-1.3 מיליון. וזה לפני 11 שנה...

בשאלות על סיטואציות היפוטטיות (ולא רק) אני אוהב כשהמרואינים שלי עוברים לתשובות של STAR, אפילו מקוצר. בעיני זה הרבה יותר טוב מסתם תשובה לשאלה.

פעם אחת בחיי השתמשתי בתפילין, וגם זה היה כחלק מערב BDSM ולא מתאים לכתוב על זה פה בפורום. מה שכן, מאז כל פעם שאני עובר ליד דוכן תפילין יש לי חיוך על הפנים…

כמובן. בהתאם לתפקיד - מפתח (בהתאם לתחום), DevOps, sysadmin וכו. בהתאם לסניוריטי. לכל תחום יש את הSME שמבצעים רוטציה ביניהם בראיונות (מינימום 2 אנשים בכל ראיון), עם שאלות מוגדרות וטסטים מוכנים מראש. את כל זה מזינים בהמשך למערכת כולל המלצות. אותו הדבר עם ראיונות behavior. כל מי שמראיין אצלנו עובר קורס של שלושה מפגשים (כ-6 שעות סך הכל) של איך לראיין נכון. מה לשדר כחלק מהראיון, איך לגרום למרואין להרגיש בנוח וכ״ו. בנוסף, לכל אחד מהמגוייסים אצלנו יש איש קשר יחיד לכל אורך תהליך הגיוס, שחוזר אליו באופן עקבי בכל השלבים, מעדכן וכ״ו. לבסוף, גם אם עברת את כל הראיונות וגם אם לא אנחנו מבקשים למלא משוב על תהליך הגיוס - שגם הוא מוזן למערכת הגיוס שלנו.

כן, כולל מערכת לניטור כל הראיונות שבוצעו בחברה. יש בדיקה מתמדת למדידת ההצלחה לעומת ציפיות מקדימות ממגוייסים דרך קישור למערכת הERP הארגונית.

עזוב, פיקה. חלונות פתח תקווה זה כבר חלק מיסודות הפורום כמו אבטיח, אטיופים, הבנים של ספריאל והתשובות של M3…

זה בידיוק זה. אני מראיין בערך 3 פעמים בשבוע בשנה האחרונה. בדרך כלל מפתחי מיד/סיניור או devops. הראיונות שלי הם הראיון האחרון - לבדוק התאמה והתנהגות המרואין לחברה. אחרי שהוא עובר את הראיון הטכני בהצלחה. אז השאלות שאני שואל הן בדרך כלל להבין מי האדם שעומד מולי, איך הוא עובד בצוות, איך הוא במצבי לחץ. אבל השאלות הן לא התקלות - אלא שאלות מתוך הניסיון וההיסטוריה התעסוקתית של המועמד. יותר מזה, בדרך כלל אני מנסה להקדיש לפחות שליש מהראיון לשאלות של המועמד, כי על פי השאלות שלו אני לומד לפעמים יותר על הבן אדם. יוצא לי לדבר עם כל מיני מנהלים בחברות שונות שעושים ראיונות. מחלקם למדתי הרבה. חלקם… בוא נגיד שלא הייתי מתראיין אצלהם. מה עם כל המכוניות בעיר? מה עם כל מיני חלונות שירות למיניהם? אשנבים? זה לא נגמר באמת. מזכיר לי את סוג השאלות ששאלו אותי בראיונות למקנזי בזמנו (התהליך הכי מגעיל והכי לא יעיל שעברתי אי פעם - זה לא פלא - מדובר בחברת יעוץ). אבל וואלה, שם אני לפחות יכול להבין למה הם חושבים שצריך לשאול את השאלות האלה.

אין חלונות, כי פתח תקווה לא באמת קיימת. זה עובד טוב במיוחד אם הראיון הוא בפתח תקווה עצמה.

תלוי לאיזה תפקיד. פרופסור במכון וויצמן? שאלה לגיטימית לגמרי. טכנאי במוסך? לא רלוונטי…

תחשוב על זה, ותראה שזה לא יקר יותר. קלפה + מנגנון הרמה מאסיבי לדלת מצד אחד, ומצד שני סך הכל חור בארון. זה גם נראה הרבה יותר מרשים במטבח…

ברור שיש. https://miele.co.il/product/תנור-מיקרוגל-דגם-m-7240-tc/ https://miele.co.il/product/תנור-מיקרוגל-מובנה-m-2234-sc/

למה לא מיקרו בילט אין? יש לנו את זה עכשיו. עובד מעולה.

אכן בעיה כל חוקי העבודה בארה"ב. לא רק בנושא של פיטורים - אימייל ואתה בחוץ - אלא גם חוקים אחרים כמו ימי מחלה, משכב הריון וכ"ו. שמעתי מקולגות שאם מישהו חולה - אז עובדים אחרים יכולים לתרום לו ימי חופשה משלהם בשביל החופשת מחלה. זה הזוי לחלוטין...

צריך שרשור נפרד לעלילות לטוויטר - מה שהולך שם בחודש האחרון פשוט פרייסלס. ומאסק הולך לחטוף - האירופאים מחכים לו בסיבוב עם חוקי ה-GDPR והפיטורים הלא חוקיים של עובדים באירופה. הפארסה עם הוי הכחול כבר התחילה חקירות של הFCC. שלא נדבר שכל הבקאנד כתוב בשפה ייחודית לטוויטר (פריימוורק יחודי ומאוד משוכתב על בסיס Scala) - מה שאומר שהכשרה של מתכנתים חדשים תקח הרבה מאוד זמן. שמח!

אחרי שהשתמשתי תדיר ברכבת בבריטניה - בהחלט מבין אותם. מצד שני תשתית הרכבת שם בת 150 שנה, אז לא פלא שדברים מתפרקים. מצד שלישי - העובדה שהיא בת 150 שנה איפשרה לערים להבנות סביב תחנות הרכבת, מה שהופך את השימוש בה להרבה יותר נוח מה-"תחנה-באמצע-שדה-חומוס" שיש בישראל...

בלו באס מעולים, אבל המחירים שלהם בשמיים. ואף פעם אין חניה. נבלות. תן לי עכשיו מנה וחצי עם עם בצל, זיתים וכמה פיתות חמות ואין מאושר ממני…

זאת תחושה שגם לי יש כל פעם שאני מגיע לישראל. לחץ, הכל לחוץ. אולי כשחיים בחוץ לאורך זמן זה מתחדד יותר, לא יודע… אני אגב מבין במידה מסוימת @לירון .ה.. יש לי הרבה דברים טובים להגיד על ישראל. אבל לפעמים כשמגיעים הזרקור הוא על הדברים הרעים - ייתכן כחלק ממנגנון אישור כלשהוא שעשית את המעשה הנכון? לא יודע… מה שאני יודע שאחרי 30 שנה של חיים בישראל בלוטות הטעם שלי בהחלט מתעוררות לקראת כל ביקור במדינה. שווארמה בפיתה, חומוס טוב, בורקס… אפילו גבינה לבנה של תנובה עם פיתה חמה. זה באמת חסר…

דיברתי עם כמה חברים מרוסיה שבחודשים האחרונים ברחו לקפריסין, מלטה וכאלה. חבר׳ה מאוד מבוססים ממוסקבה - פיטר. המצב ממש ניהיה יותר ויותר גרוע עם כל חודש שעובר. לאחד יש לדוגמא קיה ספורטאג׳. הרכב בן שש ועולה היום ביד שניה בערך ב-25% יותר ממה שעולה חדש, כי פשוט אין מלאי בכלל. הבעיה היותר חמורה היא מלאי חלקי חילוף - הדברים מתחילים לאזול ואי אפשר להשיג חלקי חילוף. זה הוביל למכת גניבות בחודשיים האחרונים ברמה כזאת שאנשים מפחדים להשאיר את הרכב ברחוב ומאחסנים בגארג׳ וכאלה למי שיש - כמו בשנות ה-80 בברה״מ.

לא, שמרו על הזלוטי. גם הצ׳כים שמרו על הקרונות. בגדול אני חושב שזה טעות, אבל לא ממש שאלו אותי.

פה אין מסגרות לערב/סופש, לפחות אני לא יודע על כאלה. אבל בייביסיטר לא כזה יקר - בערך 25 זלוטי לשעה (15-20 שח).

הגן של הקטנה שלי פתוח משבע וחצי עד חמש וחצי. עובדים פה שמונה שעות ביום (7.5 ועוד חצי שעה לאוכל)…

לרכבת תחתית יש את הבעיות שלה, הראשיות שבהם היא מחיר + מרווח בין תחנות. בנוסף רכבת תחתית הרבה יותר איטית לשימוש מהיר מרכבת קלה. באר שבע היא עיר קטנה. בנוסף, זה שאתה מתחת לאדמה לא אומר שיהיה קר - ע״ע התחתית של לונדון שעומדת על 35 מעלות (בקו האדום) בכל ימות השנה. אפשר לפתוח על זה עוד אבל זה לא הטופיק.

מה הבעיה עם רכבת קלה בבאר שבע?

״איפה שהם רואים פקקים - אני רואה מחלפים״ ב. נתניהו, 2017

זה בידיוק זה. בישראל הייתי 12 שעות מחוץ לבית בממוצע ביום. שעה ורבע להגיע, 9 שעות עבודה + חצי שעה של שעות נוספות מתחייבות (או שיסתכלו עקום), שעה ורבע חזרה הביתה. סך הכל 12 שעות. פה זה 25 דק לעבודה (כולל להקפיץ את הילדים לבי״ס), 8 שעות בעבודה ואז 25 דק הביתה (כולל איסוף הילדים). סך הכל מקבל 3 שעות נוספות כל יום. זה מאוד משמעותי.