garicho

תמיד כשהייתי בהולנד הציקה לי הרוח בטירוף. מעדיף -10 כמו שיש פה לפעמים אבל בלי רוח, מאשר +5 אבל רוח של 40 קמ״ש. מצד שני זה שיש רוח אומר שאין סמוג, ופה לפעמים זה יכול ממש להציק. המצב ממש השתפר בשנים האחרונות, אבל מצפים לחורף קשה בגלל המחסור בגז (ובכסף) מה שיגרום לאנשים לשרוף כל מה שיש בתנורים שלהם…

כן. פה לדוגמא שעות נוספות זה היוצא מהכלל, לא הכלל. חייבים לבקש מראש וזה נבדק - יותר מידי פעמים שעות נוספות יבואו לחברה בתלונות איך זה יכול להיות ולמה לא שכרתם עובדעם נוספים. אם אתה חולה אסור לך להתחבר למערכות של הארגון. ברמה שHR יכולים להתחיל לשאול למה התחברת בתקופת מחלה. ואם קיבלת אישור מחלה אתה לא יכול באמצע להחליט שאתה מרגיש יותר טוב ולחזור לעבוד. קיבלת שבוע אתה יושב בבית שבוע. אסור אפילו לבקש מהרופא לקצר… קם בשבת בבוקר, טופסים טראם לעיר העתיקה. מטיילים קצת. אוכלים בראנצ באיזה בית קפה. קונים איזה משהו לבית. חוזרים בטראם לשנ״צ. אין לחץ של לפני סופש. לחץ להספיק הכל ב-4 שעות שהחנויות פתוחות בשישי. חיים אחרים.

במקרה שלנו, אנחנו שנינו בהייטק, מרוויחים בערך שליש פחות מישראל במקצוע דומה. מצד שני, עלות המחייה כל כך הרבה יותר זולה מישראל שאני יכול לשלוח את הילדים לבית ספר פרטי ברמה של בית הספר האמריקאי באבן יהודה + חסכון לכמה דירות + 5-6 חופשות בשנה. לפחות. אבל זה אפילו לא העיקר. העיקר פה זה שיש לי Work-life Balance שבחיים לא הייתי יכול להשיג בישראל. עובדים פחות שעות ביום. יותר ימי חופשה. רואים יותר את הילדים.

אף אחד לא מדבר על בנייה של מגדל בן 30 קומות באמצע פרבר. אבל העובדה שלא ניתן לבנות בניינים של-4/8 דירות + בית קפה קטן/משרד רופא/חנות מכולת - היא הבעיה העיקרית בזונינג בארה״ב. 75% מאיזורי המגורים מוגדרים לבתים פרטיים חד משפחתיים בלבד ללא שום עירוב שימושים כלשהו. באותו הערך בויקי שקישרתי, יש גם פירוט לשינויים שהתחילו להכניס בשנים האחרונות בארצות הברית מתוך הבנה שהזונינג רייטס שיש היום פשוט לא עובדים. גם ממליץ על הסרטון שדריש הוסיף, מסביר את הבעיה בצורה די מדויקת. עכשיו מפה זה שאלה של הרגלים ושינויים. האמריקאים התרגלו במשך 70 שנה לדרך מגורים אחת. זה לא משהו שניתן לשנות תוך כמה שנים. מאותה הסיבה לדוגמא שערים כמו מודיעין או שכונות כמו צור יצחק הן בכיה לדורות בישראל. ואני ממש לא מאשים אותך. אף אדם בודד הוא לא הבעיה. זאת בעיה מערכתית עם לולאה שמזינה את עצמה. יותר פרברים -> יותר מכוניות -> יותר תשתית שמותאמת רק לחיים סביב מכוניות -> פחות תח״צ -> יותר פרברים -> יותר מכוניות…

התופעה של הפרבור האמריקאי (במימדים והיקף) כמעט ולא קיימת באף מקום אחר בעולם, כי היא תולדה של שילוב תופעות ייחודיות לאמריקה - הפליית מיעוטים, עושר של האוכלוסיה וקידוש המכונית הפרטית. שלושת התופעות האלה כמובן קיימות גם במדינות אחרות, אבל השילוב שלהן, במיוחד בשנות ה-50 וה-60 (שבהן עדיין קידשו את הרכב ולא הבינו יותר טוב) היא ייחודית לאמריקה. דוגמא טובה לכך היא משהו ייחודי לארה״ב (וקנדה) - איזור בנייה לבתים פרטיים מנותקים בלבד: https://en.m.wikipedia.org/wiki/Single-family_zoning#:~:text=Single-family zoning is a,allow single-family detached homes.

יש ממש ממש מעט כאלה. אפילו בערים הגדולות שהן לא בצפון מזרח המדינה (בוסטון דרך ניו-יורק עד וושינגטון) + כמה שכונות בודדות בערים אחרות. כל השאר Stroads ופרברים… הנה קליפ לא רע, אפילו מהסטייט של אור חברנו:

הבעיה שלי עם לגדל ילדים ספציפית באמריקה, היא בגלל מבנה השכונות והפרברים, ילדים לא יכולים להיות עצמאיים עד גיל 16. לכל מקום צריך להסיע אותם, לקחתם אותם, להיות איתם. זאת בעיה שאין לה פתרון פשוט. בהולנד לדוגמא, זה לא קיים.

דווקא ראשת הממשלה החדשה שם די פרו-אוקראינה ותומכת במשלוח נשק. בכל מקרה, אלו הפגנות שיש מאז תחילת המלחמה. בדרך כלל אותם אנשים - ימין קיצוני ושמאל קיצוני. בינתיים נראה שרמות התמיכה הכלליות באוקראינה לא יורדות ברוב אירופה, ואפילו עולות מעט עם כל מתקפה חדשה של פוטלר על תשתית אזרחית…

כמי שגר בפולין וצריך מעיל לשימוש מאסיבי, כמו שכבר אמרתי כאן - וולנשטיין. אבל אם הייתי בא רק לכמה ימים לא הייתי משקיע כל כך הרבה - מספיק דקתלון או קולומביה.

בידיוק. ככל שהעיר גדולה יותר, ההרגשה הרבה פחות משמעותית. גם באירופה מאז האיחוד הערים הגדולות הפכו להרבה יותר קוסמופוליטיות. יש לי חברים מאירלנד, אנגליה, אוקראינה, ספרד, מקומיים, מקומיים-חוזרים (חבר׳ה שגרו שנים במדינות אחרות ואז חזרו), ישראל וברזיל. עם חלקם הקשר יותר טוב ועם חלקם פחות. חלקם הפכו לחברים של ממש שנוסעים איתם לפעמים לחופשות משותפות ונפגשים כמעט כל סוף שבוע. מה שחשוב זה האנשים, ולא מאיפה הם. החיובי בזה זה שכל אחד מביא את הדברים היחודיים לו - המזון, המסורת, החגים - אז יש הרבה סיבות להפגש ולחוות כל מיני דברים.

חבל שאין זלנדו בארץ. פתרון מושלם. תזמין 3-4 מעילים שאתה רוצה במחיר מתאים. תמדוד. אהבת משהו, תשמור. לא אהבת, תחזיר. משלוח חזרה חינם וכל הכסף בחזרה בחשבון הבנק תוך כמה ימים. ככה אני קונה בגדים ונעליים כבר 5 שנים פה בפולין.

ואתה צריך ללכת למיון באמצע הלילה - עברתי. הצוות הצעיר דובר אנגלית. בטח בעיר הגדולה. הרבה יותר רגוע ממיון בישראל. לקבוע תור לרופא שיניים - או באנגלית או באינטרנט. עובד נהדר. במקרה שלי זה גם שליש מחיר מישראל בטכנולוגיות הכי מתקדמות שיש. מכל אירופה באים לפה לטיפולי שיניים מקיפים בגלל המחיר. גם לניתוחים פלסטיים והגדלות חזה. ממש תעשיה… ללכת למשרד הרישוי לנסות להמיר את הרישיון הישראלי למקומי - הכל מפורט באינטרנט עד המילימטר, כולל הדברים היחודיים לרישיון הישראלי כמו לעבור דרך השגרירות הישראלית כי משרד הרישוי בישראל דפרים שלא יודעים אנגלית (או שזה לא בהסכם הקיבוצי שלהם לדעת אנגלית, אחד מהשניים) לברר קווי אוטובוס באמצע הלילה - גוגל מאפס. ========== ושלא נדבר על גוגל טרנסלייט ותרגום אוטומטי של אתרים - מה שמאפשר עבודה יעילה מול אתרי הממשל הדיגיטלי המקומי. אני מסכים שעד שנות ה-00 היה יותר קשה. אבל בימינו, שלכל אחד יש טלפון עם מצלמה, אינטרנט וטרנסלייט מובנה?

@סולל הדרך - רציתי לענות לך תגובה ארוכה ומפורטת, אבל אחרי שקראתי את ההודעות שלך שוב אני מבין שזה לא באמת ישנה הרבה. התחושה שלי זה של שיח עם חוזר בתשובה. אז אני רק אברך אותך ואשמח בשמחתך על החזרה לישראל 🙂

אחרי כמה שנים פה הטמפרטורה רוב הזמן בחורף נעה בין +5 ל 5-. בערב יכול להיות יותר קר. מאוד ממליץ על מעילים של חברת וולנשטיין wellensteyn - גם מחממים כשצריך וגם מחזיקים מעמד מעולה. 4 חורפים בלבוש יום-יומי ונראה כמו חדש. גם נורט פייס וקולומביה שהמליצו עליהם פה. לא ממליץ על מעיל סקי בטיולי עיר. מעיל סקי נועד לפעילות אקטיבית, אז הוא מסתמך לא מעט על זה שאתה מבצע פעילות גופנית והגוף מתחמם. אם לא, הוא פחות יעיל ממעיל רגיל. אותו הסיפור עם ביגוד טרמי לספורט בשביל זה - פחות יעיל מגטקס אמיתי.

זה בידיוק ההבדל בהשקפה. מבחינתי, לכל הדברים שאמרת למעלה אין שום משמעות. אז לא יהיה להם בני זוג יהודים - אוקיי, ו?

בידיוק. @raiden תקרא את ההודעה שלי כמה עמודים לפני. אם בן/בת הזוג לא בעניין - וותר. טוב לא יצא מזה. הבעיה מתחילה ברגע שהבית הופך לתאוקרטיה דתית-משיחית. אבל בשביל זה יש את השרשור הפוליטי.

בידיוק. זאת הדרך הכי פשוטה והכי נכונה אם אין דרכון זר. בין אם זה המעסיק הנוכחי ובין אם זה מעסיק חדש שיקח אותך לעבודה ישירות במדינה החדשה.

מתי אשתך מסיימת את התואר? הכי טוב זה למצוא מעסיק בחברה באחת המדינות האלה שיכול לעשות לך את הרילוקיישן.

אין טיסות זולות לישראל מאינדהובן?

דרך אגב - הכי חשוב - בן/בת הזוג. כל הרילוקיישנים שאני מכיר שהצליחו היו כאלה בהם שני בני הזוג באותו הראש מבחינת המעבר. אם אחד מהם לא מעוניין - עדיף לוותר. המעבר יוביל לכעס, תסכול, חזרה מהירה לישראל ואפילו פירוק הזוגיות. מניסיון של הרבה רילוקייטרים.

מה זה להתעסק בתחום הנדל״ן? זה יותר מידי גנרי. דווקא בתחום הרכב יש פה כל מיני חברות - החל ממפעלי יצור רכבים ועד חברות שמספקות שירותי תוכנה או אינטגרציה. תבדוק למשל את Aptiv.

בידיוק - בכלל עם הלואו קוסט אנשים באים אלינו לסופש בעלות של פחות מ-100 דולר הלוך חזור. זה פינאטס. תוסיף לזה שהיה בחדר האורחים שלנו ויצאת בזול יותר מסוף שבוע רגיל בישראל...

אז מבחינת תעסוקה האפשרויות שלך דומות לישראל (מינוס השפה כנראה). מה היית רוצה לעשות בישראל?

ומסכים לחלוטין לגבי המרחק. הייתרון בלהיות קרוב (3 שעות טיסה) זה שאפשר לקפוץ לסופ"ש לישראל, או שהמשפחה יכולה להגיע אליך. אם צריך עולים על מטוס וטסים. אצלנו המשפחה מכל צד מגיעה 3-4 פעמים בשנה לפחות. גם חברים קופצים לבקר לסופ"ש ארוך. נסיעה לארה"ב או אוסטרליה זה תיק - לא משנה איך תסתכל על זה. וזה בהחלט היה אחד השיקולים לעבור למקום קרוב יחסית באירופה ולא לקנדה לדוגמא.

בתור מהגר (לא אקספאט - שונא את המילה הזאת - סתם המצאה של מהגרים לבנים להבדיל את עצמם מאחרים) בפולין כבר 5 שנים, יש יתרונות וחסרונות. כמו בכל דבר. עלות המחיה הרבה יותר זולה מישראל (אפילו עם האינפלציה בשנה האחרונה), שוק עבודה בהייטק מתפתח מאוד ואפשר למצוא משכורות לא רעות בכלל, במיוחד אם עובדים בחברות בינלאומיות. השכר לא יהיה כמו בישראל, אבל גם עלות המחיה נמוכה הרבה יותר. בתי ספר פרטיים - לא יקרים. קנייה\השכרה של דירה - לא יקר. רכבים - כנ"ל. יש קהילה ישראלית צומחת, במיוחד בוורשה וקרקוב - אם זה משהו שמעניין אתכם. הכרתי לא מעט חבר'ה ישראלים שעברו לפה בשנה האחרונה - רובם מאוד מרוצים. שפה זה כמובן חסרון. פולנית היא שפה לא קלה בכלל. אבל הרבה יודעים אנגלית וכל דבר בירוקרטי - ממסמכי הגירה דרך חשבונות מס ועד רישום רכב אפשר לעשות בעזרת סוכנים שמתמחים בזה תמורת כמה זוזים. מבחינת הגירה - פולין קיבלה הכי הרבה מהגרים באיחוד האירופאי בשנים האחרונות (עוד לפני המלחמה באוקראינה).