garicho

שלום לכולם, הרצועה בת החמש שלי עדיין באיכות טובה, אבל היא מעט קצרה ואני רוצה אחת ארוכה יותר. בדקתי בZenith ורצועה מקורית תעלה 500+ יורו. האם למישהו יש אתר טוב שאפשר לקנות בו רצועות לשעון במחיר סביר (סביב 100-200 יורו מקסימום)?

יש לך רמת ציפיות נמוכה מאוד מאלה שאמורים להבטיח את חייך בנוחות ובבטחון בישראל. תן לי לצטט דברים שאמר פעם אחד, ב. נתניהו בעדותו בוועדת וינוגרד לבדיקת מלחמת לבנון השניה (אישית אני לא מסכים באופן מלא עם הגישה שלו, נראית לי מרחיבה מידי, אבל זאת ההשקפה שלי): “האחריות של הקברניט היא של ראש הממשלה… ההחלטות המרכזיות על שינוי המדיניות באו ממני כראש הממשלה, כי ראיתי את אחריותי להיות גורם פעיל ולא סביל, מנחה מדיניות… תפקידו של שר הביטחון הוא משני. תפקידה של מערכת הביטחון הוא משני. לפי דעתי, האחריות על ביטחון מדינת ישראל היא של הקברניט המופקד, ראש הממשלה. אתה נבחר על מנת לדאוג לביטחון של המדינה, ואתה צריך להיות פעיל בהנחיית התפישות בין המלחמות וגם תוך כדי המלחמות… כפי שאני ראיתי את תפקידי, ראש הממשלה הוא זה שצריך לעבד את האסטרטגיה הכוללת. זה לא דבר של פקידות או אחרים. האחריות לביטחון המדינה, לביטחון הלאומי שלנו, היא בידיים של ראש הממשלה. אתה מקבל את הפיקדון. הפיקדון הוא המדינה, ורווחתה, אבל בסופו של דבר, לפני כל דבר אחר, ביטחונה… יש שתי גישות שמקובלות בעניין הזה, ואני שולל אחת מהן לחלוטין. האחת אומרת שראש הממשלה, הדרג המדיני, ממנה, תפקידו למנות מפקדים, נקווה שהם מפקדים טובים, ובזמן מלחמה או הכנות למלחמה הוא נותן להם לעשות את שלהם. תפקידו רק למנות אותם. הגישה השנייה אומרת שתפקידו לא רק למנות אותם, אלא גם להנחות אותם בדברים המרכזיים. גם אם הוא שואב מהם או מכתיב להם, הוא בסופו של דבר צריך להחליט ולהנחות. אני דגלתי בשיטה הזאת ואני דוגל בה גם היום. אתה לא יכול למנות מישהו לראש הממשלה במדינת ישראל, בלי שתהיה לו יכולת לעצב תפישה מדינית ביטחונית, כי אז המערכות שולטות ולא שולטים במערכות. אני כקברניט רוצה לשמור לי את הזכות למנות את ראשי המערכות. אתה חייב להיות גורם אקטיבי. האם יש לך אג’נדה? אתה חייב לבוא עם אג’נדה. בשביל מה אתה שם? אתה מנהיג ולא מונהג”.

אה, אז לא כיוונת את הקלאץ׳. זה כל המהות במברגה הזאת.

https://www.mekomit.co.il/כך-גירשנו-את-להבה-מתל-אביב/

לא אמרתי שאתה דמנטי או לוקה בהזיות. אמרתי שאין סיכוי שהוא אמר את זה, כי זה לא מסתדר לי עם האופן שבו הוא מתבטא בדרך כלל. תודה שמצאת את הקטע. בהחלט מביך והייתי מצפה מפרשן ושדרן ברמה שלו להתבטא בצורה טובה יותר. אני תמיד ידעתי שסגל נמצא מימין המפה הפוליטית, אבל לצערי הנחתי שיש הוגנות בסיסית בפרשנות שלו. לצערי זה נראה שהוא תמונת מראה של האחים והאחיות שלו משמאל שיושבים לידו באולפן. My side, right or wrong. זה עצוב שזה כך. (ובאמת תודה שמצאת את הקטע, מעריך את זה מאוד. לא היית צריך) אנטיפה מכיר? אפילו בארץ הם הלכו להפגנות של להב״ה וכאלה ללכת מכות.

אז כנראה שמעת לא נכון או הבנת לא נכון, כי אין סיכוי שהוא אמר את מה שאתה כתבת. אז כנראה טעית פה. יש להם אנשים בפנים שמשרתים אותם גם. לשני הצדדים הקיצוניים של המפה הפוליטית הישראלית יש מספיק משתפ״ים.

יש לך קישור לזה?

משתמש בwindscribe. בגדול בעולם הזה יש 2-3 חברות ענק עם מיליון שמות שונים וכמה שחקנים קטנים יותר. מהניסיון שלי windscribe מעולים. כבר שנה + איתם. לפני כן היה לי NordVPN והוא היה משמעותית פחות טוב.

כי אתה מסתכל על זה לא נכון. הבעיה זה לא שכלי העבודה תופסים שטח גדול מהבית, אלא שהבית לא מספיק גדול בשביל כלי העבודה. הגיע הזמן למצוא בית גדול יותר 😉

אני למדתי מזמן שכלי עבודה טובים תורמים לשלום בית. אם יש כלים טובים כיף לעשות עבודות בבית, ואז אשתך לא רבה איתך שהבטחת לסדר את זה ולתלות את זה כבר לפני חצי שנה. Win-Win.

עד לרייצ׳ל ריילי. יהודיה גאה. חכמה ופעילה במאבק בהכחשת שואה ואנטישמיות. ❤️❤️

נו, והשתנה משהו? כלום.

בידיוק. מעבר של בודדים - אין בעיה. העברה או עידוד העברה של אוכלוסיה - לא מקובל ביחסים הבינלאומיים מאז שנות ה-50. ואותם בודדים שיצאו לא באמת משנים כלום ושום דבר. וגם אם יצאו 100-200 אלף לא ישתנה כלום.

גם לי יש אותה. בשביל שימוש בייתי להברגות וכאלה. מעולה. רק אל תצפה ממנה ליותר ממה שהיא. לעבודות קדיחה ובטון זה לא זה.

יצאה העונה השלישית של Clarkson farm. מומלץ!

כן. או בתרגום לעברית פרגים אדומים.

זה עדיין ככה לנסיעות מזדמנות. פנסיונרים (מעל 60) וילדים משלמים חצי מהמחיר הזה. חופשי חודשי לתושבי העיר עולה 140 ש״ח בערך.

מה בידיוק חסר? מספר האוטובוסים בכל תחנה מופיע מתחת לגג של כל תחנה. לא ניתן להתבלבל. זה נטו תוצאה של תכנון לא יצירתי. אשמח אם בהזדמנות תעלה תמונה של המקום ומסלול האוטובוסים. מעניין.

כל היופי בפודקאסטים ארוכים זה האורך שלהם. הייתי נהנה הרבה פחות מ Hardcore History או Fall of Civilizations אם הם היו מהירים יותר. מתייחס לזה כאל slow food..

אני פרסמתי את הפוסט בפורום הכללי, אבל לשיקול המנהלים אם הם מעדיפים להעביר אותו לאוף טופיק. כמו שחלקכם יודעים, אני חי בפולין בשנים האחרונות. בשנים הראשונית אחרי שעברנו לפה לא היה לנו רכב כלל. לפני כמה שנים עברנו דירה למקום מרוחק יותר ממרכז העיר ועם ילדים וחופשות החלטנו לקנות רכב. עדיין, השימוש ברכב הוא בד״כ לנסיעות ארוכות יותר וסופי שבוע (או לביקור באיקאה), בשאר הזמן אנחנו משתמשים בתחבורה הציבורית. הדירה שלנו נמצאת במרחק של שבע דקות הליכה ממסוף התחבורה הציבורית שעליו אני רוצה לדבר. היעילות של השימוש בו, המהירות בה ניתן לנוע ממקום למקום בעיר ללא מחשבה יתרה עקב התדירויות וקלות ההחלפה בין הקווים הן הסיבות העיקריות לשימוש המאסיבי שלנו. במילה אחת - נוח. מעט היסטוריה - אחרי מלחמת העולם השניה פולין הייתה מדינה סוציאליסטית תחת השפעה סובייטית עד שנת 1989 והבחירות החופשיות הראשונות במדינה. עם כל הרע שזה הביא איתו היו גם אספקטים חיוביים, במיוחד בכל מה שנוגע לתכנון ערים ושילוב תחבורה ציבורית. בעולם הסוציאליסטי תחבורה ציבורית הייתה פעמים רבות דגל להתגאות בו - ויעידו על כך המטרו במוסקבה ובסט פטרבורג - לכן הייתה השקעה לא מעטה בשיפור המצב הקיים והרחבה של השירות לכל שכונות העיר. גם האתוס הסוציאליסטי שהדגיש את החברה על פני האינדיבידואל תרם לכך. לבסוף, להבדיל מארה״ב ומדינות מסוימות באירופה המערבית - פשוט לא היה כסף לתכנן מחדש את הערים בשביל המכונית, ושכונות חדשות שנבנו תוכננו בבסיסן להתבסס על תחבורה ציבורית ולא על הרכב הפרטי שנחשב למשני. לכן הבסיס היה קיים. וזה היה בסיס טוב. אחרי כמה שנים קשות בתחילת שנות ה-90 והמעבר לכלכלת שוק, פולין התייצבה והתחילה להתרומם בקצב מרשים. ההצטרפות לאיחוד האירופי ב-2004 תרמה עוד יותר. בדומה לישראל, משבר 2008 פגע הרבה פחות במדינה והמדינה נהנית משגשוג. אפילו המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, על גבול פולין, פגעה רק במידה מועטה. מי שרוצה לקרוא על כך עוד מוזמן לראות כאן כמה נתונים מעניינם: https://ec.europa.eu/economy_finance/graphs/2014-10-06_poland_success_story_en.htm אך המטרה של הפוסט הזה היא לא לדון בהצלחה הכלכלית של פולין, אלא במסוף תחבורה אחד ספציפי, אז אנסה לחזור לנושא. המזל של המדינה היה שכשכבר היה למדינה כסף להשקיע בתשתיות, המחשבה התכנונית התרחקה מפלא הרכב הפרטי - מחשבה ששלטה בשנות ה-50 וה-60 - לעירוב שימושים וחשיבות התחבורה הציבורית. עדיין בנו פה כבשים מהירים (לא היה פה כביש מהיר אחד לפני 40 שנה, רק שאריות אוטובאן שנבנו על ידי הגרמנים לפני מלחמת העולם השנייה ושפולין קיבלה בחלוקה אחרי המלחמה). בשנת 2000 היה רק 500 ק״מ של כבישים מהירים במדינה (מדינה שהיא פי 15 גדולה יותר בשטחה מישראל) ואילו עתה המספר עומד על 5000 ק״מ - גידול של פי 10 על פני 25 שנה. אבל גם התחבורה הציבורית קיבלה התייחסות נרחבת. המסוף שאני הולך לדבר עליו נבנה ונפתח ב-2013, יחד עם הארכת קו הטראם לשכונה. מדובר במסוף בצורת לולאה סופית לטראם, ויש בו תחנת הורדה ועליה מהטראם, רציף הורדה מאוטובוסים ורציפי עליה לאוטובוסים. המסוף נמצא צמוד לאחד הדרכים שמובילות למרכז העיר, ויש בו גם תחנת P+R לכ-200 מכוניות. צמוד למסוף יש פארק תעשיות הייטק ומשרדים מצד אחד, ושכונת מגורים מצד שני. המיקום מעולה. מצרף 2 תמונות אוויר של המסוף להתרשמות כללית. כהולך רגל מגיעים אל המסוף מכמה צדדים שונים, אך רוב האנשים מגיעים מהצומת. מכיוון שזה האזור ממנו מגיעים רוב האנשים, כאן גם נמצאת תחנת העליה על הטראמים למרכז העיר. המטרה היא מרחק מינימאלי מהצומת עד העליה לטראם. היופי הוא שתחנת ההורדה מהאוטובוסים נבנתה צמוד לתחנת העליה לטראם (תמונה). כל מה שנוסע צריך לעשות זה לרדת מהאוטובוס, ללכת 2 מטר ולעלות על הטראם. מעבר יותר חלק מזה לא ראיתי בהרבה מקומות. תחנת הירידה מהטראם נמצאת בצד השני של המסוף (תמונה), וצמוד אליה נמצאים רציפי העליה לאוטובוסים השונים. האוטובוסים משמשים שירות חשוב את כל הישובים והשכונות המרוחקות בטבעת של כ-10-15 ק״מ מהתחנה. יש בתחנה גם מבנה קטן עם חדר המתנה ושירות לנוסעים, משרדים, שירותים וכמובן מתקן לאופניים ומתקן לתיקון עצמי של אופניים (תמונה). המתקן מעולה וכולל כל מה שצריך כדי לטפל בזוג אופניים. כמובן שיש גם שבילי אופניים נפרדים בכל מרחב התחנה, ושביל שמוביל למרכז העיר מצד אחד ולשכונות מסביב מצד שני. המטרה של המעבר החלק משרתת הן את הנוסעים והן את חברת התחבורה הציבורית. מבחינת הנוסעים הנסיעה בטראם חלקה יותר, מהירה יותר, מופרדת מהתנועה הכללית. מבחינת החברה העובדה שלא צריך לשלוח אוטובוסים רבים לתוך העיר מאפשרת סבבים מהירים יותר למכונות, פחות נהגים ושירות מדויק יותר. לא מדובר במסוף גדול, אך כמות הנוסעים לא קטנה. המסוף משרת 4 קווי טראם, בתדירות משולבת של כ-2/3 דקות בימי השבוע. וכ-20 קווי אוטובוס שמסיימים את נסיעתם במסוף. השימוש כל כך חלק, כל כך נח, שאפילו לא עולה השאלה אם לקחת רכב או טראם כשנוסעים לעיר. אבל בבסיס, כל התכנון נעשה מנקודת המבט של הולך הרגל/נוסע התחבורה ציבורית. וזה החלק החשוב ביותר. הלואי והעקרון יאומץ בצורה מלאה גם כשמתכננים בישראל.

ברור שספרד זה לא אירופה. זה ידוע עוד משנות ה-90

ממש לא מסכים איתך. פולין, צ׳כיה, סלובקיה, סלובניה, קרואטיה - בכל אחת מהמדינות האלה אפשר לעשות חופשות מדהימות. תבוא לבקר בפולין, צ׳כיה וסלובקיה ואחרי זה תחשוב שוב על מה שכתבת פה.

השאלה היא מה רמת הנגישות הנדרשת. קביים? כסא גלגלים? כלל האצבע באירופה הוא ככל שאתה זז מזרחית או אחורה (בזמן) הנגישות יורדת. מבחינת שבוע בטן גב - קרואטיה. או אחד האיים ביוון.

לא מכיר?

מכיר גם לא מעט סובייטים שהיו מצביעים לזבל הזה בבחירות קודמות. בשבילם הוא היה מיני-פוטין, אז הסתפקו בו. לא יודע מה איתם אחרי ה-7 באוקטובר. לפחות כל המשפחה המורחבת שלי בארץ התפכחה (והם היו יהודים-סובייטיים גאים). לא רואה סיבה לרדת למוצא. זה סתם מעכיר את הבעיה ולא תורם לפתרון..