הספגטי המעופף

מצטרף להמלצות על בני ל., מקצוען וסבלני גם להיפוכונדרים טרחניים כמוני. אבל בניגוד להבטחות בפורום לא זכיתי אפילו לקללה אחת

וואו, אתם מביאים מזל רע עם הגישה הזאת.... היום לראשונה מזה שנים כנהג שאוסף/טרמפיסט בעצמי עצרתי לטרמפיסטית שניסתה לעבוד עלי, למזלי כבר הכרתי את הסיפור והתיאור שלה מחברים והיא נשארה עם הסיפור הלא אמין בתחנה ("אני בדרך מבית חולים לב"ש ונגמר לי הכסף" - כן, כל שבוע ואת תופסת טרמפים בתחנה בכיוון ההפוך). אני משוכנע שאם לא הייתי נתקל בשרשור זה לא היה קורה אבל אחרי סיפור דומה שהוזכר למעלה, של חבר שאסף מישהי שהחליטה לאיים עליו בתלונה למשטרה אם לא יקח אותה הביתה, אני לא עוצר לבחורה שעוצרת לבד טרמפים (כן, הכו בהערות ) למעט באיזור מגוריי שבו זה פחות רלוונטי. בתור נהג אני משתדל לעצור לטרמפיסטים שעומדים במקום נורמלי (לא, אם תדפוק על החלון ברמזור זה לא יעזור) ונראים שפויים. מחרדים התחלתי להמנע אחרי שבכמה פעמים החליטו לנסות להחזיר אותי בתשובה עד שהיה אחד שנאלץ לחזור לתחנה. אני חושב שזכותו של כל אחד להחליט אם בא לו לעצור או לא, מי שעוצר טרמפים צריך לבוא בגישה שהוא מבקש טובה ואף אחד לא חייב לו כלום, אבל עדיין תחשבו שוב לעצור שאתם רואים מישהו, אולי תרגישו עם זה טוב.

רשימה של חנויות והמלצות אישיות (בתגובות)

מיקום התאונה הוא בעיקול שאחרי הפיצול בין 4 ל20 שבו יש "שחרור לחץ" של התנועה, אם אני לא טועה (כי נסעתי רק פעם אחת בשבועיים האחרונים שם ולא שמתי לב) יש גדר ירוקה שמסתירה את הכביש שמתחת לגשר ובדר"כ גם יש רכבים גדולים שמסתירים את הראות קדימה. זה קטע שמאוד מפתה להגביר בו את המהירות מכיוון שמדובר כבר לקראת סוף קטע העבודות ולכאורה בכביש מהיר אמיתי וכמות הרכבים יורדת משמעותית אחרי הירידה מהמחלף. ההגבלה שם היא עדיין 70.

נותן קליק קטן למראה והסינוור נהיה פחות משמעותי, חוץ מזה שבדרך כלל אלו שמסנוורים כמו מטורפים הם אלו שעושים את זה שהנתיב הימני תפוס וגם כך ברגע שיהיה אפשר לעבור אליו יחתכו אותך מימין גם אם אתה עם וינקר ובאמצע סטייה לנתיב ימין.

אני לא מכיר את המוצרים שהבאת, אבל יש חפירות רבות בעניינים האלו בפורומי האודיו המקצועיים עם ידע בשפע בעברית ואם אתה שולט טוב באנגלית - פנה לך כמה שנים לקריאה. לא ממליץ על רכישה בבאג אלא בחנות ייעודית שיכולה לספק שירות ומוצרים נלווים - יש כמה חנויות אולד-סקול שמתמחות בעניינים הללו בתל אביב. אני לא כל כך מתקדם ומשתמש בפטיפון בסיסי ביותר משנות ה70' עם המערכת המקורית שלו (רק החלפתי ראש). הטקס של התקליטים נותן אווירה מיוחדת למוזיקה - במקום ללחוץ על כפתור אתה ממש "נותן כבוד" לאלבום, מנקה את התקליט. מבחינת איכות זה דיון שלא ייגמר אף פעם, הסאונד באופן די צפוי טיפה שונה.

מכונית לכיף, חשבתי שהמכונית בשבילך היא לכיף. אני מכיר טוב את הסיטואציה שאתה מדבר עליה, במיוחד איכשהוא בדרך הביתה באמצע הלילה שאתה מת לישון ויש רכב איטי לפניך. בהתחלה הייתי ממש כמו הסיפור השלם שכתבת כאן אבל אז מצאתי שתי פתרונות נהדרים: 1. לעצור ל2-3 דקות (בדר"כ לא צריך יותר מזה) ולהמשיך לנסוע, פסיכולוגית אתה לא רואה אותו לפנייך ואתה נוסע בשקט שלך. לא עובד בקטעים ארוכים במיוחד לצערנו. 2. מגדיל את המרחק מהרכב ומגביר את הרדיו - ניצול זמן אידיאלי. לעיתים יוצא לי לנהוג במהירות איטית יחסית (אבל תמיד במהירות שיוט קבועה כמובן) עקב נהיגה ברכב ישן/עמוס/טרקטור/משאית ודווקא זו הנסיעה הכי רגועה שיש, אם יש לי אפשרות אני מקל על עקיפה לרכבים שמאחורי וכמו שהוזכר מזהה את הזגזגן שמגיע במהירות לא סבירה לתנאים ויעקוף על פס לבן גם אם המשאית תבוא מולו - לפעמים גם אני צריך להיזכר שהאינטרס שלי הוא שגם הדביל הנ"ל יעבור בבטחה ולא יוריד אף אחד אתו מהכביש.

הכביש אכן מסוכן וסביר להניח שעם שוליים הסיכויים לתאונה הזו היו פוחתים. למיטב זכרוני במרחק קצרצר קדימה ממיקום המשאית יש מפרץ עצירה ולאחריו מגיע מחלף שבו יש שוליים מ-א-ו-ד רחבים שהיה עדיף לעמוד בהם אחרי תאונה קלה כדי להחליף פרטים, בטח למי שמכיר את המיקום הכל כך מסוכן שבו עמדו הרכבים - מדובר בסוף של עיקול מוסתר בכביש ללא שוליים שהמהירות הממוצעת בו די גבוהה ונהגים שפורקים את הלחץ בדיוק במחלף שהתנועה משתחררת. היה פה שיקול מוטעה של שני הנהגים מהתאונה הקלה שהוביל לתאונה הקשה יותר, זאת כמובן מבלי לגרוע למעט מהשיפוץ הכושל והמסוכן הזה וחוסר העירנות של נהג הברלינגו. יכול להיות מעניין אם מישהו יתבע את הקבלן/מנהל הפרוייקט על נזק לנפש או רכוש בעקבות רשלנות.

אל תדאג, אני בטוח שהוא קודם מניע ורק אז מדליק את האורות - המצבר של הרכב נשאר בריא וטעון. גם אני במדליקים, וכן - אני יודע שמישהו פה כבר הוכיח שזה מוסיף אחוז זניח עד אפסי לצריכת הדלק ומוכן לשלם את זה בכיף.

התמונה תמיד הרבה יותר מורכבת, אבל אני מכיר אישית (אולי לצערי) יהודים ששמחים עד מאוד על תאונות כאלה וגם תומכים בגירוש ערבים משכונות יהודיות וכו'. מקרה מעניין שהיה בשנים האחרונות למי שזוכר היה אוטובוס מלא ילדים שעשה תאונה בכביש 6, בהתחלה כל הערוצים פרצו עם מבזק מיוחד ממקום האירוע וכותרות מבהילות שהלכו ודעכו מהר מהרגיל ברגע שגילו שהאוטובוס הסיע ילדים ערבים כי אם זה נכון או לא - העורכים בתקשורת חושבים שבתפיסה של הקהל היהודי ילדים יהודים בתאונה זה טרגדיה וערבים זו סטטיסטיקה או גורל "תרבותי" שלהם. אני לא מתיימר להכחיש שרמת התחזוקה היא פעמים רבות נמוכה יותר ושגם ההתנהגות בכביש היא למופת אבל הפתרון הוא לא בלהגיד "הערבים הם XYZ" ולשמוח שלא נפגעו יהודים אלא רק ערבים, שזה בכלל לא מובן לי. נרצה או לא נרצה, אנחנו חיים יחד, באותה המדינה ונוסעים באותם הכבישים ונפגעים באותן התאונות. האכיפה צריכה להיות יעילה וקשה כלפי נגרר מורד מהכביש כמו גם כלפי הגאונים שמגיעים מדי פעם לפורום המשפטי עם סיפורים שגורמים לך להגיד תודה שלא עלית על הכביש איתם באותו היום, בלי קשר למוצאם - אידיוטים יש בכל מקום, והרבה.

הקדימו אותי- אפשר למחוק

למרות שאני מודה שאני סקרן לכמה יצירתיות הוא יגיע סטייל עריכה: אבל מה שהכי מטריד כאן, שכנראה לא מדובר בטרול אינטרנטי טהור, הוא באמת מתכוון לזה.

ממש כיף לשמוע! תהנה! תזכור שככל שעובר הזמן הלימון נהיה רך יותר וגם הטעם מתחזק, הבעיה היא להתאפק...

אני מת לדעת מה תהיה התגובה בהמשך אחרי שהיא תעשה עליך בדיקת רקע בעזרת גוגל... תקווה שהיא לא יודעת לקרוא הפוך

השאלה היא למה הכוונה במזעזע? מר מדי? מלוח? חסר טעם? קשה ללעיסה? רך מדי? בקטע הזה גיליתי שזה ממש טעם אישי, בפעם השנייה שעשיתי יצא נגלה שאני אישית בקושי הצלחתי להעביר ממנה ביס אבל חבר טוב שהגיע לבקר כל כך אהב את זה שחיסל חצי צנצנת על המקום. אם יוצא גרוע תנסה להבין מה אתה לא אוהב כדי שתוכל לשפר, תכל'ס זה משהו די פשוט שאין הרבה מקום לפספס בו. מחכה לרשמים שלך מעוד שבוע-שבועיים שתנסה את הטעימה הראשונה

חיפוש קצר על לימון כבוש יפנה אותך להמוני מתכונים טובים, 99 אחוז מהם מצויינים, פשוט קשה לפספס. יש המון חילוקי דעות על מה לעשות אבל כמה דברים שלמדתי על בשרי ורוב האנשים מסכימים עליהם: * חשוב מאוד להוציא את הגרעינים החוצה אחרת זה יהיה מר בצורה מטורפת. * לשים את פלחי הלימון במלח ליממה, יש כאלה ששמים במסננת וכאלה שבצנצנת עצמה ואח"כ שופכים את מה שיצא - אבל התהליך חשוב כדי להוציא את המרירות. * לשטוף טוב את קליפות הלימון לפני החיתוך. * לא לשים אותם במים אלא במיץ לימון/שמן. * בכל מקרה לכסות בסוף בקצת שמן כדי לאטום. * הגיינה ברמת פרנקוס - לעקר את הצנצנת, להשתדל לגעת כמה שפחות בלימונים, שהכלים והידיים יהיו נקיים ולהוציא לימונים אך ורק עם מזלג נקי שנוגע רק בלימון. בין המתכונים תמצא שלל הבדלים וגישות שונות, תנסה כמה פעמים עד שתמצא מה שמתאים לך. השיטה שלי: 1. לשטוף היטב את הלימונים. 2. חותך לימונים בינוניים לרצועות - לא דק בטירוף וגם לא עבה שיהיה כיף לאכול - אבל ממש כל אחד לפי טעמו. 3. להוציא את הגרעינים. 4. לטבול אותם במלח (ואפשר להוסיף גם קצת תבלינים כבר עכשיו) ולנער/לחבוט אותם קצת. 5. דוחס בצנצנת מעוקרת ליממה, יש כאלה שעושים במסננת. 6. אחרי יממה הלימונים כבר שוחים במיץ אני מרוקן את המיץ מהצנצנת, יש כאלו שמשאירים. 7. מכניס לצנצנת מיץ לימונים ותבלינים לפי מה שבא לי לנסות באותה הפעם וחותם הכל בשכבת שמן זית. (המהדרין יכולים לשים יותר שמן ופחות מיץ, הקמצנים שישימו מים וייחנקו) 8. משאיר כמה ימים (בהתאם לעונה, חשוב שיהיה קריר) בחוץ, מדי פעם הופך/מנער שיגיע לכל מקום. 9. להכניס למקרר (שוב, תלוי בעונה) ולזכור כל פעם להכניס רק מזלג נקי, ככל שעובר הזמן יהיה רך וטעים יותר. 10. לדחוף לימון כבוש לכל דבר שאתה אוכל, זה כבר יקרה לבד. יש המון שיטות, אני לפעמים מגוון ומנסה להחליף את הצורה אבל בתכל'ס זה פחות או יותר אותו רעיון.

ההתנסות היחידה שלי עם מקציף חשמלי הייתה עם הone touch של אספרסו קלאב, שני מכשירים זהים בשני בתים שונים. זה נחמד בהתחלה אבל אחרי כמה זמן הוא מתחיל לעשות בעיות ובשלב מסויים הוא מתקלקל ונהיה לא יעיל. בקיצור - לא לגעת ב*** הזה. עברתי לטוטוקרמה ידני של ביאלטי ומאז נהנה מכל רגע.

אני נמצא הרבה בב"ש, גולן עובד יופי.

מחזיק אקסנט 97' מעל שנה. יצאתי בעודף יפה מתקציב של 10 לקנייה+יישור קו + ביטוחים מהנסיון של הרכב הספציפי שלי הוא אמין מאוד למרות הגיל והקילומטראז' גבוה, שותה 1:15 (גיר ידני) ועושה בסה"כ את העבודה בצורה יפה בלי הפתעות לא נעימות עד כה. עם ידיים טובות אפשר לעשות הרבה מהטיפולים לבד ומבחינת נוחות אני מסתדר יפה גם בנסיעות ארוכות למרות הביקורות הקוטלות בפורום. החיסרון העיקרי מבחינתי והסיבה שאולי היום הייתי בוחר משהו אחר הוא הבטיחות, הרכב לא בטיחותי בעליל עם כרית אוויר אחת (שסיכוי טוב שכבר לא עובדת) וללא ABS. חסרונות נוספים הם הפלסטיקה שנוטה בגילה המתקדם להיסדק ולהישבר ותקלות שעלולות לצוץ עקב גיל מתקדם. מסכים עם הקודמים לי שבתקציב שלך אפשר לקנות אקסנט אז מהדגמים של 2000 ומעלה, לגבי שאר הדגמים לא אכתוב משום שלא החזקתי בבעלותי כאלו וממליץ לך לנסות להשיג חוות דעת רק ממי שהחזיק בבעלותו את הדגם בו אתה מתעניין.

מילא לפרסם בצורה הכי גרועה שאפשר, למה לא לעשות את זה על אחד מעשרות השרשורים מהחודש האחרון? למרות שאני בטוח שמאז הרכב צריך שוב חומרי ניקוי...

עשיתי את זה בזמנו (לפני כמה שנים) עם tag&rename, אמנם לא אוטומטי לחלוטין (אם קיימת תוכנה כזאת בכלל) אבל מקצר את עבודת הנמלים במקצת ברגע שאתה לומד איך משחקים עם הנוסחאות שלה.

אם יש לך חבר טוב בקיבוץ/מושב/יישוב קטן אתה יכול להקפיא רישיונות ושיעשה סיבוב פעם בכמה זמן בתוך היישוב. חוץ מזה מניח שבבן גוריון וסביבתו יש שירותי אחסנה לטווח ארוך עם הטענה/נסיעה. חיפוש קצר בגוגל העלה גם תוצאות כמו זאת ומניח שקצת השקעה תניב עוד כמה. בהצלחה

לynet כל אחד יכול לכתוב כתבה ולשלוח, אם נראה להם הם עורכים את זה קצת ומעלים. הדרישות לא בשמיים אבל תמונות של שדיים וכותרת צעקנית יכולות לעזור. מניח שאחרי כמה פעמים אולי תצליח להשתדרג שם אבל המקצועיות כאמור, לא בשמיים. לשאר האתרים והעיתונים אין ברירה, צריך לעבוד - לשלוח כתבה טובה ומושקעת (בהתאם לגודל הכתבות הנהוג במקום) וקו"ח תוך פנייה והצעה לכתוב כתבות כפרילנסר/כתב/וואטאבר. מניח שחלק מהמקומות ישמחו בחינם, חלק יתנו שכר בזוי אבל קצת מזל ואתה בפנים. שיהיה בהצלחה

יצא לי לעבוד במיון דואר בסניף מקומי לכמה ימים, ישנם מקרים שכתובת היעד לא ברורה עקב פיזיות יתר מצד המובילים ואז מנחשים לאן זה צריך להגיע. דואר מחו"ל של דברים קטנים מאיביי לא תמיד חוזר אם לא הגיעה החבילה ליעדה, יש לי תחושה שיהיו כמה דברים משם במכירה. קשה לי להאמין כי " מוצרי חשמל, מצלמות, צעצועים, שעונים, תכשיטים, ספרי קודש וספרים כלליים, כלי בית ועבודה, קוסמטיקה " הם מקרים של שולח אנונימי. אני אישית שולח בדואר אנונימי רק איומים ברצח, אם אני ממש רוצה להפחיד אז גג עיפרון מחודד. בכל מקרה, למי שמאזור ירושלים זו הזדמנות מצויינת למציאות.

רגע, אז שם כל החבילות שלא הגיעו לי מאיביי? גם לא טורחים לשלוח לך את החבילה וגם מוכרים אותה אחר כך, כל הכבוד.