Benni Haspel

על החלום שלי בנוגע לפלקון 1960, ראה כאן: http://www.5club.org.il/contents.php?id=211

אם לסכם את התגשמות חלום הילדות שלי, פלקון 1960, ניתן לעשות את זה במילה קצרה, עמוקה, "פולנית", ידיששיסטית, אוי.... בחיים לא גרמה לי מכונית אספנות לשברון לב כזה. ממש אהבה נכזבת. מסתבר שההתעללויות שהפלקון 1960 שלי עברה בחייה דומות למה שקורה לכלב שהתעללו בו. גם אחרי שהכלב נאסף למשפחה אוהבת הוא מגיב בתוקפנות על כל נסיון להתקרב אליו. כך גם הפלקון שהיא בעצם אילתור אחד גדול, קומבינה על גבי קומבינה. לכן כל פעם שניסיתי להבליח איתה למפגשים, היא, כמו פרד עקשן נעצרה אחרי פחות מק"מ. מיטב מכונאי הממלכה לא יכלו לה. ואז מתניה הבין שכדי להתיר את סבך הקומבינות, קיצורי הדרך, החלקים הלא מתאימים ולפעמים הלא מזוהים שהושתלו במנוע/גיר/מתלים/ תושבות (נדמה שכל תעשית הרכב האמריקאית רוכבת על האוטו שלי...), צריך קוסם אמיתי. והקוסם הוא מוריס. מוריס מפעיל מוסך קטן "של פעם" בדרום ת"א וכשאתה בא לשם תמיד יש גם מכונית של פעם. מה שמוריס דורש ממך זה רכב וזמן. לא ראיתי שם מכשיר דיאגנוזה וכל מיני מרעין בישין אלקטורוניין. יש לו עיניים, אוזניים וחוש. וכך במשך כמה חודשים מאז שהפלקון התנחלה אצלו הוא פירק את כל התשתית של האוטו: בלמים, בולמים, מיתלים והעיף את השברולט מהפורד... בנתיים נערמו חלקים חדשים ולא תמיד מה שנמצא בחנות בארה"ב ויוצר עבור פלקון 1960 תואם את הקומבינה בצורת גיר אחר... אבל לבסוף משחק הכיסאות המוסיקליים הזה הסתדר. מוריס המסור התעקש על כל פרט. מיקצוען מדהים. אחרי שהרכב עבר את הטסט, וזה אחרי ויכוח עם המכון על הצמיגים שנפתר באמצעות הטבלאות שהבאתי מארה"ב, הגיע היום הגדול ולקחנו את הפלקון לריצה באיילון . היה כייף. אחר כך עשיתי את טיסת הסולו הראשונה שלי בסלמה/צ'לנוב/דרך בגין/יצחק שדה לחברתנו סיגל הספידומטרית. הדרך בפקקים וחום איום לא הזיזה למנוע ולא הזיזה את מחוג החום. ככה הגעתי לסיגל בחיוך רחב והסתיים שלב שבו אני מקווה שהאהבה כבר לא תהיה נכזבת. בקיצור, העקשנות משתלמת והנה כמה תמונות. נפתח בתמונה שצולמה היום אצל סיגל ("אוו ספידומטרים") וזאת שמורת הטבע של מוריס למעלה: משאבת ברקס מרכזית חדשה וכל הצינורות שרצים לאורך הרכב, גם הם חדשים למטה: מנוע מסודר מבריק ונוצץ כאשר אהבתי המיתלים, המוטות, המקלות, החיצים והקשתות (סתאאאם) הוחלפו ציפור שמוטת גלגלים בלמים מעל וחתולים מלמטה... בשלב מסויים המוסטנג קפצה לביקור... מיכל הדלק נוקה וחלקיו הפנימיים הוחלפו בחדשים בולמים אחוריים חדשים

מיצובישי לנסר 1.6 טובה, אמינה, בטוחה (7 כריות!) לא פלצנית אבל עושה את העבודה

אכן קדילק פליטווד 1955 פלוס מינוס שנה אחת

תחשבו על מיצובישי גרנדיס. היא רחבה מספיק ונותר שפע מקום בתא המטען.

לדעתי מיצובישי גרנדיס רחבה מספיק וגם משאירה מקום בתא המטען. גם טויוטה ורסו רחבה ויש לנו במשפחה אחת כזאת אבל אין לי מושג אם המחיר שלה כמשומשת מתאים.

לא פחות משלוש מכוניות "טאקר" נתרמו על ידי היורשים של אספן שהחזיק בהן. המכוניות משופצות עד הבורג האחרון יוצגו במוזיאון של ה AACA (מועדון המכוניות הענתיקות האמריקאי) בהרשי. הפתיחה של התצוגה הכוללת מנועים ואבזרים הקשורים לטאקר תהיה בסתיו, כלומר לקראת האירוע הגדול של הרשי. אז יש למה לצפות. התצלום של אחד הרכבים העולה על המובילית בדרך להרשי מהאתר של Hemmings

ואיך מה שכתבת קשור לנושא הכתבה? מה שאני מבין ממך הוא שמצב השוק לא התאים לשאיפות שלך. זה שהחמישים אלף אתה מוצא רכבים כאלה שלא לטעמך, זה מצב נתון. האם מישהו ניסה לסדר אותך?

אז ההבנה שלך זקוקה לתיקון (בעניין הלנסר כמובן) כי רוב הנסיעות שלי הן בין עירוניות (רעננה - גליל תחתון) ותאמיני לי שבגיל 65 אני מאד מקפיד על נוחות. דווקא בבין עירוני הרכב נח, חסכוני מאד ואמין כמו שרק מיצובישי יכולה להיות. בכל מקרה המזדה שלוש היא בחירה טובה (גם כן מנסיון). בהצלחה וסעי בדרכים טובות!

מה הבעיה בדיוק? (בני, נהג רגוע עם 107000 ק"מ במנוע ה"בעייתי" ואין שום בעיה)

בבני ציון

בעיה שאנחנו נתקלים בה לפעמים. ברשיון כתובה המידה הישנה ואחרי שחלפנו לרדיאלי צריך לשכנע את מכון הרישוי ואלה לא אחידים בהתיחסות. אז יש חוברת ישנה של משרד התחבורה אבל לא כל המידות מופיעות שם. כך מצאתי שאחרי שני טסטים שהפלקון עברה עם צמיגים רדיאלים בג'נט ודיאגונלים ברשיון, העברתי את הרכב טסט במכון אחר ו..אופס.. הבוחן הודיע חגיגית שהצמיגים לא מתאימים. התחילה מלחמת עולם שחברנו בועז דגן נתן סיוע אגפי ואילו אני הבאתי תחמושת בצורת טבלאות מסודרות מחברות צמיגים גדולות בארה"ב. אז אחרי שהבוחן "המיקצועי" החליט שאני חייב להחליף חמישה צמיגים (חדשים! כי הרכב לא נסע הרבה) התברר שדווקא הצמיג שהורכב בזמנו על ידי הצמיגאי של מתניה הוא היחיד שמותר על הרכב. מצחיק אבל כמעט בכל המידות יש "שפיל" ודווקא בצמיג הדיאגונלי המסויים של הפלקון יש מידה רדיאלית אחת ויחידה והיא בדיוק זאת שמתניה וחבריו התקינו. אז יש עתיד לאנושות והנה קישור לשתי טבלאות שהבאתי למכון (והשארתי אותן שם...) ובא לציון גואל. בטבלה הראשונה המידות הדיאגונליות מופיעות בצד ימין. שימו לב ש"6.00" מופיע ברשיון כ 600. http://21st-century-tires.com/tubes/conv_radial.html והנה עוד טבלה ובה המידות הדיאגונליות מופיעות בשתי העמודות השמאליות. http://www.classictire.nl/index2.php?page=ot&lang=EN מי שלא מסתפקים מוזמנים להקיש בגוגל diagonal to radial conversion chart

מוסך אקספרס בפתח תקווה. יש לו פחח טוב ולא יקר. המוסך נמצא ממש ליד התחנה המרכזית צמוד ליינות ביתן. אגב, כמוני כמוך לפני עשרות שנים. הייתי רץ לנקות ולתקן כל פיפס אבל היום כבר לא מתרגש ופעם בשנה אני "אוסף" שריטות כאלה ומתקן אותן במכה אחת וכמובן שאחרי שבועיים צצה לה חדשה...

תהנה!

ברור שזה לא מדע מדוייק אבל ככה לדעתי זה התחיל ונמשך כמסורת. אז אולי היוצא מן הכלל מעיד על הכלל?

לדעתי הסיפור מתחיל בצד של ההגה... פעם היו (ועדיין יש) תחנות דלק "על המדרכה" אז ברור שבמכוניות בהן נוסעים בצד שמאל (עם הגה ימני) כמו בבריטניה או יפן, הפתח יהיה בצד שמאל (הצד של המדרכה) והאגזוז יהיה בצד ימין (הצד של הכביש). לכן מכוניות רבות שבאות מיפן הפתח בצד שמאל בלי קשר להגה...

סתם תוספת מכוון האבא. כשהבנות שלי למדו לנהוג הרגשתי צורך להעיר להן. כמעט ולא עשיתי את זה אבל בסוף, כשראיתי שהצורך גובר פשוט עברתי לשבת במושב האחורי. משם הדברים נראים אחרת והרבה יותר רגוע. כל אחד עם הרגלי הנהיגה שצבר, כמו שמישהו העיר כאן ועובדה שלא היתה תאונה, טפו טפו טפו. מה שכן יוסי, אתה יכול להגיד לאביך שיותר איתו אתה לא נוסע (בטח בספרדית זה נשמע יותר טוב...). חוצמיזה די קשה לשנות אותנו כמו שקשה לשנות אתכם...

דבר אחד לא ברור לי בתגובה שלך. מה עניין לנסר קלאסיק לכאן?

Trans World Airlines

יש משהו בדבריך אבל יש עוד משהו שנקרא בגאז'. שים לב שלגולף ולג'טה (וגם לאוקטביה) שזה למעשה אותו רכב או לפולו ולקורדובה שגם זה אותו רכב. אני יותר רציונלי כשאני קונה רכב עם בגאז' כלומר עוד מטר לפח...

יהודה, אתה מדבר על העולם ונותן דוגמאות מישראל.. הגולף הוא אותו רכב משעמם והמוני שמחזיק את פולקסווגן ממש כמו המליבו ודומותיה שמחזיקות את המפעלים בארה"ב. גם הקורולה בעולם היא רכב המוני אבל אי אפשר לתאר את טויוטה בלעדיה. ובארץ? דווקא קונים יותר רכבים לא גרמניים ואי אפשר לומר על יונדאי I30 שהוא רכב "מעניין". בקיצור, אני מציע לחובבי ודלוקי הטורבו מיניהם שיכבדו קצת אותי ושכמותי כי רק בזכותנו תעשיית הרכב קיימת. כשאני מתיחס לקניית מכונית "מקרר" כמו לקניית מקרר, אני מתיחס לשימושיות, לנחות התפעול, למרחב הפנימי, לגישה הנוחה, למחיר, בקיצור, לתמורה לכסף ואם תרצו למטר/פח. לא סתם המכוניות האפורות והמשעממות לאורך כל ההסטוריה הצילו את תעשיית הרכב ואפשרו ייצור מוצרי נישה מדליקים (והם באמת מדליקים). לדוגמא הפורד מודל T, הפורד קרסטליין משנת 1949, הפלקון משנת 1960, הוליאנט/דארט, החיפושית... גם במותגי הפרימיום מי שמחזיק את העסק אלו מכוניות הלחם וחמאה הפשוטות יחסית כמו מרצדס C. ומילה למי שכתב שבלנסר אין תאי איחסון (אם אינני טועה...) אז ספרתי הבוקר לא פחות מששה תאים+מחזיק מובנה לשתי כוסות+ 2חורים לכל מיני..זה לא מספיק?

אז נניח שהוא לא בסדר... סו ווט? אלו תנאי הדרך! וחוצמיזה קראתי שוב את מה שכתבת בפתיחת השירשור. מה אתה אומר למשל על האפשרות שהוא ראה את ההיבהוב והצפירה והחליט לאותת ולפנות ימינה כדי לפנות לך את הדרך אבל אז הוא נתקל בנהג "הישראלי" שלא נתן לו צ'אנס? מלחמה? בטח! קרא את מה שכתבת:"התגובה שלי היתה באמת לסגור את החלון ולהגביר את המוזיקה מה שפיצץ את האישה שלו עוד יותר (לפחות גם העצבים שלה עבדו שעות נוספות ולא רק שלי )". אכן ישראלי ממוצע של "אני לא מוותר לו". אה..ואחרי מיליון ק"מ בכבישי ארצנו ובעולם, תאמין לי שראיתי הכל ולכן אני גם יודע לא להכנס למצבים כאלה ובטח לא להתחשבן...

שים לב שמדובר בכביש עירוני והתנועה צפופה יחסית ולא בדרך מהירה... דיברתי על תנאי הדרך. ועובדה שכמעט קרה אסון.

"בכביש אל תהיה צודק, תהיה חכם". וכאן גם לא היית צודק וגם לא חכם. זה שהם נסעו לאט (יחסית..כי 50 זה לא 30) זה מצב נתון שנהג טוב ורגוע פועל על פיו. ומה אתה הרגוע והאדיב עשית? צפרת? כן, עקפת מימין? גם. לא חזית שהם ירצו לפנות ימינה? בטח. הוא אותת ובכלל נראה שנהג זהיר? כמובן. ואתה? הנהג הישראלי הממוצע כדבריך, עצבני שלא מסוגל לחכות חצי דקה עד הרמזור הקרוב? לא ויתרת, מ-ל-ח-מ-ה. איך כתב זה שמעלי ומעליך? התנהגת באופן רשלני ולא סבלני ואני מוסיף שלא חוקי... אכן "נהג ישראלי ממוצע".

ואם מדברים על הדקוטה הרי שהחודש לפני 80 שנה טס לראשונה ה DC1 שהוא הסבא של הדקוטה והראשון בשושלת ששינתה את עולם התעופה. חבל שלא שמרו את ה "1" שנבנה רק בעותק אחד והוא מצא עצמו מרוסק בשדה התעופה של מלאגה כמטוס של חברת איבריה בימי מלחמת העולם השניה...