וזה כל העניין ברכב אספנות, זה עיקר הרעיון מבחינתי.
אני אישית הרבה יותר נהנה להסתובב בתערוכות ולראות מכוניות משופצות במקוריות עד לרכיב האחרון.
בדרך כלל זה גם הרבה יותר קשה להגיע לתוצאות כאלה. בתחרויות מסויימות יורדות לרכבים נקודות על דברים שנראים לחלק מכם מטורפים: בנדים לצינורות מסוג לא מקורי לרכב, צמת חוטים בצבע לא נכון, חוסר של מדבקות ותגיות מפעל שהגיעו במקור עם הרכב, תפירה לא מקורית של ריפוד, וכולי.
עוד דוגמא: בלוק מנוע של שברולט CHEVELLE משנת 70 (ועוד שנים אבל זה לא חשוב כרגע) בד"כ צבוע בצבע כתום, וכשהמכוניות יצאו מהמפעל חדשות היו לעיתים נזילות בצבע שנראו על הבלוק. דעו לכם שיש אנשים שמשחזרים בכוונה את הנזילות האלה בזמן השיפוץ.
כן זה לא נורמלי, אבל זה כל הרעיון בשיפוץ אמיתי שחוזר למקור.
שוב, לא שאני לא מעריך שיפורים. נהפוך הוא, זה טוב ויפה וראוי להערכה. בטוח גם שהנהיגה תשתפר עם כל מיני תוספות, אבל זה פשוט משהו אחר ממה שידידנו מנסה להגיע אליו (זה הרושם שנוצר מעבודתו). אגב אם הוא היה לחלוטין לא נורמלי הוא גם לא היה צובע את האוטו באדום, כי במקור הוא היה לבן (אני זוכר נכון בני?)
בקיצור זה רעיון אחד, וזה רעיון שני, שניהם מקובלים על מי שעושה אותם. ההנאה של אספנים מסויימים היא לראות את הרכב בדיוק כפי שהיה ביום שייצא מהמפעל.
לאחרים ההנאה היא לקחת CAMARO ולשים לה BIG BLOCK עם צ'רג'ר ודיסקים בגודל של צלחת מעופפת.