PinkDolphin

גם ברכב הנוכחי שלי וגם בקודם, ובעוד 4-5 שיצא לי לראות (של לפחות 4 יצרנים שונים) -- המגבלה היתה 70 ק״ג, וזה כולל את הגגון עצמו. אז ממש לא הייתי מעמיס שם קרוב ל-300 ק״ג. תמצא חבר עם טנדר או ואן, או תזמין הובלה.

תלוי. חיילים רוסיים בחזית המלחמה עם אוקראינה כבר כן, כי 80% מההרוגים הרוסיים שם נהרגים ע״י כטב״מים או רחפנים. https://cuashub.com/en/content/ukrainian-drone-units-responsible-for-80-percent-of-russian-losses/ אז מה נעשה אם יהיה באמת קרח??? 🙃 האמת היא שעד השירשור הזה לא הייתי מודע לזה שזה מה שהדיווחים האלה מייצגים... חשבתי שאלה סתם אנשים שחומדים לצון (הילדים שלי עשו את זה כשהיו קטנים).

לא מאז תחילת המאה ה-20. מאז 1832. אז היה הפוגרום המאורגן והמתוכנן הראשון בא״י שניסה לפגוע ביהודים ספציפית (הארוע הידוע כפוגרום צפת או פרעות צפת), במטרה לבצע ג׳נוסייד ביישוב היהודי בארץ -- וזה קדם ל״כיבוש״ שטחים כלשהו, לקיום מדינת ישראל, קדם לציונות, וקדם לשימוש הראשון אי פעם במילה ״פלשתיני״ לציין ערבי תושב א״ (השימוש הראשון הזה נעשה רק בתחילת המאה ה-20, בעיתון ערבי בחיפה). מי שנפגע היו אנשי ה״יישוב הישן״ שממש לא היה ציוני. זה לא מקרה שהמנהיגים הבולטים של האוכלוסיה הערבית בארץ בתקופת המנדט, כמו חאג׳ אמין אל-חוסייני או קואקג׳י שיתפו פעולה עם הנאצים (האחרון קיבל מינוי של קולונל בצבא הגרמני, ה-וואהרמאכט, להיות איש קשר למיליציות הערביות , וניסה לשכנע את הנאצים לחמש את האוכלוסיה הערבית כאן כדי לבצע עבורם את הפתרון הסופי. הם לא ממש החזיקו מיכולות המקומיים, אז לא השקיעו בזה).

הבעיה היא שישראל התחייבה לקיים את אמנות ז׳נבה. אלה, ספציפית האמנה הרביעית, קובעים שזה האחריות המלאה של כוח כובש לדאוג למזון ולמים לתושבים, לבתי חולים וטיפול רפואי ואפילו לתעסוקה בשכר. אסור אפילו להזיז תושבים מבתיהם. וכל זה ללא שום פעולה נדרשת מצד התושבים. הממשלה המטומטמת שלנו לגמרי אחראית לכך שהיא הכריזה באופן פורמלי מלחמה על עזה, ללא שום צורך (הכרזות המלחמה הפורמלית האחרונה היתה במלחמת העולם השניה...) אחרת אפשר היה לטעון שהאמנה לא חלה על עזה, כי עזה היא שטח בשליטת אירגון טרור לא מוכר ולא מדינה.

אין חיה כזו ״שלטון בינלאומי מלא״. מי יגדיר מה זה אומר? מי יאכוף אותו? איזה אינטרס יש למדינה כלשהי לסכן חיילים או שוטרים שלה באכיפה? מה ייצא להם מזה? עזה לא ישימה בכלל כשטח עצמאי (מדינה או אוטונומיה), כי זה שטח קטן מדי ללא שום משאבים טבעיים צפוף לחלוטין, וללא יכולת להכשיר כוח אדם שיהיה תשתית להרמת אוטונומיה כזו. גם הפתאח נשאר אירגון תומך טרור, וגם הוא לא יכול לשלוט ברצועה עכשיו כמו שלא הצליח בעבר (באופן מילולי אנשי הפתאח נזרקו מגגות הבתים שם ב-2006 לפצפץ את הגולגלות שלהם על הקרקע). מעב לזה, אף אחד בעולם (כולל לא ארה״ב) לא מוכן לשום פתרון שלא כולל מדינה פלשתינית ריבונית. ריבונית אומר שאין לך שום say לא בחינוך שם, לא באינדוקטרינציה, לא בכוח הצבאי שהם ישקמו או כל נושא אחר. אין פתרון אלא לרוקן את כל הרצועה מכל יושביה עד האחרון, להשלים את חילופי האוכלוסין של 1948-1951 (מדינת ישראל העניה קלטה 700000 פליטים יהודים מארצות ערב, ואלה לא קלטו אפילו פלשתיני אחד כאזרח שווה-זכויות (מאוחר יותר ירדן התחילה להעניק אזרחות אוטומטית לכל פלשתיני בתחומה, אבל היא המדינה הערבית היחידה שבכלל מאפשרת אזרחות מפלשתינים). צריך להגלות את תושבי הרצועה בכוח הזרוע לארצות מהם גורשו יהודים. את הרצועה עצמה? להשאיר כשטח ריק, בתור אזהרה.

צריך מאד להיזהר במקרים שהרכב עדיין באחריות. מי שמשלם על מימוש אחריות זה לא היבואן אלא היצרן, ואם מדובר בתיקון יקר אני די בטוח שהיצרן ירצה הוכחה שהרכב טופל ״לפי הספר״. אם לא בוצע אחד הדברים שכתוב בספר הבעלים (ובד״כ כתב האחריות גם אומר מפורשות שביצוע כל רכיבי הטיפולים ובזמן הוא תנאי לאחריות), ותדרוש מהיבואן מימוש אחריות, יש סיכון שהיצרן יסרב ליבואן. אם אין לך סימוכין בכתב שאמרו לך במוסך היבואן לא לבצע רכיב בטיפול, היבואן גם עלול להתכחש לנושא. בארצות אחרות (למשל ארה״ב) יש תקדימים וחוקים שהיצרן צריך להוכיח שהתקלה נגרמה בגלל אותו טיפול שלא נעשה -- אבל לא בארץ.

בעיני גרוע. מספיק לראות שרכיכה כמו מתן כהנא תומך להבין שזה חייב להיות גרוע. אני רוצה כמה שפחות פוליטיקאים בועדה. הפוליטיזציה של שופטים בארה״ב (רובם ככולם חברי מפלגה) השמידה שם כבר מזמן כל זכר למשפט צדק. לפי ההצעה הזו -- כולם פוליטיקאים. כל המתוה הזה הוא רק כריעה להוד רוממותו לוין שמפר באופן בוטה את החוק ולא מכנס את הועדה שנתיים, כדי שיועיל בטובו למנות נשיא לעליון. אני מתנגד לכל שינוי במצב הקיים ללא חוקה כתובה מלאה למדינה, ותנאי מוקדם לכזו הוא ביטול כל חוקי ההפיכה שה״ממשלה״ העבירה בשנתיים האחרונות. אני מעדיף מלחמת אזרחים על כל מצב בו הקואליציה הנוכחית בשלטון.

במקרה שלי זה היה כבר 3 שנים אחרי תום האחריות. והסיבה שלא פניתי דרך המוסך המורשה-יבואן שטיפל לי במכונית כל השנים היא שלא סמכתי עליו יותר, אחרי שהסתבר שהם מעולם לא התחברו למחשב הרכב (מופיע בספר הבעלים בתור חלק סטנדרטי מכל טיפול, כפי שהייתי מצפה -- זו דרך מצויינת לזהות תקלות עתידיות), וכשביקשתי שיעשו את זה, הם רצו 1200 ש״ח על דיאגנוזה של הבעיה (באותו שלב היו לי רק נוריות דולקות, שכבו מדי פעם). גבע זיהו בטלפון מה כנראה הבעיה... והם לא לוקחים אגורה על התחברות למחשב להוציא log בסיסי.

יש תקלות שלא קשורות למע׳ ההינע. יש פגם בתיכנון מיכל הדלק שמאפשר לדלק להיכנס למקומות שהוא לא אמור ולגרום למנוע לגמגם ולנוריות להידלק, ואז התיקון היחיד הוא להחליף את כל המיכל. אין תחליפיים, ועלות התיקון היתה 10300 ש״ח (כן, סכום 5-סיפרתי, כולל מע״מ) לפני שנה. קרה לי לפני שנה ב-50000 ק״מ למודל 2017, ולאחי שנה לפני כן ב-58000 ק״מ (גם 2017). הסיבה לעלות כי מיכל הדלק יקר מאד (היה 8400 לפני מע״מ, עבודה 400). ואלה המחירים אצל מוסך גבע. אפילו לא ניסיתי מורשה לובינסקי. בגבע הציעו לי לנסות לבקש תיקון רצון טוב (הרכב לא באחריות), כי ב-50000 ק״מ זה באמת חריג לדבריהם, או שלפחות ישתתפו בתיקון. ניסיתי, אבל כמובן, לא עניין את לובינסקי למרות שכל הטיפולים התקופתיים נעשו במורשה יבואן, והבעיה קרתה קודם (לפי מחשב הרכב). יש גם פתרון אחר שגבע הציעו לי ובסוף אימצתי: תמורת 400 ש״ח הם פירקו וניקו את המיכל, ואח״כ, אם מקפידים למלא רק עד 3/4 מיכל, התקלה לא תחזור. זה מה שעשיתי ובינתיים יותר משנה שהבעיה לא חזרה. עם כל זאת, אני לא מצטער שקניתי את הרכב. זו התקלה המשמעותית היחידה שהיתה לי בו, וקניתי אותו חדש 0 ק״מ מהיבואן, ב-27% פחות ממחיר חדש זהה; ומראש ידעתי שאחזיק אותו תקופה ארוכה, אז הפסד הערך של היד הנוספת לא יהיה מהותי.

בדיוק כמו שעמוס אומר. 1) בספר הבעלים של הרכב יש לוח טיפולים (לפי זמן ונסועה) שאומר מה הוראות היצרן (יש יצרנםי שאצלם זו חוברת נפרדת). אם אין לך ספר בעלים, דבר ראשון תוריד אותו מהאינטרנט. בד״כ יהיה באתר היצרן. 2) לגבי טיפולים ותיקונים יותר מורכבים, אפשר להשיג את ספר התחזוקה המלא של הדגם. הוא לא תמיד חינמי, אבל בד״כ לא יקר. אני דואג שיהיה לי עותק, כי אז אם המוסך אומר לי ״כשמחליפים רכיב X צריך להחליף גם Y", אני יודע אם זה הגיוני (פעם הייתי עושה הכל לבד; כבר מזמן שלא, כי אין לי מקום מתאים).

יש הרבה סוגים של טורבינות (כולל כאלה שמשמתמשות בחום ה״אבוד״ לשלב משני של אנרגיה נוספת, קצת כמו הרעיון של טורבו במנוע בע״פ), אבל היעילות הטיפוסית של אלה שמשמשים בתחנות כוח כמו של חברת חשמל היא סביב 85-90%. הפסדי ההולכה בישראל ב-2016 היו כ-4%, השנה האחרונה שהצלחתי למצוא עבורה נתונים (מול 6% ממוצע OECD). לא מניח שזה השתנה מאז. זה לא מפתיע, כי האוכלוסיה בארץ מאד צפופה ומרחקי ההולכה קצרים מאד. חשמל זו דרך מאד יעילה ״להוביל״ אנרגיה. מדינה צפופה גם אומר שכל פעם שרכב בע״פ עומד ברמזור, הוא מבזבז אנרגיה. שלא לדבר על משאיות הפצה וואנים של חברות שליחויות שנוטים בכלל לא לכבות את המנועים שלהם במהלך סבב נסיעה. כשרכב חשמלי עומד, יש 0 שימוש באנרגיה (פרט למיזוג/חימום אם מדובר בעמידה ארוכה ממש). יש מחשבון של משרד האנרגיה האמריקאי, שמראה את הכדאיות של רכב חשמלי כפונקציה של המדינה בארה״ב, או אזור המיקוד בדואר, כי תמהיל ייצור החשמל מאד שונה ממקום למקום. אפילו במדינה הגרועה ביותר עם תמהיל הייצור המזהם ביותר, מערב וירג׳יניה (87% ייצור חשמל מפחם, 7% גז טבעי), רכב חשמלי עדיף בהרבה על בע״פ.

אגב, הכלל בארה״ב של ה-NEC (כללי החשמל ברמת כל המדינה) אומר לא לצרוך ממעגל חשמלי באופן רציף יותר מ-80% מהזרם הנומינלי שהוא מתוכנן אליו. טעינת רכב חשמלי -- כלומר צריכה רצופה במשך שעות -- צריכה לעמוד בכלל הזה.

58% מייצור החשמל בארץ הוא מגז טבעי. עדיין מזהם, אבל רק חצי מפחם. היפה הרכבים חשמלים שככל שייצור החשמל נהיה נקי יותר, הם מזהמים פחות בלי שצריך לעשות שינוי כלשהו ברכב. המטרה המוצהרת של המדינה היא 30% חשמל ממקורות מתחדשים (שזה אומר סולארי -- לטורבינות רוח אין פוטנציאל גבוה בארץ) עד סוף 2030, וכל השאר מגז (ללא פחם בכלל). לא חושב שיעמדו בזה, אבל עד 2035 בהחלט סביר. אין חומר דליק עם בערה נקיה שלא עולה הרבה יותר להפיק אותו אנרגטית מאשר הוא יכול לספק. וכל השיטה של מנועי בע״פ בלתי יעילה להחריד. במקרה הטוב 50% (במנוע מחזור-אטקינסון כמו שיש בפריוס), בד״כ יותר כמו 30%. ברכב חשמלי טיפוסי: 96%.

המטרה של CLTC, כמו של כל שיטות המדידה ללא יוצא מהכלל, היא רק להיות בסיס להשוואה בין דגמים שונים, ולא לתת הערכה של טווח ״אמיתי״ (אין חיה כזו בכלל, בלי שתציין את טופוגרפיית המסלול, מהירויות, טמפ׳ חיצוניות ועוד נתונים). נכון ש-CLTC נוטה להיות די מגוחך, והיה רצוי לאסור פירסום של הנתונים של CLTC בארץ. התקינה הישראלי אומר להשתמש ב-WLTP.

רק הערה אחת: מספר הדגמים החשמלים התומכים בטעינה של 22kW AC אפסי (משהו כמו 5-6 דגמים בארץ, רובם רכבי יוקרה ששם זו אופציה בתשלום נוסף). בנוסף, כדי לתמוך בטעינה כזו, הדירה/בית צריכים לתמוך ב- 3 פאזות של 40 אמפר (כדי שחוץ מלטעון את הרכב אפשר יהיה להפעיל צרכנים אחרים גדולים בבית כמו מזגנים, תנורים וכו׳). פרט למקרי קצה מיוחדים, אין שום סיבה להתקין עמדה של 22kW בבית (כן יש טעם בעמדות ציבוריות כאלה).

ששוטרים באופן פעיל ונפוץ מאיימים על אזרחים שלא עברו על שום חוק? זה חדש, ואני נתקל בזה בהפגנות רבות (כולל בשקטות, ללא שום חסימת צירים, הדלקת לפידים או שום דבר אחר). יש פי 1000 בתי כנסת לא חוקיים, שגם משתלטים על שטחים ציבוריים ורשויות מקומיות לא עושות כלום (בצפת יש כאלה במקלטים, ולא נתנו לנשים לתפוס מחסה בהן בזמן האזעקות שם). הייתי מועמד למועצת העיר כאן (נתניה), וראיתי את היקף התופעה כאן בעיר.

לגבי השאלה למה לחייב לפי נסועה ולא לפי צריכת אנרגיה (ללא קשר אם זו אנרגיה אגורה במחית דינוזאורים או בסוללות חשמליות), האמת ששני הקריטריונים רלוונטים, אבל לצרכים שונים. הראשון רלוונטי לעומס בכבישים, ולכן לעלות התשתית, גם בניה ראשונית של כבישים וגם תחזוקתם; ולמעשה מידת הגודש בזמני הנסיעה היא גם חלק בלתי נפרד מזה. השני רלוונטי למטרה לצמצם ככל האפשר את השימוש באנרגיה פר-תושב במדינה (משפיע גם על מידת זיהום, גם על מידת העצמאות של המדינה, כולל ההיבט הבטחוני).

מאד מורכב ליישם, בלי להפוך למעשה את כל הכבישים הראשיים לכבישי אגרה: זה אומר חיוב GPS ושידור מיקום בכל רכב בארץ, או השיטה של כביש 6, עם כל השגיאות והאפשרות למעקב אחרי אזרחים, והרמאויות. חוקי הפרטיות לא מאפשרים דבר כזה, אם ירחיבו אותה לכל הכבישים. והצבת בוטקה מאוייש כמו במנהרות הכרמל תגרום לכך שיהיה גודש פי 3. לעשות פרסה פשוט לא תהיה אופציה, כי רוב היצרנים יפסיקו לייצר רכבים לא-חשמלים עד 2040 פרט לדגמי קצה נדירים. הם ימשיכו לייצר דגמים ישנים שלא תקניים בארץ למדינות עולם שלישי ללא סטנדרטים לפליטות מזהמים, אבל זה לא יהיה זול. ישראל לא שוק רכב מספיק גדול שתגרום לשינוי מדיניות גלובלית.

אכן אין שום הגיון לעשות הבחנה בין רכב חשמלי לרכב אחר. כל מנגנון שישמש לחשב נסועה שנתית בחשמליות (אני מנחש שישתמשו בקריאת מד-הק״מ בטסט השנתי, וישתמשו בנסועה של השנה הקודמת לאפשר לשלם מקדמות לפי הערכה) ניתן לשימוש גם ברכב עם מע׳ הנעה אחרת. ברגע שיטילו את המס על חשמליות בלבד, יהיה מי שיעתור לבג״ץ שזה לא שויוני, ושצריך לבטל את הבלו ולהשתמש רק במס נסועה. מבחינת העלות -- הנזק שגורם רכב לכביש הוא חזקה רביעית של המשקל על כל ציר, וצריך להתחשב בזה גם (מס נסועה על משאיות).

צה״ל הפך לצבא שכונה, ובדרך להפוך לצבא של מדינת עולם שלישית. ה-7/10 מספיק למסקנה הזו, לפני כל חקירה. (זה לא לוקח שום דבר מהאומץ של כל מי שלחם במחבלים במהלך המלחמה, אבל כל הפיקוד הבכיר רקוב, מרבים מהתא״לים עד לרמטכ״ל.)

יהיה צורך להגדיל את קיבולת רשת החשמל רק כשנגיע למשהו כמו 50% חשמליות מתוך כל צי הרכב. יש עוד זמן. כשמדובר בנסועה רגילה, אין שום בעיה לטעון בלילה מספיק בתשתיות הקיימות לכסות את הנסועה. יותר מחצי ניבנו אחרי, מהסיבה הפשוטה שהאוכלוסיה ב-1990 היתה 4.7 מליון והיום 10 מליון. ויש מגוון פתרונות נוספים למי שלא יכול להתקין עמדה: לדוגמה, עמדות בחניות לאורך הרחוב (נפוץ בבריטניה וגרמניה), שמשולבים בפנסי הרחוב ולא צריכים תשתית חשמל נוספת או הספק משמעותי (בד״כ מותקנים יחד עם הסבת תאורת הרחוב ל-LED 😞 https://www.youtube.com/watch?v=rKaEhBjt1ls זה סרטון בן 7... בינתיים החברה הזו הפכה לחברת עמדות הטעינה הגדולה בבריטניה. כל עמדה-על-פנס יכולה לספק 5kW, או כ-40kWh בלילה של 8 שעות. זה אומר באופן גס כ-35 ק״מ לכל שעת טעינה, או כ-275 ק״מ במהלך הלילה. זה פי 5 מהנסועה היומית הממוצעת בארץ, אז מספיק לטעון רק כל 4-5 ימים במשך לילה. גם אם משתמשים בנתון של נסועה ממוצעת לחשמליות (כשליש יותר ממכוניות בע״פ, או 54 ק״מ ביום), עדיין צריך לטעון רק כל 4 ימים, כלומר לא צריך עמדה כזו לכל מקום חניה ברחוב.

הם עשו סקרים אצל עובדים שלהם (חשוב לזכור שמה שמעניין זה לא לאיזה חלק מהאוכלוסיה יש מקום חניה קבוע ויכולת להתקין עמדה, אלא לאיזה חלק ממי שיש לו רכב (בין אם בבעלותו ובין אם בליסינג)). לא מכיר את המתודולוגיה שהסמנכ״לים השתמשו בה, ולכן לא יכול להצדיק את המספר בעצמי. 50% נשמע די נמוך, בהינתן שבערך בכל בניין שנבנה בארץ מ-1990 יש חניה מוקצה לכל דירה.

הונדה אכן מוכרת את ה-Prologue, בארה״ב בלבד. אבל הם הודיעו מראש שזה יהיה הדגם היחיד שלהם שמבוסס על הפלטפורמה של GM (אולטיום), והם באמצע עבודה על פלטפורמה חשמלית משלהם (נדמה לי שכבר השקיעו בה חצי מיליארד דולר). איך יעזור להם למכור רכב זהה בביצועים ומע׳ הנעה לזה של ניסאן? והמושג ״מכלולים״ לא ממש רלוונטי כאן. מע׳ הינע של רכב חשמלי היא דבר פשוט (מנוע, סוללה, מע׳ בקרה תרמית של הסוללה כולל חימום/קירור). רוב העבודה בתיכנון היא באינטגרציה של הכל למע׳ הינע אחת, ואח״כ האינטגרציה בשאר הרכב. אם הם ישתמשו במכלולים זהים -- הם יתחרו מול ניסאן בקבלת הקצאה של תאי סוללה מהספקים (כמעט כולם סינים), או בקבלת הקצאות של מנועים.

40000 בשנה זה 110 ק״מ ביום בממוצע (ובעצם פחות לנסועה יומיומית, כי זה כולל נסיעות ארוכות יותר לחופשים מס׳ פעמים בשנה ולקרובים/חברים/טיולים). 110 זה כלום, וכל החשמליות העירוניות עושות את זה ללא טעינות ביניים, שלא לדבר על המשפחתיות. והמממוצע הארצי דווקא עודכן השנה (היה 14700 ב-2023, ו-15000 ב-2022). הממוצע למכוניות בבעלות חברה ב-2023 (כולל ליסינג והשכרה) היה 25000 -- פחות מ-70 ק״מ ביום. הנסועה השנתית הממוצעת של מוניות אכן יותר גבוהה, כ-68000 ק״מ בשנה. עדיין פחות מ-200 ק״מ ליום. שורה תחתונה, לא קיימת בעיית טווח לרוב המכריע של הנהגים שיש להם יכולת אמינה לטעון בבית או בעבודה. מי שאין לו -- אכן סיפור אחר. מחקר שעשו קבוצה של סמנכ״לי כספים (כולל קרוב משפחה שלי, משם אני יודע על זה) לפני כמה שנים הוא של-85%-90% ממשקי הבית שיש להם רכב יכולים להתקין עמדת טעינה בבית. זה אומר שיש למשק הבית חניה או בטאבו או קבועה מוקצית ע״י אסיפת הדיירים בבניין. הם עשו את המחקר כדי להתכונן לרכבים חשמלים בציי הרכב שלהם. אם היה מסתבר שרוב העובדים לא יכולים להתקין עמדה -- רובם היו יורדים מהנושא. העלות הנוספת של מי שצריך להעביר קו לעמדה לקומה גבוהה, או לחצוב כדי להגיע לחניה, לא נמוכה, אבל לא הולכת לאיבוד -- היא עוברת אמורטיזציה על תקופה ארוכה. את העמדה הטיפוסית עצמה צריך יהיה כנראה להחליף אחרי 15-18 שנה, אבל לא את שאר תשתית הטעינה.

בעמדות טעינה מהירות (250-350kW), שעם הזמן יש יותר ויותר רכבים שתומכים בהן (כל המכוניות על פלטפורמת E-GMP של יונדאי/קיה/ג׳נסיס, טסלות, אאודי, מרצדס... זמן הטעינה כבר לא מהוה שיקול. באיוניק 6, טעינה של 350 ק״מ טווח לוקחת רבע שעה. נכון, בינתיים יש מעט עמדות ציבוריות כאלה, אבל המספר עולה, וחברות של נותני שירות שצריכות את זה יתקינו עמדות כאלה במרכזי השירות שלהן, ע״ח החברה ולשימוש נותני השירות בלבד. כבר קורה בחו״ל, וזו הוצאה מוכרת עבורן. יש מעט מאד אנשים שעושים נסועה כזו בארץ (פרט לנהגי משאיות) -- בעיקר טכנאים למכשירים נדירים מספיק שאין טעם לחלק לאיזורי שירות, וטכנאי אחד נותן שירות לכל המדינה. הכרתי מצויין את Better Place 🙂... הייתי מועמד להיות עובד #6 בחברה , ואח״כ היו בהנהלה אנשים שעבדו איתי לפני כן. תחנות ההחלפה מעולם לא היו חלק משמעותי מהמודל, אלא רק פתרון זמני עד שטווח הסוללות יצמח לערכים סבירים. התוכנית היתה שבשיא תהיינה בכל ישראל רק 200 תחנות החלפת סוללה (בעיקר בכבישים מהירים ארוכים כמו כביש הערבה וכביש 6), במקביל לחצי מליון עמדות טעינה (בעיקר ביתיות, וגם במרכזי מסחר ומקומות עבודה).