פינדר

אצלי זה הפוך. הסדרה גאונית בעיני, אבל הסטנדאפ לא ממש מצחיק אותי. בסטנדאפ אמריקאי, אני מעריץ של ג'ורג' קרלין, עליו השלום:

מרטינס, אריק שרון חיסל את הטרור בעזה ובגלל זה אין שם היום טרור. תאר לך מה היה קורה אם לא היה מחסל את הטרור בעזה. מה שהיה עובר בשתיקה (יחסית) בשנות השבעים, לא יעבור היום. האמריקאים הטילו 2 פצצות אטום על יפן. אתה מדמיין מדינה מערבית שתעשה את זה היום?

אור יהודה זולה יחסית לשאר הערים בבקעת אונו. בעיקר בגלל מצב סוציו-אקונומי של חלק גדול מהאוכלוסיה שם, מה שלא אמור להשפיע עליך בתור רווק ללא ילדים.

מה עם אור יהודה? ב3K ש"ח אתה שוכר שם דירת 2.5-3 חדרים.

אם זה מופיע בחדרים שונים, סביר להניח שמדובר בהתעבות לחות מהאויר, כמו על הצד הפנימי של השמשה ברכב. כנראה, צריך לאוורר או לחמם (לייבש את האויר) את החדרים. לגבי העובש, לפעמים אחרי שהוא מופיע, לא מספיק לייבש את המקום, כדי להיפטר ממנו. תנסה לעבור עליו, באחד המקומות, עם מטלית ספוגה באקונומיקה. אם אחרי כמה ימים, לא חוזר העובש, תעשה אותו דבר גם במקומות האחרים.

יש קבוצות בפייסבוק: "כפרים על גלגלים" ו"פי אלף יותר כפרים על גלגלים". יש שם אנשים שחיים בקרוואנים או במשאיות מוסבות. נראה לי שתקבל שם יותר מידע שימושי.

לעניות דעתי, ע"פ ההקשר בכתבה, דווקא כן מדובר במצבר. כאמור, מצבר הידראולי צובר כח הידראולי (בד"כ ע"י דחיסת גז), כך שבעת הצורך (לחיצה על הבלם במרה הזה), יש כח הידראלי זמין. לפי הכתוב, הכח הזמין מהמצבר יהיה רב יותר מזה המופק ממע' סטנדרטית, הכוללת משאבת בלימה מרכזית ובוסטר.

אני לא מומחה להידראוליקה, אבל בצבא התעסקתי קצת עם מערכות הדראוליות. שם היה מדובר במיכל גז, שנדחס בזמן שהמנוע פועל. כשהמנוע מכובה, הלחץ הקיים במיכל מאפשר פעולה של המערכת ההידראולית, עד שהלחץ יורד מתחת לסף מסוים, ואז יש להפעיל שוב את המנוע.

ניחוש פרוע http://www.the7eye.org.il/183908

יבגני, שכחת את אשתו של גדעון סער, שמאלנית ידועה... העם הולך ומקצין ימינה והתקשורת הפופוליסטית הולכת עם הזרם. אבל הטענה שהתקשורת שמאלנית תמיד תופסת.

מולהולנד דרייב, הוא סרט טוב, אבל הוא סוג של חידת הגיון. אם רואים אותו, שווה אח"כ לחפש באינטרנט פירושים, כדי להבין מה בדיוק קרה שם.

מדינת ישראל היתה אמורה להיות "מדינת היהודים". לצערי, היום מנסים להפוך אותה למדינה יהודית.

בשרשור של קופות החולים העלתי המלצה לסרט, אבל הוא מתאים גם לפה. סרט קצת ישן, בהפקת הערוץ הראשון, בלי אנמציות מגניבות כמו במגש הכסף ובלי דוברים כריזמטיים כמו זליכה ורולניק. אבל אחד הסרטים המטלטלים שראיתי, על המפגש בין הון-שלטון(-אריק שרון), לפועלים קשי יום, שמנסים להתאגד. זה הסרט המלא: יש שם גם קישורים לסרט, באיכות יותר טובה, מחולק לשלושה סרטונים.

טוב, אני התייאשתי, וגם צריך לעבוד מדי פעם... שוב ממליץ לראות את הסרט שקישרתי אליו. אחרי זה תגידו לי כמה אפשרויות היו פתוחות, בפני עובד קבלן מדימונה, שהמנהל שלו החליט שהוא חייב לעבוד, עבודה פיזית קשה, במשמרת לילה, יומיים אחרי לידה של אשתו.

אולי אני לא מנהל חברה, אבל אני עובד הייטק, בתחום החומרה, בעל תואר ראשון במדעי המחשב, מהאו"פ, שהוצאתי תוך כדי עבודה במשרה מלאה. מרוויח טוב ולא חסרים לי ימי חופש. אבל אני יודע שלהסתכל על העולם, רק על סמך הנסיון האישי שלי, זו טעות. נהג לילה, לשיטתך כווולם יכולים להיות מנהלים? רק עניין של רצון?

בסדר כולכם מוכשרים. סבבה. אתם לא מבינים שלכתוב "אם אני קרעתי את הת%^, למדתי שני תארים, תוך כדי שטיפת רצפות והים אני מנכ"ל, אז כל אחד יכול", זה כמו שיוסיין בולט יגיד, אם אני רץ 100 מטר ב9.53 שניות, אז כל אחד יכול.

כנראה שאני לא מצליח להעביר את הכוונה שלי, וזה די מתסכל... נהג לילה, כל הכבוד! בלי ציניות. אבל אתה לא מבין שאתה מיוחד? שלחלק גדול, אם לא לרוב, האנשים, אין את היכולת ללמוד. לא מספיק חכמים, מה לעשות. ויש כאלה שיכולים, אבל אין כסף. וללמוד תוך כדי עבודה (אני הוצאתי תואר בפתוחה, תוך כדי עבודה במשרה מלאה), זה משהו שרוב האנשים לא מסוגלים לעמוד בו. עידן, אתה באמת לא מבין שלקחת ימי חופש זה לא תמיד פינוק? מה תגיד לאמא שהילד שלה חולה וצריך להשאר איתו בבית, וימי המחלת ילד שלה, כבר נוצלו עד תום? ואם אותה אמא, עובדת במקום עבודה שאין בו גמישות (עבודה ממשלתית, עובדת קבלן וכו'...)?

הפריוולגיה היא, להיות בעל ידע\כישורים\מעמד\מצב כלכלי, שמאפשר לך להיות בעמדה שבה למעסיק שווה להתגמש אתך. " לא מסתדר בדרכים המקובלות? שחרר וצא לעבוד." אתה לא מסוגל להבין שיש אנשים שאין את האפשרות "לשחרר ולחפש מקום אחר?" ושיש אנשים שכמה ימי חופש ללא תשלום, מהווים מכה כלכלית קשה עבורם? כל אחד פה נותן דוגמאות על עצמו. אבל הכותבים פה לא מהווים מדגם מייצג של השכירים במשק.

ממליץ לכל אחד להשקיע שעה וחצי ולראות את הסרט "שביתה": ראיתי אותו לפני כמה שנים והוא לא יוצא לי מהראש מאז... (אולי אפשר להוסיף לשרשור המלצות הסרטים...) מסופר על השביתה, של עובדי קבלן (או דור ג', לא זוכר בדיוק), בחיפה כימיקלים, בדרום. עובדי צווארון כחול, מדימונה, שמפעלי הכימיקלים הם בערך האפשרות היחידה שלהם להתפרנס. הוא קפץ לי לראש עכשיו, כי אחד הטריגרים לשביתה, היה סיפור של פועל, שאשתו ילדה והמנהל הכריח אותו לעבוד כמה ימים אחרי הלידה. החברים שלו ראו שהוא עייף מדי, שלחו אות לישון וניסו לחפות עליו, אבל הוא נתפס ופוטר במקום. רוב הכותבים פה, כותבים מתוך עמדה פריווילגית, שבה אובדן עבודה הוא לא "סוף העולם" ולא ממש מבינים איך נראה רוב שוק העבודה. שוב, ממליץ לראות את הסרט, שרלוונטי גם היום, כי גם מדגים בדיוק את היחסים בין הון-שלטון, אפרופו "מגש הכסף".

אנשים פה חיים בבועה. מי שחושב שעובד בעבודת שכר מינימום, שלא דורשת כישורים מיוחדים, יכול פשוט לחפש מעסיק אחר, לא מכיר את שוק העבודה, מעבר לפינה הקטנה שהוא חי בה. המציאות היא, שרוב השכירים בארץ מרוויחים בין מינימום לשכר החציוני, שהוא כידוע נמוך מהשכר הממוצע. ברוב המשרות האלו, הגמישות של המעסיק כלפי העובד, רחוקה ממה שמתארים, המעסיקים שכותבים פה, בדיוק כי הם יודעים שלעובד אין הרבה ברירות.

זה יפה מאוד מצדך. גם אני כשכיר, יש לי פריוולגיה לעבוד במקום כזה, אבל זה משהו לא רשמי, "עצימת עיניים" של המעסיק. לרוב השכירים במשק, אין כאלו פריוולגיות. ואנשים נאלצים להשתמש בכל סעיף חוק, שיכול לעבוד לטובתם, כדי לשרוד.

שאלה לכל השכירים המוסריים פה: אתם מחתימים כרטיס כל פעם שכותבים פה בפורום, בזמן העבודה?

אני קיבלתי הצעות מחיר בלי שהסוכנים ידעו שהרכב מהשכרה. כשאמרתי שהרכב מהשכרה, כל הסוכנים אמרו לי, שזה לא משנה בכלל את עלות הביטוח. למעשה אני משלם אותו מחיר, שהייתי משלם על רכב זהה, מבעלות פרטית, שהשווי שלו 20K ש"ח יותר.

קראת את הלינק שצירפתי? ב1998 עו"ד רחל רטוביץ, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, חשבה הפוך ממך.

גם אני ביטחתי לאחרונה רכב שנקנה מהשכרה. הייתי מופתע כשאף סוכן ביטוח לא התחשב בזה, בקביעת המחיר. זכור לי שפעם היו דיונים על זה, וההוראה היתה שרכב שבוטח במחיר מלא, אמור בעליו להיות משופה בשווי הרכב, ללא הפחתות. ההתייחסות היחידה לכך שמצאתי, היא מ1998, לא יודע אם עדיין רלוונטי: http://www.kalir.co.il/Articles-Hikukim/31.html