פינדר

זה רכוש של החברה. חברה גדולה מאוד. הפתק הוא רשמי, של החברה. זהו, שאני לא רוצה לעשות דווקא. כי אז אני ממצב את עצמי כסוציומט שלא מתחשב בשומרי כשרות. והדיפולט בארצנו, הוא שקודם כל צריך להתחשב בשומרי כשרות...

הנה פריקת לחץ: במקום העבודה הקודם שלי, היה פתק על המיקרוגל בקפיטריה: "אין להכניס מאכלים חלביים למיקרו הזה". כלומר, אם בא לי לאכול בצהריים פסטה בשמנת, אני חייב לבטל את רצוני מפני זה של שומרי הכשרות. כי ברור שזכותם להשתמש במיקרו, עולה על שלי...

מה יש לדון בכפיה דתית? כפיה דתית היא עובדה קיימת במדינתנו וכל עוד רוב הציבור נע על הקשת שמתחילה ב"אני עבריין שעושה מה שהוא רוצה אבל צם ביום כיפור" ומסתיימת בלובשי שחורים שלא שורכים נעל בלי לקבל אישור מהרב, הכפיה תימשך ואף תחריף. מה שנשאר לעשות פה זה לפרוק עצבים...

http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/claims/astronomy.html איך ידעתי שתביא לי דוגמאות של ה"מדען" זמיר כהן... בחלק מהשאלות שהבאת התשובות של היהדות שגויות ובחלקן הם מתיישרות עם הידע המדעי של אותה תקופה.

סבבה, הכל כתוב בתורה. מבקש ממך לסתום לנו, חסרי האמונה, את הפה, אחת ולתמיד, בכך שתביא המצאה אחת, תגלית מדעית אחת, שחכם יהודי הביא לעולם, על סמך התורה\קבלה\תלמוד והקדים בה את המדע.

זה ממש לא נכון. אם אני טוען שמשהו קיים, חובת ההוכחה עלי. קבוצת הדברים שלא קיימים, היא אינסופית. אם אצטרך להוכיח שלא קיים אלוהים ולא קיים קתולהו ולא קיימת מפלצת הספגטי המעופפת, אני נידון לבלות את חיי בהוכחות חסרות משמעות.

וזו עדיין התנשאות, כי אתה החלטת שזו טעות.

יוסי, אני לא מאמין בקיומו של אלוהים כלשהו. אני גם לא מבין איך בן אדם עם הגיון מינימלי, יכול להאמין באל. אבל, המציאות הפגישה אותי עם אנשים משכילים, חכמים ובעלי חשיבה לוגית שאני רק יכול לחלום עליה, שכן מאמינים בדת ובאלוהים. אז קבעתי לעצמי אקסיומה: אמונה באלוהים היא לא סימן לטיפשות. ואני מכבד כל אדם, כל עוד האמונות שלו לא דורשות ממני לחיות לפיהן.

יש שני סרטים מאוד דומים לThe thing. מדובר ב"פלישת חוטפי הגופות". הראשון נעשה ב1956, אבל יש לו רימייק יותר מוצלח מ1978, עם דונלד סאתרלנד: https://en.wikipedia.org/wiki/Invasion_of_the_Body_Snatchers_(1978_film)

הפייסבוק הוא לא סתם אוסף של הזויים. הוא מייצג הלך רוח. כשח"כ (לא סתם ארחי פרחי) סמוטריץ' פירסם שאלוף פיקוד מרכז, רוני נומה, הציע להעביר נשק למנגנוני הבטחון הפלסטינים, אז גם אותו אלוף פיקוד, הפך אצל המגיבים לסמולני בוגד. אז פלא שאנשים עם קצת פחות קרדיט בטחוני, פוחדים לפתוח את הפה?

שלומי, אני לא מומחה לאוסטרליה, אבל למיטב ידיעתי אתה קצת מעוות העובדות. אמנם יש איסור על מכירת אלכוהול במחוזות מסוימים, שבהם יש ריכוז גבוה של אבוריג'נים, אבל באותם איזורים האיסור תקף לכולם. " יש מקומות בהם מותר לדרוס אבורג'ינים אם יש חשש שהם ינסו לשדוד לך את הרכב תוך כדי נסיעה " אתה יכול להפנות אותי לחוק כזה? מעבר לזה, יש באוסטרליה "יום סליחה" ועוד חוקים, שנועדו לתקן את העוול שנגרם לאבוריג'נים. אתה רואה את זה קורה כאן?

מעבר לזה, האינדיאנים והאבוריג'נים ששרדו, הם היום אזרחים שווי זכויות במדינתם. אתה רוצה שזה יקרה פה?

ישראל כמדינה, היא לא מדינת אפרטהייד עבור אזרחיה. אבל מבחינת העולם, זה שאנו שולטים על אנשים, שאין להם זכויות שוות, הופך אותנו למדינת אפרטהייד. רומן, אתה כל הזמן מספר, כמה טוב לפלסטינים ואיך היה נהדר בגנין בשנת אלפיים. אתה היית מוכן לשמור על רמת החיים שלך, אבל בלי זכות בחירה, תחת שלטון צבאי, מעבר במחסומים בשביל לבקר את המשפחה וכ'ו? אני הייתי נלחם.

בד"כ יש שני סוגי עובדים שטסים הרבה. מנהלים בכירים שחייבים להיות בפגישות פנים מול פנים ועובדי תמיכה או בדיקות זוטרים, שצריכים לעבוד באתר הלקוח.

אם כל הידע שלך נרכש בקורס, השאלה היא לא כמה תרוויח, אלא אם בכלל תמצא עבודה. למעשה, השאלה היא אם בכלל יזמנו אותך לראיון.

ב 4.11.95 נורה למוות רוה"מ יצחק רבין. מול עשרות אנשים, כולל צלם וידאו חובב. עד היום יש אנשים שמשוכנעים שיש למעלה מספק סביר, שיגאל עמיר הוא הרוצח. ב 11.9.01 שני מטוסים טסו לתוך בניני התאומים. מול מאות אנשים ועשרות צלמים. עד היום יש אנשים שבטוחים שיש למעלה מספק סביר, שהמטוסים הפילו את הבנינים. תאיר ראדה עליה השלום, נרצחה בתא שרותים, כשהעד היחיד הוא הרוצח. כנראה שתמיד ישאר בלבם של אנשים ספק סביר, לגבי זהותו.

טוב אני מנצח בגדול. קבלו את אביבית בר זוהר:

אני דוגל בגישה ש"אי אפשר לישון עם חום גבוה מדי". כלומר, אם הילד ישן, כנראה שהחום לא מפריע לו, ואין טעם להציק לו במדידות. אני לא רופא, אבל ממה שקראתי, ברוב המקרים החום עצמו אינו בעיה, אלא סימפטום. אני אפעל להוריד את החום, רק אם אני רואה שהוא מציק, כשהילד נראה סובל, שפוך, לא מצליח לישון וכו'.

מזכיר לי שני מקרים הזויים: 1. אחי ואני מגיעים ב2 רכבים לחניון, מול מסעדה ביפו. החניון הוא בצורת "ף", כלומר כניסה צרה אחת ובחניון יש שני טורי חניה, כך שכדי להגיע לטור השני, צריך לעבור בטור הראשון ולעשות פרסה. אני מוצא חניה ואחי קולט מישהו יוצא מהטור השני ונוסע לשם. בינתיים מרכב שנכנס לחניון אחרי אחי, יורדת בחורה ורצה למקום שמתפנה ו"תופסת" את החניה. לה ולחבר שלה עוד היתה החוצפה להתווכח, בטונים גבוהים, שהמקום שלהם, כי היא שמרה אותו. אבל לא היתה להם ברירה, כי החניון צר והרכב שלהם לא יכל לעקוף את אחי. 2. בפעם היחידה שהייתי מספיק טיפש להגיע לאיקאה בפלמחים. ביציאה מהחנות לחניון יש ברזלים, כך שאי אפשר להגיע עם העגלה לרכב, אלא יש להגיע עם הרכב, לחניון העמסה. אנשים עומדים שם עם העגלה ושומרים מקום לנהג שהלך להביא את הרכב. במקרה הזה, מעבר לחוצפה, הטיפשים האלה לא מבינים שכשהם מונעים מאנשים לחנות ולהעמיס, הם למעשה מעקבים את עצמם, כי הרכב שהם שומרים לו מקום, מחכה בתור, שמתקדם יותר לאט בגללם.

בעיקרון השירותים הסוציאלים יכולים לעזור, אבל זה תלוי מאוד איפה הם גרים. בישובים "מוכי" בעיות סוציאליות, הם יהיו בתחתית סולם העדיפויות. אם הם גרים בעיר "חזקה", יש סיכוי שיקבלו עזרה כלשהי.

כשכתבתי "מנוסים", התכוונתי לכך שהם מנוסים בהשגת הודאה מהנחקר, מה שאכן הם השיגו. זה היה בתשובה לשאלה "מה האינטרס שלו להודות?". אם ההודאה הזו שווה משהו או לא, קטונתי מלקבוע.

אני לא עו"ד, לא חוקר ולא ביולוג. אבל אפילו אני יודע שבדיקת דנא של שיער היא בעייתית. למעשה בשיער אין דנא כלל, אלא נדרש השורש (הזקיק).

כי יושבים מולו חוקרים מנוסים, שמפעילים עליו לחץ פסיכולוגי ומבטיחים לו שאם יודה יקבל עונש פחות חמור?

וזה לא רק העדות שלו, יש פרטים קטנים, שכל אחד מהם לבד לא מספיק, אבל ביחד הם מטים את הכף לחובתו (לדעת רוב השופטים), לדוגמא: - החיפוש באינטרנט על רצח באמצעות שיסוף הצוואר (בדיוק כמו שתאיר נרצחה) - המכנסיים שלו שלא נמצאו עד היום: מי מעלים מכנסי עבודה בצורה יסודית? - הוא כיבס את החולצה שלו, פעולה שהוא לא עשה בד"כ - הנעליים שלו היו נקיות לגמרי, לא צפוי ממי שעובד בשיפוצים

מסתמכים על זה שבעדות שלו הוא מסר מידע מוכמן, כזה שלא היה אמור לדעת, אם אינו הרוצח. מתוך תקציר פסק הדין: "תחילה נבחנה השאלה אם טמון בהודאות מידע מוכמן ובאיזה היקף.נמצא כי יש לתת משקל מכריע לידיעתו של זדורוב כי לא ניתן היה לנעול מבחוץ את דלתתא השירותים שבו בוצע הרצח בשל פגם ייחודי במנעול, ולידיעתו כיצד עמדה המנוחהבזמן שגרונה שוסף. משקל גבוה ניתן לפרטים שמסר זדורוב לרעייתו בנוגע לרצח לאחרששוחח עם ראובן ג'נאח, מעסיקו החדש, בערבו של יום הרצח )"ילדה נפלה מאסלהבשירותים"(; לידיעתו כי הרצח התרחש בתא השירותים השני; ולידיעתו כי למנוחה נגרמופצעי הגנה בידיים וחתך לא עמוק בבית החזה, שנגרם ככל הנראה תוך כדי שיסוף הגרון."