Jump to content

חן ג.

  • הודעות

    6,457
  • כאן מאז:

  • פעילות אחרונה

כל מה שפורסם על ידי חן ג.

  1. זה בדיוק העניין: הניסיון כשלעצמו לא תורם להתמודדות עם מצבי חירום אלא להיפך. התפעול בחלק גדול מן המצבים מנוגד לאינסטינקטים ולכן יש צורך בתרגול מקצועי מבוקר ואת זה אפשר לעשות רק בהדרכת נהיגה מתקדמת (מעשית). לדוגמה בבלימת חירום: הניסיון בנהיגה יומיומית מרגיל אותנו לבלום בעדינות ובצדק. הבעיה היא שבמצב חירום אותו ההרגל משתלט עלינו ואנחנו בולמים חלש מידי, וחבל.
  2. האם עברת הדרכת נהיגה מתקדמת או מתכוון לעבור אחת? כי נגעת במספר נקודות מן התחום, בחלקן הצדק היה עמך ובחלקן - לא. אז בוא נאיר את זה קצת: מה שתיארת זה תגובה טיפוסית של נהג שלא עבר תרגול בהדרכה מקצועית: מהסס ולא בולם חזק ככל שהוא יכול. לפעמים זה מספיק, אבל לפעמים זה לא מספיק, ואז מגלים את זה מאוחר מידי. אז, בלימת חירום, בוודאי במכונית עם ABS, אמורה להתחיל בעצמה מלאה ובהפעלה מיידית. אחרי שכבר מתחילים לבלום אז מקסימום אפשר קצת לשחרר ולתת לרכב להתגלגל עוד כמה מטרים קדימה, אבל להיפך - לבלום חלש ולגלות שצריך לעצור מוקדם יותר - אי אפשר לעשות. בלם היד בכלל לא רלוונטי כיוון שהוא פועל רק על הגלגלים האחוריים, בעצמה נמוכה, כמעט וללא יכולת למנן באופן מדויק את עצמת הבלימה, ובעל פוטנציאל גבוה לאבדן השליטה ברכב עקב החלקת הסרן האחורי הנבלם וסחרור הרכב. נהגים מאוד מיומנים יכולים להשתמש בבלם היד בדרכים אחרות, שלא רלוונטיות לנהגים כמוני וכמוך. לגבי שימוש בהגה: אם זה עדיין לא ממש "מצב חירום" בהגדרה (או לחלופין, במהירות נמוכה של אזור ה-40 ומטה), אז אפשר לסטות ולמנוע מהמצב להחמיר. אבל במצב חירום אמיתי - קודם בולמים, ורק בסוף סוטים. מה שכן אפשר לעשות זה לבלום תוך כדי הטיה קלה של הרכב לכיוון הרצוי, אבל אם צריך מעבר לכך לבצע סטיה של ממש כדי להימנע מפגיעה במכשול - מורידים כמה מהירות שאפשר לפני שסוטים. כדי לבצע זאת יש צורך בתרגול מקצועי, עבודה נכונה עם המבט (שנלמדת בתרגול מקצועי) והכנה מראש עם נתיב מילוט בכל מקום\מצב שבו אתה עלול להידרש לבלימת חירום. חשוב לזכור שפעולת ההתחמקות חשובה גם כדי למנוע פגיעה מאחור לאחר הבלימה. כמובן שיש מאחורי כל התאוריה הזאת גם הרבה מיומנות תפעולית ואימון של האינסטינקטים, וגם עוד היבטים כמו התנועה מאחור, ולכן חשוב לעבור הדרכה.
  3. חן ג.

    תאוצה, שיוט , תאוטה.

    לא, אין לי השכלה פורמלית בהנדסת תנועה. רק קצת הבנה וגם השכלה מהמאמרים\אנשים המתאימים וגם ניסיון בפועל על הכביש. אני גם עוסק בכך מנקודת מבט של נהג ולא מנקודת ראותו של מהנדס. אם זה מעניין אותך אתה רוצה הסבר מעמיק יותר, כדאי בתור התחלה לקרוא את זה. אגב, עד כמה שאני יודע, תאוטה כן מוגדרת כ"האצה שלילית." מבחינה פיזיקלית טהורה, ערך התאוצה אינו נקבע על פי הכיוון שלה בפועל (כלומר, האם מאיצים לכיוון תל-אביב או לעבר אולן-בטור) אלא על ידי הערכים המתמטיים: תאוצה "חיובית" פירושה הגברת מהירות, ואילו תאוצה "שלילית" היא הפחתת מהירות, כלומר "תאוטה."
  4. חן ג.

    כביש 6, מהירות מומלצת

    אני חושב שכל הרעיון של נסיעה ב-80 קמ"ש בכביש כמו כביש 6 או אפילו בכבישים 4 או 2 לצורך חסכון בדלק הוא לא לעניין. זוהי בפירוש מהירות שאינה מתאימה לא לתנאי הדרך ולא למהירות התנועה מסביב, ולשם שינוי, גם לא למגבלת המהירות. זה מעכב נהגים ומסכן את הנהג שלא לצורך. לא כל דרך לחסכון בדלק היא לגיטימית.
  5. חן ג.

    שאלה לגבי מזגן

    אני יודע שכאשר המנוע מתחמם, מפעילים חימום. כפי שכבר נאמר כאן, החימום הוא מערכת נפרדת מן המזגן, כיון שהוא למעשה מפזר חום שמקורו בנוזל הקירור של ראש המנוע, ולכן הוא בהחלט יכול לעזור להפיג את החום ולסייע בקירור של רכב שמתחיל להתחמם. זו עצה מועילה כיון שלא בכל מקום ניתן לעצור בבטחה, גם אם הרכב מתחיל להתחמם – עצירה בשוליים פתוחים היא מסוכנת מאוד – ובהחלט עדיף לגרור עוד כמה מאות מטרים למקום שמופרד מן הכביש, והאטה ובנוסף הדלקת חימום יכולים מאוד לעזור בלעשות זאת בלי לגרום נזק מיותר לאטם הראש (אם כי בכל מקרה הוא שווה פחות מאיברי הגוף שלנו).
  6. חן ג.

    תאוצה, שיוט , תאוטה.

    אמת ויציב! התנהגות הנהגים יוצרת "גלים" בזרימה של התנועה, כאשר שורה אחת של נהגים פותחת גז, ולאחר כמה עשרות מטרים עוצרת. בינתיים שורת הנהגים השניה מאיצה ולאחר מכן עוצרת וכן הלאה כנגד כיוון התנועה. הבעיה היא שבינתיים נהגים ממשיכים להגיע מאחורי הפקק ואם קצב ההגעה שלהם עובר מכסה כלשהי – הם "יזינו" את הפקק וייקח לתנועה הרבה יותר זמן "להתאושש." כאשר זוחלים דרך הפקק (עדיף בנתיב הימני, אגב) או עוד יותר טוב – מאטים עוד מראש ומאפשרים לו "להיפתח" קצת לפני שמגיעים אליו כך שיהיה אפשר לנסוע דרכו באופן חלק - מקצרים את זמן השהות בפקק גם לעצמנו, חוסכים בדלק ובעיקר מפחיתים את הסיכון לפגיעה מאחור, אבל חשוב לא פחות – אנחנו עושים טובה ענקית לנהגים מאחורינו ומאפשרים לתנועה בכביש להתאושש מהר יותר. בניגוד למה שניתן לחשוב, לא צריך שכל או אפילו רוב הנהגים יישמו זאת. אפילו מספיק שכמה נהגים בודדים יעשו את הדבר הנכון וזה יכול מאוד לעזור לתנועה מסביב.
  7. כמות כוחות הסוס לא תשנה לך, כיון שהיא במילא לא באה לידי ביטוי בכביש המפותל, ובין כה וכה לא תצליח לנצל אותה. מה שמשנה זה זמן הנהיגה, מה לומדים ומי מלמד. אם אני לא טועה, זו הדרכה שמועברת על ידי ברק דוד (לשעבר מדריך במסלולים) שיצאו לו הרבה מוניטין בקרב חובבי ההגה, ואם כך זה בהחלט שווה.
  8. חן ג.

    שאלה לגבי מזגן

    גם את המזגן וגם את החימום כדאי להפעיל מידי פעם. המזגן מלא אטמים שעשויים מגומי שעלול להתייבש ולהיסדק. שימוש במזגן שמזרים את גז המזגן דרך המערכת, מסכך את הגומיות ושומר אותן גמישות לאורך זמן. גם את החימום כדאי להפעיל מידי פעם (אם כי אני לא בטוח מדוע) וגם יש לו השפעה טובה על איכות האוויר בתא הנוסעים. כשאתה לוחץ על A\C אתה מפעיל את מדחס המזגן (קירור), שניתן להפעילו במשולב עם החימום. כדאי לשלב ביניהם כדי להזרים אוויר יבש על השמשה (מצב הפשרת אדים) ולהעלים אדים מהשמשה בחורף ולשמור עליה כך.
  9. כמו שנאמר, אלו אורות ערפל אחוריים וכפי שגילית, הם מאוד מסנוורים. האמת שגם אני משתמש בהם כדי לסמן למסנוורים או כאלו שנצמדים מאחור, אלא שאני עושה זאת בהבהוב קצר, רגעי או שניים - זה מעביר את אותו מסר אבל לא מסכן אף אחד. כדאי לך לנסות. אגב, אורות החניה עוזרים כאשר מחכים בחניה בצד הכביש או כאשר מחכים שהנהג ממול ייכנס לתוך חניה.
  10. חן ג.

    תאוצה, שיוט , תאוטה.

    התופעה מוכרת, ולא רק בישראל. יש לזה עוד שם: שמירת מרחק. כאשר נצמדים לנהג ממול אז גם לא רואים את המשך הכביש, וגם כל האטה קלה של הנהג ממול גורמת לנהג אחריו לבלום עוד יותר בחדות, וכן הלאה ב"תגובת שרשרת" שיכולה ממש לפגוע בזרימת התנועה וליצור פקק או אפילו תאונה גם מחלף אחד אחורה. שמירת מרחק ראויה, והגדלת המרחק בהתאם לתנאים, מאפשרת שיוט קבוע והרבה יותר נעים. גם בפקקים יש לשמור מרחק מכובד ולנסות לזחול באופן קבוע דרך הפקק - מאוד עוזר להימנע ממפגשי פגושים מאחורה... נ.ב. במקרה שנהג יכנס לרווח, מה יקרה? עם כל היעדר הסובלנות בכביש, עדיין כמות הנהגים שבפועל נדחפים לך היא באמת לא כזאת גדולה, ורובם גם מהר מאוד ממשיכים הלאה. נניח שכל אחד שנכנס מאלץ אותך להגדיל רווח בעוד שניה (וזה יכול להיות פחות) וגם נשאר שם - כמה זמן יאבד לך?
  11. אמנם זה לא "טרי", אבל כל עוד הגיל פחות משנה - סביר. התיישנות בזמן אחסנה היא לא עד כדי כך משמעותית.
  12. להתקין שני צמיגים זהים על אותו סרן - חובה מבחינת החוק והבטיחות המינימלית. אם הצמיגים ממש חדשים (נגיד, בני 9 חודשים או 8,000 ק"מ) אז אפשר עוד להחליף צמיג בודד באחד זהה, חדש. מעבר לכך, חובה להחליף שני צמיגים. בשלב זה יש לבדוק מה מצב הצמיגים הקדמיים. אם ההבדל בין הצמיגים החדשים מאחור לבין הצמיגים הקיימים מקדימה זניח - אז אין בעיה. אם יש הפרשי איכות (נגיד, פערים של שנתיים או 30 אלף) כבר עדיף להחליף רביעיה.
  13. לא, הם לא. אמרתי כבר שזה לא אסון (בדיעבד), אבל מלכתחילה עדיף היה לרכוש צמיגים טובים יותר.
  14. יש יוקוהומה אחרים והם כולם טובים - כל צמיג של חברה גדולה ומוכרת הוא טוב. צמיג ישן או צמיג של חברה "מסתורית" הוא סכנת נפשות, לא משנה מי נוסע אתם וכמה. כל עוד הצמיג של חברה טובה ולא ישן (פחות משנה באחסנה) הכל בסדר. תאריך הצמיג מוטבע עליו כחלק מהדרישות של התקן של משרד התחבורה האמריקני (DOT) ולכן לא יזייפו אותו. גם בהרבה מכוניות במשפחה שלי שנוסעים מעט מאוד (ואחד מהם הוא משנת 95 עם 60 אלף!) מותקנים צמיגים איכותיים והם גם מוחלפים מחדש בקצב שיא, עקב ההתייבשות של הגומי.
  15. ולא לשכוח לשמור בקירוב על היחס בין הצמיגים הקדמיים לאחוריים בלחץ האוויר. הצמיג הוא קפיץ אוויר שמהווה חלק ממערכת המתלים ולכן לחץ האוויר משפיע מאוד לא רק על האחיזה אלא על ההתנהגות.
  16. שבוע זה מצוין. גם ירידה של PSI אחד או שניים (האמת, אפילו חצי PSI !) ישפיעו על שחיקת הצמיג בהמשך השימוש בו. בדיקה בתדירות כזאת גם תאפשר לך להבחין מבעוד מועד בתקרים ולאבחן בעיות דליפת אוויר שהצמיג עלול לפתח. מעבר לבדיקה השבועית, לפני כל נסיעה תעשה סיבוב קצר מסביב לרכב ותעיף מבט בכל ארבעת הצמיגים. זה לוקח רק כמה שניות וזה יכול לאתר כל מיני בעיות, אבדן אוויר פתאומי וכן מאפשר לעקוב צמוד אחר שחיקת הצמיגים. עוד עצה: קנה לך מדיד אוויר אישי קטן ("עט"). הוא עולה כמה שקלים והוא מאפשר לך לעשות את הבדיקה בבית ובקלות, כשהצמיגים קרים ובדיוק יותר גבוה מהמשאבה בתחנה. בדוק בבית. חסר? סע לתחנה ובדוק שוב עם המדיד שלך. ייתכן שהנסיעה תחמם את הצמיגים ותעלה את לחץ האוויר בתוכם, כך שנגיד שבצמיגים שצריכים להיות מנופחים ב-32PSI יש רק 29PSI, ולאחר שהגעת לתחנה הצמיג התחמם והלחץ בו עלה ל-30PSI. אז כמה צריך להוסיף? לא 2 אלא 3 PSI (בהתאם ללחץ הקר) כיון שהצמיג חם. גם לאחר הניפוח תבדוק שוב עם המדיד שלך, לפחות על שני צמיגים (עדיף על כולם, כמוני) שהמשאבה לא מזייפת.
  17. זה יכול להיות איזון, שעלותו כ-20 ש"ח לצמיג (וקצת יותר לאיזון דינמי, אם נדרש ואם אפשרי). אבל איזון כזה אמור להתבצע כאשר הצמיגים מורכבים, וגם במקרה שבו הוא לא נעשה, התוצאה מורגשת יותר כרעידות וזיגזוג קל של הרכב במהירויות בינוניות ומעלה, ולכן גם ייתכן שיש כאן עניין של כיוון הגלגלים ("פרונט") או אפילו בעיית מתלים. על כל פנים, תתחיל באיזון.
  18. פעלת בסדר, החל בסירוב שלך לחסום צומת ובעמידה שלך בפרובוקציות של הנהג הזה, שכמובן אני מסכים איתך שלא צריך להיות בכביש. אם הוא אמנם עם הילדים ברכב, איך הוא מרשה לעצמו להתפרע כך לנגד עיניהם?!
  19. לא צמיגים ממוצעים, צמיגים בינוניים מינוס. כמו שאמרתי, זה באמת לא נורא בדיעבד, אבל כל עוד אפשר להשיג צמיג טוב יותר, אפילו במחיר פחות אטרקטיבי - שווה. בהחלט ייתכן שתחוש הבדל בהיגוי (בהנחה שיש ביסוס לתחושותיך) כיוון שצמיגים שהתיישנו על הרכב או נשחקו יאחזו אפילו פחות. אני חוזר ואומר שזה לא נורא, אבל בכל זאת תבדוק את תאריך הייצור של הצמיגים ותהיה "עם היד על הדופק" ברגע שהצמיגים מתחילים להתיישן קצת - וזה יכול להיות גם עניין של שנתיים וקצת או 50 אלף קילומטר - להחליף שוב.
  20. חן ג.

    מתי להוריד הילוך?

    הורדת ההילוך צריכה להיות בסך הכל באותו "אזור" (טווח) שבו אתה מעלה הילוך, ובלבד שסיבובי המנוע לא ירדו יותר מידי. כלומר, אתה צריך להוריד הילוך רגע לפני שהמנוע כבר "לא סוחב." זה לא רק עניין של שמיעה, אלא גם של תחושה ושל חוש תזמון. ולא לשכוח את הכלל שאומר שאם אתה מעביר הילוך וכעבור כ-3 שניות אתה נאלץ להחזיר (להעלות\להוריד חזרה) - עדיף כבר שלא תעביר הילוך מלכתחילה. זה כבר עובר מעבר לתפעול הרכב ונכנס קצת לתחום הצפי, ההכנה ותזמון הפעולות. מעבר לכך רצוי לזכור שאין צורך בסיוע ההילוכים להאטת הרכב, או כפי שאומר הפתגם: "Brakes to slow, gears to go."
  21. לבדוק (לא לנפח) פעם בשבועיים זה המקסימום, אבל זה בהחלט סביר, אם כי הרבה יותר עדיף פעם בשבוע ולבדוק שוב לפני כל נסיעה ארוכה. לנהגי רכב כבד או דו"ג כבר תדירות הבדיקה צריכה להיות לפחות פעם בשבוע, ועדיף פעמיים, ושוב לפני כל נסיעה ארוכה במיוחד. בכל מקרה יש להעיף מבט על כל ארבעת הצמיגים - לפני כל נסיעה. היתרונות של בדיקה בקצב כזה היא שאם אכן יש פנצ'ר, מגלים אותו מוקדם ובכלל מתאפשר מעקב צמוד אחרי בעיות בצמיג (ונטיל שדולף אוויר או בעיות הדבקה לחישוק), וכמו כן אחיזת הצמיג נשמרת כיון שהוא נשחק פחות למשך כל תקופת השירות שלו.
  22. גם למכונית משפחתית שננהגת "רגיל" ובקיץ לא הייתי ממליץ על אליאנס. זה אמנם לא ממש אסון כמו הסיניים למיניהם, סתם צמיג בינוני שבכל זאת עדיף להימנע ממנו אם אפשר.
  23. אני מקווה ש-7 זה לא משהו שנחשב אצלך "פינוק.":shock: הלא זו צריכה להיות פעולת תחזוקה שבועית, גם בקיץ וגם בחורף!
  24. לא רק זה, הפירות של הפיקוס הזה מאוד חלקים! בעיקר לרוכבי דו"ג שרוכבים בחורף ברחובות שעוברים תחת שדרות של עצי פיקוס (בתל אביב).
  25. יש לזה שם: אור ערפל אחורי. הבהוב קצר או שניים (להיזהר, זה מאוד מסנוור!) יכול להעביר ל"לחצן" מאחור מסר מאוד ברור. אתה כמובן צודק, וגם אני כמוך וכמו כל נהג אחר לא מושלם. ההודעה הקודמת שלי לא היתה עד כדי כך רצינית... נ.ב. גם אני מסמן לנהגים שעשו לדעתי משהו לא בסדר, אבל לרוב זה איזה הבהוב קצר באורות או שניים, וזהו.
×
×
  • תוכן חדש...