נמרוד רחמימוב

"Women who seek to be equal with men lack ambition" Marilyn Monroe-

כמו שבוודאי כבר הבנת, הנושאים רבים ומורכבים. לווינים (כך נקראים חולים ששוכבים במחלקה שונה ממה שמחלתם דורשת) מקבלים תנאי מלונאות טובים יותר, אבל רפואה פחות טובה. "מחלקה פנימית" זה לא שלט על הדלת, אלא צוות שלם שיודע לטפל בחולים כאלה. רופא בפנימית שיש לו מחלקה בתפוסה של מעל 100% (כי אחרת לא היו לו לווינים), אין לו את הזמן לרוץ למחלקה אחרת ולטפל ביעילות. עדיף לחולה לשכב במסדרון או בחדר האוכל של המחלקה הנכונה, כי כך סיכוייו לשרוד גבוהים יותר. כמות הרופאים הבכירים שמרוויחים 100K לחודש הוא אפסי. הם חתומים על חוזים אישיים, והמאבק הזה הוא על ההסכם הקיבוצי שלא חל עליהם. גם רופאים שעובדים באופן פרטי הם לא חלק מהמאבק הזה. רופא מומחה ברפואה הציבורית בישראל מרוויח בממוצע 42 ש"ח לשעה. זה סכום נמוך שאיננו משקף את ההשקעה והאחריות שנדרשים ממנו, ועל זה אנחנו נאבקים. עם השנים, קרה דבר מוזר בישראל. ממדינה עם ערכים וחזון, הפכנו למדינה בה הכסף הוא העיקר, ולכן שולטים במדינה האנשים שיושבים על השיבר הכספי. נערי האוצר לא מצילים את המדינה. הרטוריקה הזאת נועדה להצדיק את מעשיהם, שתכליתם שיפור מעמדנו בעיתונות הכלכלית בעולם, השגת יחס חוב תוצר של 60%, וכיוצ"ב מטרות נאצלות.

אני ממש לא יודע על מה אתה מבסס את הקביעה הזאת. יתכן ויש לך מידע טוב משלי, אבל אני חושב שאני שולט לא רע בחומר. אתן כמה דוגמאות: לב-ליבו של המאבק הוא על תקנים. שם מצוי הכסף הגדול, ולכן על הנושא הזה האוצר מתעקש לא לדון איתנו ומנסה למקד אותנו בדרישות שכר כאלה ואחרות. אם נצליח, תוספת התקנים בוודאי שתקל על הבכירים, אבל היא בראש ובראשונה תקל על הצעירים. אני חושב זה ברור למה: מנהל יש רק אחד, ותוספת התקנים לא תפחית את היקף עבודתו, אבל אם במקום ארבעה רופאי-בית יש במחלקה חמישה על אותו היקף עבודה, כל אחד מהם הפחית את עומס עבודתו ב 20%. נושא נוסף שעומד בחזית הדרישות הוא חיזוק הרפואה בפריפריה והמקצועות שבמצוקה. איך זה בדיוק מתגמל רק את הבכירים? זה נושא שחשוב לכולם, ויעזור גם לצעירים. נושא נוסף הוא יום המנוחה השבועי שלא מקבל מי שעושה תורנויות בשבת. זה יעזור רק למי שעושה תורנויות, ואלו בעיקר הצעירים. דרישה של החזר אגרת הבחינות (750 ש"ח , פעמיים לפחות לכל מתמחה) זה דרישה רק לצעירים. ועוד ועוד. אחרי שאמרתי את כל זה, אוסיף שגם לבכירים מגיע. השכר ברפואה כמו בכל מקום אחר הוא דיפרנציאלי. הבכירים מרוויחים יותר מהצעירים, וכך זה גם ישאר. אתה לא מצפה שרופא מומחה עם ותק של 20 שנה ירוויח כמו מתמחה עם ותק של שנתיים? זה חלק מכללי המשחק שחלים על כולם - גם על הרופאים.

סיפרו לי על Dodge Aspen מודל 1977 , יד ראשונה, שמוצעת למכירה. אז נסעתי היום לראות את האוטו. פגשתי את בוב, פסיכיאטר בגימלאות, שהביא אותה ביבוא אישי בשנת 1978 מארה"ב. הוא נסע באוטו עד לפני כשש שנים, ומאז היא עומדת בחניה מקורה ומכוסה. לדבריו הניע אותה מעת לעת עד לפני כששה חודשים, אז פיתחה בעיה חשמלית כלשהי. לא רשום כאספנות. האוטו נראה כמו מכונית ששימשה את בעליה היטב. המנוע הוחלף פעמיים, נעשתה פחחות וצבע מספר פעמים, הפגושים סבירים מאוד,חסרים פסי קישוט, ויש כמה אזורים עם נפיחויות חלודה. מבפנים המצב דומה. הריפוד מקורי אבל קרוע, כיסויי הדלתות טובים, ובריפוד הגג יש קרע קטן אחד. בדש בורד יש סדקים, ולוח השעונים לא עובד בחלקו לדברי בוב. בקיצור, אין באוטו אפילו מקום אחד ללא פגם, אבל בסה"כ הוא רחוק מלהיות אסון, ולאחר תיקון מכאני, יכול לשמש כפי שהוא את מי שלא מחפש רכב לתצוגה. הנכס המשמעותי ביותר הוא הבעלים. רוב המוכרים של מכוניות כאלה משוכנעים שיש בידיהם אוצר יקר-ערך ששווה לפחות כמו יהלומי המלכה. פה מדובר באדם שפוי וריאלי, שיודע היטב מה שווה המכונית, ומעוניין בעיקר לפנות את החניה מאוטו שאין לו חפץ בו. המחיר המבוקש הוא 7500 ש"ח, גמיש מאוד. 036359040 אני לא קשור לאוטו או בעליו, ואני מעלה את ההודעה כי אני משוכנע שימצא כאן מישהו שיאהב אותו. נמרוד

הבכירים לא חוגגים. הבכירים עובדים קשה מאוד, אבל באופן שונה מהצעירים. ברפואה הציבורית מקבלים משכורת, שאני חושב שכבר הבנתם שהיא צנועה למדי. מעבר למשכורת על משרה מלאה, יש לרופאים הכנסה מעבודה נוספת, אחרי שעות העבודה הרגילות. רופאים צעירים עושים תורנויות בבתי החולים שזה אומר עבודה רצופה של 26 שעות, והרופאים המומחים עושים באותן שעות כוננויות שזה אומר שאינך חייב להיות פיזית בבית החולים, אבל אתה צריך לעשות ביקור לפחות פעם אחת, לפקח על התורן שנמצא בבית החולים ולהיות אחראי למעשיו, ולהיות זמין תוך 30 דקות מקריאה למקרים דחופים. זה משתנה ממקצוע למקצוע, אבל במקצועות הכירורגים נדיר שהכונן איננו מבלה לפחות כמה שעות כל לילה בחדר ניתוח. אני יכול להעיד ממקור ראשון שכוננות זה יותר קל מתורנות, אבל בגיל כמעט 50 לבלות חצי לילה בבית החולים ואח"כ לעבוד יום עבודה רגיל למחרת זה לא קל. מעבר לזה, הרופאים הבכירים רשאים לעשות עבודה פרטית שאיננה קשורה לעבודה בבית החולים הציבורי, לאחר שעות העבודה. עבודה פרטית = כל הרופאים המומחים שפוגשים אחה"צ בקופ"ח , במרפאות הפרטיות ובבתי החולים הפרטיים. התגמול הכספי ללא ספק טוב יותר מאשר בבית החולים הציבורי, אבל זו עבודה קשה, ובטח לא "חגיגה". בכל מקרה, אם הרופאים המומחים יפסיקו לעבוד אחה"צ, קופות החולים יקרסו כי אין רופאים אחרים במקומם. תקן הרופאים אומר כמה רופאים צריך בשביל לטפל בכמות נתונה של חולים. אם אני רוצה לייצר 1000 זוגות נעלים ביום, וכל פועל מסוגל להכין 50 ביום עבודה, אני צריך 20 פועלים. זה נשמע כמו משהו בסיסי, אבל תתפלא שאף גורם במערכת הבריאות, פרט להסתדרות הרפואית, לא בדק כמה רופאים באמת צריך. תקני הרופאים נקבעו בשנת 1977, ומחושבים בגדול לפי מפתח מיטות אשפוז + גורמים נוספים. מאז, הרפואה השתנתה ללא היכר, והרבה פעילות נעשית כיום באופן אמבולטורי (ללא אשפוז) כך שהיא למעשה לא מתוקננת. בתי חולים עשירים כדוגמת תל-השומר או איכילוב או רמב"ם, שוכרים רופאים מעל לתקן, ומממנים את שכרם מתאגיד הבריאות (לא אכנס לנושא הזה). לשם דוגמא, תקן הרופאים בתל השומר עומד על כ 600 רופאים, ותאגיד הבריאות שם מעסיק עוד 300... לבתי החולים העניים יותר אין תאגיד בריאות מפותח, ולכן בבית החולים בנהריה יש תקנים ל 260 רופאים, ותאגיד הבריאות מעסיק רק עוד 14. אנחנו שכרנו חברה המתמחה בקביעת צרכי כח אדם שנקראת "ארגו". הם בדקו מדגמית מספר רב של מחלקות, ומצאו שקיים מחסור של עד 86% בתקנים. כשהצגנו את הנתונים למעסיקים הסתבר שהם מעולם לא בדקו בעצמם כמה רופאים צריך. התגובה שלהם לדרישתנו היתה לטעון שזה לא עניננו, ושהם לא מוכנים אפילו לדון איתנו על הנושא.

2. העלאת שכר השעה בחמישים אחוזים. צריך להבין את הדרישה הזאת כך: תנו לי לעבוד במקום 300 שעות בחודש רק 200 ( כמו כל מי שעובד משרה מלאה במשק), ותגדילו לי את שכר השעה מ 40 שקלים ל 60. עם התוספות השקליות שאינן תלויות בשעות העבודה , יוצא בשיטה הזאת לרופא מומחה עם ותק של 20 שנה , שעובד משרה מלאה , שכר ברוטו של בערך 15000 ש״ח. זה מוגזם? 3. נושא השר״פ שר״פ זה ראשי תיבות של שרות רפואי פרטי , וקיים באופן חוקי בבתי החולים של הדסה ושערי צדק בירושלים מתחילת שנות החמישים. המשמעות היא שלצד העבודה הציבורית, רופא יכול לקבל בבית החולים הציבורי גם חולים פרטיים, ולא צריך בשעות אחה״צ לעבור לבית חולים אחר. יש לשיטה הזאת יתרונות וחסרונות, אבל בפיקוח מתאים היא מאפשרת השתכרות נוספת לרופא , הכנסה נוספת לבית החולים, ויכולת בחירת רופא למטופל. בהדסה זה עובד שנים, ואי אפשר לטעון שהחולים הציבוריים שם מקבלים טיפול פחות טוב. לרוב ההפך הוא הנכון- החולה הציבורי נהנה מזמינות גבוהה יותר של רופאים בכירים בשעות הערב והלילה. אחרי שאמרתי את זה, אני יכול להרגיע שלא דרשנו שר״פ בבתי החולים הציבוריים, אלא דרשנו אפשרות לנצל את הביטוחים המשלימים לא רק ברפואה הפרטית, אלא גם במתקנים הציבוריים . קופות החולים מדי שנה מכניסות 2.7 מיליארד שקלים, וגורפות כל שנה רווח של כחצי מיליארד שקל ממכירת ביטוחים משלימים. למה שזה לא ישמש לשידרוג הרפואה הציבורית? ****המשך יבוא****

אני אשתדל לענות, אם כי להרבה נושאים שקשורים בשביתה הזאת אין הסבר קצר. 1. שעון נוכחות. בכל העולם פרט לגרמניה, אין שעון נוכחות במרבית צורות ההעסקה של הרופאים. גם בישראל ב99 שנות קיומה של ההסתדרות הרפואית לא הונהג שעון נוכחות. אלעד הזכיר את האחיות. עבודת הרופא, בניגוד לעבודת האחות, היא עבודה שלעולם לא מתחילה ולא נגמרת ולכן ברוב תחומי הרפואה (פרט לרפואה דחופה ועוד כמה תחומים בודדים) אין אפשרות למשמרות. רופא הוא רופא 24 שעות ביממה. כשלרופא יש עבודה מעבר ליום עבודתו, אין לו למי "להעביר את המקל" - האחריות נשארת בידיו גם בערב, גם בלילה. מנטליות של משמרות נחשבת אצל רופאים לדבר רע מאוד הפוגעת בראש ובראשונה בחולים. שעון נוכחות הוא אמצעי לתשלום שעות הוגן וגם אמצעי לפקח על עובדים ולוודא שנותנים את השעות הנדרשות, אבל הוא בעיקר אמצעי שליטה ומשמעת באמצעותו המעסיק יכול להתנות הסכמה לדבר אחד (למשל יציאה בשעות העבודה לכנס מדעי, מחקר במעבדה או הוראת סטודנטים) בדבר אחר (למשל הסכמת הרופא לרשום לחולה תרופה זולה יותר). אנחנו מתנגדים בתוקף להפיכת מקצוע הרפואה מחפשי לנשלט. ישנם במשק הציבורי עוד מקצועות ללא שעון - שופטים למשל. במקצועות בהן אחריות העובד היא כוללת, ותפוקתו אינה ניתנת למדידה בזמן נוכחות בעבודה, משלמים שכר כולל ונותנים לעובד את החופש לנהל את זמנו בין מטלותיו. אין אחד שטוען שהרופאים לא עובדים קשה, ונותנים הרבה מעבר לשעות העבודה הנדרשות מהם. אם יש רופאים בכירים הנוכחים פחות שעות זה בשוליים, ויש אמצעים יעילים להתגבר על הבעיה ללא הטלת אמצעי משמעת גורף על כלל הרופאים. ***אני חייב לזוז, לכן אמשיך בהסברים על הנושאים האחרים בהמשך**** נמרוד

את ההסבר הארוך, ניתן לקבל כאן: http://www.ima.org.il/wagenew/Default.aspx התקציר: 1. תקני הרופאים לא עודכנו מהותית מאז 1977. כתוצאה מכך, היקף שעות העבודה החודשי של כל רופא בממוצע הוא כמעט כמו שתי משרות, כי אין מי שיחלוק את העבודה. זה בעיקר נכון לרופאים הצעירים שעושים את התורנויות בבית החולים, אבל נכון גם לגבי הבכירים. 2. ערך שעת עבודה של רופא מתחיל הוא כ 26 ש"ח לשעה, ובממוצע 42 ש"ח לשעה. כשמכפילים ב 300-350 שעות עבודה בחודש, כולל שבתות וחגים, מגיעים בסוף לשכר ברוטו סביר - אבל זה כאמור עבור עבודה של שני בני אדם. 3.עד חוק בריאות ממלכתי, שילמנו לקופת חולים , וקיבלנו שירות בחינם כשהיינו צריכים. זה כלל את כל הטיפולים. מאז החוק, ביטוח לאומי גובה מס בריאות, המדינה משלימה מתקציבה, ואנחנו מקבלים את מה שכלול בסל השירותים. כל היתר זה אקסטרה - בתשלום נוסף. משרד האוצר, באופן מגמתי, "מייבש" את הכיסוי החינמי ברפואה הציבורית, והתוצאה היא שכיום 43% מההוצאה הלאומית לבריאות באה ישירות מכיסי האזרחים והולכת לרפואה הפרטית שמשגשגת. 4. מה שקשה באזור המרכז, הופך לקטסטרופה בפריפריה, שם יש כמחצית מהרופאים שבאזור המרכז, ואין כמעט תחליפים ברפואה פרטית. התוצאה היא שתוחלת החיים של תושב הפריפריה קצרה בשש שנים בממוצע מתושב רעננה. 5. בשנת 2000 יצאנו לשביתה בדיוק מסיבות אלו. כדי לסיים את השביתה, הוקמה ועדה ציבורית (ועדת אמוראי) שתפקידה היה להמליץ איך לתקן את המצב. אנחנו הסכמנו עם המלצות הועדה, אבל האוצר סירב וגרר אותנו משך כעשר שנים בהליך ארוך של בוררות ממנו לא יצא בסוף כלום כמעט. אז עכשיו אנחנו שובתים. כדי שרופא יעבוד היקף שעות נורמלי פחות או יותר, וירוויח שכר נורמלי. שכל אזרח יקבל בלי טובות ובלי ביטוחים משלימים על משלימים שירות סביר ברפואה הציבורית. כדי שרופאים לא יברחו לחו"ל בסיום הלימודים או ימנעו ממקצועות מסויימים שהם קשי-שירות במיוחד. בקיצור - להציל את הרפואה הציבורית. נמרוד

ואם קשה לך להגיע לירושלים, אני ממליץ על ארנון נוימן שגם עובד ברמת השרון וגם משפץ הונדות ישנות להנאתו 035405279

עדכון מחירי סגירה: המאזדה rx7 נסגרה ב $9600 , מחיר שמשקף רמה 2. לו היינו בארה"ב, הקניה היתה נגמרת ב 35000 ש"ח. יבוא לארץ היה נגמר ביותר מ 85000 ש"ח. הרובר הגיעה למעל $3000 , ואז הופסקה המכירה כי האוטו "כבר לא אקטואלי". אני לא יודע בכמה קנו אותה, אבל מדובר להבנתי ברכישה טובה. נמרוד

עוד יממה לסגירה, והמחיר של המאזדה כבר על 7600 דולר. לאוטו סדרתי, שיוצר בלא מעט עותקים ושבדיוק נכנס לאספנות, זה לא מעט. בסכום הזה קשה לדבר על מציאה (במיוחד למייבא לארץ), אבל עדיין מצבה נדיר באופן חריג, ול RX7 היפה הזאת יש בכל זאת קסם רב בעיני. המוכר מוכן לאחסן אותה ללא תשלום למשך מספר חודשים. קונים?

אוקיי, נרים את הכפפה: http://cgi.ebay.com/ebaymotors/1967-ROVER-P5-Sunroof-Saloon-Runs-Good-no-rust-78Kmi-/230611613624?pt=US_Cars_Trucks&hash=item35b185f7b8#v4-36 למה אני חושב שזה מציאה? מדובר באוטו קלאסי עם ניחוחות מלוכה בריטיים. מין רולס-רויס למצטנעים עם איכות לא פחות טובה. מכונית יוקרה בריטית אמיתית ולא גרמנית קרה (כמו מרצדס) או המונית (כמו האמריקאיות) או ראוותנית (כמו יגואר). קשה למצוא כזה עם הגה שמאלי אין הרבה בארץ קשה לי להאמין שהביקוש יהיה גדול, ולכן המחיר הסופי יהיה סביר. (אוטו כזה במצב מעולה שווה בבריטניה כ 6000-8000 ליש"ט, בינוני 3000, גרוע 1000) ע"פ המוכר - האוטו מכאנית תקין פרט לכמה ליקויים קטנים. חיצונית הוא נראה מספיק גרוע כדי לקבל הערכת מכס נמוכה יש בו את כל החלקים המיוחדים שקשה להשיג אם חסרים. רוב החלקים שחסר אפשר להשיג בבריטניה כי הם זהים להגה ימני למה זה לא מציאה? צריך להתחבר לז'אנר. רוב האנשים מעדיפים רולס רויס אסלי. בהמשך לסיבות הקודמות, אם רוצים למכור בארץ קשה יהיה למצוא קונה. יש בו את מנוע ה 6 טורי ולא V8 הנחשק. לא ראיתי מזגן באוטו נמרוד

לעומת זאת, החברה שמשלימה חוסרים במזומן קיימת עד היום! http://www.d.co.il/4021310/45400/

היי בני, אני רואה שזה הלך בכלל לכוון שונה ממה שהתכוונתי. לא היתה לי שום כוונה להעביר ביקורת - נהפוך הוא. אני חושב שהרבה אנשים (ואני ביניהם) מדפדפים ב eBay באופן קבוע, רואים את המכוניות, קוראים את מה שהמוכר כותב, לומדים על כל מיני דגמים שלא הכרנו, מתרשמים מהמחירים, ומפנטזים איך זה לנהוג בכזאת. אצלי זה הביא לכך ששלוש מכוניות בעשור האחרון מצאו את עצמן בארץ, והיו גם יותר אלמלא ההשגחה העליונה. את התובנות שלי לגבי רכישת רכבי אספנות באופן כללי ואיביי באופן ספציפי, פיתחתי מעצות של אחרים אבל גם מהרבה ניסוי וטעייה. יש אנשים שמרגישים צורך לשמור מידע לעצמם, ולא כלכך ברור לי למה. כשייבאתי את המכונית הראשונה, עצם תהליך היבוא היה משהו מעורפל ולא ידוע. אני חושב שדיון פתוח וחלוקת תובנות עם אחרים זה דבר חיובי, ולכן פירסמתי אז במפורט את הפרטים. מאז כבר רבים כתבו על חוויותיהם ביבוא - לתועלת הכלל. מה שנותר פחות ברור, זה איך לבחור את הכלה המיועדת. מסיבה זו שמחתי כשייסדת את השרשור הזה שיכול להיות במה בדיוק לזה: שיתוף תובנות ושיקולים לגבי רכישת רכבי אספנות באינטרנט. זו הסיבה שרשמתי את מה שרשמתי. כידוע לכולנו, מחיר הרכישה של רכב אספנות הוא לרוב רק התחלה של הוצאה רבה נוספת, ולא צריך להיות השיקול היחיד (או העיקרי) בקניה של רכב. מוסטנג ב 50000 ש"ח יכול להיות דבר טוב, אבל גם יכול להיות דבר רע. אני מכיר מכוניות נפלאות שעלו על הכביש בארץ בפחות, ואני מכיר גם דוגמא עצובה לרכב שנקנה במחיר מציאה והתגלה אח"כ כחלוד מאוד וקשה-שיקום. בקיצור - בוא ניקח את השירשור הזה למקום של יותר מסמניה לאיביי, ונשאל את השאלות המהותיות שצריך לשאול את עצמו כל מי שמפנטז על ייבוא של רכב אספנות, כדי שההחלטה תהיה מושכלת ומבוססת על יותר ממחיר הקניה הראשוני. בכל מקרה, כוונתי לא היתה למתוח ביקורת או לפגוע, ואני מצטער אם זה פורש כך. בידידות והערכה, נמרוד

אין שום רע בכך, אבל אני חושב ש 99% מגולשי הפורום יודעים לבצע חיפוש באיביי לבד, וגם עושים את זה לעיתים קרובות . מה שכתבתי , בא ממחשבה שהפורום הוא במה טובה להחליף דעות על מה אנחנו בדיוק מחפשים ברכב אספנות (חוץ מהעניין הסנטימנטלי), ומה הופך את הרכישה לכדאית. לכן הייתי רוצה לקבל מהדיון ערך מוסף שאי אפשר לקבל מפנטזיה-עצמית באיביי: מה בדיוק עושה את האוטו הספציפי "מציאה". דוגמא למציאה בעיני: http://cgi.ebay.com/ebaymotors/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&item=260768857681&viewitem=&sspagename=STRK%3AMEWAX%3AIT המחיר כאן הוא ממש לא מציאה, אבל מצב האוטו כלכך נדיר, שהופך את הקניה לכדאית (למי שמתחבר לתקופה ולסוג הזה של מכוניות). אפשר לקנות כזה אוטו בדיוק ברבע מהמחיר, אבל גם אם תשקיע 20K דולרים בשיקומו אח"כ, לא תגיע לרמת המקוריות והשימור של זה - וכאן ה"מציאה" בעיני. האוטו הזה אגב מאוד רלבנטי, כי עלה על הכביש ב 25.8.1981 , מה שאומר שניתן כבר לייבא אותו. לפי החשבון שלי, 60K ש"ח , כולל הכל, שמים עליו לוחיות אספנות כאן בארץ. נמרוד

חבל ש Popular mechanics לא קוראים את הגליונות הקודמים של העיתון שלהם. נגן התקליטים הזה כיכב בגליון נובמבר 1955 עם דגש על כך שצריך להחליף צד רק כל 45 דקות, וגם אז בלי להוריד את העינים מהכביש. בתקופה שבה על כביש ארוך היה צריך לכוון תחנה כל כמה דקות, זה דווקא שיפור:

השרשור הזה נחמד, אבל גם לפנטז אפשר בדרכים שונות להשקפתי, כדי להגדיר אוטו בתור "מציאה" (הרי זה נושא השרשור לא?) המחיר בו ניתן לקנות אותו, צריך להיות משתלם מאוד יחסית למצבו או נדירותו. כדי להגדיר אותו בתור "תגלית" הוא צריך להיות משהו שממש קשה למצוא, בלי קשר למחירו. כרגע יש באיביי 67 מוסטנגים דור ראשון למכירה. כמה מהם הם מציאה או תגלית? בודדים (אם בכלל). חיפוש במכירות העבר מראה שמוסטנגים מהשנים הללו נמכרו בפועל בחודש האחרון במחירים שנעו בין 300 ל 45000 דולר. ניסיתי למצוא מציאות ביניהם, ולא כל כך ראיתי. אולי זאת. אשמח אם נעלה לכאן מכוניות שהן באמת "מציאות" או "תגליות" , עם הסבר מלומד למה הן כאלה - להשכלתנו המשותפת. נמרוד

אכן לא כדאי לקחת סיכונים, ושקט נפשי שווה כל מחיר, אבל שקט נפשי משיגים ע"י אישור מחברת בדיקה כמו Autocheck באיביי שמאשרת שהאוטו לא גנוב/מעוקל/משוקם וכו. התעקשות על טייטל על שם המוכר יכולה למנוע עיסקה, כי מדובר על עלות + התעסקות + זמן למוכר. להעביר טייטל על שמך זה כבר ממש זריקה של כסף לפח להבנתי, אם כל כוונתך לייצאו לישראל. שלושת המכוניות שייבאתי יוצאו מארה"ב ללא קושי עם טייטל שלא היה על שמי. האחרונה ממש לאחרונה, כך שהמידע עדכני. בראשונה, המוכר היה הבעלים הרשום. הוא חתם מאחור ומילא את הפרטים שלי כקונה. בשניה קניתי מסוחר. הטייטל היה על שם הבעלים הקודמים וחתום, ואני קיבלתי bill of sale מהסוחר. בשלישית, הטייטל היה על שם הבעלים שלפני-המוכר. גם כאן הבעלים הרשום חתם וז-ה-ו. כדי לחדד את הנקודה, האוטו עבר חלק את המכס האמריקאי והישראלי למרות שהמוכר לא היה הבעלים הרשומים על הטייטל, והקונה (אני) לא היה רשום בשום מקום. נמרוד

אפשר ללא קושי. מספיקה חתימה של הבעלים הרשומים על הטייטל. אני ייבאתי כך שתי מכוניות, לאחרונה בינואר השנה. נמרוד

אל תדאג, אין כאן אנטישמיות. זה רישום סטנדרטי של איביי כשאין פירוט של עלות משלוח. אם תקליד שהכתובת שלך בשוויץ - יהיה כתוב אותו הדבר. חג שמח, נמרוד

תמונה יפה: נמרוד

זה הדגם הרגיל, שגם לדעתי הוא יפהפה. לצערו של מר אצבע, המכונית עליה הוא מפנטז היא דגם הסטיישן, ששיך למכוניות שרק אמא שלהן חושבת שהן יפות. לגבי השאלה שנשאלה, מחיר הקניה הוא ממש לא המרכיב העיקרי בהוצאה הצפויה להחזיר אוטו עומד לכביש. אם אתה בכל זאת מאוד נחוש, אני רושם לנוחותך רשימת מטלות: 1. ברר למי שייך האוטו. שייך=הוא הבעלים שרשומים ברשיונות, לא זה שמצהיר שהאוטו שלו. 2. פנה אליו ונסה לברר כמה זמן האוטו עומד, האם נסע עד שנעמד, האם הרשיונות הופקדו או שחלילה בוטלו. 3. עשה רשימת הוצאות צפויה. בהנחה שהאוטו תקין לחלוטין מכאנית והגיע לאן שהוא חונה כבר 7 שנים בנסיעה, היא מתחילה ככה:ביטוח חובה + צד ג' (אספנות) 900 ש"ח, גרירה למוסך: 500 ש"ח, 5 צמיגים - 2000 ש"ח, מצבר - 800 ש"ח, חידוש בלמים וצינורות גמישים: 2000 ש"ח, טיפול כולל החלפת כל הנוזלים: 2000 ש"ח, ניקוי קרבורטור - 600 ש"ח ,ועוד ועוד. 4. תחשוב טוב טוב אם אתה עדיין רוצה את האוטו הזה. נמרוד

אין קאץ', אבל המכונית הזאת היא לדעתי בדיוק הפוך ממה שצריך לקנות הישראלי המייבא. חוץ מהצבע שנראה חדש, כל יתר המכונית יחסית בלוי. זה אומר שהערכת המכס תהיה גבוהה, וגם ההשקעה בארץ אח"כ להביאה למצב טוב תהיה גבוהה. במחיר הזה אפשר לקנות x1/9 הרבה יותר משומרת אך עם צבע חיצוני דהוי, שתוערך בפחות ע"י המכס ותיצבע בארץ בעלות יחסית לא גבוהה. מעבר לזה, מדובר בדגם 1300 4 הילוכים עם קרבורטור וללא מזגן. עדיף להשקיע סכום דומה באחת 1500 עם חמישה הילוכים, הזרקה ומזגן מקורי. נמרוד

בעקבות המהפכה הקומוניסטית של פידל קסטרו ב 1959, קרו שני דברים: 1. הופסקה הנפקה של רשיונות לרכישה של רכב לשימוש פרטי, ו2. ארה"ב הטילה אמברגו על סחר עם קובה. לפני המהפכה היתה בקובה שכבה בורגנית שהחזיקה כ 160,000 כלי רכב פרטיים, ברובם אמריקאים. מאחר ורכב שכבר היה לו רישוי כרכב פרטי לפני המהפכה הורשה להמשיך לנסוע, בעלי הרכבים המשיכו להחזיק בהם ולא החליפו לרכב חדש עם הזמן כמו שקורה באופן נורמלי. בהעדר חלפים, עברו המכוניות עם הזמן אילתורים שונים כמו השתלת מנועי דיזל רוסיים ועוד. כיום למכונית בבעלות המדינה יש לוחית כחולה, לרכב בבעלות פרטית יש לוחית צהובה, ולרכב בבעלות אזרח זר יש לוחית כתומה. בנוסף יש על כל לוחית קודים שונים, שמעידים אם המכונית היא לשימוש פרטי, ממשלתי, מסחרי, השכרה, או משולב. עכשיו אני רוצה לראות מישהו מתלונן על משרד התחבורה הישראלי. נמרוד

יפהפיה אמיתית. בהצלחה בשיפוץ! נמרוד