נמרוד רחמימוב

לא ידעתי את זה. תמיד חשבתי שבנוזל הפרש הנפח הוא זניח. מסתבר שבין 15 ל 40 מעלות צלזיוס יש הפרש של כ 3% בנפח הדלק: http://www.users.qwest.net/~taaaz/AZgas.html#HOW%20GASOLINE%20IS%20SOLD%20IN%20HAWAII מענין אם בארץ מתקנים נפחים לפי הטמפרטורה? נמרוד

אני שמח מההתלהבות בה כולכם נסחפתם להגנת שפתנו, אבל בואו נזכור מספר דברים. אזרחי המדינה רבים, ובניגוד לסקנדינביה, באים ממוצאים שונים: עולים חדשים וילידי הארץ,יהודים ומוסלמים (ונוצרים ודרוזים וצ'רקסים ושומרונים וסליחה עם מי ששכחתי). יש בעלי השכלה פורמלית ויש בעלי חכמת חיים. יש אנשים שכותבים באופן מקצועי למחייתם, ויש כאלה שמפרנסים אותם ע"י קריאת מה שכתבו. יש אנשים חכמים ושנונים ויש כאלה שהם....פחות. פורום הוא במה להשמעת דעות, ואלו כידוע רבות. כדי לשמוע את הדעות שלי, אני לא צריך פורום.אני כאן להשמיע ולשמוע. נכון שיותר נעים לקרוא הודעה מנוסחת בבהירות ללא שגיאות ובעברית צחה, אבל אפשר להבין את הכוונה גם כשהכותב בונה משפט עם תחביר ואיות קרואטי. יש לי הרגשה מטרידה, שלאחרונה מנהלי הפורום אגרסיבים מעט יותר מהדרוש בביקורת ובצנזורה. ביקורת מופרזת וסתימת פיות, סופם שיצמצמו את הפורום לאשכנזים - ילידי הארץ - בעלי תואר ראשון ומעלה - תושבי גוש דן. רועי - חליק. שגיאות כתיב זה לא נורא. יותר נורא אם יהיה אפילו חבר פורום אחד שימנע מהעלאת הודעה אחת מפחד הביקורת. יותר נורא אם קבוצות אוכלוסיה שונות, כמו עולים חדשים למשל, ירגישו כאן לא בבית. נמרוד

משהו שראיתי במוזיאון כפרי למכוניות בנורבגיה. אין לי כל מידע נוסף לגביו כי בעקרון המוזיאון היה סגור והבן של בעל הבית פתח לנו כי ניג'סנו (ישראלים, מה לעשות). נמרוד

תחפש תחת PIAGGIO APE ותמצא. (זה נקרא כך כי כנראה תכנן אותו קוף)

תודה על המחמאות - הכל מקורי שלי. זה סתם אוסף של הגיגים שצברתי בראש עם השנים. הרעיון הוא שאי אפשר לנהוג רק לפי חוקים יבשים אלא צריך להבין ולתקשר אחד עם השני. אני לא יודע מה סטטיסטיקת תאונות הדרכים באיטליה, אבל הנהגים שם מצוינים לדעתי ועושים דברים שבארץ היו גורמים במאה אחוז לתאונה כי אף אחד לא היה מבין אותם. באיטליה זה עובד. הודו לעומת זאת היא מדינה בה לעולם לא אצליח לנהוג והנהגים איומים אבל גם מבינים (לרוב) אחד את השני. בארץ יש כל מיני בעיות שמקשות על התקשורת - לימוד נהיגה לקוי מיסודו, העדר תרבות ומסורת מוטורית, נהגים שהתחנכו בארצות שונות וממשיכים לנהוג כמו בארץ מוצאם וסתם אופי חרא של הנהג הישראלי הנפוץ שלא מוכן לוותר לנהג אחר על ס"מ של נתיב. sparrow: דוגמא? בבקשה. שתי מכוניות נוסעות במקביל על שני נתיבים. מתקרבים לקטע בו שני הנתיבים הופכים לאחד. אחת מהמכוניות מקדימה את השניה באורך של חצי מכונית ומתחילה לסטות לכוון הנתיב של המכונית השניה מבלי לאותת. לנהג השני לרוב ברור שהנהג הראשון רוצה להשתלב במסלול שלו ומאט טיפה ע"מ לאפשר לו לעשות את זה (או מאיץ אם הוא מניאק). לנהגות זה לא תמיד ברור ואז הנהג הראשון הולך ומתכנס לכוון של הנהגת השניה עד שכמעט נגרמת תאונה כי היא לא מאיטה. היא לא מניאקית היא פשוט לא מבינה. מבחינתה אם מכונית רוצה לעבור נתיב עליה לאותת (ואז 99.9% מהנהגות יאפשרו השתלבות). נמרוד

אני מרוצה ממוסך איטליאנו בבני ברק (בו האוטו מבקר לעיתים קרובות). המחירים לא נמוכים אבל גם לא גבוהים במיוחד, היחס עניני ואין בעיה לעמוד ליד האוטו ולהטריף את המכונאי או את ויקטור המנהל בשאלות. אין תקלה שחזרה על עצמה וכל תיקון בוצע היטב. הייתי פעם אחת במוסך יחדיו בטיפול הראשון (20,000 ). הם הכריזו שחייבים להחליף רפידות בלם קדמיות (למרות שלעיני היו עדיין בשרניות למדי) ושחייבים באותה הזדמנות לחרוט מחדש את צלחות הדיסק. מאוחר מידי הבנתי שהצורך בחריטה נובע מקיומה של מחרטת דיסקים במוסך..... לא חזרתי לשם יותר. לא הייתי הולך דווקא לזול ביותר. מחיר נמוך = מרווח רווח נמוך = חייבים לחסוך במקום שבו אתה לא רואה = חלפים נחותים/פועלים לא מיומנים/זמני עבודה לא אמינים/כלי עבודה לא מתאימים/התכחשות לאחריות/המצאת תקלות נוספות ועוד ועוד. נמרוד

להוריד את החיוכים, אתם יודעים בדיוק למה אני מתכוון. הנחת יסוד היא שבתאונת חזית-אחור, אשם תמיד הנהג הפוגע מאחר ולא שמר מרחק כמתחייב. זה נכון, אבל יש בהחלט אפשרויות בהן לנפגע יש יותר מתרומה צנועה לאשמה. 1.לקצר מרחק בלימה. זה קלאסי עם משאיות. המשאית מאיטה לקראת רמזור אדום. נהג המשאית מתכנן על מרחק עצירה נתון. נהג של מכונית פרטית משתחל לפניו ע"מ להיות ראשון ברמזור. לנהג המשאית לא נותר מספיק מרחק לעצור.בום. 2.לעצור פעמיים בצומת. מכונית עוצרת בצומת עם תמרור עצור ומחכה שיתפנה. הנהג מסתכל שמאלה על התנועה. הנהג שמאחריו מסתכל לסירוגין על התנועה ולסירוגין על האוטו שלפניו לראות מתי יזנק. יש חור בתנועה החוצה והנהג הראשון יוצא אבל מסיבה כלשהי מתחרט ועוצר שוב. הנהג שלפניו ראה שהראשון יצא,מביט שמאלה ורואה שפנוי ומזנק. בום. 3.בלימה פרוגרסיבית אקספוננציאלית הנהג הראשון מאט לאורך זמן רב. הנהג השני מאט גם כי הוא רואה את אורות הבלימה של הראשון ושומר מרחק בהתאם לקצב התאוטה הנראה. הנהג הראשון פתאום מחליט לבלום באחת. הנהג השני רואה את אותו אור בלם ולא יכול לדעת שקצב התאוטה גדל. בום. 4.עצירה לאחר או בתוך סיבוב הנהג הראשון מחליט להוריד נוסע דווקא בסיבוב היכן שאין שום שדה ראיה קדימה.הנהג השני נוסע לאט בסיבוב ופתאום רואה את הראשון עומד.מאוחר מידי. נהיגה זה לא רק חוקים. נהיגה זה גם תקשורת טובה. נהג בטוח הוא לא זה ששינן את כללי התנועה ומציית להם, אלה כזה שמבין תנועה ומתקשר היטב עם נהגים אחרים. אפשר לעשות דברים בניגוד לחוקי התנועה אך בטוחים לחלוטין וגם להתנהג במאה אחוז ע"פ החוק ולגרום לתאונה. מבלי להיות שובניסט, הסיבה שיש סטיגמה (לא מוצדקת) על נהגות היא שהן מתקשרות אחרת והנהגים לא תמיד מבינים אותן ולהפך. נמרוד

אצלי באוטו יש פטנט אחר. בדשבורד מותקן הרדיו האוריגינלי מהמפעל - רדיו פילקו AM. בהמשך (מתישהו בשנות השבעים-שמונים) עם הופעת תחנות FM רבות, הוסיפו מתחת לתא הכפפות מקלט FM שמשדר לתדר AM. אם מכוונים את הרדיו המקורי לתדר מסוים, שומעים דרכו תחנות FM שנקלטות במקלט המוסף. אמנם מדובר בתוספת לא אוריגינלית, אבל מאחר ומדובר בתוספת ישנה (ולדעתי בעלת חן) החלטתי להשאירה. נמרוד

ואנחנו (עם ישראל) מקבלים בדיוק את מה שאנחנו רוצים ואת מה שמגיע לנו. עם כל הכבוד לחובבי הרכב, מיעוט בטל מהאוכלוסיה באמת מבין מה נתוני ההספק, מומנט והביצועים אומרים, ולעוד פחות איכפת. אם את מישהו מהקונים זה היה מטריד או שהיה מבסס את החלטתו על נתוני ביצועים, הוא לא היה קונה מאזדה 1.6 אוטומטית כלל. אני בספק רב אם מישהו מהקונים ינצל את פוטנציאל התאוצה האמיתי של האוטו אי פעם. לעומת זאת האוטו נותן את כל מה שהקונה הישראלי באמת רוצה - תמורה למחיר,אמינות וסחירות. ברמה העקרונית - הוא צודק (למרות סגנון הכתיבה היללני). ברמה המעשית זה ימשיך כי פשוט לא איכפת לנו. נמרוד

תתפלא, יש הפתעות בחיים... הבעיה שאחרי שהוא מתוקן מגלים שהוא קולט רק רשת א' ואת הגל הקל... נמרוד

מה יש לך מאמהות בנות 40+ ? אני נשוי לאחת כזו והיא נהגת מצוינת. מתאור הנסיבות כפי שהצגת אותן, נראה שאתה באמת לא אשם. מצד שני, פעם שלישית....,אהמממ..... מעורר קצת שאלות לא? העיקר שאתה בריא ושלם. כל השאר זה שטויות. נמרוד

מה ההבדל בין עיתונאי למדען? עיתונאי יודע להציג דבים באופן מענין לקורא ולגרום לו לתחושה שהוא מבין על מה הוא מדבר. מדען דבק בחקר האמת הצרופה גם אם היא משעממת או גורמת לך לא להבין על מה הוא מדבר. אני מאוד אוהב את התוכניות של ג'רמי קלרקסון - הן מאוד מענינות. אבל גם שטחיות להחריד. וזו דוגמא טובה לשטחיות שנועדה להשמע מעמיקה. כמו שעמית אמר, אחזקת מטוס היא על בסיס של החלפה תקופתית של רכיבים מתוך ידיעת אורך החיים הצפוי שלהם. במטוס מקולקל אי אפשר לעצור באמצע טיסה ולשים משולש ולחכות לגרר. במכונית, משיקולי חסכון בכסף, מייצרים את החלקים מראש בפשרה של איכות, וחלקים יקרים מחליפים כשמתקלקלים. אני בספק רב אם מישהו יסכים לדוגמא להחליף ברכבו מנוע מגבים תקין לחלוטין רק כי הוא כבר בן שלוש... קלרקסון מטשטש (במכוון?) את הסוגיה האמיתית, והיא שבעד אותו כסף אפשר לקנות מכונית שסטטיסטית תתקלקל פחות. אני לא אכנס לויכוחי יפני/אירופי, אבל יש דגמים שצפויים פחות להתקלקל מאחרים, וזו עובדה שיצרני רכב אחרים לא ממש אוהבים ומנסים להלחם ע"י פיזור מסכי עשן שונים. אין לזה כל נגיעה לקניית מכונית מהנה. אם מה שאתה אוהב ורוצה, אמין פחות מרכב שאינך רוצה בו, קנה את משאת נפשך. רק דע שיהיה לזה מחיר - זה לא "מין אללה" כפי שקלרקסון היה רוצה שנאמין. נמרוד

אין אפשרות כזו. רשיון היבוא מפרט את מבנה הרכב ע"פ ה VIN ואין לחרוג ממנו. אתה יכול להביא רכב משופר ולקוות שהבוחן של משרד התחבורה לא יבחין, אבל זה הימור על הרבה מאוד כסף כי אם חרגת מתנאי רשיון היבוא יכולים עקרונית לחייב אותך לייצא את הרכב חזרה. נמרוד

ראה את תשובתי המלומדת (כולל תמונה)בשרשור זה: http://www.carsforum.co.il/phpBB2/viewtopic.php?t=9014&start=0 בשלב הבא הייתי בודק את יחס ההעברה ברביעי באסקורט. רוב הסיכויים שאין כל צורך ב OVERDRIVE כי הרביעי מספיק ארוך בשביל ההספק של המנוע. לעומת זאת, אם אתה משפר את המנוע, כדאי לשקול החלפה של כל התיבה כך שתתאים מבחינת יחסי ההעברה להספק הגבוה יותר. נמרוד

ואיך מודדים את הכוח שהמנוע מייצר ? ע"י מדידת הכוח הדרוש לבלימת המנוע ... תכל'ס שני המושגים זהים. BHP נמדד באמצעות דינמומטר למעמיס את המנוע בהתנגדות ידועה מראש (הידראולית), ולכן "בולם" אותו. זוהי השיטה המקובלת. לכן כשכותבים רק HP או כ"ס, הכוונה היא בד"כ ל BHP או כ"ס לבלימה. HP הוא כח סוס ואינו מגדיר כיצד חושב. זה יכול להיות ערך תיאורטי (מחושב) או ערך אמיתי (מדוד בצורות שונות). BHP הוא כח סוס לבלימה והוא ערך מדוד על דינמומטר כפי שנאמר. קיימים סטנדרטים שונים למדידה (DIN , SAE ועוד) כך שתמיד צריך לדעת בנוסף לערך המספרי, לפי מה חושב. נמרוד

זה עבד ככה. היה צינור שרשורי שיצא מכל צד ותיעל לפנים האוטו את האויר החם לאחר שקירר את הבוכנות. גם בירושלים בשלג זה חימם לא רע. את בני הבכור הוצאתי לאחר לידתו מהדסה הר הצופים עם ויזה קלאב ביום של סופת שלגים. העולל ואמו הגיעו הביתה חמימים ונעימים. נמרוד

תפנה לאורי סהר במוזיאון בקיבוץ איל. הוא מומחה גדול במכוניות האלה ושיפץ רבות. נמרוד

הכוונה ל Sachs - חברה ליצור טוסטוסים. בארץ השתמשו במנועים שלהם בטילוני ICM שזה Israel Cycle Manufacturers . נמרוד

מיצובישי מגנום,2001, 52K ק"מ לשנה. ביטוח+פוינטר: 12K דלק: 14K טיפולים+צמיגים: 4K תיקונים: עוד לא היו מאז שנקנתה (120K ק"מ) סה"כ 30000 ש"ח לשנה או 60 אג' לקילומטר (80% מוכר למס + 15% פחת שנתי) פיאט מריאה,1998, 10K ק"מ לשנה ביטוח 4K (אין פוינטר אולי מישהו סוף סוף יגנוב אותה) דלק 5K טיפולים+ תיקונים:11K לשנה (הנבלה קיבלה השבוע מצבר חדש - חמישי במספר!) עגמת נפש: בלתי ניתן להערכה סה"כ 20,000 לשנה או 2 ש"ח לקילומטר (כלום לא מוכר) רכבי אספנות (פורד LTD , חיפושית) מה זה כסף בינינו? זה בשביל הנשמה. נמרוד

זה לא היה ענין של נקיון אלא של אוקטן. עד אמצע שנות השמונים היו שני סוגי בנזין בארץ: 83 ו 94 אוקטן. למכוניות בעלות יחס דחיסה גבוה זה פשוט לא הספיק. נמרוד

חישוקים מסגסוגת קלה ("מגנזיום") מחליפים את החישוקים ממתכת כבדה ("רגילים"). אין קשר בין החישוק לבלמים המורכבים במכונית או לצמיג המורכב על החישוק. נמרוד

SUBARU DL 1300 סוף שנות השמונים. חד משמעית וללא עוררין זול, אמין וסחיר. בכל מקרה אל תקנה פיאט. מי שאומר לך שיש פיאט אמינה לא יודע על מה הוא מדבר. נמרוד

מאחר והחאפר אינו מדוייק, אלטש את דבריו: אורך החיים של מנועי הדיזל הוא גם פונקציה של מבנה מאסיבי יותר. מנועי דיזל עובדים על יחס דחיסה גבוה פי כמה ממנועי בנזין - ולכן הם בנויים בצורה חזקה יותר משמעותית ממנוע בנזין (ומן הסתם גם כבדים יותר). איציק גם זה לא מדוייק.... אורך החיים המוגבר של מנועי דיזל נובע בעיקר מתחום הסל"ד הנמוך יותר בו הם עובדים. יחס הדחיסה הגבוה והמומנט מחייבים מבנה מאסיבי יותר אך לזה אין השלכה על הבלאי המצטבר. הבלאי הוא פונקציה של מספר הסיבובים הכולל שהמנוע עשה. נמרוד

נתקלתי בדבר הזה בדנמרק. קוראים לזה פורד P100 וזה טנדר מבוסס על הסיירה. חיפשתי קצת ברשת ומצאתי שזה היה קיים גם עם הקורטינה וגם נקרא P100. בארץ לא ראיתי כזו - שזה די מוזר מאחר ובאותן שנים היה לפורד יצוג טוב במשטרה ובצבא. האם מישהו ראה כזו בארץ? נמרוד

נראה לי שצדקת! נמרוד