sperial

@גולדן191 למצלמה שלך יש בעיה קשה של DR. תנסה לראות אם אתה יכול לסדר משהו בהגדרות, או לכוון אותה יותר נמוך כך שהשמים לא יגרמו לתת חשיפה במקום שהחשיפה חשובה.

לך תקרא על ההתנקשות ברייגן, תבין שחלק מההתנקשויות האלה בכלל לא קשורות לפוליטיקה. אבל אצל אנשים כמוך זה תמיד ״שמאל״ בלי לחכות לממצאי החקירה.

נכון גם לרכב בן ה-5 שיחליף אותו. הסיכון אולי יותר גבוה, כי אינך יודע כיצד ננהג וכיצד טופל. בהחלט שיקול לגיטימי. אני הייתי מוסיף שהחשיבות תלויה גם התנאי הנהיגה שלך. טעות קלאסית. מה שאתה צריך להביא בחשבון הוא ירידת הערך, שזה חלק מעלות הרכב. ברכב הנוכחי זה משהו כמו 3,000-4,000 ש״ח בשנה, ברכב בן 5 זה יהיה פי 3 ויותר. במקום להוציא עכשיו סכום גדול על ההחלפה ״שים בצד״ את ירידת הערך הצפויה של הרכב המחליף (אפילו תחסיר את ירידת הערך של הנוכחי), זה יהיה יותר מועיל כלכלית.

קראת את המשפט עעד הסוף? אני אחזור על החצי השני שלו: מחכה שהחוקרים יסיקו מסקנות. קאפיש?

@hans יש לך את זה ביותר מגעיל? מישהו שרוצה לפגוע בנשיא כשיש סביבו לפחות 3 מעגלי אבטחה צריך, אחד מהשלושה: או להיות צלף רחוק (כמו רצח קנדי), או להגיע עם פלוגת ימ״ם לפריצה רועשת, או להיות סבלני ולחפש נקודת תורפה כמו בהתנקשות ברייגן או ברבין. המתנקש הזה לא פעל באף אחת מדרכים אלה. אני מהמר על כך שמדובר באדם לקוי נפשית - אבל, כאמור, זה הימור, מחכה שהחוקרים יסיקו מסקנות. לפעמים זה לוקח זמן מה.

איזה ערפל? עוד לא נאמר דבר על המוטיבציה שלו, על התכנון שלו וגם המידע על הרקע שלו מצומצם מאוד. מישהו שמנסה להתפרץ לבד brute force לעמדה מאובטחת בכמה מעגלים לא מראה יכולת תכנון אמיתית, אני מהמר על איזה גיק מבולבל.

״מחנה השלום״? לא יודע מה זה אומר בארה״ב. אבל הוא תרם לקאמלה האריס 25 דולר! ממש סכום משנה קמפיינים. יובל, אני ממליץ שתמתין קצת עד שהערפל מעל האירוע יתפוגג.

התשובה מצויה בשרשור של יוליאן וה-C3. אם פות״ש היה מדווח על תקציב של 200,000 ש״ח הייתי, אולי, חושב ״אין מגבלת תקציב אמיתית, אז בוא ניתן לבטן לדבר״. אבל התקציב מוגבל, אז השיקולים שונים, צריכים להיות יותר רציונליים.

תעלה את הדוח. טשטש פרטים מזהים של הרכב וש הבעלים.

בלי שתסביר את צרכיך ותתאר את הרכב המוצע כל תשובה שתקבל תהיה בעייתית. אז בוא תפרט: כמה אנשים ייסעו ברכב דרך קבע? כמה מטען אתה צריך להוביל? כמה ק״מ אתה צפוי לנסוע בשנה? באיזה תנאים יעבוד הרכב - בעיר? בחניות צפופות? יעשה פעם בשבוע נהריה-אילת? מה התקציב שלך - לרכישה, ליישור קו, לאחזקה שוטפת, לביטוח, לתיקונים וכו׳? מה הנסועה שעבר הרכב? האם ההצעה היא מבן משפחה שאתה בטוח שיספר לך את כל ההיסטוריה של הרכב, או מאדם אקראי? האם יש תיעוד הטיפולים והתיקונים שעבר הרכב? באיזה מוסך טופל? האם יש לך מידע אמין על תאונות שעבר? האם ראית דו״ח מרכז הסליקה של חברות הביטוח? ואלה רק חלק מהשאלות שעליך לשאול את עצמך ואת המוכר. לפי השרשור המקביל (עבודה במוסך) אני מבין שאתה בן 26, אז אני מניח שעדיין אין לך מספיק ילדים כדי להצדיק רכישת בהמה כזו. בגילך, אם אין איזה צורך לא שגרתי, הייתי מחפש סופרמיני יותר צעירה.

רעיון חביב. רק שלא יידרס…. אפשר גם לעמוד מול קיר בחניה - רצוי קיר המשמש כמראה (למשל קיר זכוכית בקניון) ולהסתכל במראה, אבל ליד הבית בדרך כלל יהיה הכי קל לבקש מבן משפחה ללחוץ על הבלם, או להסתכל בפנסים בעת שאתה לוחץ.

למה לא להשאר עם הרכב הנוכחי? האם הוא מועד לתקלות? מבלה במוסך בתדירות שמפריעה לאורח חיים תקין? לא עומד בצרכי המשפחה מבחינת מקום? לפי התקציב אתה עומד לרכוש רכב בן 4-5 לפחות, שאינך יודע מה עבר עליו במהלך השנים. אם הרכב הנוכחי אמין וממלא תפקידו אני מעדיף אותו על פני חתול בשק בן 5. ואפילו כלכלית - ירידת הערך של הרכב הישן תהיה שליש מזו של המחליף, הפרש של עשרות אלפי ש״ח בשנה. אז אם הרכב הנוכחי אמין וממלא תפקידו לא הייתי ממהר להחליפו.

זה אתה. זה גם אני. אבל כמספר הקונים מספר מערכות השיקולים. כשקראתי את ההודעה הראשונה של יוליאן, שסיפר שאבא שלו מוכן לתת לו כמה אלפי שקלים כדי לכסות על ההפסדים ממכירת הרנו הרודמת, התגובה שלי היתה - אם אני הייתי האבא הוא לא היה מקבל ממני 5,000 ש״ח אלא סטירה מצלצלת מכל צד. אבל יוליאן ואביו אינם ספריאל, והשיקולים שלהם - בתנאי שמסוגלים לעמוד בסיכון הכלכלי - לגיטימיים לחלוטין. אפילו אישתי, שבדברים האלה רציונלית למדי, בחרה את הרכב הנוכחי שלה בלי נסיעת מבחן. הימים היו ימי סגרי הקורונה, היא רצתה לסגור עסקה בלי יותר מידי התעסקות וחשיפה לזרים, הגענו במקרה לסוכנות סיאט, התלהבה מהארונה וכתבה את הצ׳ק.

רכישה מעניינת ולא שגרתית. מקווה שהבדיקה מטעמו ולא מטעם המגרש.

גרירה - בדרך כלל נספח לביטוח המקיף/צד ג׳. תבדקי את הפוליסה או מול סוכן הביטוח. אבל אני בכלל לא בטוח שטעית כשגררת על חשבונך, בדרך כלל ההמתנה לגרירה על חשבון הביטוח ארוכה, סביר שחסכת זמן ששווה יותר מ-150 ש״ח. נורות זה כסף קטן, תבדקי את כולן לפני הטסט, רק תצטרכי לבקש ממישהו שילחץ על דוושת הבלמים כדי לבדוק את פנסי הבלימה. צמיגים זה בלאי נורמלי, מחזיקים בממוצע כ-3 שנים בהתאם לסוג הצמיג ותנאי השימוש, במיוחד חשיפה לשמש. בגלל חשיבות הצמיגים לבטיחות בדרך כלל מומלץ לרכוש צמיגים מדרגת מחיר בינונית לפחות ולהמנע מצמיגים ״סיניים״ או תוצרת ירודה אחרת. כיוון שלא מדובר במצב דחוף יש לך זמן לעשות סקר בצמיגיות ה״חביבות״ עלייך, כלומר אלה שנוח לך להגיע אליהן. עשי סבב באינטרנט ובטלפון. שימי לב למידות הצמיגים וקודי המהירות והעומס, הם רשומים ברישיון הרכב. והתייעצי כאן לגבי ההצעות. שימי לב לשני פרטים - האחד הוא דגם הצמיג (ליצרנים רבים דגמים פחות ויותר מוצלחים), האחר הוא זמן ייצור הצמיגים - כמה שיותר טריים ולא יותר משנה. יש עוד כמה פריטים שאפשר לבדוק עצמאית - למשל מגבים (לראות שמנגבים היטב, לא חורקים ולא קרועים) או עכירות הפנסים. תיקון עצמאי או בחשמליה או מוסך יהיה בדרך כלל זול מתיקון בחצר מכון הטסטים*. יש שתי גישות להכנה לטסט. האחת היא לבדוק מה שאפשר באופן עצמאי (פנסים, מגבים וכו׳) ולגשת לטסט - ואז, אם נמצאת תקלה, לתקן. גישה שניה אומרת לבצע טיפול תקופתי לקראת הטסט ולבקש מהמוסך להכין את הרכב. אם יש לך מוסך הגון יש יתרון לשיטה זו, הסיכוי לפסילה בטסט ובזבוז זמן (ו-20 ש״ח של טסט חוזר) יורד. אישית נקטתי שנים רבות בשיטה הראשונה, בשנים האחרונות עברתי לשניה. צריך להוסיף שלאור הנסועה הנמוכה שלי אין לי בעיה לסנכרן את הטיפול והטסט. אם את חוששת לגשת לטסט בעצמך (והאמת - אין סיבה לכך) תוכלי לבקש את השירות במוסך, יעלה 150-300 ש״ח. עובד של המוסך ייקח את הרכב למבחן ואת תמתיני. הסכום שציינתי אינו כולל את מחיר הטסט עצמו, כ-125 ש״ח. *ציינתי את ״חצר מכון הטסטים״. בדרך כלל בסמוך לכל מכון טסטים יש בתי מלאכה שמתמחים בתיקון ליקויים שהתגלו בטסט: צמיגייה, חשמליה, כיוון פרונט וכו׳ היתרון שלהם הוא הסמיכות למכון הטסטים, מה שמאפשר תיקון במקום בלי התרוצצות. החיסרון - בדרך כלל תמורת הנוחות הזו משלמים במחיר יותר גבוה. לשיקולך.

ההתרגלות כל כך מינימלית שאינה צריכה להוות שיקול שמונע רכישת רכבים המצויידים בה. צריך להתרגל לא לזחול עם רגל על הבלם אלא לעמוד או לנסוע עעם מינינום גז. פשוט מאוד. אגב, במשפחה שלי, שמרבית הנסיעות בה עירוניות, מתוך 6 מכוניות 3 הן בעלות שילוב של מנוע הליטר ותיבת dsg.

סוף סוף הבנתי אתה הגלגול החדש של צביפר

הייתי אוכל את זה כשגרתי במקום שנקרא ״הרווקיה׳, ואמצעי החימום היה טוסטר אובן. אני מדבר על סוף שנות ה-80. מאז לא התקרבתי.

לא בדיוק - בהעברה שאינה זה״ב אפשר לראות את ההעברה בסטטוס ממתין לביצוע, ויש איזו אופציית ביטול, אם כי לא פשוטה.

לא נכון. אתה רואה את ההעברה מיידית באפליקציה: הקונה מעביר את הסכום, המוכר מאשר קבלה וההעברה סגורה ובלתי הפיכה. הכסף עובר לחשבון הביט ולא לבנק - כמוכר תראה את הכסף בבנק רק אם תבצע פעולה נוספת של העברה מחשבון הביט לחשבון הבנק. חשבון ביט יכול להכיל עד 20,000 ש״ח.

דור, גם הביטוח על סיאט או סקודה יעלה חצי מהביטוח של קורולה. אל תביא מקרי קיצון. אבל נראה שהשרשור הזה צריך לעבור לאוף טופיק, הוא מתחיל להיראות כמו רק ביבי/רק לא ביבי.

״טיול באיטליה״ - זה עולם שלם. מציע שתפרט קצת - מתי, היכן תשכרו רכב, המתווה הכללי של הטיול, מתי הטיסות (שעות הגעה ועזיבה), מה הרכב הנוסעים, כמה מטעןאתם לוקחים. ההמלצות שלי: 1. לשכור רכב דרך הנציגות בישראל או דרך חברה ישראלית. בחלק לא קטן מהן תקבל הנחות בסדר גודל של 15-20% עם כרטיסי אשראי ומועדוני צרכנות שונים. לדעתי עדיף לשכור בחברות הבינלאומיות הגדולות - למרות שמדובר בנציגויות מקומיות הן פחות צפויות לנסות לתחמן אותך. חשוב מאוד ביטול השתתפות עצמית - גם פוטר אותך מהתיחמונים של החברות וגם מאפשר החזרה זריזה של הרכב בלי המתנה לנציג. וחוסך הרבה ביורוקרטיה במקרה תאונה. בחלק מהחברות ביטול השתתפות עצמית מלא אפשרי רק בהזמנה מהנציגות בישראל. 2. להצטרף לתוכנית הנאמנות של חברת ההשכרה. יכול לתת הטבות מעקיפת התור בדוכן ההשכרה ועד שדרוגים. 3. לשכור רכב בדרגת גודל אחת או שתיים מעל מה שאתה רגיל. חשוב מאוד תא מטען גדול ומכוסה כדי להסתיר את המטען, כי פריצות לרכב שכיחות מאוד. (ובהתאמה גם הרבה כייסים וחטיפות תיקים, להחזיק מסמכים חיוניים, כרטיסי אשראי וכסף בצורה נסתרת ולא נגישה, להגן על הטלפון, ואם יש לך שעון חכם - להשתמש בו לתשלומים, כי אותי הכי קשה לגנוב). 4. ללמוד היטב את חוקי התנועה באיטליה, כולל התמרורים (למרות אמנת וינה יש הבדלים מהארץ). אגב, האם נהגת בעבר באירופה ואתה מכיר את נושא הפניה שמאלה ברמזור ירוק ״לא מוגן״? כמוכן את חוקי החניה והתשלום תמורתה - וגם סימוני החניה והתשלום, שיכולים להיות שונים אפילו בין ערים. 5. קיבלת עצה לא להכנס לערים - אם הכלל ברוב העולם הוא לא להכנס לערים גדולות, באיטליה נוספת על זה צרה שקרויה ztl, שקיימת לא רק בערים אלא גם בלא מעט עיירות וכפרים. אלה אזורים מוגבלי תנועה שמצולמים כל העת, והמצלמות מפיקות דו״חות שמנים בכל מעבר, היו בפורום הזה דיווחים על אנשים שצברו ביום אחד דו״חות ב-1,000 אירו. עם זאת, אם אתה לן במלון בתוך האיזור, לפחות בחלק מהערים המלון וכל לסדר אישור כניסה לאיזור. בדוק באתרי העיריה ועם המלון. ההמלצה שלי - ללון בשולי העיר ולהכנס למרכז בתחב״צ (בעיירות אפילו ברגל). ט. כבישי אגרה - למד את שיטת התשלום, דאג לעבור בשערים הנכונים. עד כמה שזכור לי אין בעיה לשלם בכ״א/ארנק אלקטרוני, אבל אולי דברים השתנו. @shakedi אוויס ובאדג׳ט הם חברה אחת כבר הרבה שנים. יש עוד כמה צמדים כאלה, בחלקם השמות השונים גם ממותגים בדרגות שונות.

כי הדלת הרבה יותר גבוהה מחלל האיחסון

האם היתה הודעת תקלה בלוח המחוונים? האם בוצעה סריקת תקלות במחשב? והערה לשונית: בעברית אין מצט. יש מצת - ה״פלאג״ במנוע, שמצית את הדלק, ויש מצית שמשמש להצתת סיגריות, ובעבר היה נמצא בתוך שקע 12 וולט ברכב.

צריך לשלם מינימום שעתי לפי היקף העבודה. וגם את כל שאר ההוצאות, שלא בהכרח נגזרות מהיקף העבודה. ואם אתה מכיר אנשים ש״התחילו ככה״ שאל אותם איך עשו זאת. אולי תוכל להחכים גם אותנו.