sperial

- הזמן והכסף הם שלכם, אבל כבעל נסיון בטיולים - הנהיגה היא מאמץ ולא חויה. - לא ציינת כמה אנשים אתם, אבל אם אתם יותר משניים עלולה להיות לכם בעיה של מקום למטען ב-BMW האמורה. נסיעה ברכב כבד וצפוף תהיה נעימה בערך כמו נסיעה ב-נ.נ. (אם תרצו - אביר). - אם אתם נוסעים ל-5 בלבד ימים הרי ש"שריפה" של יומיים בנסיעה למינכן וחזרה תותיר לכם לכל היותר 3 ימים בברלין שזה פשוט כלום. כמוכן תגיעו מותשים למינכן ולא תהנו מהבירה. מעבר לכך - איני יודע מה שעות הטיסות שלכם, אבל אם אתם טסים בטיסת בוקר תגיעו מותשים לקראת הצהריים (יום חצי מבוזבז והחצי השני קשה לניצול, רוצים לישון) ואם בטיסת אחה"צ היום אבד. כך גם לגבי החזרה - אם לא מדובר בטיסת לילה תפסידו לפחות 1/2 יום. אני הייתי בברלין שבוע שהיה מלא וגדוש, וזאת בלי לבקר באף מוזיאון אמנות. העיר כל כך עשירה שגם שבועיים לא מספיקים כדי לחוש אותה. כמי שביקר בשנים האחרונות בשתי הערים וגם הספיק לנהוג באוטובאהנים (אם כי בגיל יותר מבוגר, יש לי ילד שמתקרב לגילכם) עצתי חד משמעית - התרכזו בברלין, לא תצטערו. אתם מספיק צעירים, אוקטוברפסט יש כל שנה ובמינכן יש תעסוקה להרבה יותר מלילה אחד של אוקטוברפסט (שלא לדבר על הסביבה) תכננו כבר את הטיול הבא. תהנה!!

1. אם אתה טס לברלין כמובן שהסיפור שונה. אני דיברתי רק על הקטע ממינכן לשדה התעופה MUC. 2. איני מכיר את שאר ה-500 ק"מ שאתה מדבר עליהם, אבל יש לי נסיון מה בנהיגה באוטובאהנים. א. מדובר בעבודה מפרכת, במיוחד אם מזג האויר אינו מאיר לך פנים, וקטע של למעלה מ-500 ק"מ מתיש ביותר אם כי בהחלט אפשר לנהוג קטע כזה ביום אחד (למעשה נהגתי קטע כזה לפני 5 שבועות - מבאזל דרך קונסטנץ למינכן, בתנאי מזג אויר קשים). ב. המפה מתארת את המהירות המותרת במצב אופטימלי. מספיק שירד קצת גשם כדי שהמהירות לאורך כל הדרך תוגבל ל-120 ואף ל-80 קמ"ש (תמרורים אלקטרוניים), והמהירות המותרת גם נאכפת. ג. אתה מתכוון לנהוג ברכב, בדרכים ובתנאי דרך שאינך מכיר, גם זו סיבה לרסן את עצמך. ד. אם אתה נוסע ל-5 ימים לברלין פשוט חבל לך לבזבז שליש מתוכם בנסיעה למינכן וחזרה. ברלין עשירה מאד בפעילויות וגם אם תהיה בה פי 3 זמן תרגיש שלא ראית כלום, ותאמין לי שלא חסרה בירה טובה גם בברלין. אם, בכל זאת, אה מתעקש לנסוע למינכן עשה זאת בטיסה (הטיסה עצמה כ-1.5 שעות אבל יש להוסיף זמן להגעה לנמה"ת והגעה לעיר) או כ-6 שעות ברכבת (מתחנה מרכזית לתחנה מרכזית). עם זאת גם נסיעה ב-ICE תהיה חוייה מיוחדת (אישית לא התנסיתי בנסיעה ברכבת מהירה אמיתית כגון זאת). עלות הטיסה והנסיעה ברכבת נעות בין 60-70 יורו לאדם (לכיוון). 3. תחנות התרעננות (לצורך העניין, כמו שיש בתחנות "אלון" בכביש 6) קיימות בכל אוטובאהן בכל כמה ק"מ (באזורים מרכזיים כל ק"מ-שניים, אך יש אזורים בהן התחנות נמצאות כל כמה עשרות ק"מ). אם בכוונתך לעצור גם באתרים בדרך עליך להביא בחשבון הארכה ניכרת של זמן הנסיעה. יש גם תחנות עצירה ללא תחנות דלק ("P") שבחלקן יש מזנון ושירותים ובחלקן סתם מקום לחילוץ עצמות והחלפת הנהג. מלק מתחנות הדלק המסומנות אנינן צמודות לכביש המהיר אלא נמצאות בפאתי יישובים סמוכים. 4. הדלק בגרמניה יקר מאוד (לכל המתלוננים על מחירי הדלק בארץ), ותחנות דלק בכבישים מהירים יקרות במיוחד. 5. כפי שציין Clutch אם בכוונתכם ללון במינכן בעונה הבוערת כדאי להזמין מראש מלון. שהיתי בשנתיים האחרונות פעמיים במלון בפאתי העיר שעלה כ-60 אירו ללילה לסויטה המתאימה להלנת 2-3 אנשים (לינה בלבד). ארוחת הבוקר יקרה (כ-15 אירו לאדם) אך בחדר יש כלי אוכל ובישול ויש סופרמרקט במרחק הליכה, ויש גם תחנת השכרה של Sixt במרחק דקות אחדות של נסיעה ברכב (ולא הרבה יותר באוטובוס, לאחר שמחזירים את הרכב). אם אתה מעוניין בפרטים - אוכל לתת. 6. בניגוד למה שכתב Derish החזרת הרכב בנמה"ת של מינכן יעילה ביותר, החזרתי שם פעמיים רכב בהליך שארך פחות מ-5 דקות. קומת ההחזרות משותפת לכל חברות ההשכרה, פשוט נכנסים לפי ההכוונה, פורקים את המזוודות ומוסרים את הרכב לנציג המצוייד במסופון עם המפתח בסויץ'. 7. Derish, אני מסכים אתך לגבי בחירת הרכב. הבעיה היא שהבחור רוצה לחוות נהיגה ברכב יחסית ספורטיבי, ולא הביא בחשבון את המטען. לפני שנה שכרתי מונדיאו (ב-Sixt) אשר שרת אותי מצויין (נסיעה עם משפחה של 5 אנשים, הגילדים כבר במימדים של בוגרים ומטען לשבועיים). השנה ביקשתי רכב דומה אולם המונדיאו שנמסר לי היה לא תקין, בסופו של דבר נהגתי ב-5008 דיזל שלמרבה הפלא, למרות היותו קצר מהמונדיאו בכ-30 ס"מ היה מספיק מרווח לכל המשפחה על מטענה. אור, קיבלת כאן צרור עצות מכמה אנשים המכירים את עניין הניהיגה ברמניה ברכב שכור. בכל זאת - לדעתי - אם הטיול שלך מסתכם ב-5 ימים חבל לך לבזבז שניים מהם בנסיעה למינכן וחזרה. עדיף לך לנצל אותם בברלין, העיר מדהימה ועשירה בפעילות. וד"א - מה שכתבתי על תחבורה ציבורית במינכן נכון גם בברלין, בהבדל שכרטיס קבוצתי (קרוי Kleingruppenkarte עולה 15.90 אירו (16.10 אם כולל את איזור C - פוטסדאם). הכרטיס אינו כולל נסיעה מ ואל שדה התעופה.

במקרה בשבוע שעבר עשיתי סיבוב בסוכנויות הרכב, ובסוף גם רכשתי מכונית. אני יכול להעיד שהנחת המזומן שהוצעה לי עמדה על 8000 ש"ח, כמובן אובדת אילו רכשתי את הרכב בתשלומים מהיבואן (הפתרון הוא הלוואה מהבנק, אז מקבלים את הנחת המזומן אם כי יש לשלם ריבית לבנק, שבמקרה שלי כנראה תהיה הרבה פחות מ-8000 ש"ח). לגבי ה"טרייד אין במחיר מחירון" - המחיר שהוצע לי לפני שראו את הרכב הישן שלי היה 10,000 ש"ח מתחת למחירון. אז באמת, שלא יעבדו עליכם.

נהגתי את הקטע של A9/A92 מספר פעמים בשנתיים האחרונות, וגם נהגתי בתוך העיר. צר לי לאכזב אותך - מדובר בקטע קצר והשקעה של כ-1000 ש"ח ליום כדי לנהוג 40 ק"מ בכל כיוון בכביש שאינו מרשים יותר מהאיילון או כביש 6. מעבר לכך - כל הקטע מוגבל במהירות (120/130 קמ"ש). לגבי הנהיגה בתוך מינכן היא חוויה לא פשוטה למי שאינו מכיר אותה, אפילו אם אתה מסתייע ב-GPS. יתרה מזאת - מרכז העיר סגור לרכב, וגם אם מתרחקים מעט החניה קשה ויקרה, ועבירות תנועה\חניה גוררות קנס כבד. גם במלונות בהם התארחתי (שהיו מרוחקים ממרכז העיר) החניה היתה יקרה. לעומת זאת התחבורה הציבורית במינכן יעילה וזולה. אם אתם קבוצה של עד 5 אנשים תוכלו לרכוש בשדה התעופה כרטיס קבוצתי (Partner) שיעלה כ-18 אירו ויאפשר לחמשתכם לנסוע (יחד!) בכל התחבורה הציבורית בעיר עד למחרת בבוקר. כנ"ל לגבי החזרה לנמה"ת. כאשר תזקקו רק לכרטיס בתוך העיר הוא יעלה פחות מ-10 אירו ליממה. זה האתר בו תוכל ללמוד על הכרטיסים. יש להקפיד על שימוש נכון בכרטיסים: 1. רכישה במכונה האוטומטית באוטובוס נעשית במטבעות בלבד. 2. יש להחתים את הכרטיס במכונה הצהובה בכניסה לאזור הרציפים או בכניסה לאוטובוס. כרטיס יומי יש להחתים בנסיעה הראשונה ביום בלבד. 3. הקנס על נסיעה ללא כרטיס מוחתם, והכוונה גם להמצאות ברציף הרכבת מעבר לקו הסימון גוררת קנס כבד מאד של עשרות אירו לאדם, והביקורות תכופות. 4. אם אתם נוסעים בקבוצה עליכם לשבת יחד, על מנת שהמבקר יוכל לראות מי הנוסעים ששילמו בכרטיס הקבוצתי. מבחינת התחבורה הציבורית מינכן מסודרת והתחבורה יעילה ונוחה ביותר. יתרה מזאת - אתם מתכוונים לבלות גם בשתית בירה (והבירה במינכן מצויינת) - אבל יש בגרמניה אי סבילות מוחלטת לנהיגה אפילו עם שריד של אלכוהול, והמשטרה הגרמנית לא מכירה שום חוכמות. בסיכום - המלצתי החמה היא לחסוך את עלות שכירת הרכב ולהנות מכל מה שהעיר מציעה - ויש הרבה - באמצעות התחבורה הציבורית היעילה והנוחה.

חבל על המאמץ - שגיאה אחת בחניה (שלך או של השכן) - ותהיה שריטה חדשה. ואם החניה תהיה מושלמת תהיה זו משאית שתעיף עליך חצץ. זו דרכו של עולם הרכב, וחבל להתאמץ לתקן שריטות קלות. כאשר יצטבר מלאי מספיק של נזקים בצע את התיקון במרוכז, וכיון שהצבע לא יצטרך להכין לך 2 טיפות צבע במיוחד סביר שגם העלות תצטמצם.

עד שיפרקו את החלקים הפגומים ויבדקו מה קורה מתחתם לא תדע מה הנזק האמיתי. מתחת לפגוש מסתתרים רכיבים שנפגעים בלי שייראה סימן חיצוני ואשר עלות תיקונם יכולה להגיע לסכומים משמעותיים.

הזכרתי את עלות ההלואה כיון שאתה לא הזכרת אותה (את העלות). גם הגישה שלי היא שהזמן והנוחיות שלי שווים כסף - וזה כולל עלות הלואה במידת הצורך. מבחינה כלכלית יכולתי להסתדר עם מכונית אחת+תחבורה ציבורית+מוניות בעת הצורך, אבל הנוחיות והחסכון בזמן בזכות האפשרות להניע את המכונית ולנסוע ליעד בלי להסתמך על מישהו אחר ועל לוח הזמנים שלו מכריעה את הכף לטובת החזקת שתי מכוניות, למרות העלות הכספית הגבוהה.

כתבתי קודם לכן תגובה, לא ברור לי היכן נעלמה. מכל מקום: 1. אתה סטודנט צעיר, מעוניין לרכוש ולהחזיק רכב ואולי גם לקחת הלואה. אני מניח שהלואה לסטודנט תהיה לא זולה. האם בדקת את העלויות ואת יכולתך לעמוד בהן? אם טרם בדקת זאת אני ממליץ לך לבצע את הבדיקה ואז לשוב לפורום עם תקציב יותר מוגדר. 2. טווח המחירים שציינת רחב מאד - בין 20,000 ל-35,000 ש"ח, ובהתאם לכך גם מבחר דגמי וגיל המכוניות המתאימות. עליך להיות יותר ממוקד. 3. האם התקציב שציינת כולל גם הוצאות ראשוניות נלוות - כגון ביטוח, טיפול "ישור קו" ורזרבה לתיקון גדול אחד או שניים? אם לא הכנסת רכיבים אלה לתחשיב מומלץ כי תעשה זאת במסגרת התחשיב המתוקן. 4. לעצם העניין - הזכרת את הליאנה. אבי נוסע בליאנה 2002, אמנם הקילומטראז' שלו נמוך אולם המכונית מראה אמינות טובה. גם לאשתי היו שתי ליאנות מליסינג (כלומר הוחזרו בגיל 3, קשה להסיק על האמינות בגיל מבוגר) והיתה מרוצה. למכונית יש יתרון גובה לבחור גדול כמוך, מבחינת "ביצועים" היא יחסית חלשה, וגם צריכת הדלק שלה די גבוהה (בנסיעה עירונית סביב 9 ק"מ לליטר ובבין-עירונית 12-13 ק"מ לליטר, עם 5 נוסעים). הזכרת גם את הבאלנו - לי היתה בעבר באלנו שהחלה את דרכה אצל אבי, במצטבר החזקנו אותה 11 שנים ו-120,000 ק"מ, ופרט לבעיות בסטרטר לא היו לי תלונות מיוחדות. 5. עוד גורם שישש להתחשב בו הוא עניין החניה - אם אתה מתגורר או לומד במקומות שבהם קיימת בעיית חניה אפשר שעדיף לחפש רכב יותר קטן (פיזית) שסביר שיהיה גם יתר זול, או שתוכל לרכוש משנתון יותר חדש.

עלויות מימון - זו הריבית על ההלואה שלקחת (בתוספת כל ה"דמים" שהבנק גובה). פירוש רש"י למשפט שני הוא שרכישת רכב ישן מאד הוא פתרון של מצב בו אין ברירה אחרת - מחד הרכב חיוני, מאידך החסכונות הפנויים קטנים ואין דרך לממן הלואה, והזמן בידי לשהיה במוסך. הייתי בסרט הזה לפני 20 שנה - רכשתי רכב "זול", כל נסיעה לוותה בחשש מתאונות ותקלות ביליתי אתו לא מעט במוסך כולל העלויות הנובעות מכך וכעבור שנתיים מכרתי אותו בהפסד גדול. את הלקח שלי למדתי - מאז רכשתי מכוניות שהיו או חדשות או מיד שניה מההורים שלי ושל אשתי, ועד כה היתה רק אכזבה אחת, דווקא ברכב שנחשב אמין ביותר (אימפרזה).

ועוד סיפור שבו נתקלתי - אדם שקיבל דוח על עבירת רמזור אדום כאשר המקום והזמן לא התאימו להתנהלותו. כאשר בחן את צילום המצלמה התברר כי מדובר ברכב שאינו שלו (אפילו לא מאותו דגם) והשוטר התרשל בפענוח מספר הרישוי ולא שם לב שהדגם שהופיע בצילום לא תאם את מספר הרישוי.

1. צומת הצ'ק פוסט, בפניה ימינה מכביש 752 (נשר) לכביש 4 צפון (עכו) - אספלט ששקע וגורם למסילת ברזל נטושה לבלוט כמה ס"מ מעל מפלס הכביש. מצריך עקיפת המפגע מימין. 2. איזור תעשיה צ'ק פוסט, רחוב המורג, מעבר מתחת לגשרון בכביש 75 - בימי החורף הצפה, בעיקר של הנתיב הימני. 3. נשר, רח' החרוב - יש מספר מעגלי תנועה עם אספלט חלקלק בכניסה עליהם בירידה מהאוניברסיטה. מסוכן כל ימות השנה ובמיוחד בחורף, יש להכנס למעגלי התנועה במהירות נמוכה מאד. 4. דרך 705 מרמזור רח' התאנה עד דרך 752 - כביש רחב ו"מזמין". המהירות המותרת - 60 קמ"ש סבירה, אולם נהגים רבים נוסעים במהירות 90 קמ"ש ויותר ומופתעים מהעיקולים החדים יחסית ללא שיפוע מאזן. יש להקפיד על המהירות המותרת, אני פסימי לגבי תיקון הנדסי (התקנת שיפועי צד מתאימים). 5. יציאת "פז" בכיבש 22 - החלפה בין שני קטעי כביש על קטע קצר - דומה ל"יציאת דניאל בכבישים 1/6 אולם על פני כ-200 מ' בלבד. 6. עכו, פניה שמאלה מדרך הארבעה לרח' בן עמי - גיאומטריה לקויה של מדרכה משמאל הבולטת לתוך נתיב הנסיעה. 7. עכו, דרך הארבעה - פסי האטה שאינן מסומנים היטב לפני מעבר חציה (בשני הכיוונים) בכביש בו מותרת מהירות 50 קמ"ש. פוטנציאל לנזק לכלי רכב. 8. דרך 4 צפון מצומת וולקן עד צומת אפק (עם דרך 79, לסרוגין) - צמתים עם כביש שירות בהם שדה הראיה מוגבל כיון שהכבישים מקבילים ובחלק מהקטעים יש ביניהם גדר חיה, נהג העוצר בכביש השירות אינו יכול לראות את כלי הרכב הפונים ימינה מהדרך הראשית. 9. חיפה, רח' חניתה - למגיעים מכיוון דרך שמחה גולן לכיוון רח' טרומפלדור הנתיב הימני מסתיים בפתאומיות וגורם צורך בהשתלבות מסוכנת לנתיב השמאלי. 10. חיפה, תחילת דרך חנקין - מוניות החונות בנתיב הימני וחוסמות אותו, בהמשך כלי רכב החונים ליד חנות פרצחים ומוסתרים על ידי עיקול. 11. חיפה, שד' מוריה מרח' חורב עד אחרי ככר דוד הכהן (קרית ספר) - כלי רכב החונים בנתיב הימני באדום-לבן, במיוחד בשעות הלילה, מאחורי עיקולי דרך, גם חוסמים נתיב וגם מסתכנים בפגיעה מאחור. 12. חיפה צומת רח' חורב-דרך אבא חושי-רח' ווטסון - רמזור הנמצא בין שני עיקולים חדים בדרך ולמרות רמזורי התראה רבים חוצים אותו באדום. 13. חיפה, צומת אוסקר שינדלר (דרך 705) ורח' מנדל זינגר - לבאים מכיוון נשר יש רמזור מתריע אולם רבים חוצים את הצומת באדום, וכךגם רבים המגיעים מכיוון דרך אבא חושי למרות ששדה הראיה טוב. 14. חיפה, פניה ימינה מרח' ביכורים לשד' הנשיא. צומת מסובך ביותר בו נזקקים נהגים רבים להחלפה של 2 נתיבים על פני קטע של כ-20' מ' בין רח' ביכורים לשד' ווג'ווד, ובנוסף משאיות ואוטובוסים חונים בנתיב הימני ובולטים לנתיב השני. גורם לפקקי תנועה קשים בשעות הבוקר.

קח את זה בקלות. נזקי פח זה דבר מרגיז, אבל צריך להתיחס בפרופורציות. ושתהיה לך שנה טובה ללא שריטות .

הדבר קרה לי כמה פעמים, אם כי כאשר השארתי את הרכב ליד הבית למשך 1-2 שבועות של נסיעה, ולמרות שדאגתי ששכן יניע את הרכב מספר פעמים בשבוע לצורך טעינת המצבר. טכנאי שירות החילוץ הגיעו עם מצברים חלופיים וביצעו את ההחלפה במקום במחיר שלא עלה על המחיר במוסכי חשמל רכב.

הכתבה משכה קרוב ל-5800 תגובות משך יומיים, לא רע. רפרפתי על 30 התגובות האחרונות - כולן שליליות. ד"א - אחד המגיבים הציע לצייר ניידות - בדומה לניידות הדמה של משטרת ישראל. אם כבר רוצים ללמוד ממדינה אחרת כדאי ללמוד מהולנד - שם כל פסי ההאטה בנויים באופן ומידות קבועים, לא כמו ערימות האספלט שלנו שאין בהן כל אחידות ואשר חלקן גורמות נזק לרכב גם במהירויות נמוכות.

אתה יכול לפעול גם במקביל, כלומר להתיעץ עם סוכן הביטוח ואפילו לשלוח הודעה על הארוע גם ללא הפעלת הפוליסה. כך תהיה מגובה מבחינת הזמנים, ועל הפעלת הפוליסה תוכל להחליט גם בשלב הרב יותר מאוחר.

יש לך אפשרות נוספת - להפעיל את סוכן הביטוח שלך, אשר יפעל מול צד הפוגע או הביטוח שלו . לך זה יותר נוח (העניין נסגר בכמה שיחות טפון ופקסים ולצד השני יהיה לא נוח להתחמק מתשלום), לצד השני זה עולה יותר (שמאות, ואם הוא מפעיל את הפוליסה שלו - אבדן הנחת העדר השתתפות עצמית) אם הצד הפוגע נראה לך אמין שלא ימשוך זמן בתשלום - אתה יכול לעבוד ישירות מולו. אם אתה חושש שמא הוא ינסה להשתמט מהתשלום או לדחות אותו - הפעל את סוכן הביטוח אשר יפעל ישירות מול הפוגע והביטוח שלו. אישית היה לי לפחות מקרה אחד בו מישהו שדיבר בטלפון ופגע בי מאחור משך את התשלום למעלה משנה וחצי, ורק לאחר איום בתביעה משפטית מצד הביטוח שלי הוא שילם את הנזק שגרם. מצד שני היה לי מקרה שלפגיעה קלה יותר שבה לא היה כל קושי לקבל את עלות התיקון מהנהגת הפוגעת. בכלל - הטוב ביותר יהיה להוועץ בסוכן הביטוח שלך, לו יש נסיון עשיר בכגון אלה והוא ידריך אותך בתהליכים.

מתאנול מקובל במדינות מסויימות כמרכיב עיקרי בדלק. מקורו בתירס ונדמה לי שגם בקנה סוכר, והמנועים מותאמים לשימוש בו. עם זאת מתאנול אינו ממיס חריף כמו אצטון.

ליאור - החשיבה שלך נכונה אבל בכל זאת שתי הערות: 1. לא כל אחד מכונאי, מרבית הרוכשים נזקקים לטיפול במוסך הן ליישור קו והן לטיפול השוטף אח"כ. עדיין עלות העבודה תמדד באלפי שקלים ולא בעשרות אלפים וסיר שהמוסך רוכש את החלקים במחיר זול משאתה משלם, כך שיש קיזוז חלקי. 2. התחשיב ל-3 שנים נראה לי יותר סביר מהתחשיב ל-10 שנים כיון שאת ההוצאה צריך לחלק על פני משך החזקת הרכב, לא על פני משח חיי החלק. העלות אינה מוחזרת בצורת מחיר טוב יותר במכירה - במקרה הטוב יש החזר חלקימאד.

סובארו - אתה משלם עלויות מימון, אבל מאידך - אני מעדיף לשם עלויות מימון ולא להזקק להשבתת הרכב כל שני וחמישי. הזמן שלי גם שוה משהו, ועוד דבר שאינו ניתן לכימות - הנוחיות שלי. מתי הייתי שוקל בכל זאת רכישת רכב ישן - כאשר הרכב חיוני לי, אין לי דרך לממן רכישת רכב יותר חדש ושהיה מסויימת במוסך אינה יקרה לי מידי, וכאש אני מעריך שהוצאות התיקון של הרכב הישן בטווח הנראה לעין יהיו נמוכות מעלות רכישת רכב משנתון יותר חדש.

בלי לרות את הסרטון - חשוב רק על על השפעתו של אצטון על חלקי פלסטיק ודומיהם - שטות כזו עלולה להמיס לך צנרת חיונית ברכב.

הבעיה היא שאנשים עושים חישוב של ההוצאה על קנית הרכב ולא מחשבים את ההוצאה המצטברת על פני תקופת ההחזקה שלו. למעשה החישוב הנכון צריך להביא בחשבון את הרכיבים הבאים: 1. ההפרש בין מחיר הרכישה למחיר המכירה. 2. עלויות מימון - אם לוקחים הלוואה או שמותרים על "הנחת מזומן" תמורת רכישה בתשלומים. 3. עלות דלק - רכב חדש וחדיש יותר יצרוך פחות דלק לאותו מרחק. 4. עלות תיקונים - תהיה גבוהה הרבה יותר ברכב ישן. 5. ימי בילוי במוסך - זמן זה כסף, מבחינתי יום עבוד שבוזבז במוסך או הזקקות למוניות גם הם חלק מהוצאות אחזקת הרכב. 6. עיסוק ברכישה ומכירה - הרבה יותר פשוט לרכב חדש, לא צריך בדיקות לפני קניה שעולות סכומים לא קטנים, והוצאות "ישור קו" קטנות עד לא קיימות. סביר שרכב חדש יצריך התעסקות כזו פעם ב-8-12 שנה, רכב משומש וישן יש להחליף לעתים יותר קרובות. אישית אני מוכן לשלם גם תמורת השקט הנפשי כאשר הביטחון שלי שאוכל להניע את הרכב בבוקר בלי לצפות לתקלות. מסיבה זו לדעתי drsubaru צודק, וד"א, זו גם הסיבה שבגללה אני מחליף את המכונית שלי (קורולה 1998) כעת למרות שבינתיים היא מראה אמינות ראויה לציון.

לא מכיר את ה-Space Wagon אם כי אחותי השתמשה בו למשפחה עם 4 ילדים (אבל לא יותר משניים בהתקן ריסון ייעודי). השאלה שלך צריכה להעלות את השלב הבא - כאשר הילדים יעברו מהסל-קל למושב בטיחות שהוא הרבה יותר רחב מהסל-קל.

ויש עניין נוסף - יש חברות המציעות "הנחת מזומן" או חלוקה לתשלומים המוצגים כ"ללא ריבית". יש בכך אחיזת עיניים, שכן למעשה "הנחת המזומן" היא הריבית תמורת החלוקה לתשלומים. על הרוכש לדרוש חישוב של הריבית הגלומה באי קבלת ההנחה, אשר עשויה להיות גבוהה מהריבית של ההלואה הבנקאית או של חברת המימון. בהלואה בנקאית יש יתרון נוסף - אפשר למשכן רכוש שאינו הרכב (כגון ניירות ערך) ואז לא קיימת בעיה של רישום המשכון והסרתו או של רישום הבעלות על הרכב אלא שהרכב הוא של הרוכש ללא מעורבות חיצונית והוא חופשי למוכרו כאשר הדבר יהיה רצוי לו ללא צורך בפעולה נוספת כלשהי. למעשה על הרוכש לעשות תחקיר בכל המקומות בהם הוא עשוי לקבל הלואה (בנק חברת מימון, סוכנות רכב וכו') ולהשוות את התנאים המוצעים לו באופן אישי ורק אז לקבל את ההחלטה לגבי העסקה המתאימה לו אישית.

או באמצעות הבנק, שוה בדיקה, אבל קודם כל לבדוק אם ההכנסה הפנויה מאפשרת החזקת הרכב+החזר הלוואה, ואז לבדוק כמה הצעות מימון.

אתה מבלבל את החובה לשאת תעודה מזהה והזכות של שוטר לבקש מאדם להזדהת (שקיימת כיום, ומקובלת בהרבה מדינות דמוקרטיות) עם החוק החדש שיאפשר במצבים מסויימים ביצוע חיפוש בכליו ועל גופו של אדם גם כאשר אינו חשוד בעבירה כלשהי, שהיא הצעה אשר עדיין נתונה לדיון.