sperial

1. את מפלס המים בודקים על ידי פתיחת פקק הרדיאטור (זהירות - רק כאשר המנוע הספיק להתקרר כיאות). 2. מיכל העיבוי נמצא מימין לרדיאטור (כאשר אתה עומד מול המכונית), נמוך מאד וקשה לראות אותו.

בספר השירות של הרכב יש טבלה מסודרת של תוכנית הטיפולים לפי מרחק\זמן. בדוק בספר השירות שלך, תביא בחשבון שיש טיפולים המבוצעים גם בתדירות של פעם ב-4-5 שנים או 80,000-100,000 ק"מ.

מעשה חכם מאוד, ולא רק בגלל כביש 6 אלא בעיקר כיון שהחיוב היה נשלח לחברת ההשכרה, אשר היתה מעבירה אותו אליך בצירוף חיוב של כמה עשרות שקלים תמורת "שירות" ההעברה.

קראת היום את הכותרת על סקר ה-OECD בעניין מערכת החינוך: זה מתחיל שם, ובעצם עוד קודם, במעון ובגנון, והחשוב ביותר - בבית. העניין הוא שמי שגדל בבית של בבונים ואבא\אמא מסיעים אותו בעמידה בין המושבים הקדמיים בג'יפ הענק שמעיף כל רכב אחר לכל רוח סופגים את האוירה עוד לפני שהם עומדים על דעתם, וגם הדור הבא ינהג באופן דומה. הגרמני שגדל באוירה של ציות לחוק והקפדה על הפרטים יציית גם הוא ויסכן פחות את עצמו ואת שכניו לכביש, וגם לא יחפף את כל הצדדים ההנדסיים בבניית ובמיוחד בתחזוקת האוטובאהן. אני מסופק אם הבעיה היא ברשות המחוקקת, התחושה שלי היא שמדובר יותר ברשות המבצעת שהעקרון היחיד שמנחה אותה הוא "חסכון", ולא העקרון הנכון של "השקע". זה נכון לחינוך, זה נכון לתשתיות הדרכים, זה נכון למו"פ ולכל תחום אחר שבו היעדים מושגים רק לאחר מספר נשים, ולעתים מספר שנים גדול. ההשקעה בחינוך היסודי מתבטאת כלכלית רק כאשר הילד סיים את התואר האוניברסיטאי המתקדם ועבד כמה שנים בתעשיה, כלומר לאחר 30 שנה. ההולנדים מומחים בחשיבה לטווח כזה. אצל הישראלים 30 חודש (פחות או יותר אורך החיים של ממשלה) נראים כטווח ארוך מידי. מסכים אתך לגבי חוסר ההתאמה של החוק לתנאי הכבישים, לפחות החדישים שבהם. הבעיה היא שכבישים בארץ אינם מתוחזקים כראוי, ואפילו דרך מרכזית כגון כביש 2 הורדה מדרגת דרך מהירה כפי שהיתה כאשר נפתחה (בסביבות 1969) לדרגת דרך בין עירונית עם הפרדה פיזית. הדבר מתקשר למה שכתבתי בהערותי הקודמות בהודעה זו. לגבי המונח "רכב ספורטיבי" - אין בעיה ברכב, הבעיה היא בשימוש שנעשה בו. והשימוש שעושה אותו אופנוען מסכן אותי ואותך ולכן יש להשקיע בעצירתו. הזכרתי כבר כמה פעמים את ניסיוני כנהג יחסית רגוע הנוהג ברכב סטנדרטי (ואני מדגיש "יחסית", כי הנהג הישראלי מצליח להביא גם לי את הג'נאנה) בהתקלויות עם אופנוענים פרועים, ואין בכוונתי להרחיב שוב, אלא רק להזכיר שמה שכתבתי היו שתי דוגמאות מיני מאות ואלפים. ואחרון חביב - אני חוזר ומדגיש - אני בעד השיטה השויצרית שבה יש אכיפה נוקשה בכל מקום. נסעת 32 קמ"ש ליד בית ספר - שלם כמה מאת פרנקים והענישה עולה באופן מעריכי עם חומרת העבירה (לא רק מהירות אלא גם עבירות חמורות אחרות).

ג'ימני - עשית את הדבר הנכון, אבל אותו הדבר תעשה גם אם כתובתך תשתנה, נכון? עדכון בעלות על רכב, או כתובת, או מספר כרטיס אשראי שאבד וכו' נעשים אמנם "במקום" במשרד הרלוונטי (רשות הרישוי, משרד הפנים, הבנק וכו') אבל עד שהם מוזרמים הלאה ונקלטים יכולה לעבור תקופת מה, ולעתים המידע לא שלם. למשל - לאשתי נגנבו כרטיסי האשראי. ביטלתי אותן בתוך דקות (אני יודע זאת כיון שנעשה בהם שימוש מספר דקות לפני הכיוס), היא קיבלה כרטיסים חדשים אבל משך שנתיים היו לנו בעיות של הודעות על בעיות בגביה של פרמיות ביטוח. לכן כל שינוי צריך להיות מדווח באופן מיידי ביוזמת המשתמש, ואין להמתין להזרמות בין משרדים שעלולות לארוך זמן.

פשוט מאד: עם מכירת הרכב (ואם אין לך כוונה לנסוע בכביש 6 - גם כמה ימים קודם) אתה מתקשר ומקפיא את המנוי. לאחר קבלת הרכב החדש אתה מתקשר שוב ומחדש אותו עם פרטי הרכב החדש. עשיתי זאת לפני 3 שנים ודפק כמו שעון שויצרי (או, אולי, כמו גאטסו שויצרי )

אתה טועה - המונדיאו ארוכה בכ-10 ס"מ מהלגאסי ומה-6 ובס"מ בודדים מהאקורד, וכן רחבה מכולם. אני מסכים לחלוטין שמדובר ברכב מפנק ביותר, אלא שנראה לי שהוא קצת overkill לצרכים שלכם שיגרור הוצאות מוגזמות וקושי בנהיגה עירונית.

זו לא מכונית, זו אוניה. מדובר ברכב באורך כ-4.85 מ' ורוחב כ-1.85 מ'. נהגתי על כזה בגרמניה לפני שנה, תענוג בנסיעה באוטובאהן, אבל נראה לי גדול מדי כדי לשמש כרכב למשפחה של 4 לנהיגה בעיר. מתוך נסיון בתנאי גרמניה המרווחים יהיה לך קשה להסתדר אתה בתוך העיר, בודאי בהשואה לתנאי הארץ הצפופים, ותמרוני חניה בחניון צפוף הם סיוט. לדעתי, אתה לא לוקח ציוד קמפינג, תוכל להסתפק גם במשפחתומטית 1600 סטדרטית או בגרסת סטיישן (לא 5 דלתות קצרה), ולפי מחירון יד 2 בכסף שתשקיע במונדיאו בת 3 תוכל לקנות מכונית "סטנדרטית" חדשה. נסיוני כאשר היו לי 3 ילדים קטנים היה שירדתי לאילת כולל כל הציוד ועגלת תינוק באקסנט, ואת המונדיאו שכרתי בשנה שעברה כיון שכעת הילדים שלי הם בתקן מבוגרים ונזקקתי למקום למזוודות עם ציוד לשבועיים ללא כביסה (השנה נסעתי בתנאים דומים וקיבלתי פיג'ו 5008 שהיא יותר קצרה, תא המטעם היה קצת יותר צפוף אבל הסתדרתי).

הטלטול המדובר אינו גרוע יותר מזריקת קלאצ' קלה ברכב ידני. הקיטורים מוגזמים ביותר, ואני מסכים עם מי שטען שהיתה בעיה בשיווק כאשר הוצגה כוריאציה על נושא הגיר האוטומטי. הבעיה היא שאם מישהו היה מצחיג את התיבה כתחליף לגיר ידני הוא היה "שורף" את המכירות שכן עם ישראל מפונק ובמהלך שנות ה-90 התרגל לגיר אוטומטי. מעבר לכך - צריך ללמוד לתפעל את הגיר הרובוטי (ואני מניח שגם את הטיפטרוניק, שטרם התנסיתי בו). כפי שאמרתי - זה לא מסובך, אבל צריך מוטיבציה כלשהי. בינינו, כשעברתי מנהיגה על רכב ידני (23 שנה) לאוטומטי "חיפשתי" את הקלאצ' משך מספר שבועות, וזה קורה לי למספר ימים כל אימת שאני חוזר מנסיעה לחו"ל שבה אני נוהג בידני משך שבוע-שבועיים.

התפרעות בכיבש אינה דרך לגיטימית לספק את היצרים שלך. גם לחובב רדיו אסור להקים תחנה בלא שיקבל רשיון ממשרד התקשורת, וחובב כזה צפוי לביקור של פקחי המשרד, וכך לגבי כל פעילות אחרת המוסדרת בחוק. העובדה שאין מסלולי מירוץ בישראל היא תירוץ עלוב ביותר להצדקת התפרעות בכביש.

1. שיטת הגביה של כביש 6 אינה המצאה ישראלית, היא פועלת בעוד כמה מקומות בעולם כאשר המוכר ביותר הוא כביש 407ETR באונטריו, קנדה, בכמה קטעי כביש עם אגרה מיוחדת באוסטריה וכן קטעים מסויימים בדאלאס, טקסס. 2. לאשתי יש מנוי וידיאו (בלי פסקל) לרכב הליסינג שלה, שכן אם החיוב נשלח לחברת הליסינג הוא מועבר לשוכר הרכב בליווי עמלה שמנה - שיכולה להיות כפולה ממחיר הנסיעה. משך 4 השנים שבהם יש לנו הסדר זה לא נתקלנו באף שגיאה. לאור זאת 3. פונטו - אולי אבא שלך יעשה מנוי על שמו ויתן את מספר כרטיס האשראי שלך, או שמא לעשה מאמץ קטן ותבקש מאביך יפוי כוח? בסופו של דבר זה אבא שלך, והוא נותן לך את רכבו, אז כנראה שהוא סומך עליך. לא מדובר בשום ניצול לרעה. הכי גרוע הוא יתן את מספר כרטיס האשראי שלו בכאשר אתה מאחר אותו לחג תחזיר לו את החוב (אם זה היה אבא שלי כללפי, או אני כלפי הבנים שלי, כמובן שזה לא היה נחשב משהו שצריך להתחשבן עליו אלא אם מדובר בנסיעות מרובות). 4. אם הוזכר EZpass - הרי שקייןם הפסקל השווה לו ונותן הנחה של כ-50% בהשואה למחיר של משתמש מזדמן. 5. בשבועות הקרובים (סביב אוקטובר-נובמבר) צפוי להפתח כביש אגרה נוסף - מנהרות כרמל. ברור לי שאשתמש בו מספר פעמים בשבוע שכן כל נסיעה תחסוך לי 10-15 דקות. בכביש זה יהיה רק סוג אחד של מנוי, אשר יאפשר לעקוף את ה-toll plaza בכניסה\יציאה מהכביש.

לא יהיה גיר מושלם כי לכל אחד צרכים שונים. אישית נהגתי נסיעת מבחן על יאריס ומצאתי את התיבה הרובוטית מעניינת וברור לי שיקח לי לא יותר מ-100 ק"מ להשתלט על גחמותיה באופן מושלם, והקפיצה הקלה במעבר מהילוך ראשון לשני לא מפריעה לי במיוחד, אבל בני בית אחרים שניסו את הרכב החליטו שהוא מסובך מדי לתפעול ופסלו אותו. כנראה שההבדל הוא בין חובב גאג'טים לחובב ציוד פשוט.

עידן 82, אני מברך אותך אם אתה שומר חוק(??!). לצערי הרב אני נתקל יום-יום בנהגי דו"ג שאינם מתחשבים בשום רכב, כולל לא בעצמם. זכיתי להעקף במהירויות יחסותיות על ידי אופנוענים כבדים בכבישים מפותלים וגבעיים בשטח בנוי, למצוא עצמי בעיקול מול אופנוענים שחוצים קו הפרדה רצוף במקום שבו שדה הראיה מוגבל מאד (מקום קלאסי - העיקול שמאלה בירידה מרמת ישי לכיוון צומת נהלל, שם מקומם של האופנוענים היה או בנתיב הנגדי או זרוקים בשדה מימין) ומדובר בהתנהגות יום יומית, שאין ספק שנובעת ממהירות מופרזת לתנאי הדרך (ללא קשר למהירות המותרת). והערה שניה - אילו טרחת לקרוא את הפוסט שלי עד הסוף היית מוצא שאיני פוטר את הצורך באכיפת כללי התנועה על כל אחד אחר. פשוט פירטתי לגבי נושא האופנועים שעלה כאן. ובנוגע לסגנון הנהיגה שאתה מתאר לגבי עצמך - נהיגה במהירות 180 קמ"ש הינה סכנה לעצמך ולציבור גם בכביש 6 בבוקר שבת. אינך יכול לצפות איזה נהג שתוי יגיח מולך (והיו דברים מעולם, לא מזמן בכביש 2), ומי יסטה לצורך עקיפה במהירות 140 קמ"ש "בלבד" בלא שיבחין בך מגיח מאחוריו במהירות שלך. בהחלט יש מקום לאכוף עליך את המהירות המותרת, גם באמצעים הנראים לך מוגזמים. לטעני הם בהחלט אינם מוגזמים. מי שמפר את החוק במודע צריך לצפות לתוצאות ההפרה.

אלי, אתה טועה. כל רכב חייב לנסוע בנתיב הימני ביותר, אלא אם הוא עוקף. לרכב מסחרי (מעל 3.5 טון) יש מגבלות על עקיפה, בכביש תלת נתיבי אסור לרכב כזה לנסוע בנתיב השמאלי ביותר. אאל"ט אתה זה שהזכיר אוטובאהנים בגרניה והיה כאן מי שהשווה אותם לכביש 6. מתוך נסיון מצומצם של כמה אלפי קילומטרים באוטובאהנים גרמניים, שויצריים ואוסטריים וכבישים מהירים בהולנד ואיטליה אני חייב לציין שההבדל העיקרי בינם לבין כבישי ישראל אינו הנדסי (אם כי יש גם הבדלים הנדסיים, בעיקר בהשואה לכבישים הישנים בארץ), אלא התנהגות הנהגים. להזכיר - העבירות החמורות ביותר באוטובאהן הן אי שמירת מרחק, נסיעה שלא לצורך בנתיב שאינו הימני ביותר ועקיפה מימין, ולא תמצא מי שאינו מציית לכללים אלה גם כאשר המשטרה אינה מפגינה נוכחות. מבחינת מבנה צריך להזכיר שהשוליים בכבישים אלה חסרים בקטעים רבים, אך גם כאשר הם קיימים הם נחשבים לנתיבי חירום ואף אחד לא יעז לנסוע עליהם, אלא אם יש תמרור המתיר זאת (במסגרת בקרת הכבישים האלקטרונית יש תמרורים מתחלפים המתירים נסיעה בשוליים בשעות עומס), ובמצב כזה יש גם נוהל ברור של יצירת מעבר לרכב חירום בין שני טורי הרכב השמאליים ביותר בכביש.

מצטער, אבל אותם אופנוענים ממהרים הם גם אלה שנוסעים משמאל לקו ההפרדה, ואשר מרימים גלגל, וחוצים רמזורים אדומים ועוד הרבה עבירות שאתה מונה בין החמורות גם כאשר אתה מסיר את הפיזיקה של מהירות היתר. לכן אני רואה את במבצע כמבורך. לגבי ה"שמאלנים", המזגזגים, גונבי הנתיבים, העוקפים בשוליים וחבריהם - בהחלט יש צורך בפעילות נגדם, אבל גם כאשר פעילות כזו מתבצעת היא אינה מצטלמת יפה כמו מארב לאופנוענים, במיוחד כאשר האופנועים המהירים מצטלמם מצויין. אז יש כאן סרט על מבצע מיוחד ולא על העבודה האפורה, זה לא אומר שהעבודה האפורה לא מתבצעת (אם כי לטעמי העבודה האפורה אינה מבצעת במספיק אינטנסיביות). ועניין נוסף - הבעיה המרכזית שלנו היא פריקת עול כללית, וחוסר הציות לחוקי התנועה אינה שונה מהעלמות מס, מהזלזול במורים או בכל סמכות אחרת. זו בעיה בסיסית של חינוך ואולי גם של הגישה המתעדפת היחיד על פני החברה.

עלות הביטוח תלויה במידה רבה במאפייני הנהג. ביררתי השבוע לגבי ביטוח רכב חדש שאני רוכש (מקיף+חובה) - אם אשתי ואני נהגים נקובים העלות כ-3800 ש"ח לשנה, אם מוספים את הבן הבכור (נהג צעיר אך לא חדש) העלות קצת למעלה מ-8300 ש"ח, אם גם הבן בשני שהוא נהג חדש - קצת למעלה מ-9000 ש"ח. שימי לב שההבדל העיקרי הוא כאשר לשני נהגים נקובים ותיקים מוספים נהג צעיר (שאינו חדש). צריך לציין שמחיר הביטוח שאני משלם כעת לקורולה בת 12 נופל רק במעט (כמה מאות שקלים) ממחיר הביטוח המוצע לרכב חדש (2 נהגים ותיקים נקובים). לפיכך אני ממליץ לך לבדוק מול סוכן הביטוח שלך מחיר לרכב היפותטי כדי שיהיה לך מושג על סדר הגודל של העלות השנתית .אני ניח שאת נהגת צעירה כך שצפוי לך ביטוח יקר. אפשרות נוספת היא לבצע השואת מחירי ביטוח כזו ב-zap אם כי המחירים שאני קיבלתי באתר היו קצת יותר גבוהים מההצעה של סוכן הביטוח.

הפשוט ביותר - פנה לסוכן הביטוח שלך, הוא יעשה את כל העבודה מול הביטוח של הפוגע. וכן ידאג לך לשמאות ולתיקון במקום שבו אתה תבחר. בסופו של דבר - הכל על חשבון הפוגע.

מבצע מבורך ביותר. לא מדובר כאן בנהגים הממהרים ב-110 קמ"ש בכביש 2 ואפילו לא ב"שמאלנים" - אלא בקבוצה המסכנת את כל המשתמשים בכבישים. משך השנים נתקלתי בכל מיני התפרעויות של נהגי דו"ג כאשר המפחידה מכולן היתה אופנוען אשר דהר בכביש אבא חושי בחיפה (מהירות מותרת 60 קמ"ש) במהירות שלהערכתי עלתה לפחות פי 2 וסביר שיותר קרוב לפי 3 מהמהירות המותרת. זאת תוך עקיפה מימין בקטע גבעי ומעוקל. נהג כזה, אם יפגע מאחור במשפחתומטית סטנדרטית יביא לא רק למותו אלא סביר שיגרום לתאונת שרשרת כיון שמדובר בכביש עמוס עד שדה ראיה לא אופטימלי שמהירות הנסיעה הממוצעת בו היא לפחות המהירות המותרת. הבאתי ארוע זה כארוע קיצוני של נהג אופנוע פרוע המסכן את סביבתו, אבל, בניגוד למה שכתבו כאן כמה חברים, כל אותם טייסים בהחלט יכולים לגרום לפגיעות מרובות בנפש אם יגרמו לתאונה (שתהפוך לתאונתשרשרת) בכביש מהיר ועמוס. ולגבי עניין המהירות כגורם לתאונות - קראו נא בויקיפדיה מה קרה במדינות בהן הוגבלה המהירות, ומדינות בהן המהירות המותרת הופחתה. במרביתן חלה ירידה במספר התאונות והנפגעים אם כי היו היו דוגמאות הפוכות. צריך לסייג את האמור בכך שמדובר במדינות שבהן התקנות נאכפות בקפדנות, וסטיה של 3-8 קמ"ש מהמהירות המותרת גוררת קנס כואב.

בעבר היו מבצעים כאלה, אם אתה רוכש רכב מאלבר בדוק אתם איזה מבצעים יש להם ומי החברות השותפות למבצעים בעת העסקה, שכן מדובר במבצעים המשתנים חדשות לבקרים.

אולי עכשיו כבר מאוחר - היית צריך להפעיל את הביטוח שלך, שאח"כ היה מתחשבן עם אגד לגבי ההשתתפות העצמית, ואת אבדן הנחת העדר תביעות (ובמידת הצורך גם ההשתתפות העצמית, אם לא התקבלה מאגד) יכולת לתבוע בהמשך בזמנך החופשי, מדובר בסכומים יותר קטנים הנפרסים על פני כמה שנים.

אם היום הוא מתקשה לגייס את הסכום הדרוש - כיצד יגייס סכום לרכב חדש בעוד 3 שנים. זאת, כמובן, בהנחה שאין לו מקורות הצפוים להשתחרר בתקופה זו. אני חושש שהבחור לא בחן את מצבו לטווח הדרוש, אבל, זבש"ו.

זה בדיוק העניין: רכב שרכשתי מחמי, שכה לטיפול שאפילו האבא היקה שלי לא נותן, ובדוק שללא כל תאונה משמעותית וללא תקלות מיוחדות עד הגעתו לידי. הרכב נרכש בגיל 4 עם כ-50000 ק"מ, גם אני טיפלתי בו באופן סדיר לגמרי, ולמרות זאת בלי סוף תקלות. מה שהוצאתי על התיקונים (לא טיפולים שגרתיים) של הסובארו משך 3 שנים הוא בערך פי 5 ממה שהוצאתי על התיקונים (לא טיפולים שגרתיים) משך 9 השנים האחרונות בקורולה שקניתי מאותו אדם (בעת הקניה היתה בת 3 עם 32000 ק"מ). אישית סובארו "שרופה" מבחינתי למרות המוניטין המצויין שלה.

אם הבנתי נכון - בעוד 3 שנים יהיה עליך לשלם בבת אחת כ-30,000 ש"ח. יש לך דרך להתכונן לשלם סכום זה בתשלום אחד?

רונאלדו - נהגתי על 3 ליאנות: אבי נוהג על אחת הראשונות שהגיעו עוד ב-2001 (דגם 2002), דגם 5 דלתות, ואשתי עומדת להזדכות כעת על הליאנה 4 דלתות השניה שלה בליסינג, שהפעם היא בעלת מנוע ה-VVT. למכונית הרבה מאד יתרונות כפי שאני ואתה מנינו, תאוצה זריזה אינה ביניהן. ההשואה שלי היא מול הקורולה החבוטה שבה אני נוהג (רכב בן 12 עם נשמה של נער בן 18 ) ולהרבה מכוניות אחרות, כולל באלנו בת 10 שהיתה לנו לפני שקיבלנו את רכב הליסינג. מאידך ככלי להובלת אנשים ומטען המכונית מצויינת, עם יתרון לדגם ה-4 דלתות מבחינת נפח תא המטען, וכמובן כל מה שנאמר על האמינות ועלויות האחזקה.

התקציב המוגדל משנה את התמונה לגבי היפניות הקצת יותר גדולות - קורולה או 323\לאנטיס מסוף שנות ה-90, אולי באלנו קצת יותר חדשה. מצד שני - בכלי רכב בגיל זה תמיד צריכים להיולת מוכנם לאפשרות של תיקון משמעותי, למרות רקורד אמינות מצויין. את הקטנות יותר איני מכיר. ועניין חשוב נוסף בנושא האחזקה השוטפת - אני מניח שאת נהגת עירה, גם אם לא חדשה. האם בדקת את מחיר הביטוח? מדובר בדי הרבה אלפים, ואם התקציב שלך מוגבל זה יכול להטות את הכף לטובת האוטובוס.