sperial

מיקי - אני מסכים אתך במרבית הסעיפים, אך לא בעניין האיתות. בגרמניה ואוסטריה מרבית הנהגים אינם מאותתים במעבר נתיב, אלא רק בפניה. מצד שני - אתה יכוללצפות החלפת נתיבים שכן אין התפרצויות ויש הקפדה על נסיעה בנתיב הימני או בנתיב המוליך אל היעד. בצורה הקיצונית ביותר נתקלתי בכך בבאזל שבה בכביש של 3 נתיבים היה פקק באורך מספר קילומטרים בנתיב האמצעי, ואילו הנתיבים הימני והשמאלי היו פנויים לחלוטין - כיון שהנתיב האמצעי הוביל ליעד המבוקש והצדדיים ליעדים אחרים, ואף אחד לא העלה על דעתו לעקוף מימין או משמאל.

אני לא בטוח שסטיישן הוא בהכרח הרכב הפרקטי ביותר, במיוחד אם צריך להתחשב בתנועה עירונית צפופה ומקומות חניה מוגבלים. עם ילד אחד לא צריך להיות קושי להסתדר אפילו עם סופרמיני (עדיף, אך לא הכרחי, בתצורת סדאן), אם יש יותר מילד אחד בהחלט רצויה מכונית משפחתית בגודל מלא אם כי אישית הסתדרתי, למשל, עם אקסנט 1995 כאשר היו לי 3 ילדים (מהם שניים במושבי בטיחות), כולל לירידה לאילת עם כל הציוד לכמה ימים. יש להביא בחשבון שכאשר יש ילדים גם נפח הקניות גדל מאוד, והדבר לא משתנה כאשר הם גדלים עד שהם עוזבים את הבית. מי שהזכיר את ה-DVD - טוב כבדיחה, אבל ממש לא חיוני. יש לכסף שימושים יותר טובים.

שים לב שאת הביטוי "מוזרויות" הכנסתי במרכאות. ברור שנהג גרמני המגיע ארצה ימצא חלק מהחוקים שלנו מוזרים, כיון שיש לו הרגלים אחרים. עניין הרמזורים הנוקשים והמסלולים הנפרדים לפניה ימינה ללא רמזור מתאימים לאופיו הבלתי מתחשב של הנהג הישראלי, אם כי לא ברור לי מי עיצב את מי שכן איני מכיר את ההיסטוריה של חוקי התנועה בארץ. לגבי מעברי הנתיבים - אין ספק שאתה צודק, והזכרתי את הסובלנות של הנהגים האירופיים ואת אדיבותם, אבל מצד שני - אתה יכול להיות אדיב כלפי נהג שמחליף נתיב כיון שאתה יכול להיות סמוך ובטוח שהוא תעה בדרכו, לעומת הנהג הישראלי שב-95% יהיה עוקף פקקים (ולא יההי מדובר ברכב יחיד אלא בעשרות, מה שיעכב את הנהג שומר החוק). מצד שני - נהיגה בתוך ערים באירופה עלולה להיות סיוט למי שאינו מכיר את הדרך היטב בשל ריבוי תמרורים נסתרים, סימונים לא אחידים וכללים מקומיים. למשל - סימוני איזורי חניה, עירה ואיסור חניה הוא במקרים רבים עניין מורכב מחד ומקומי מאוד מאידך וקל מאד ליפול בפח של קנסות חניה. אישית אני נוהג לשאול מקומיים לפני שאני חונה במקום שאינו מגרש חניה מוסדר.

לדעתי השיקול העיקרי הוא מתי תזקק לרכב וכמובן שיקולי המימון. אם תזקק לו בנובמבר - הקדם והזמן כבר עכשיו (צפה לזמן אספקה של 2-3 שבועות אם הרכב קיים במלאי, ובלתי ניתן לצפיה אם טרם הגיע ארצה). יוצא מכלל זה מצב שבו אתה מעוניין בדגם הצפוי להגיע ארצה בעוד מספר חודשים, וכמובן עניין של ניצול הזדמנויות ומבצעים. שיקולי מכירה הם ספקולציה שכן אין דרך לחזות היום כיצד יתנהג שוק הרכב המשומש בעוד שנה, קל וחומר בעוד 5-10 שנים. דגמים המבוקשים היום עלולים להפוך למאוסים ודגמים שהיום מאבדים מהר מערכם יכולים להפוך למבוקשים.

סעיפים 1 ו-4 שלך סותרים. מכל מקום - בניס נתקלתי במצב שבו הולכי הרגל כמעט שאינם מתיחסים לאור ברמזור (מצייתים רק בכבישים ראשיים ורחבים) - והנהגים ממתינים בסבלנות אין קץ. גניבת רמזורים - אני מניח שאאתה מדבר על איטליה או מדינה ים-תיכונית אחרת. בשויצריה כמעט כל רמזור מצוייד בגאטסו ביותר מכיוון אחד והסובלנות של השויצרים לעבירות תנועה היא אפסית, אין מי שיגנוב רמזור אדום. לעומת זאת בהולנד מבנה הרמזורים הוא כזה שאם עברת את קו העצירה אתה חייב לעבור את הצומת, שכן הרמזורים מותקנים על גשר לפני הצומת ואם עצרת אחרי קו העצירה לא תראה אותם, רק הצפירות מאחור ירמזו לך שאתה יכול להמשיך בדרכך. מצד שני - תזמון הרמזורים מביא זאת בחשבון עם מרווח מספק עד פתיחת הירוק בכיוון החוצה\נגדי. הההתרשמות האישית שלי היא שמצפון איטליה וצפונה יש תרבות נהיגה שמתבטאת בכמה דברים: הרבה אדיבות בכביש, ציות לחוק (הולך וגובר ככל שמצפינים) ואכיפה קפדנית של החוק (אם כי בכל מדינה דגשים שונים).

הבחור לפני צודק, יוצא מכלל זה מצב של רכישה במשפחה הקרובה שבה אפשר לסמוך על המוכר ביותר מ-100% (אני רכשתי 3 מכוניות מהמשפחה הקרובה, אמנם באחת התגלו תקלות - אז ספגתי אותן בלי לקטר ובהמשך מכרתי את הרכב). כמוכן את מציינת שהרכב מיד שניה - מה שאומר שהיתה גם יד ראשונה שאינך מכירה, ויתכן שהרכב עבר תאונות בידיו. אם את קונה רכב מסוג זה מן הסתם אינך סובלת מעודף כסף, ולכן את חייבת לבדוק את הרכב באופן מעמיק, שכן ההפסד במקרה של רכב "חולה" עלולים להיות גדולים בהרבה מעלות הבדיקה.

לא בטוח. מצד אחד - אין מה להשוות את התנהגות הנהגים האירופים הצייתנים והאדיבים לג'ונגל הישראלי. מאידך - צריך להרגל ל"מוזרויות" כגון הרמזורים הפתוחים בכיוונים נגדיים או הפניה ימינה באדום. בישראל דווקא נושאים אלה הרבה יותר ברורים מאשר באירופה. מעבר לכך - אופי הנהיגה משתנה לחלוטין בין מדינות שונות וכאשר עוברים גבול צריך לשנות mode. לפני מספר שבועות היה לי העונג המפוקפק לבצע שינוי כזה 5 פעמים ביום (גרמניה-שוייץ-גרמניה-שוייץ-אוסטריה-גרמניה, תענוג מפוקפק לנהוג ביום אחד 530 ק"מ בגשם שוטף ובסוף הדרך להסתבך עם כבישים פתוחים במינכן שה-GPS לא מכיר). לדוגמא - בגרמניה אם תצפור שלא במצב חרום יסתכלו עליך בעין לא יפה, ואם תהבהב באורות אתה עלול למצוא את עצמך נענש. לעומת זאת באוסטריה ושווייץ צפירות ברמזור בהחלט נשמעות (אם כי פחות מאשר אצלנו) ובאוסטריה הבהוב לרכב נעקף הוא כמעט חובה. ביוון הנהגים יותר פרועים מאשר בארץ (נהיגה ממש לא אירופית), ונסיעה באורות דלוקים בשעות היום (הרגל שהמורה שלי לנהיגה הקנה לי מהפעם הראשונה בה ישבתי בכס הנהג) גוררת סימונים עצבניים מצד הנהגים שמולך. לגבי ארה"ב - לא זכיתי לנהוג שם אבל במסגרת הכנות לשתי נסיעות הספקתי להתקל קצת במידע על חוקי תנועה, והם שונים ממדינה למדינה, ולעתים אף מעיר לעיר (למשל - חוקי חניה מסובכים ביותר בסן-פרנסיסקו, הנובעים מהצורך למנוע הדרדרות כלי רכב במדרונות התלולים) - יש להתכונן לכל נסיעה כזו באופן מעמיק!

תחשיבי הכדאיות די מסובכים ותלויים במדרגות המס של כל אחד, אבל לרכב ליסינג יש, מבחינתי, כמה יתרונות שלדעתי שווים גם עלות נוספת: 1. אין בעיה של ביטוח לנהגים חדשים\צעירים - כל בני המשפחה מבוטחים וההבדל היחיד הוא השתתפות עצמית מוגדלת אם בתאונה מעורב נהג צעיר. 2. רכב חדש כל 3 שנים בלי כל התעסקות בקניה ומכירה - מציג הליסיג מתקשר, ונהג מביא לך את הרכב החדש הביתה ולוקח את הישן. בתחשיב המחיר של רכשית רכב מיד שניה עליך להביא בחשבון הוצאות של "יישור קו" בקניה והפרש המחיר בין קניה למכירה, שהוא למעשה חלק מהוצאות המימון. 3. עסקת הליסינג כוללת גם עלויות רישוי, ביטוח של טיפול שוטף, כולל סט צמיגים ומצבר על פני 3 שנים - עניין של אי אילו אלפי ש"ח (למעשה רישוי וביטוח הכולל נהגים צעירים למשך 3 שנים הם לבדם יותר מ-30,000 ש"ח, אם אינך זקוק לביטוח נהגים צעירים ההטבה שוה בערך חצי מסכום זה, בשני המקרים תלוי בסוג הרכב). בחלק מהעסקאות יש גם שירות של לקיחת הרכב למוסך ואספקת רכב חלופי. 4. אתה מתכוון לקחת הלואה. נכון שהיום הריבית די נמוכה, אבל יש תחזיות לעלית הריבית במשק, וכיון שההלואות לרכישת רכב צמודות פריים הן צפויות להתייקר באופן משמעותי.

מוזר, לי לא היתה שום בעיה לבטח קורולה 1998 (ששווי המחירון שלה פחות מ-30,000 ש"ח). אם יש סוכן שלא רוצה - פנה לסוכן אחר. מחיר הביטוח המקיף לא היה יקר (בסביבות 2700 ש"ח לפני מספר חודשים).

דווקא הגיוני - לא כל אחד רוצה להפיץ את מספר הטלפון שלו בקהל, כדי למנוע הטרדות לאחר השלמת המכירה. בעבר סלקום סיפקו שירות דומה (מספר נוסף, לא זוכר כיצד הוא נקרא) - איני יודע אם סלקום עדיין מספקים את השירות או שהופסק. לא אופתע אם יש אנשים שרוכשים לצורך זה כרטיס prepaid sim כיון שכרטיס כזה הוא פריט זול (25-50 ש"ח) ואינו נתון לזיהוי בשום דרך.

הבעיה היא שסוחר שאינו מזדהה ככזה משקר לך לפני שהתחלת לדוק את רכב, ואינך יכול לסמוך על מי שמשקר כבר במשפט הפתיחה שלו.

עניין הכיכרות זהה בכל העולם. צורה אחת היא מעגלי תנועה - בהם יש זכות קדימה לרכב הנע במעגל התנועה, ומסומנים על ידי תמרור כחול עגול עם שלושה חיצים (נגד כיוון השעון במדינות עם נהיגה מימין, עם כיוון השעון במדינות בהן נוהגים בשמאל הכביש). יש גם כיכרות בהן זכות הקדימה היא לרכב הנכנס למעגל התנועה, דומני שבהן יש גם סימון של "תן זכות קדימה" לרכב בתוך המעגל.

כשמכרתי בשבוע שעבר - הושבית את הקונה וחברו המכונאי ברכב ולקחתי אותם לסיבוב קצר. זה הספיק לו כדי להמשיך לדואר להעברת בעלות.

פנה לסוכן הביטוח שלך. יש לו הכלים הניסיון כדי לטפל בה. אם היא לא תדווח לביטוח שלה לא תהיה לך ברירה אלא לתבוע אותה בבית המשפט (סביר שבתביעות קטנות, אבל עליך לבדוק מה הנזק ולהוועץ בסוכן הביטוח ואולי גם בעו"ד). תביא בחשבון שמה שנראה לך כפגיעה שטחית יכול להיות עניין של כמה מאות שקלים, אבל אם נפגעו חלקים פנימיים ויש פחחות מתחת לפגוש ההוצאה יכולה להגיע גם לכמה אלפי שקלים. כמובן שתזקק לשמאות, גם זו עולה כמה מאות שקלים, וגם אותה תוכל לתבוע מהפוגעת.

שיראה לך את תעודת הזהות שלה. לדעתי רכב 2001 עם 84000 ק"מ - חשוד, אני נפלתי פעם עם סיפור דומה - זה לא היה פח, אלא בור עמוק מאד. יש גם רכבים עם קילומטראז' נמוך אמיתי (למשל למרות שלהורים שלי ולאבא של אשתי יש מכוניות 2002 עם פחות מ-60000 ק"מ) אבל העובדה שהוא מזדהה בשם חמותו ולא בעצמו מעלה חשד רציני.

1. הדבר הראשון שעליך לבדוק הוא יכולת המימון שלך - כמה אתה יכול להעמיד ממקורותיך, איזה הלואה תוכל לקבל מהבנק (סכום כולל, סוג הצמדה, מחיר - כולל ריבית ועלויות הקמת ההלואה) וכושר ההחזר שלך. חשוב מאד לבדוק את סוג ההצמדה שכן הצמדה לפריים, למשל, יכולה לגרום להגדלה חדה של ההחזר החודשי במקרה עלית ריבית במשק. 2. בדוק אם צפוי שחרור של חסכון כלשהו בטווח הנראה לעין - אם כן, יתכן שכדאי לך להמתין לו, או לקחת הלואת גישור עד שחרורו. הבעיה היא שגם אם מדור בהלואה לטווח קצר ובריבית נמוכה עלויות הקמתה עלולות להיות משמעותיות לך. 3.הדבר השני שעליך לבדוק הוא אם אתה באמת זקוק למשפחתומטית 1600, או שתוכל להסתפק ברכב קטן יותר. לפני הרבה שנים (בערך 18), כזוג צעיר עם שני ילדים קטנים, הסתדרנו עם רנו 14 ואח"כ סקודה פייבוריט משך כשנתיים. יתכן מאד שסופרמיני תוכל לספק את צרכיך בשלב זה ותחסוך כסף הן ברכישה (או שתוכל לרכוש מכונית יותר חדשה בסכום נתון) והן באחזקה השוטפת. יש גם מכוניות סופרמיני עם תא מטען - כדוגמת היונדאי אקסנט - שהן קצת יותר מרווחות מבחינת מטען. 3. אני מקוה שלמדת את הלקח - לא מקמצים בביטוח. הנזק שנגרם לך שוה לפחות למחיר 5 שנות ביטוח מקיף (ויותר מכך אם תחסר את מחיר ביטוח צד ג' שאני מניח ששילמת).

עידן, אני מפנה אותך לפוסט הקודם שלי בשרשור זה. תראה בקטע הראשון שהבחנתי בין רמזור עם עדשה ירוקה המסומנת בחץ - המסמנת כי הפונה שמאלה "מוגן" על ידי אור אדום בשאר הכבישים, לבים עדשה ירוקה שלמה ללא סימון - אשר בה קיימת זכות הקדימה לרכב הבא ממול (כאשר משני הצדדים כלי רכב פונים שמאלה הם חולפים זה מימינו של זה, כלומר משמאל למרכז הצומת).

אם לא מדובר בעניין של הרגע האחרון התקשר למשרד הרישוי (אאל"ט 5678*) וברר את העניין. אם תזמין דרכם כפל רשיון תשלם חצי מאשר באשנב והרשיון יגיע לביתך תוך מספר ימים עם הכיתוב "שולם" במקום הסכום לתשלום. אם משכת את העניין עד הרגע האחרון עליך לפנות למשרד הרישוי ולשלם סכום יותר גדול תמורת כפל הרשיון.

יש פירוט באתר של ממסי - במרבית המדינות הרשיון הישראלי הרשמי תקף. עם זאת יש לעתים חברות השכרה הדורשות את ה"רשיון הבין-לאומי" שהוא למעשה תרגום של הרשיון הישראלי למספר שפות. בכל מקרה עליך לשאת את הרשיון הישראלי, בלעדיו לא תוכל לשכור רכב וסביר שגם הרשויות ידרשו לראות אותו בעת הצורך. לפני מספר שנים נתקלתי בקבוצת אנשים שהזמינו רכב מהארץ וחברת ההשכרה סירבה למסור להם את הרכב על סמך הרשיון הבין-לאומי, חלקם הצליחו להעביר העתק בפקס וזה סיפק את המשכיר, חלקם נאלצו לשלם תמורת שכירת רכב בחברה אחרת ששהסתפקה ברשיון הבין-לאומי.

לגבי מסנן מזגן - השגרה של החלפה לאחר שנה די מוזרה בעיני. בדקתי בספר הרכב של ה-SX4 שלי, ההנחיה היא לבדיקה שנתית (או 15,000 ק"מ) ולהחלפה מדי 3 שנים\45,000 ק"מ. לפני כשנה החלפתי מסנן מזגן בקורולה שלי זה היה החלק הלא מקורי היחיד בטיפול גדול מאוד (טיימינג וכו') ולמיטב זכרוני המסנן עלה 68 "ח + מע"מ. סביר שמוסך מרכזי מחוייב לחלפים מקוריים - ותמורת זה (וכמובן - טרקלין דוד המלך) משלמים.

תתקשר למשרד הרישוי - הם אמורים להיות מעודכנים על התשלום בדואר, וישלחו לך כפל רשיון. נסיוני הוא שמשרד הרישוי מאד יעיל בעניין זה. דבר נוסף שתוכל לעשות הוא לבצע נסיון תשלום רשיון הרכב באתר האינטרנט הממשלתי - אם התשלום נקלט תקבל הודעה כי אין צורך בתשלום. ד"א - אחת הסיבות הטובות לתשלום דרך האינטרנט (או הטלפון) היא כי חיוב כרטיס האשראי ותדפיס הקבלה מהווהים הוכחת תשלום במקרה כמו שלך. אני עברתי לשלם רשיונות נהיגה ורכב דרך האינטרנט כבר לפני כמה שנים והשירות מצויין - הרשיון המחודש מגיע מהר מאד (רכב תוך 3-6 ימים, נהיגה מפלסטיק לא הרבה יותר).

הרשיון הוא רשיון תקף, והפרטים הרלונטיים רשומים גם באנגלית. מעבר לכך הוצא רשיון בין-לאומי (15 ש"ח ב"ממסי" וקצת יותר מזה בדואר). באתר ממסי מציינים כי צריך להציג רשיון קבוע או זמני . אני ממליץ לך לפנות לממסי (אישית או טלפונית), שם גם ידעו ליעץ לך לגבי נהיגה בחו"ל. שאלה לי אליך: לאן אתה נוסע? תביא בחשבון שהנהיגה שונה מאד ממדינה למדינה (אפילו באוסטריה מנהגים שונים מאשר בגרמניה, ושווייץ שונה משתיהן). אני לא בטוח שיהיה חכם לנהג חסר נסיון לנהוג בתנאים שלגמרי לא מוכרים לו.

עידן, לא הבנת כיצד לפנות שמאלה ברמזור אירופי: הרעיון הוא שאתה מתקדם למרכז הצומת וממתין שם - ופונה שמאלה כאשר הדרך מתפנה, גם אם הרמזור שלך מתחלף. הרמזורים והגאטסו מתוכננים לכך, ואם לא תכנס לצומת תזכה לצפירות בסגנון ישראלי (יוצאת מכלל זה גרמניה - שם פשוט לא צופרים ולא מהבהבים, למעשה הבהוב נחשב לעבירת תקיפה). אם ברמזור מופיע אור ירוק בצורת חץ שמאלה (או ישר ושמאלה) הדרך שלך, לא תהיה תנועה נגדית. לגבי הפניה ימינה - באירופה יש צמתים בהם יש סימון המאפשר פניה ימינה גם כאשר הרמזור ישר ושמאלה אדום (על ידי שלט או רמזור עם חץ ירוק ימינה), מצב זה שוה ערך לתמרור עצור בפניה ימינה. בארץ, קרוב לודאי בשל אופי הנהגים, הצמתים בנויים בצורה מעט שונה - מוכנס אי תנועה בין הנתיבים ישר וימינה וובפניה ימינה מותקנים תמרורי "תן זות קדימה" או "עצור" כך שהכללים קצת יותר ברורים לנהג הישראלי. לנהג הגרמני הממושמע אין שום בעיה עם הרמזורים שנראים לך מוזרים.

יונדאי סונטה וסוזוקי באלנו

בשתי ההצטלבויות האמורות (בשד' בן גוריון ובשד' המגינים) הסימון ברור מאד. מי שעובר לנתיב האוטובוס הם כמובן נהגי המוניות והאופנוענים, אבל מדובר באוכלוסיה שלגביהם חוקי התנועה אפילו אינם בגדר הצעה.