סיוויק 08

לא קראתי הכל אבל אתם מצטיירים כעוסים וחבל, זה די פשוט * אסור לגרום נזק גדול יותר מזה שמנסים למנוע = אסור להרוג את מי שאינו יכול להרוג\אינו מהווה סכנת חיים * לנסיבות יש משקל, לו הלינץ' הזה היה מתרחש בזמן שלווה [בתחילת הקיץ נניח ] אז כולם היו נעצרים, ואילו כעת אין רצון לדעתי למצות את הדין אלא לנהוג במשורה - אולי מכאן גם הנתיחה הנוחה שפטרה את הציבור מההרג * מהו "מצב מסכן חיים" נתון בסוף להחלטת האדם הלפעמים לא מיומן בשטח, ואלא אם מתרחשת אי סבירות קיצונית - קשה יהיה להאשימו עקב תגובה היסטרית * איש הימ"מ ז"ל הלוחם צ'רלי שלוש מי-ם שמע בבוקר צעקות 'פיגוע', ירד חמוש מביתו [ומאוד מאוד מיומן] וראה מחבל עם סכין, דפק למחבל כדור בכל ברך ונתקל במעצור בנשק, תיפעל מעצור בניגוד לתו"ל של המשך לחימה והסתערות, המחבל דידה עד אליו במין ריצת אמוק, דקר והרג אותו. צ'רלי שלוש ז"ל נהג כפי שמורה החוק ונוהל מ' חשוד - נטרול האיום באמצעים מינימליים שמתגברים. לפעמים זה טוב, ראוי ואתי, לפעמים זה בעייתי : * ברמות אבטחה מסוימות יש תו"ל לפיה ברגע שזוהה אמצעי וכוונה התגובה היא ירי מיידי קטלני. זה היה בשיאו בפיגועי ההתאבדות של שנות ה 2000, כשהמצב הנפוץ לא היה סכין אלא היה כפתור ופיצוץ. במצב הדברים ['הנסיבות'] אז, מפגע שנורה מס' פעמים בפלג גוף עליון ומדמם את שארית דמו עדיין מהווה סכנת חיים אם האצבע שלו תגיע לכפתור חגורת הנפץ, וגם במצב זה יש [היה אז] לבצע ירי מדוייק לראש בגין חשד - כי כוונה הוכחה והאמצעי אולי נסתר. אז היו מפשיטים מרחוק חשודים תחת איום בנשק, למי שזוכר. קיצר הכל כבר היה והוא מה שיהיה ואין שום דבר פסקני שניתן לומר ואל תריבו. במצב בו רצה הרבה אנרגיה ברחובות, מתים יותר. הכי חשוב לברך על זה שמכל הירי לא נגרם יותר נזק מאשר מהפיגועים.

כן בהחלט עובר הפאן וכל עוד זכרון התחת שלך טרי נסה לנהוג בברז משהו בו מאוד מיוחד ושליו בקטע של מעבר מיציבות דביקה לזריקה

תהיתי למה לי להיכנס לשרשור כסא תינוק, כלבו-סימה היה שווה, אכן נשמע לא מבטיח ונחמד לשמוע ששווה כך ראוי בעיני. בשיקלול לפני רכישה, זה הפרמטר הראשון והכבד, ולא אי הנוחות שזה גורר. הברירה היא לא בין סמארט להאמר, אתה קופץ לנקודת קיצון אבל יכלת לעצור באמצע, במקום האמר יכול לבוא כל SUV בטוח מקיה ועד סובארו - ולא צריך 'ממוגן' - אלא אם אתה נע בצירים מסוכנים, ואז כן ממוגן, במקום חליפה קרמית [?] עדיפים בגדים איכותיים שאתה יודע שהם מנדפים, לא צבועים בצבע רעיל, לא עשויים מפלסטיק זול וכד', ועדיף לא לטבול אותם ב"מרכך כביסה" שאינו בריא והתינוק ינשום ויספוג, ובמקום כסא ב-200 שקל [שזה המחיר של 5 קופסאות אלאמ לייט או ארוחת המבורגר זוגית טובה או חודש אינטרנט וסלולארי וכד'] עדיף כסא ב 400 ש"ח, ועליו עדיף פי כמה כסא ב 1,000, וסביר שעליו עדיף כסא ב 2,000 ש"ח. וזה לא כזה נורא - 2,000 ש"ח = 28 ביקורים בחומוסיה ב-70 ש"ח כל פעם, או או חודשיים-שלושה ארנונה. עשרה שטרות אדומים, לא צריך אוצר של פיראטים. ה-200 ש"ח ששילמת מושקעים ברובם בעלות הקרטון, התווית, האכסון, האריזה, הניילון, ספרון ההדרכה והשילוח, לא באיכות המוצר. וכן, זה מצב צרכני נדיר בו לרכישה שלך אכן יש משמעויות הרות גורל : ודווקא איפה שצריך להפריז קיצצת.

מגניב ! גם מגניב, בעיקר שהכסא בגובה התחת ונעמדים החוצה מהרכב אני ממליץ על דיזל, מת על דיזל. דיזל. אפילו כיף לכתוב דיזל. דיזל. כיף לך שאתה לא חייב לחשוב יותר על סקודות למינהן או שאר ג'יפות ואתה מטייל בשדה המרגיע שמתשרע בין סובארו לקיה, שם הכל תמיד עובד. מרגע שמתרגלים למכונה שעובדת כמו שתוכננה, קשה לחזור לכל מיני כאלה שאינן. אחלה משפט פתיחה לטריילר לסרט "אז בא אולג" אולגים באים ברגעים הכי מפתיעים, זה ידוע, לפעמים להחליף אותך בשמירה, לפעמים להתקין ווינדואוס ולפעמים להציע קיה. "Then came Oleg" SOON...

מדליק, כיף לקרוא, מזל טוב ! הונג קונג נשמעת נחמד מאוד

יפה ומעניין, תודה !

לפי כוון השרשור לא צריך חשמלאי בשביל הטיימר או מזגן נייד קטן בשביל המחשב, קשור חוט לדלי מצד אחד ולמתג מצד שני והשאר את הדלי בזווית תחת ברז מטפטף, עד שהכובד ימשוך אותו וידליק את המזגן. צריך רק בדיקת תיזמון אחת כדי לקצוב את הטפטוף.

נשמע כמו מקרה די אבוד, התקווה היחידה היא שבפוקס נדיר כלשהו הילד יתבגר בשלב מסויים של חייו, אבל נשמע שהפוטנציאל השלילי גדול בהרבה. יש לפעמים דפוסים בעיתיים שאדם מתקשה מאוד לנטוש והם יהפכו את חייו וחיי משפחתו לקשים. * אמא שלי עשתה לי בילדותי טריק דומה לזה שתאר דיסקו עם אבל משטרת שווא כלשהי. זה הצליח להטיל בי אימה קלה. שזכורה לי בחדות. אם יש לכם ילד פרוע והנסיבות מתאימות, אני ממליץ בכל פה.

בישראל אני תמיד במרחק נהיגה מהבית [מן הסתם ] ומעדיף לצאת לדרך ב 0300 ולא להתחפ"ש. או מלון. אני אף פעם לא עייף ולא שיכור ומת על נהיגת לילה בכבישים ריקים. מסכים שיש סוג של חוויות שלא שוכחים - איך נתקענו בבוץ וחולצנו, איך ברחנו מהשכונה ההיא בסאו-פאולו וכד', אני לא אוהב את זה, אני מעדיף את 'איך יצא בסוף שהמונית לשד"ת עלתה 70 יורו ואיך חביתה עולה 11 יורו' מאשר 'איך נשרפה הספיד בואוט בתאילנד וקפצנו ממנה!' או 'צריך להתפללל כשאתה על מונית שם'. צצצ.

ככה מתחילות שריפות שהביטוח לא מכסה

גם קאביה עשוייה להתאים אם היא מספיק טריטוריאלית

* הכתב של הארץ היה צריך לבחור מילה אחרת במקום 'לעומתו'.

מה זה " עיצה ממוחכוורת" ? וספציפית לגבי פריצה כשכולם ישנים, הפינצ'ר הכי קטן בעולם מספיק.

מאוורר תמיד מסייע, אבל אם יש לכם מערכת כבדה וחמה אולי תשקלו פתרון קירור ייעודי עבורה. יש לי הרגשה שאתה יותר בכוון של להגיע למשרד קריר מאשר חומרת חום החומרה

וילון ו-ונטילטור על טיימר

כן, ובדיוק בגלל מה שתיארת. מרומניה עד נפאל, מבוליביה עד וייטנאם, מלטביה דרך טורקיה ועד הפיליפינים, כל אלו ועוד, כן. אני לא מתכוון ככל הנראה לבקר יותר אי פעם במשהו שאינו מע' אירופה או צפ'-צפ' אמריקה, ולא בגלל נסיונות רעים, זה כמו שלא נראה לי שאשן באוהל יותר אם לא אהיה פליט. אם אני במקום בו כח הקנייה שלי נחשב, סימן שזה מקום די מעפאן וגם לכליות שלי יש מחיר טוב. אני עדיין מתמודד עם פוסט טראומה עקב קריאת השרשור של המשפחה עם המשאית כיבוי אש הענתיקה וטיוליהם בערבות מונגוליה וג'ונגלים למינהם. 50 שנות מודרנה יחסית ואנשים נוסעים להתפלש בביצות השחין והדבר, בין המוג'הידין לדאעש. או בסין. ובסוף דופקים אותם במחלף וינגייט.

אללה אכבר

עוזי, אתה צודק, כשאני חושב על זה, וראוי לדווח. * ברשות בעל השרשור ואם לא אנא העבירו https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01732.pdf http://cafe.themarker.com/topic/2139858/

http://i.imgur.com/uuvxrqp.png

הו, זו הסקאלה הכי אישית במקרה הזה פחות לפי הגדרות הבנק העולמי וכד'. אבל אני בהחלט מבין וגם מקבל את דעתך. מכאן זה מאוד אישי. אני משתדל שלא לבקר במקומות שנופלים במספיק פרמטרים [סובייקטיביים] מזה שאני חי בו. למשל, סתם, נמציא משהו רחוק, המדינה שלי לא מוציאה להורג ע"ר פלילי וטקסס כן. למשל, סתם, בבולגריה תהיה נטייה יותר חזקה למחזר ציוד רפואי חד פעמי [מקובל גם בארץ] מאשר בהולנד. למשל, סתם, בקולומביה תהיה נטייה יותר חזקה להיחטף מאשר באיטליה או שוויץ. בהודו תהיה נטייה יותר גדולה לתחלואת מעיים מאשר בעזה. בין השאר, כשאני מתייר, אני רוצה לשאת עיניים אל-, להיות זה שבא מלמטה, ולא שישאו אליי עיניים ושעשרה דולר בכיס שלי יהיו שווים יותר מחיי [ברזיל, הייתי]. למשל, הייתי משתדל שלא לבקר במקום שניתן לשחד בו שוטר. הטיול שלך מאוד 'הרפתקני' בעיני, כמה שהוא היה חוויה בורגנית מודרכת לקשישים. לי אין פשוט תמריץ לדרוך במקום שמערכת התברואה בו אינה 'נהדרת' לכל הפחות ושניתן לשתות מים מכל ברז ושזמני הגעת כוחות בטחון מוכשרים לעילא הם קצרים מאוד ושהכל מסודר יפה ונקי ורמת הפשיעה ממש נמוכה. קיצר חזרתי מאמסטרדם השבוע היה כיף

A sports car (sportscar) is a small, usually two seater, two door automobile designed for spirited performance and nimble handling.[2][3] According to the Merriam-Webster dictionary, the first known use of the term was in 1928.[2] ... The definition of a sports car is not precise, but from the earliest first automobiles "people have found ways to make them go faster, round corners better, and look more beautiful" than the ordinary models inspiring an "emotional relationship" with a car that is fun to drive and use for the sake of driving.

" איך מאבחנים נגיעות בתולעים? הרבה פעמים האבחנה מתקבלת ע"י מציאת תולעת בצואה או על הפרווה באזור פי הטבעת. אפשרות אחרת היא לגלות ביצי תולעים בבדיקת צואה פשוטה" אתה לא צריך את בזק

* ללא קשר ישיר לדיון או למי ממשתתפיו, יש נטייה מאוד רחבה בפורומים 'גבריים' ובהרבה תחומים, לפיה לאחר רכישה כלשהי [עדשה, מגבר, אופניים, רכב, ראוטר, סכין שף] מתגייסים חלק מהמשתתפים כדי להסביר לרוכש למה הוא אידיוט. בכל תחום ללא הבדל יצוץ מי שיביא לינק למגבר דומה אבל עם עכבה קצת שונה, לטלסקופ מקביל שנמכר במבצע, לכתבה שטוענת שהסדרה לקויה וכד'. מה שמביא חלק מהאנשים להשתתף בפורום כלשהו באופן פומבי מלכתחילה, הוא לפעמים זה שמוציא מהם גם סוג התדיינות וכחנית ותוכחנית.

שנאמר, הא בהא תליא

ממליץ על מוזר. בשימוש כפעמיים בחודש כבר...לא מעט שנים, יותר מ-5, מתישהו הבטריה הפסיקה להיטען ועברתי להשתמש בה כשהיא מחוברת לכבל [למי ששאל - עובד רגיל], אחרי כשנה הבטריה התחילה להיטען מחדש. עלתה במקור כ-800 ש"ח וברכישות כאלה אני ממליץ על דרגה אחת מעל האנטרי-לבל, משהו קצת רציני יותר.