סיוויק 08

https://www.google.co.il/search?q=mcg+g.+kkt+rhj&oq=mcg+g.+kkt+rhj&aqs=chrome..69i57.3767j0j1&sourceid=chrome&es_sm=93&ie=UTF-8#q=%D7%A6%D7%91%D7%A2+%D7%A2%D7%A5+%D7%9C%D7%9C%D7%90+%D7%A8%D7%99%D7%97

[h=1]Open Casket[/h]

אההה ! עכשיו הבנתי את הרקע. תודה בכלל לא דעה מכלילה ומדרובית, יש לציין

אולי הוא בארץ לכמה ימים ורוצה להשאיל רכב מחבר פורום למשל

ואם לא להוריד מהתפריט אז עדיף להגיד "נגמר, טרפו לנו היום הכל", ככה הם יוצאים גדולים ו'מבוקשים' ואתה נשאר עם רצון לפעם הבאה ובלי מרמור, אבל אנשים עאמות.

בדומה, לפעמים אני רואה רצים [ג'וגינג] על כבישים מהירים ראשיים, וזה עוד פחות מובן לי. הייתי רואה אותם בשולי כביש 2 ליד שפיים\שמריהו בכל האיזור הזה, אני רואה אותם בשולי כביש 90 רצים על הכביש הראשי בין צ. מחניים לר"פ ובאזור הזה : זה טימטום מופלא בו אתה מרוויח סכנת חיים קבועה + זיהום מחליא ונשימת אגזוזים, כל זה כששני מטר ליד אתה יכול לרוץ ללא סיכון ובאוויר נקי יותר. אז אני מבין את הפקאצות עם בגדי הספורט היפים שחייבות להציג מעט את עצמן ובשבילן סיכון חיים חריף הוא בקטנה לעומת מבטי הנהגים, אבל לא מבין חבר'ה בוגרים\בוגרות - בפרט שמטר מעבר לגדר המתכת של השוליים יש שבילים עדיפים לריצה, כל הצפון הוא שבילי ריצה נטולי סיכון, גם שמריהו בפנים וכל הישובים והים.

יש נהגים 'מתאבדים' בכל כלי רכב שהוא, זו לא הבעיה בעיני ואין מה לעשות, השאלה איך מתמודדים איך נתון רצוי וחיובי של שימוש באופניים לתעבורה ולפנאי. זה שמתאבדים מתים - מילא, זה שאתה הופך ספורטאים למתאבדים בעל כרחם - שם הבעיה.

יפה מאוד בנג'מין על רק חומות רעננה

לא יודע מה יותר אוטופי, לסלול נתיבי אופניים בכל הארץ או לחנך את כל הנהגים, שני אלו הם פתרונות יעילים [הראשון יותר יעיל] ושניהם לא יקרו. כלומר בעצם אין פתרון, והפגיעות הזו כמעט זהה אצל אופנוענים, אגב, שמתים בכמויות גבוהות מאוד ובלי פרופורציה. כבר היום\מחר\השבוע ייהרג רוכב אופניים, שעכשיו הוא שמח ומאושר בעבודה, אולי הכניס את בנו לכיתה ב', או ליווה את נכדו לגיוס, ותיכף יידרס למוות בכביש. אני חולף מדי פעם על פני רוכבי אופניים ולפעמים נדהם מהסיכון שהם מצויים בו. אופניים ורכבים - כל עוד ינסו לדור בכפיפה אחת, ימותו הרבה רוכבים.

כמו תמיד - שמי שלא דובר בלרוסית מרוויח.

ברוך הבא, לצערי אין לי תשובה לשאלתך אבל יש כאן מומחים שיענו, רק לומר לך תתחדש, נשמע מגניב, זה האופנוע הראשון שנפלתי איתו [בקטנה] אם יוצא לך להעלות תמונה - מה טוב

אם זה היה רק לצרכים פרקטיים, אז שעון קאסיו ג'י שוק הוא כנראה היעיל ביותר בעולם, יש לו גם סטופר [!] והוא חסון ואמין וזול להחלפה. אבל כאן זה כתכשיט וכסמל סטאטוס, ואם לדעת העונד אתה יכול להשיג את אותו אימפקט בפחות כסף - מספיק טוב עבורו. יש לזה מקור אבולוציוני שמשתקף בטבע, חיות תמימות שמסתוות כרעילות וכד', הן משיגות את אותו האימפקט בהרבה פחות משאבים, כמו פות"ש. כנ"ל לגבי רולקס אמיתי שנפל לו ה-R ועכשיו הוא אולקס- מה עדיף, רפליקה מדוייקת או הדבר האמיתי עם הפגם הלא משפיע ?

"הראשון לספטמבר", טפו, כולרה ממעמקי ילדותי אני עדיין זוכר את השיחה על המילה "חובה" מתוך צמד המילים "גן חובה" ואת ההסבר של אימי לגבי מה זה. האם עד אז הגן היה אופציונאלי ? כך או אחרת יצקו בנו גאווה לקראת "גן חובה" ואני זוכר ילדים גדולים שכבר היו בגנחובה, פששש. אני כבר בגן חובה ! משפט שמזמן לא אמרתי. תכל'ס אני גם בגיר למרות שזה לא משתקף. אבל היה שם כיף, היה שם שלד של ג'יפ וויליס כולל הגה שבטח נשאר מהמנדט או משהו וגם ווספה, אני זוכר כמה כיף היה לשחק בצעצועים הללו בגודל אמיתי. היה לי כיף גם בבי"ס וגם הלאה, למעשה תמיד היה ממש די סבבה, הרקע למצוקה שחשתי הוא אנארכיסטי פנימי, אין לו מקור טראומטי. לקראת תום גן-חובה החלה להתנגן סביבי המנגינה הנוגה ביותר הקיימת, שאליה מתלווה תוכן ששובר את הלב : "חמש שנים על מיכאל". נורא. " חמש שנים על מיכאל עברו בריקודים בטל ישב מעבודה חופשי מלימודים" WAY TO GO MICHAEL !! זה הבית שקבע את הסטנדרט. האידאל. " שלושה היו לו חברים נבחן שבמלונה חתול שחור רבי לקיק ובשובך יונה" אני עדיין זוכר את הציורים של מיכאל ז"ל משחק עם חבריו האהובים, כלבו בראשם. זה היה ההמנון של תום גן חובה, לקראת כיתה א'. לא זכרתי שיש בשיר "רבי לקיק", למעשה זו הפעם הראשונה מאז גנחובה שאני קורא את המילים. כיום יש הרבה רבנים לקיקים, אז זה בטח היה חידוש. חמש שנים ובשישית אל חבריו קרא שלום נבחן שלום לקיק שלום יונה צחורה. פרידה מחברים אהובים - מתי זה טוב ? מתי זה כיף ? למה לעשות זאת ?! "שלום" - בשונה מ"להתראות". פרידה היא נתון שברור שנכפה עליך, וכילד עם חוט שדרה\מרדנות לא נתתי להרבה דברים להיכפות עלי. אל בית הספר אלכה לי אלמד יום יום עכשיו חכו עד כלות הלימודים שוב נשתעשע יחדיו." עאלק "חכו עד כלות הלימודים נחזור להשתעשע יחדיו". אחד מהשקרים הכי גדולים אי פעם. "חכו עד כלות הלימודים, אתגייס לביקור בלבנון" אולי היה עדיף. "אלמד יום יום עכשיו" - לרבות הלחן הרוסי עממי ברקע - תופת האינדוקטרינציה. אני לא יודע מתי פיתחתי את השנאה למערכות גדולות, לאורח החיים המודרני, אבל כילד שהיה יכול להזיל דמעה ב"בואי אמא", הרגישות שלי ללחנים ותכנים לא הקלה עלי עם מיכאל ז"ל, ולדעתי שם זרע הפורענות - בפרידה מחבריו ומאורח החיים האידאלי - [מי יכחיש שזה היה אידאלי ?] והאונס שציפה לו למשך 12+3+5.5 שנים אח"כ [כולל סטאז']. אחלה שנים, אמנם, היה כיף בביצפר\צבא\אוני', ובכל זאת. מהרגע שיכלתי הפך הראשון לספטמבר לתאריך בו אני וחברתי היינו יוצאים לנופש. לפעמים זה יצא ממש באותו יום והיינו נוסעים לאילת ומאזינים ברדיו לדיווחי פתיחת שנה"ל ומשמרות הזה"ב וכאלה, תיקון עולם, תאמינו לי. הכבישים ריקים, אילת [אז עוד הייתה כיפית] ריקה, הבי-איקס TRS דוהרת בחדווה על שני קרבורטוריה, כולם כפופים חוץ מאיתנו. דיברתי עם אחי הבוקר, טס מחרתיים לאיטליה עם חברתו, הרקע הרגשי דומה, נקמה ללא נמען. מאז חברתי הפכה לאשתי ונשארה חברתי ומתישהו החלה לעבוד במערכת החינוך והראשון לספט' כזמן היציאה לנופש התבטל, אבל מילא, בגילי המופלג שומדבר כבר לא ממש קריטי לי ונראה לי שבאוקטובר הקרוב נקפוץ לאמסטרדם. אז הבוקר עם תום החופש הגדול הנחתי את הגברת בעבודתה ולא מזמן קיבלתי ממנה הודעה - "מסתבר שיש שיר יותר עצוב מחמש שנים על מיכאל". היא זוכרת את תחושתי לגבי הזמר הנוגה הזה למרות שלא דיברנו על כך.. שנים. לא בטוח שאני רוצה לדעת מהו ולמה היא התכוונה, לא בטוח שיש כבר משהו שיכול יותר לשרוט את השדה החרוש הזה. בחורף, לפעמים כשאני נוהג בשבע לפנות בוקר אני רואה ילדים בגובה חצי מטר עם ילקוט הכזבים שמכופף את גבם בגשם ובקור ובחושך של הצפון הרחוק עושים את דרכם אל המוסדות האפורים שיטחנו אותם ומרחם עליהם. אני רואה את אדי המאבק ביקיצה הכפויה הזו שפוגמת בבריאותם ושוברת שינה בריאה לטובת כיתות צפופות מלאות בנגיפי שפעת ותוהה מתי הפכו ילדים ששוקלים 15 ק"ג לחיילים קטנים שהולכים להיאבק למשך העשור וחצי הקרובים כהכנה למאבק שיימשך עד מותם. אני חושב על מיכאל ז"ל, חייל מבלי דעת בשירות ישראל דאז שעדיין היו בה מעריצים של סטאלין בקיבוצים ובאחד במאי היה חופש ומצעד ובשביל ללוות טיול שנתי היית מקבל בהשאלה קרבין מהמשמר האזרחי. עם תחמושת. והיו לך נעלי פלדיום תוצרת המגפר. אני חושב על מיכאל ז"ל ונראה לי שעד סוף השנה אעזוב את עבודתי הנכחית, שהיא אחלה אבל מיציתי, ולו רק בשביל להעביר את ינואר בבית, לתקן קצת את תחושת העצמי לגבי היותי 'אדם', בעל חיים, שמתעורר כשהוא מתעורר ונרדם כשהוא נרדם ויכול לטייל עם הכלבים בלי רצועה כי עכשיו 02:40 AM, אחת השעות האהובות עלי. למעשה לא רק 'נראה לי', אני בטוח שכך אעשה.

בקטנה, מה חבר שבדק תיאר לי אותה כ"אוטו שאפשר מדי פעם לתת בו גז בקו ישר".

יפה ואף נחמד*, הרכב הזה נאה בעיני. *"כשמד המהירות היה על 3 ספרות באופן קבוע ולרוב לא ירד מ-140 קמ"ש ולעיתים היה קרוב יותר ל-200 קמ"ש" גבר, האם אתה זוכר באילו סוכריות מנטה השתמשת להעברת הטעם הרע ?

איך פיספסתי את זה ! יפה ואף מגניב. זה נושא כה רחב [עבור בעלי ניסיון] שקשה להתייחס אליו בכתב. אילוף בעיני הוא בשורה התחתונה מצב שמאפשר לכלב לחיות חיים מאושרים ושלווים המותאמים לסביבתו - אם זו דירת חדר זעירה בבניין גבוה או אחוזה\חווה, עם או בלי ילדים או בע"ח במשפחה וכו'. כמובן שהשאלה היא 'איך מגיעים לזה'. הכתבה מדברת על מה שאני מכיר בתור 'פוזיטיב טריינינג', שעיקרו הוא הרגלה של הכלב למה נכון וטוב ע"י חיזוק חיובי והסטה מיידית מהתנהגות שלילית - ללא ענישה כלל - ההסטה נעשית בעצמה ע"י דבר חיובי אחר, רוצה לומר - אל תגיד לכלב מה "לא" [בעלי כלבים מבזבזים שנים בלצעוק לא, לא, פויה] אלא תמיד תגיד לו באותו רגע מה 'כן'. הכלב מושך מפה ? משוך אתה את תשומת ליבו ע"י כדור. נושך את ידך בעת משחק ? החלף את היד בעצם. קופץ עליך משמחה ? קבל אותו עם יד נמוכה שישר תלטף את ראשו. נובח על עוברי אורח ליד הבית ? קטע זאת באותה שנייה ע"י גירוי מגניב יותר. עשה זאת כמה פעמים, הכלב יחווה כמה פעמים מעבר אנשים בלי נביחות - וזהו. כלב שנמנע ממשהו כמה פעמים - מתבטלת אצלו ההתנהגות הזו, הוא לא ימשוך מפה כי כדור יותר כיף, לא ינשוך יד כי עצם יותר כיף וכך הלאה. משפט המפתח ששמעתי בהקשר הזה הוא Good habits are as difficult to break as bad habits ופשוט צריך להשקיע תשומת לב והבנה ו"להיתקע" עם הרגלים טובים. זה דורש הרבה השקעה, כל יום, בדבקות ובסבלנות. זה מתמתן כשהכלב מתבגר ומתרגל להיות כזה, נעים. הניסיון לעמת בין סיזארים למינהם לדוקטורים למינהם הוא כמו הניסיון למצוא את התיאוריה המאוחדת לחינוך נכון של ילדים והוא עקר. לסיזר יש ניצוצות גאונות, לד"ר מברקלי וגם לרועה טורקי בהרים שמגדל דור עשרים של קנגלים. דומיננטיות מול כלב אין משמעותה 'אני יכול להכות אותך', שכן הוא יכול לתת לך ביס בביצים מתי שירצה [לזכור זאת זה אחד המפתחות להבנה ולכיבוד של כלב]. היררכיה כפי שנתפסת אצלנו היא אחת מההאנשות, והאנשה היא אחת ה-בעיות בעבודה עם כלבים. מעבר להכל, בפן התנהגותי להגיד "כלב" זה כמו להגיד "ילד", מושג מאוד מאוד רחב. כמו שאחים שגדלו באותו בית נבדלים זה מזה לעיתים באופן קיצוני באישיותם, על אחת כמה וכמה כלבים, גם בני אותו שגר, לנוכח 1. אישיותם 2. תקופת גוריותם. מעטות ההכללות שניתן לתקף בעיני, אבל אחת מהן היא שכלב שפרק אנרגיה באופן נכון - היינו פיזית ומנטלית [שתיהן באותה חשיבות, אתגר מנטלי לכלבים מסויימים חשוב יותר ] - יהיה מבסוט בערב ולא יזיק פיזית לסביבתו [כרסום ספות וכד']. תופסים את סיזר על דומיננטיות, וכאן זה מאוד נחלק לסוג הכלב והבעלים, ואז רעיון לכאורה ארכאי של "מי מוביל בטיול" נראה אחרת אצל רועה גרמני או פומרניאן, כשהראשון פשוט מטבעו וגנטיקיותו ייטה יותר לקחת אחריות ולקחת החלטות בעצמו, בעיקר לגבי 'מגוננות'. בעוד שחשוב שהכלב ידע לקחת החלטות בכל תחום, חשוב שהוא יבין שגם אתה לוקח החלטות - והן מחייבות אותו, ככה -בין השאר - ננשכים פחות ילדים\חתולים וכד'. אבל זה באמת נושא רחב שהתייחסות רצינית מצריכה שיחה בע"פ. מגניב !

מצד אחד - הסכום מקומם, מצד שני אם זה כתוב בחוזה - אין הרבה מה לעשות, מצד שלישי - מה זה "לכלוך סביר" ? נכנסתי כבר בחיי לרכבים של הורים לילדים קטנים עם פירורי וופלים ובמבה ושברי צעצועים וג'יפה אללה יוסתור, שאריות נוזלים דביקים ונטיפי פטל מהתקרה וחגורת בטיחות מרוחה בנוטלה [משכנע את עצמי שזה היה נוטלה], שעבורם זה היה די 'סביר', כנראה לאחר שהחיים דרסו אותם. אם הרמת ביד את כל מה שהיד יכולה להרים - עטיפות וכו' - זאת התחלה, אם ניערת טיפה או ניגבת מעט - זה ההמשך. אם החזרת רכב עמוס באשפה, אזי זה מתפרש כזלזול - "קחו תנקו" כזה, ועל זה הקנס [+ קצת "מצליח"]. אישית אני מחזיר חדר במלון מסודר ונקי, כל מה שאשפה מצוי בפח והכל מאוד דומה לאיך שקיבלתי אותו, וכך גם לגבי רכב שכור. "הכי נקי שאני יכול" זה לרוב מספיק נקי ודורש ממני דקה שתיים.

כדי לדייק קראתי עוד קצת על מוצרים [מודרניים] שמכילים בשר סוס, יש ערך נכבד בויקיפדיה [מפנה ישר לאירופה מתוך הערך] ומסתבר שזה עסק משגשג למדי [בכל העולם]. ספציפית לגבי נקניק 'סיביו' שהזכרתי לעיל YNET כותב ש " הסיביו...עשוי מבשר חזיר או סוס, כשהמהדרין הולכים על חצי-חצי...יכולים להשיג סיביו מעוף, אבל בלי הסוס הוא לא דוהר". ייתכן שיש כמה נקניקים שנקראים סיביו ורק אחד שזה שם המותג שלו ? כך או אחרת לא סגור על זה, כי יש 'סיביו' ללא סוס, אז שלא אטעה. לגבי סלמי הונגרי, ויקיפדיה כותב " In Hungary, horse meat is only used in salami and sausages, usually mixed with pork. These products are sold in most supermarkets" ספציפית למותג הרץ לאחר שבדקתי כיום אין בו סוס וכנראה שהדעה היא עקב היותו 'סלמי הונגרי' והעובדה שפעם היה עטוף במעי סוס. תוך כדי מצאתי נקניקי סוס הונגריים למינהם כולל אחד עם סוסים מבסוטים על העטיפה [באמצע משחק פולו ?]

[h=1]מחפש פינים ממתכת[/h][Everything is a dildo if you're brave enough] * פין אחד ממתכת שלא מחלידה אמור להספיק

שוב, רק כי הזכרת את הדיסקברי. אמרת שהאאודי הזה עולה 670 [מצחיקותי] הל"ק סביב 350 +-

שים מצלמות גלויות ותגיד לה שהבית מצולם מכל זווית נגד גנבים, ואם היא "תעשה הצגה" ותהיה ממש נחמדה לתינוק זה עדיף מאשר שהיא תהיה "טבעית" ותוריד לו כאפה, הלא כך ? מה גם שיש מקרים 'טבעיים' שהם בלתי הפיכים. מטרתך היא בטחון התינוק, לא השגת ראיות מפלילות, נהג לפיה.

אני מציע לך לא לקנות בכסף שאין לך, לא תשלומים ולא פריסות, זה לעשות עכשיו עסקה שמסתיימת כשאתה בן 30 ואדם אחר לחלוטין. תקופת הסטודנטיות\בית ההורים זה זמן טוב לחסוך כסף, אז לדעתי תקנה רק אם אתה חייב רכב, תקנה בכסף שיש לך, ובנוסף תשאיר בצד כסף שיספיק תמיד לטסט-ביטוח-טיפול כבד, מה שאומר סביב 10. לגבי רכישה מפרטי, זה לא בהכרח מפחיד כי זה יכול להיות מהדודה שלך או מהשכנה מלמטה, אם תהיה סבלני ורציני תמצא 'מציאה' שתתאים לך, ומומלץ מראש ללכת על רכבים אמינים - טויוטה\הונדה למשל.

תכל'ס - מדליק.

אם אין תנועה בכלל ואתה שומר על קצב נהיגה ראוי [בפרט מהירות ממוצעת] אז בשעה וחצי אתה מגיע מגלילות לראש פינה, ואז תלכו למצפה הימים.