סיפורים יש מפה עד מחר,
אחד שזכור לי שקרה לי אישית וגם בגלל המקרה הזה רותקתי ל21 ימים בבסיס לאחר שכבר סגרתי שבועיים. אז הוצבנו בביתר עילית, היה לנו מחסום שם, 8 שעות משמרת, חברתי בסביבות השעה 10 בלילה אם אני לא טועה, ובתור צעיר מת בפלוגת מסייעת איך שחזרתי לפלוגה הצטרפתי לחבר'ה שלי במטבח לעזור להם לנקות שם, בסביבות 1 בלילה סיימנו ובשעה 2 כבר הייתי צריך לעלות לש.ג. המשמרת היא 4 שעות ובהן פעם אחת העיר אותי בכפה המ.מ שלי ולא עשה לי כלום כי הוא היה אחלה גבר, בפעם השנייה זה היה קצת יותר מסובך, אני זוכר ששמעתי צפירות בלי סוף וקמתי בבהלה, איך שקמתי נמרחתי על הרצפה, שני הרגליים נרדמו לי, לא הצלחתי לקום לאיזה דקה בערך, ומסתבר שבג'יפ ישב המג''ד שעשה ביקורות בעמדות, בשלב זה כבר ידעתי שאכלתי אותה חזק אז אין יותר מה להפסיד אז אחרי שהוא תפס אותי שוב לא הצלחתי להחזיק את עצמי ונרדמתי שוב עד שבאו להחליף אותי ב6 בבוקר. תמיד היו לי בעיות עם שמירות, לא משנה כמה הייתי ערני ונמרץ, איך שהגעתי לעמדה הייתי מקבל חשק לישון, לעזאזאל פעם אפילו נרדמתי בשירותים כימיים במחסום, אבל זה סיפור אחר לגמרי
קשה היה להיות צעיר במסייעת