ירחמיאל

תודה ברווז, אז זהו - שזה בדיוק הענין: הוא לא מעונין להתחיל לצבוע את המיכל מבפנים וכו'. בגלל זה הוא מתענין לדעת האם הממיר חלודה עמיד. הוא התקשר לשאול אל קו המידע של טמבור, ואמר לי שבאותה המידה היה יכול להתקשר לגן ילדים קתוליים בזימבאבווה.

היססתי קצת, לבסוף החלטתי לכתוב כאן ולא ב"טכני" או ב"אספנות". לדעתי החשיפה כאן נכונה יותר. חבר מתקן ווספה ישנה ומיכל הדלק שלה הוא מהסוג הלא מעורבל, יעני דלק נקי (ושמן במיכל אחר). מיכל הדלק הנ"ל במצב סביר מאד והוא רוצה לבצע לו טיפול נגד חלודה עתידית. אני כיוונתי אותו לחומצה פוספורית, אבל הוא מצא אצלו ממיר חלודה של טמבור בן כחצי שנה, חדש. השאלה שלו היא האם ממיר החלודה הזה יהיה עמיד בדלק? או שלאורך זמן הדלק יפרק אותו ויגרום לו לחגיגה?

פרקש, מבין מה אתה אומר, אבל אין דבר כזה - "מזל" במכניקה. בתפישה שלה, מכניקה היא דבר מאד פשוט. ברור שאני לא מתכוון למנוע חסר מזל שאיבד מים או שמן או השד יודע מה, כתוצה מהזנחה או תקלת ייצור, כן?

אני מעולם לא שמעתי על רכב שהגיע למיליון תוך הזנחה קשה או החלפת שמן פעם ב... לגבי אלה שהגיעו לשם מבלי להחליף שמן כל יומיים: בפס ייצור המנוע, הצילינדרים (או שרוולים בד"כ) נחרטים במפעל לפי תקן מסוים המאפשר עפיצות מסויימת, מן הסתם. אחת ל... או פעם ב.., מורכב מנוע כזה כאשר במיקרה הבוכנות וטבעותיהן מתאימות בול לחריטה שכאמור מאפשרת טולרנס לפה או לשם, והרי לנו מנוע ש"כאילו" הותאמו בו במעבדה (או בהתאמה אישית ידנית, אם תרצו) הרינגים אל הצילינדרים... נוסיף לזה ביצוע הרצת מנוע טובה והרי לכם רכב שללא החלפת שמנים ייחודית עושה מיליון.

דוגמא יפה למה שקורה בעולם הרכב. בדיוק בגלל זה הוא אדם זקן; התפיסה שלו היא מ"פעם". כיום לאף אחד (כמעט) אין אינטרס להחזיק רכב מיליון ק"מ (אפילו אם זו מרצדס). אנשים רוצים להחליף רכב כל כמה שנים. באגד למשל, לא מחליפים שמן לפי הוראות היצרן, אלא לוקחים דגימה כל תקופת זמן ושולחים למעבדה ספציפית, שבודקת את מצב השמן ומחליטה האם הגיע לסוף דרכו או יכול לעבוד עוד. הרי דין שמן באוטובוס עירוני שונה מזה שנמצא באוטו בינעירוני וכו' וכו'. כך הם גם חוסכים הרבה כסף וגם אין סכנה למנוע שיעבוד עם שמן גמור. ולגבי שוק החלפים, אני רק אניח את זה כאן:

אשמח לשמוע מבעלי ניסיון. אנו מעונינים להתנתק מסלקום, מהטלויזיה ומהאינטנרנט. את הניידים רוצים כרגע להשאיר (כל ה- 3 כרגע בחבילה אחת). האם ניתן לבצע ניתוק סלקטיבי? האם זה באמת עובד דרך נתק, או שעדיף לעבור את מדורי הגהינום (שימור לקוחות וכו'...) דרך שיחות מייגעות עם סלקום? האם את הממיר הזה שסלקום נתנו אז, הם באים לאסוף או שזה עלינו, ההחזרה?

ממליץ בהזדמנות זו, לפני רכש, לבדוק עם נייר את האטמים של הדלתות. אולי תיקנה כבר גם אותם...

לא הסברתי עצמי טוב: את הפתק הקטן של ביקורת הגבולות הוא קיבל. סרק. עבר במחסום. כלומר - המערכת קלטה אותו אחרת לא הייתה נותנת לו לעבור במחסום, הלא כן? זרק את הפתק. כעת מחפש חברים בסיבוב. ואני רק שאלה: והיה והתרחשה תקלה (גם ביוסוטון בזמנו, הייתה תקלה), זה קורה, מדוע הסירבול הלא ייאמן בטיפול? מדוע הוא צריך לכסות את התחת - סליחה על השפה - של מי שעשה את הטעות? ומדוע לא מספיקות כל התעודות הנושאות תמונתו, בכדי ליישר את העקום? מה הבעיה שהפקידה (או מנהלת הסניף) תבצע זיהוי אזרח ותיישר קו? הרי בכל התייצבות שכזו מדובר באיבוד יום עבודה, במלחמת קיום של מרפקים מול הנדחפים בתור וכו' וכו'

אתמול בערב ישבתי אצל חבר שהבן שלו חזר מטיול באירופה. בחיים שלי לא שמעתי כזה סיפור: מסתבר שהבן הזמין תור לחידוש דרכון אי שם בחורף - לשבוע שעבר. בנתיים טס לחו"ל (הדרכון עדיין בתוקף אבל מתוכננת לו נסיעה לארה"ב שנה הבאה) וגם חזר ארצה. לאחר שחזר הגיע המועד שהזמין במשרד הפנים והתייצב שם, לדאוג לחידוש הדרכון. הגברת אמרה לו שמבחינתם הוא עדיין בחו"ל... לאחר דין ודברים מסתבר שמערכת בקרת הגבולות, זאת שמעבירים בה את הפתק הקטן שיוצא בסריקת הדרכון - לא קלטה אותו. את הפתק הוא כמובן לא שמר וכעת הוא יכול לשדוד בנק אבל אף אחד לא יכול לפנות אליו, היות והוא עדיין לא בארץ... הזייה. הוא הסביר לה שעובדה שהוא יושב מולה, עם 4 מסמכים רשמיים של המדינה הכוללים תמונתו: ת.ז., דרכון, רישיון נהיגה ואפילו רישיון נשק היה לו שם, עם תמונה. אותה זה ממש לא עניין. הוא הסביר לה שהמערכת שלהם עשתה פאדיחה, מדוע חובת ההוכחה עליו? בכדי לצאת מהפלונטר, היא הסבירה לו שעליו להמציא מחברת התעופה הצהרה שהוא היה על הטיסה, הצהרה מתי והיכן הטיסה הזו נחתה ואת כרטיסי העלייה למטוס. עם הנ"ל עליו לחזור למשרד הפנים ולמלא הצהרה שאותה שולחים לירושלים. רק לאחר מכן יוכל לגשת מחדש לחידוש דרכון (ניחשתם נכון: לקבוע תור חדש כאשר אין בעצם כאלה באופק). לי היה קשה להאמין לסיפור כל כך פנטסטי. לא יאומן שבמדינה ששולחת חללית לירח עדיין מתנהלים ככה.

לא יודע מניסיון, אבל כבר ראיתי פה ושם בחיי מכונת תפירה חשמלית - מיני. מדובר במשהו שמחזיקים ביד אחת ותופרים, מיועד בדיוק לתפר פרום וכו', יעני סדר גודל קטן. אם אתה חושק במשהו גדול יותר, לא כל כך משנה מה תרכוש: האסקוורנה, ברנינה וכל שאר המותגים הם ברמה מספיקה. לא יודע איפה אתה ממוקם, אבל תנסה למצוא אתר יד 2 באזורך, לא פעם המוצרים הללו נמכרים במחירים סבירים עד סבירים מאד, כי הם נטל ותופסים מקום.

תודה על הטיפ. התכוונתי להגיע מוקדם בכדי לקחת בחשבון דרך עם עומסים - לא מוכרת, וכאמור חיפוש חנייה. שמעתי מספיק סיפורי אימה על העומסים (בשעות העומס) במשולש. עדיין לא הבנתי היכן החניון הזה נמצא. כמובן גם אין לי בעיה לחנות עם פנגו ברחוב, השאלה האם זה אפשרי.

וואללה? חיפשתי ולא מצאתי. האם על רחוב אל-בלדייה או הרחוב הפונה ממנו לכיכר (אין לו שם)?

שבוע הבא עליי להתייצב שם בשעה 09:00, בתקווה לחידוש דרכון (אגיע שעה לפני). נישאלת שאלה אחת שלא הצלחתי למצוא עליה תשובה, לא בגוגל מפות וגם לא סתם ברשת: היכן אחנה שם?

עד כמה שידוע לי, שיטת טורקס נוצרה לפני עשרות שנים בכדי למנוע פתיחה של לא-מורשים, בעיקר במכללי חשמל. מאז זרמו הרבה מים, וכיום הם מאד נפוצים ואני חושב שהם נותנים דיוק גבוה יותר בסגירת הבורג לפי מומנט רצוי אאל"ט, ובכלל מאפשרים סגירה במומנט גבוה יותר מהרגיל וכל זאת מבלי לפגוע בראש הבורג. אני רכשתי לפני שנים ערכת טורקס מעליבאבא והשודדים, לא משהו מזהב אבל בהחלט עשה את העבודה בכל פעם שהייתי זקוק, ובמקביל יש לי מברגי טורקס אמריקאיים וגרמנים מלפני 50 שנים.

https://optometrics.biu.ac.il/node/880

אם נשים לרגע בצד את נושא הכדאיות וכו', אז מעשית בהחלט ניתן לתקן כלים אלו. שים לב שעל כל פריט יש מק"ט, ואם תריץ אותו באיביי או סתם בגוגל - תמצא עבורו ספק, ב- 90%. כמו כן תמונת פיצוץ של המכונה מאד תעזור לך, גם כאן גוגל יעזור. מי שייצר עבור בוש הישנים את המכללים האלקטרוניים היו סקינצ'ילה השוויצריים, שנבלעו/נרכשו ע"י בוש עצמם לפני כ- 20 שנים, והיום הייצור עבר ברובו למזרח אירופה (פולין?). כלומר יש סיכוי למצוא גם אצלם את הפריטים הנחוצים. בהזדמנות זו תחליף כמובן גם פחמים, תבצע ניקוי כללי וכו'.

זכור לי שלפני כמה מאות שנים, היה מישהו בדרום תל אביב שהתעסק עם המכונות הללו. מציע לך לנסות לחפש בגוגל מפות - מכונות תפירה באזור העיר.

תודה רבה מרק ויגאל. אכן כאשר העכברוש נח על תמונה, יש את האפשרות. וואללה לא ראיתי עד עכשיו, גם לא ניסיתי; ההיגיון שלי אומר שצריכה להיות אופציה להוריד את כולן, ולא אחת אחת.

חבר'ס, שלחתי לעצמי לג'ימייל תמונות רבות. כעת אני מבקש להעביר אותן לאלבום שיצרתי בגוגל תמונות. כאשר אני פותח הדוא"ל, יש בצד אפשרות להעביר התמונות אל גוגל דרייב, אבל לא אל גוגל תמונות, לאלבום. העברתי מס' תמונות אל דרייב, אבל משם לא הצלחתי למצוא אפשרות לסמן הכל ולהעביר לאלבום. כך גם בלתי אפשרי לסמן את כל התמונות ולגרור אותן אל גוגל תמונות, שפתחתי במקביל, בצד. מה קורה כאן? האם באמת זה המקסימום שגוגל מסוגלים אליו? או שאני עושה משהו לא נכון? לא רואה הכל? אודה לכל עזרה.

עדיף? - זה נתון להחלטתך. כמובן שהחומר ה"ייעודי" גם עושה ת'עבודה. אני פשוט עובד עם החומרים שנמצאים תמיד בבית; הכי פשוט, תמיד זמינים ולא צריך לזכור לרכוש אותם.

בדיוק היום קפצה לי התזכורת לניקוי מדיח ומכונת הכביסה... פעם בארבעה חודשים. הניקוי מתבצע עם חומץ ובתא האבקה/קפסולה אני שם מלח לימון. תמיד מפעיל על התוכנית הכי חמה. פעם בשבוע - שבועיים אני מנקה את המסנן במדיח (הזמנתי גם חדש, שיהיה גיבוי למיקרה שהמקורי יתפגר או ייקרע). נוזל הברקה מיותר: הטבליה מכילה אותו כבר.

בדיוק. דיבל פרפר, ניקרא לעיתים גם דיבל לגבס. כאשר אתה מבריג הבורג פנימה, הוא מושך אחורה 2 כנפיים צידיות מפלסטיק. משהו חזק מאד. המשיכה אחורה מתורגמת בעצם ללחץ צידי מאד חזק. שים קצת גריז או משהו דומה על הבורג לפני ההברגה.

לא מכיר דגם שניקרא 1986. לדעתי אתה טועה ומתכוון לשנת הייצור, שזה רק חצי מהמידע שהחבר'ה יצטרכו כאן, בכדי לעזור. דבר שני - תן מעט יותר מידע לגבי הבעיה: האם המתנע מסתובב? האם אתה מסוגל לבצע מכונאות קלה והתייאשת, לכן מחפש מכונאי? או שאתה מעדיף מלכתחילה שמכונאי ייגש לאוטו ובעצם לא תצטרך כאן עצות טכניות?

אין קשר למכונה. אריאל (לשם הענין, כמובן גם כל יצרן אחר) משווק את אותו המוצר עם שינויים קלים במיבנה או בכמויות, במדינות שונות (רואים זאת גם בתחום המזון). מה שתרכוש בגרמניה למשל, יכול להיות שכניראה יהיה שונה ממה שתרכוש בספרד או ישראל. אחת הסיבות העיקריות היא השימוש שנעשה באירופה וארה"ב בפסולת בעלי חיים, סליחה מכם, עבור מרככי הכביסה והכוונה בשומן ושאר פסולות של בתי מטבחיים. אני יודע שקשה להאמין אבל ככה זה עובד. לשוק הישראלי זה כמובן לא תופס עקב עניני כשרות, אבל כך זה בכל שאר העולם. לגבי הריח: חומרים די מפוקפקים שטרם נילמד עליהם די הצורך. החומרים הללו "מרמים" את הלקוח שאוטומטית חושב ש"מה שמריח טוב - יהיה נקי". מה שכניראה יוכח בעתיד המאד קרוב, לאחר שיבוצעו כמויות המחקרים המינימליים, הוא שהחומרים הללו אחראים על העלייה באחוזי האוטיזם, ספירת זרע נמוכה ואלרגיה כללית, שהבסיס שלה הוא גירוי העור. את כל הרעות הללו העולם חווה בעשור האחרון. לדעתי האישית מיותר לגמרי השימוש במרכך. אני שופך כוס חומץ ביתי רגיל במכונה של מגבות והן יוצאות אחלה. וכמובן עדיין סופגות היטב.