ירחמיאל

מודה לכולכם על העזרה. ההסברים נתנו לי להבין שחבל על הזמן. אסביר לו בפשטות ואציע את הרדיו האינטרנטי. חשוב לי שהוא יישאר בתבנית של להגיע למטבח וללחוץ על כפתור הרדיו, וזה יידלק. כל שאר הרעיונות (דרך האינטרנט וכו') הם נכונים יותר, אבל אני מכיר את הבנאדם. זה לא בשבילו. חשובה לו התבנית הרגילה. אשמח לקבל המלצות לרדיו אינטרנטי במחיר לא מופקע, כמו כן אם צריך לשים לב למשהו מיוחד. אם הבן שלו ישתף פעולה ויסכים, ארכוש לו דרך עליאקספרס, איביי ודומים. שוב תודה. עשיתם מצווה.

ובכן, יש לי היכולת למתוח חוט חשמל חד גידי (או ללפף 2-3 כאלה יחדיו) ולמתוח אותו בחוץ. אי חושב שאוכל להגיע לגג (הוא גר בבנין ישן בן 3 קומות, בקומה האחרונה). לגג יש מעקה מסביב. אין לי בעיה לנסות, אם לא יועיל - לא יזיק. שלוש שאלות: האם החוט צ.ל. חשוף? נחושת גלויה? או שניתן לעבוד גם עם חוט מצופה בידוד? האם יש צורה עדיפה למתיחת החוט? נגיד לעשות איתו עיגול? מרובע? גודל ה"אנטנה" הזו? האם לעובי החוט יש משמעות? האם ללכת עם ליפוף של כמה כאלה יחדיו ע"מ ליצור חוט עבה יותר? שוב תודה לכולכם.

תודה לכולם. אעדכן את בנו שנמצא בניכר (כרגע לילה שם). אשמח להמלצות לרדיו אינטרנטי ולרדיו FM איכותי סטנדרטי. אנטנה מרובעת שכזו יש לו כבר כעת, אבל היא לא מחוברת ל- FM אלא ל- MW Loop (באחת התמונות שצירפתי בהתחלה). יכול להיות שזה לא תקין?

תודה. ובכן כמובן שכבר שיחקתי עם חוטי האנטנות השונים, הזזתי לפה ולשם ולראשי (FM, חוט "גלוי") גם חיברתי חוט תיל נירוסטה שמצאתי אצלו, אורך בערך 1 מטר. זה טיפה שיפר אבל עדיין שומעים קטסטרופה. אין מכשירים ממתכת ליד הרדיו. אין אפשרות להזיז הרדיו למקום/חדר אחר, לצערי. זה בעצם מה שמסבך כל כך את המצב.

מבעד לערפילי הסניליות שלי אני בהחלט זוכר שפתחתי כאן שאלה דומה, אבל הפעם מדובר במשהו קצת אחר. מדובר באדם מבוגר, גיבור ישראל, שממעט לצאת מהבית והוא קשוב בכל נימי נפשו לרדיו שלו. הבן שלו שמטפל בו נמצא בחו"ל ואני מוצא עצמי עוזר לו בזמן האחרון. יש לו רדיו טייפ/דיסק מיושן מתוצרת "כן" בערבית. 88 ועוד תחנה (לא זוכר כבר) הן האהובות עליו ודווקא הן נשמעות לאחרונה כמו גניחות של גמל חולה. אשמח לקבל רעיונות כיצד לשפר לו הקליטה, הכוונה לרעיונות של הסבר כמו לתוכי כי אני אין לי מושג מה אני עושה, לא מבין בזה בכלל. כלומר - אני מבקש לא הסברים בסגנון "קח כבל XYZ ותחבר לטיונר", כי אין לי מושג למה הכוונה. פשוט הסברים להדיוט בסגנון עשה כך וכך - ואני אבצע. אולי נצליח לשפר את איכות החיים שלו. תודה מראש וסליחה על החוצפה, לא מתכוון לזה כמובן.

הידית היא ג'ילט אקסל משנת 1990 אאל"ט, ובשנים האחרונות הלהבים היו של פרסונה, איביי. לאחרונה היה לי קשה להשיגם במחיר שפוי וקניתי להבים של ג'ילט סנסור אקסל בעליאקספרס. לא זוכר המחיר אבל היה משתלם מאד. הדבר האמיתי, גילוח מעולה ומחזיק לי בינתיים חודש, עם גילוח של 3 פעמים בשבוע.

שלומות. מנסה לעזור לבן משפחה בעל אופנוע אספנות. הוא מבקש לשלוח את ראש המנוע להולנד או שווייץ, למטרת שיפוץ. הסברתי לו שעליו לתעד את החלק היטב, למשל צילומים, מס' יציקה/קטלוגיים שיש עליו וכו' וכו'. אם אין עליו מספרים או סימונים, כדאי להטביעם כאן בארץ ולצלם ולתעד אותם בניירת הייצוא וכו' וכו'. כל זאת ע"מ שלא יתייחסו אל החלק כשיחזור - כאל חלק שנירכש עכשיו. כל זה טוב ויפה, ופעם ניתן היה לבצע זאת בבית הדואר/מכס בהגנה בתל אביב אבל כיום זה כבר לא נמצא שם... למרות שחיפשנו, נתקלנו במבוי סתום ולא הצלחנו למצוא באינטרנט את הניירת הרלוונטית להיום ואת ההוראות הרלוונטיות של היום. הרי בבית הדואר המרכזי בעיר לא יושב לו נציג מכס, נכון? מישהו ביצע זאת לאחרונה? תובנות? רעיונות? טיפים? אשמח לכל עזרה. תודה.

הבוסית קיבלה בראש השנה מתנה, סיר KENWOOD יציקת אלומיניום בעל ציפוי נגד הדבקה וממש התאהבה בו. מין שילוב של גודל שמתאים בול, משקל נמוך ועומק נכון. הבעיה שהסיר לא ממש איכותי וכעת הטפלון או מה שזה לא יהיה, מתקלף ולא כל כך בא לנו לאכול את זה. כעת אני נאלץ לשמוע כמעט כל יום כמה הסיר הזה חסר לה וכו' וכו'. יש חלופה טובה שמניסיון שלכם לא מתפגרת לאחר מספר חודשי שימוש? הכיריים הן גז, סטנדרטיות. כאמור - סיר יציקת אלומיניום או שווה ערך בעל משקל נמוך ופיזור חום מעולה. תודה מראש.

צודק ספריאל, בגרמנית המונח הוא Wetzen, והכוונה לתהליך שבו מיישרים גראדים במתכת. המילה "רטוב" באנגלית, נכתבת אחרת. במשך הזמן הבינו שיש צורך להרטיב במים, עדיף מי סבון כלים. יש גם אבני שמן אשר עושות שימוש בשמן דליל. כיצד תדע את סוג הפלדה? בד"כ רשום על הלהב אבל תוכל גם למצוא את המידע באינטרנט. מצד שני אני לא בטוח מה ייתן לך המידע. פשוט תשחיז את הסכין שיש לך כעת ואל תאכסן אותה במגע עם כלים אחרים, כך תשמור על ההשחזה.

סכיני מטבח משחיזים בד"כ בזוית של 20 מעלות. גם לי הייתה סכין שלהם ודי התאכזבתי מטרחת ההשחזה (למדתי להשחיז בגיל 6, עת עבדתי בשדה של אבי וקצרנו עם חרמש את התלתן לפרות...). לדעתי מדובר בסוג הפלדה, הסגסוגת מהן הלהב מיוצר. היצרן משחיז עם מיכון במפעל, הלהב מיועד לעמוד במדיח כלים. מנגד - קצת יותר קשה להשחזה. לאחר שלא הצלחתי להגיע לתוצאה טובה עם אבן השחזה רגילה, זאת ששוכבת במגירה במטבח, קניתי אבן מים מלבנית. גם שם לא וואו, ולאחרונה אני מלטש על בד שמיר רגיל בתוספת מי הסבון. על השיש. זול, פשוט ונותן תוצאה טובה. אפשרות שניה היא לרכוש סכין עשויה פלדה אחרת... כמובן אל תשכח שמדובר בפעולה שדורשת אימון ואימון וכו'. לא משהו שלומדים ברגע. יש ברשת המון סרטונים העוסקים בתחום, ובמקום "להתכתב" על הנושא כאן בפורום, פשוט גש וצפה בסרטונים. יש גם כאלה העוסקים ביצרן הספציפי הזה. 20 מעלות קל לקבל: החזק את הלהב אנכית, זה 90 מעלות. הטה אותו לחצי - זה 45 מעלות. הטה לקצת יותר מהחצי של החצי - זה 20 מעלות. אם אתה מסתבך עם זה ואין לך סבלנות, אז שמעתי שיש קליבה שמחזיקה את הלהב בזוית הנכונה וכך אתה מגיש אותו אל אבן המשחזת, מבלי לטרוח האם אתה בזוית הנכונה או לא.

בוקר טוב, אני לקוח של IHERB אבל מה שאני מחפש לא קיים להם כרגע במלאי. האם יש חלופות טובות ואמינות לאתר הזה?

שלומות. הרדיו הקבוע במטבח סובל בזמן האחרון מקליטה גרועה פה ושם. לפעמים זה יכול להיות רשת ג', לפעמים 103. אין משהו ברור כאן. ניגשתי לרדיו אחר, בחדר השינה, אותו הסיפור. ניסיתי להאריך עם חוט את האנטנה הקיימת, גם לא עזר. מחיפוש באינטרנט הבנתי שמדובר בשילוב של הבנייה לגובה (אני גר בגבעתיים צמוד לר"ג) אבל בעיקר ממשדרים חלשים וציוד מיושן. שמעתי על רדיו אינטרנטי ואשמח לקבל הסברים. האם יש לרכוש רק את המכשיר עצמו? או שיש צורך בעוד משהו? מתאם? כיצד הרדיו האינטרנטי עובד? האם הוא עושה זאת על גבי הווי-פיי בדירה? מבקש להזכיר שהענין שלי הוא ברדיו נייד ש(בדרך כלל) יושב במטבח, לכן לשמוע רדיו דרך המחשב לא בא בחשבון. תודה רבה מראש.

שני דברים: 1, היצרן הזה לא מתיימר לייצר חיקוי של רולקס; סטילדייב הוא יצרן סיני ענק שבא ואומר דבר מאד פשוט: אני מייצר הומאז'ים באותה איכות (ולפעמים אף גבוהה יותר) כמו המקור, רק שאינו גובה את הסכומים הלא פרופורציונאליים שלהם. זה הכל. 2, תסביר לי וברצינות, לא בציניות, מה הרולקס עושה טוב יותר מהשעון שרכשתי כאן בתמונה. ובבקשה אל תשתמש ב"ידוע ש.." וכו'. רק עובדות. אני יודע למשל, מה הרולקס עושה פחות טוב מהסטילדייב שלי = הוא עולה הרבה הרבה יותר כסף... אז, אלא אם אתה נושא רולקס כאמירה/תכשיט/סמל מעמד, לא ברור לי מה הוא עושה טוב יותר מכל שעון שווה ערך אחר (ערך = ביצועים, לא ערך כספי). ונגיד, רק נגיד שאתה נושא רולקס כסמל מעמד, איזה מעמד הוא מסמל? עושר? אוקיי. יש לך דירת פאר? אוטו פאר? כל שאר המותרות של עושר?

זה הגיע הבוקר. Steeldive 1953 הומאז' לרולקס הידוע. מנגנון אפסון (סייקו) NH35 של 24 אבנים, אפשרות עצירת התנועה, אפשרות מתיחה ידנית, כתר מתברג. מדורג לאטימת מים - 300 מטר. אני פשוט נידהמתי מרמת הגימור, האיכות וההרכבה. הרצועה היא חיקוי של מה שיושב על סייקו SKX והסגר עשוי פלדת אל חלד מכורסמת, ולא פח רקוע. חוליות הקצה יושבות באפס מושלם אל מול גוף השעון. הכל חלק ועשוי היטב. לוח המחוגים מאוזן טיפ טופ. זכוכית ספיר. ציפוי אנטי רפלקטי בפנים הזכוכית. אין לי מילים. וכל זה ב- 250 ש"ח כולל מישלוחה. נירכש בחנות היצרן שלו בעליאקספרס.

קניתי כמה כאלה בעליאקספרס ובאיביי, לא אלה של ה- 30 ש"ח, אבל גם לא אלה של ה- 300 ש"ח. תיקים שעלו בממוצע 80 - 70 ש"ח וכולם לא מחזיקים מעמד באזור הרצועות. התפרים פשוט מועטים מדי או חלשים מדי. הכוונה לתיק גב עשוי בד ניילון, 2 תאים, בצד תא פתוח לבקבוק. זהו. מה קונים היום? בזמנו הייתה לי בקשה דומה בתחום החיווט והציוד הנילווה לניידים, המליצו לי כאן על UGREEN. מוצרים איכותיים אבל במחיר טוב. אני מחפש משהו כזה אבל בתחום התיקים.

מסור שורף הוא אותו מסור בעל דיסקת ניסור עגולה וגדולה, יושב על שולחנון או בסיס ואתה מוריד ידנית את המנוע שמחובר ישירות לדיסק החיתוך - אל החלק אותו אתה רוצה לחתוך. מסור גרונג - אותו דבר פחות או יותר אבל יש לו אפשרות לחתוך גם בזויות, וזאת משיגים ע"י אפשרות סיבוב האלמנט המקובע בשולחן. השלוחנון שלו ניתן לסיבוב ויש שנתות המראות לך בכמה מעלות סובבת. גרונג מגיע כמובן מהמילה הגרמנית = Gehrung.

תודה רבה דריש. והחבר'ה הללו אכן יתמשקו עם הנייד שהוא במיקרה זה - אייפון? כלומר פשוט להוריד הישומון והכל יעבוד? שוב תודה על הזמן שלך והעל ההבהרות.

ע"מ לרכוש את הדבר האמיתי, יש צורך למכור כליה/דירה. יקר מאד מאד. האם יש מדפסות מיני בשוק, שמציעות את אותה הפעולה אבל במחיר קצת יותר שפוי? הינה דוגמא למקור: https://www.amazon.com/dp/B0B8WSH2QC?ref_=cm_sw_r_apin_dp_GNSTZS7SSQFXSXKHJHE0&th=1

מרק10 - זאת מניסיון אישי.

ברור שבארץ חלה חובת התייצבות במשרדי הביטוח הלאומי החביבים והנאורים לכל זכאי קצבה, בכדי להוכיח שהוא או היא עדיין עם פיגור גבוה, או עדיין קטועי גפיים וכו'. מן המפורסמות. אבל לא צריך תמיד לחפש אותם בקטנות או למצוא היכן אפשר להתלונן עליהם, בסופו של דבר יש לזה סיבה הגיונית: פשוט קשה להם להאמין שבין לילה המוגבל יצא מן הבעיה או שהרגל צמחה לה.

תיבת הג'ימייל שלי הולכת לקראת סופה, 17 ג'יגה מתוך ה- 19 המותרים. לשלם אין לי חשק כרגע (אם כי לא פוסל זאת על הסף). אחשוב על זה. האם ישנה אפשרות "להוביל" מייל שנכנס אל התיבה הישנה, אל תיבת ג'ימייל חדשה שפתחתי? העומס מתבצע כמובן בעיקר עקב שימור תמונות בענן, ופחות של מיילים וכו'.

ויכוח אתמול בעבודה (היה יום שקט במיוחד). נגיד ולאדם יש ביטוח חיים, ביטוח סיעודי, קופת גמל או כל דבר אחר, ונגיד אותו אדם היה בריא כמו שור בזמן חתימת ההסכם וכעת חווה שינוי בריאותי חד (נגיד מחלה ממארת, תאונת דרכים שבה איבד רגל, כל דבר, לא משנה כרגע). האם חלה עליו חובת דיווח למבטחת לגבי שינוי מצבו הבריאותי? האם חלה עליו אותה חובת ביטוח כלפי מי מהגורמים במדינה? ביטוח לאומי? מס הכנסה? מישהו? אם כן - מהן ההשלכות? האם ידרשו ממנו לשלם יותר לפוליסה?

בוקי, בשנות ה- 60 כאשר ניפתח המוביל הארצי, הייתה בארץ מין אופוריה שהינה, הינה אנחנו מסוגלים. וזה נכון. אני לא זוכר בדיוק אם אז ב- 60 או מאוחר יותר בשנות ה- 70, הביאו חברה מחו"ל לטובת סקר, עד מתי כל הטוב הזה יימשך ומתי נצטרך לשנס מותניים ולבצע פתרונות (דיברנו על חזון...). החברה הביאה כמובן בחשבון את כל הדמוגרפיה וכל מה שרק ידעו אז לבצע בשביל מודל נכון עד כמה שניתן. נחש מה? המודל שלהם חזה שבסוף שנות ה- 70 בואכה תחילת ה- 80, יצטרכו להתפיל כאן מים כי הכינרת לא תספיק. הגשמים לא יספיקו. וגם האל הטוב שבשמיים לא יספיק. נחש מה? לא עשו כלום. השקיעו הון במחקר הזה ובסקר. בפועל התעלמו ממנו. נחש מה? מצב משק המים במדינה התדרדר כל כך (אין צורך להסביר, כולם יודעים), שבחלק מהמוקדים והאקוויפאיירים גם כעת וגם בעתיד, הנזק הוא בלתי הפיך. ההתפלה לא תעזור. בשנות ה- 60, כאשר ניפתח מגדל שלום מאיר בת"א, נבנתה תחתיו די בכניסה דאז, רחבה קטנה שאמורה הייתה לשמש תחנה לחשמלית שתוכננה כבר אז. שוב, כמו במוביל הארצי - נלקחו בחשבון גידול אוכלוסין, דמוגרפיה, כלכלה וכו' וכו'. גולדה מאיר בזמנו גם ביקשה שוב לשפר את התוכניות להצבת תחב"צ בגוש דן ולהוציאן מהמגירה אל שולחנה. נחש מה? לא נעשה כלום. נחש מה? כבר כיום, כשמדברים (רק מדברים, כן?) על פתיחת הקו האדום ביום העצמאות הקרוב, יש תחזיות שהמערכת הנוכחית לא תעמוד בלחץ או בוא נאמר - תהיה עמוסה וגדושה ללא פרופורציה ללחץ שאליה היא תוכננה. לך תסתכל איך ניראים כבישים בארץ, איך ניראה כביש מחודש בתוך העיר, איך ניראה הנוי (לא ניראה...), איך כל דבר מאולתר כאן ונעשה בצורת החאפ-לאפ, וסמוך עליי, ו... כן. במיקרה המפקח בעיריה הוא גם דוד של הקבלן שזכה במכרז. זהו ענין תרבותי! מה שאני מנסה להגיד זה שאני לא שופך טונות של ביקורת, אלא פשוט מציין עבודות בשטח. אם תיקח צעד אחורה ותסתכל על כל התרחיש, תבין שמדובר בדפוס תרבותי והדגש על תרבות. יש כמובן עוד הרבה מאד דוגמאות כולל צבאיות לצערי הרב, שבהן רואים כי ניתן היה לעשות אחרת (ובמיקרה הצבאי - לחסוך בחיי אדם) אבל אנחנו, - תרבותית - לא שם. אנחנו אלופים בלצאת מצרות, אלופים בלאלתר ויש לנו חוסן נפשי גבוה. יש לעם הזה כמובן עוד הרבה מעלות. אבל כאן במיקרים אלו - אני לא שופך ביקורת. אני רק מציין עובדות...

לא, הם משנעים אותם בבלונים מעופפים. בוודאי שכן! מה הקשר? ואגב טנקים, הם משונעים שם ב... רכבות. רשותך תיקון קטן: לא בגלל תנופת הבנייה אלא בגלל נחשלות וחוסר חזון בתכנון תחבורה ושינוע.

בגלל שהארץ שלנו נחשלת ופרימיטיבית מבחינה תעבורתית (מצב התחב"צ, חוסר רכבות וכו'), הרי שרוב השינוע נעשה באמצעות משאיות, ממש כמו במדינות עולם שלישי. מצב זה גורם לכך שיגיעו ארצה כמויות אדירות של משאיות חדשות, מצב שכמעט ואין לו אח ורע בעולם המפותח (בקנה מידה מתאים כמובן). גם כמות יצרני הנגררים בארץ פסיכית ולא הגיונית, אאל"ט 10 יצרנים ואולי אף יותר. אם פעם בשנות ה- 60 היו קונים משאית, הרי שגם בסוף שנות ה- 70 היא עדיין פעלה והייתה מטופלת. כיום כל יבואן משאית מציע הסכם אחזקה של 3-5 שנים, ובסיומו תנאים מפתים לטרייד אין מול מכונה חדשה. המשאית הישנות (כמויות מהן) מצטברות ונמכרות למדינות במזרח אירופה או מגיעות (דרך ירדן) לעיראק וכו'. לארץ מביאים את המשאיות עם הטונאז' הכי גבוה. לפעמים היצרן באירופה מרים גבה, כאשר שם באירופה, קצין רכב טוב נחשב לזה המצליח לארגן הצעה למשאיות הכי חלשות, שכן אלה חסכוניות יותר בדלק והכי חשוב - לא מעמיסות על התשתיות. חשוב לציין שאין שם חוק שדורש זאת, זאת היא פשוט התרבות שלהם, ההבנה שיש לשמור על הסביבה. משאית בישראל שגוררת מוביל כבד עם טנק, בוודאי שעוברת את ה- 100 טון.