Clutch

אמרתי, תבדוק מה המספר של החמ"ל בבסיס, זה הכי קל. אתה יכול לבדוק קידומות של מקומות אזרחיים קרובים, אבל אני לא בטוח שזה יהיה אותו הדבר. הכי מדוייק זה למצוא מספרים אזרחיים של טלפונים בבסיס. עריכה: או שתגיד לנו באיזה בסיס מדובר ואם מישהו מכיר, הוא יוכל לעזור.

אני חושב שאתה צריך לשים את ה"קידומת" האזרחית, בגלילות למשל זה 03-569 אאל"ט, ואז להוסיף את ארבעת הספרות המטכ"ליות. תגלה מה הקידומת הזאת (פשוט תבדוק מה המספר האזרחי של החמ"ל) אצלך.

סתם שאלה שעלתה לי בראש אחרי שקראתי את הכתבה הזאת, שמגללת את סיפורה של מלצרית ממורמרת מנקודת מבטה. אני אגב לא טוען שמה שהיא אומרת לא נכון - אני חושב שהיא לגמרי צודקת, ולכן עלתה לי בראש המחשבה - למה אנחנו בכלל צריכים מלצרים? אני יכול להבין את הפונקציה של מלצר במסעדה יוקרתית או בכזאת שמבקשת לספק אווירה מיוחדת עבור אנשים שמחפשים את זה. במקרים האלה המלצר (או המלצרית) יכולים להמליץ על מנות ולתת את האיזון הנכון בין שקט להתעניינות. אבל צריך לשים לב שבמקרה הזה, המלצר או המלצרית צריכים להיות מקצועיים מאוד. ולרוב המצב לא כזה - רוב המסעדות בארץ צריכות להתמודד בשוק רווי ועמוס ולספק צרכים של ישראלים ממוצעים שרוצים את התמורה הכי טובה לשקל שאפשר, והמלצרים שמועסקים הם לא אנשים מקצועיים בתחומם, אלא בדרך כלל סטודנטים ואפילו תיכוניסטים, שהמלצה על מנות ויין היא מהם והלאה ("אני לא יודע, מה שאתה מעדיף", מכירים?). אז אני מנסה להבין, למה אנחנו כצרכנים מתעקשים שיהיה לנו מלצר כשאנחנו סתם רוצים לצאת לאכול המבורגר במסעדה ממוצעת? אנחנו לא יכולים לבחור את המנות בעצמנו (אפילו דרך תפריט ממוחשב) ולקחת אותן כשקוראים לנו? למה אם אני רוצה חוויה כזאת אני צריך בהכרח להסתפק בדוכן פלאפל? מקצוע המלצרות הפך מלהיות עיסוק מקצועי שדורש התמחות ועניין למשהו בזוי לגמרי, מעין "לשים את הוי". ושימו לב שאני שואל "למה אנחנו מתעקשים", כי אם לא היה ביקוש, לא היו מלצרים. אנחנו אשמים בזה, בסופו של דבר. לי אישית כל תהליך השירות הזה לא נעים. אני לא אוהב שמשרתים אותי, בתשלום או לא, אני מרגיש כאילו אני משפיל מישהו שלא לצורך. זה גם מאריך את תהליך האכילה משמעותית, ככה שאם אני קצר בזמן, אני אתלבט פעמיים אם בכלל להכנס למסעדה או לא, וכמובן מייקר את הארוחה בשל עלות הטיפ (אבל נניח שזאת לא סיבה).

אני היחיד שלא אוהב לישון עם כרית?

חברים, המון תודה לכולם על התגובות, ציפיותי למצוא כאן ידע קיבלו מענה ובגדול קראתי את הטיעונים לכאן ולכן, ואני חושב שאני אתחיל דווקא עם מה ש-Moonlight אומר. אני אמנם מחפש לתגמל את עצמי עם התקדמות מהירה מצד אחד, אבל מצד שני לא רוצה לתת לעצמי תירוצים להפסיק, וזה משהו שבטוח יקרה (וקרה בעבר, כמו שרמזתי) כתוצאה מפציעות חמורות יותר וחמורות פחות. אני חושב שהדבר הכי קשה הוא להכנס למסגרת, ואולי באמת עדיף להתחיל בקטן ולטפס למעלה, העיקר שתהיה המסגרת. חוץ מזה, Moonlight די צודק לגבי השאיפות: אני לא מחפש להפוך להיות בודיבילדר ברמה עולמית, אלא רק לשפר את מראה הגוף (שבדרך כלל אני אגב מרוצה ממנו וכמובן שעם ה-60 קילו שלי, לא נמצא באף צורה בעודף משקל...). קצת כמו שהישראלי הממוצע מסתדר מצויין עם פוקוס? אז ככה ביקרתי היום לראשונה בחד"כ בבסיס שהתגלה כמעולה אפילו ביחס לחד"כ אזרחי שהייתי מנוי אליו. לצערי המאמנים לא מאוד קואופרטיביים, בלשון המעטה, אבל מצאתי שאני מגיע בדיוק באותן השעות כמו כמה חברים שמתאמנים בקביעות ונראים כאילו מבינים עניין. הם נתנו לי קצת הכוונה לגבי מה עושה כל מכשיר ואיך כדאי לחלק את האימון - יום אימון ליד קדמית + בטן + שרירי רגליים ויום אימון ליד אחורית + גב + שרירי רגליים, כאשר בכל אימון משלבים קצת אירובי - אני בחרתי ב-15 דקות ריצה בהליכון ב-11 קמ"ש בממוצע. כנראה שאני אמשיך להציק להם בימים הקרובים ולשאול שאלות, וברגע שאני ארגיש שאני מכיר את רוב המכשירים ומסוגל לבצע אימון בסיסי ברצף, אתחיל לחקור קצת על מה כל אחד מהמכשירים עושה ומה הטכניקה המתאימה (בזה עוזרים לי גם החברים בחד"כ). מבחינת תזונה, עשיתי קצת קריאה באינטרנט וגיליתי שאני צריך להגדיל משמעותית את מספר הארוחות ואת תוכנן כדי להגיע לעודף קלורי ולכמות החלבונים הרצויה עבורי, שהיא סביב ה-110-120 גרם ליום. עשיתי קצת חישובים לגבי התפריט שלי ומה זה אומר, והתחלתי לשלב ארוחות ביניים (הרבה אגוזים, טונה ופירות) כדי להתקרב לאיזור ה-100 גרם חלבון ליום.

יש המלצות ספציפיות?

חבל רק שנאלצת לעשות כל כך הרבה בלאגן כדי שזה יקרה. בלובינסקי טרייד היתה לי חוויה דומה, שהסתיימה לגמרי אחרת - ברגע שראיתי את היסטוריית הטיפולים ה"מרשימה" של הרכב, אמרנו לסוכן שאנחנו לא מעוניינים ברכב, והכסף הוחזר מיד. מוזר שככה עובדים באלבר, כי בסה"כ לא מדובר בפרוצדורה מיוחדת מדי. באופן כללי, אלבר וסיקסט היו עד לא מזמן ספקיות הרכב העיקריות לצה"ל (לאחרונה הצטרפה אליהם גם "פרי"), אז אוטומטית כל אקסנט-i20-ריו-אביאו בחברות הללו צריכות להיות "חשודות".

עדיף לך להתנייד באוטובוס כמה חודשים, ואפילו במוניות כשצריך. זה יצא בטוח יהיה הרבה יותר זול מלקנות רכב, זול ופשוט ככל שיהיה. התחושה (הכיפית, אין מה להגיד) של "רכב משלך" לא שווה את הכסף והמאמץ שתוציא על הרכב במספר החודשים שהוא יהיה אצלך.

אז אני רוצה להכנס לכושר. כן, אני יודע שזאת בעיה די נפוצה, אבל למען האמת, אני מתקשה למצוא מאיפה להתחיל. מניסיון העבר (הכושל ברובו) שלי, להתאמן בלי לדעת מה אני עושה הוא מתכון לבזבוז כסף וזמן ואפילו פציעות, אז הפעם אני מעוניין לעשות את זה כמו שצריך, מסודר ועם תזונה מאוזנת. המטרה שלי היא להכנס לכושר בצורה מאוזנת. כלומר, אני לא מחפש לפתח שרירים עצומים באיזור מסויים, אלא לבנות את כל הגוף ולשמור על הבריאות הכללית. אני נהנה לרוץ (ואפילו די טוב בזה), וזה משהו שהייתי מעוניין לשלב בפעילות הגופנית שאני (לא) עושה, ואולי אפילו להתמקצע בו קצת (בשאיפה אפילו להשתתף בתחרויות עממיות בשביל הכיף). אבל כאמור, אני לא רוצה רק לרוץ, אלא גם לעשות פעילות אנאירובית (אני חושב שקוראים לזה ככה?). מבחינת עצמי: אני בן 20, נמצא בסקלה התחתונה של המשקל התקין (כ-60 קילו על 1.78 מטר), בלי בעיות בריאותיות מיוחדות. הלו"ז שלי כרגע מאפשר להקדיש לעניין 3-4 אימונים בשבוע, כל אחד באיזור של עד שעתיים. עומד לרשותי חדר הכושר בבסיס, שלפי פרסומים זרים מאובזר ומצוייד בכל טוב. אני אשמח לכמה קישורים וטיפים שימושיים מהמומחים שאני בטוח שיש כאן, כדי ללמוד קצת על העולם הזה (אירובי, אנאירובי, אחוזי שומן... כל הדברים האלה שמעולם לא הבנתי בהם ). חשוב לי גם לדעת איך אני משלב תזונה נכונה בכל העניין הזה, כי זה עוד משהו שמעולם לא ידעתי איך עושים (כאן המקום לציין שאני לא אוכל בשר, אבל כן דגים וכל שאר המוצרים מן החי). אם צריך לגשת לתזונאית מקצועית בעניין הזה, אני אעשה את זה, אבל אם יש חומר אינטרנטי טוב אני אעדיף להתחיל ממנו. הכוונה כללית לגבי איך כדי להתחיל ולהתקדם תהיה גם כן מעולה! תודה מראש!

כמו שאמרתי, בסופו של דבר, כולנו מתמודדים עם צרות כאלה ואחרות, כל אחד בשלב המתאים בחיים שלו. באותה המידה אני יכול להגיד שצרות של תלמיד תיכון הן פעוטות, אבל אם אני נזכר בתקופה שלי כתלמיד תיכון, זה מתגמד לעומת הצרות שלי היום. אותו הדבר במקרה שלך. זה לא אומר שמישהו מאיתנו סובל יותר, זה פשוט אומר שהצרות שלנו מותאמות לגיל ולמסגרת החיים שלנו.

זה היה הרעיון שלי כשקניתי את הרכב שלי לפני כשנתיים. ונחש מה, הוא אצלי כבר שנתיים, וזה ממש לא כי לא היו בו תקלות מה שאני מנסה להגיד זה: כשאין לך רכב כזה, קל לך להסתכל עליו כ"משהו שנוסעים בו עד שיתפגר". אבל במציאות, אתה צריך לשלם ביטוח ואגרת רישוי, ואתה חייב לעשות ישור קו בסיסי כדי לשמור על הרכב במצב נסיעה (רמז: מעטות המכוניות בשנתונים האלה שלא זקוקות ל-1,000 שקל כדי לשמור אותן במצב נסיעה יומיומי). ואחרי שעשית את זה, מה, לא תפנק את עצמך במערכת שמע נורמלית? ואח"כ תתקע בצד עם ראש מנוע גמור, מה, תגרוט את הרכב? הרי השקעת בו כבר כל כך הרבה כסף... עכשיו תפסיד אותו בשליחה לגריטה במחיר מינימלי? וככה אתה נכנס למעגל האינסופי הזה, ואני לא אומר שזה דבר רע בתור בעלים מאושר של סיירה בת 25, אבל רכב הוא לא שקית במבה שקונים בפיצוציה ואז זורקים כשנמאס.

האמת שהבעיה שלי כרגע היא נפח חבילת הגלישה שמספקות רוב החברות הסלולריות (כן, גם ה"לא מוגבלות" שמאטות את המהירות לכמעט אפס אחרי 2 ג'יגה), שפשוט לא מספיקה לשימוש "מלא" בטאבלט כזה. מתי יגיע היום שנוכל לקבל חבילות גלישה נורמליות ומקבילות בתנאים ל-ADSL?

האמת שזה לא מדוייק, אצלנו התורנים החיילים די שווים ב"זכויות" וב"חובות" שלהם לאזרחים שעובדים במטבח (והטבחים הם אלה שמחלקים אוכל, בדרך כלל). אנחנו מקרצפים תבניות כמו גדולים

לא חושב שאני זקוק לחינוך מאנשים אקראיים בפורום, תודה. כל אחד והאתגרים שהוא ניצב בפניהם בתקופה הנוכחית בחיים, וכדאי שאתה תבין גם את זה. ובן 20, אגב, לא 18. אבל סחטיין על הפרגון.

עדכון אחרי שבוע בערך עם הנקסוס 7. לגבי המשלוח: קיבלתי את הטאבלט אחרי שבועיים פלוס-מינוס, אחרי הסתבכות קלה עם אמצעי התשלום אצל מאסטופ. צריך לציין שהם גם ניסו לעשות עלי מצליח, ולגבות קצת פחות מ-30$ על המשלוח לארץ, למרות מבצע ה-17$ שהוזכר באתר. אחרי שהערתי להם על זה, הם הורידו מיד את המחיר, אבל ראוי היה שיעשו זאת בלי שיזכירו להם. אני רוצה לציין לטובה מצד שני את DHL, שלא הצליחו לתפוס אותי בבית וחזרו למחרת בבוקר עם החבילה אחרי שיצרתי איתם קשר ובהתאם להוראות שנתתי להם. מהמכשיר עצמו אני מרוצה, למרות שחששתי בהתחלה מהגודל. 7" אכן לא מרגישים הרבה בידיים, אבל בסופו של דבר אין משהו שאפשר לעשות על מסך 10" שאי אפשר לעשות על מסך 7", והגודל שלו אידיאלי להקלדה בשתי ידיים (פחות מזה והמקלדת לא מרווחת, יותר מזה וקשה להגיע עם האצבעות לכל קצוות המקלדת). הביצועים טובים כמצופה מהמפרט המרשים, אבל קצת התאכזבתי שבאתרים עמוסים במדיה, כמו טאמבלר למשל, עדיין מורגש קרטוע. כנראה שזו יותר בעיה של הדפדפנים של היום מאשר המפרט עצמו, שמאפשר לעשות דברים מרשימים בהחלט חוץ מזה. התאכזבתי גם מהרבה אפליקציות טובות שחסומות להורדה לטאבלט בגלל סיבות כאלה ואחרות (Whatsapp, למשל) ודורשות מעקפים בדרכים לא דרכים. אבל on the plus side, המסך פשוט מעולה, וכיף לקרוא איתו ספרים ואפילו לראות סרטי HD. על בעיית המקום הלא רב אפשר להתגבר בקלות באמצעות התקנת אפליקציית סטרימינג שמאפשרת לצפות בסרטים ברזולוציה של 720p באופן חלק לגמרי ע"ג הטאבלט, וזה הרבה יותר נוח מאשר לטרוח ולהעביר סרטים ומדיה הלוך חזור עם כבל USB. ובגדול, פשוט כיף לעבוד עם המכשיר הזה. יש תחושה שאנדרואיד סוף סוף התבגרה למשהו שרוצים אותו לא רק גיקים (כמו שקניתי את הנקסוס 1 שעדיין משמש אותי, לפני יותר משנתיים...) אלא משהו מקביל בחווית השימוש ובזרימה ל-iOS. בלי קשר (ואולי דווקא עם), יש תחושת "חופש" ממשית, יותר מסמארטפון ואפילו יותר קרוב ללפטופ. אפשר להכנס לכל אתר בלי לחשוש שפתאום אין לו גרסת סלולר ולהקליד הרבה בלי לחשוש ממוות קליני של האגודל. רק חבל שאין אפשרות לקישוריות 3G, מה שכמובן היה מייקר את המחיר מצד אחד, אבל מצד שני היה מאפשר לנצל את הגודל הקטן יחסית של הטאבלט לנשיאה לכל מקום בתיק קטן (או אפילו בכיס של המדים, מה שמתברר כאפשרי בהחלט!).

לא אמרתי שזה הדבר הכי נורא בעולם (למעשה, זאת בדיוק היתה הנקודה שלי. שאם לוקחים דברים בפרופורציות, זה לא נורא בכלל). וגם לא אמרתי שאין לי תחליף, אבל בארגון עם תחלופת כוח אדם גבוהה, מורכבות גבוהה ומסגרות הכשרה לא אחודות, ברוב המקרים ברגע האמת יש מספר מאוד מצומצם של אנשים שיכול לבצע את המשימה כהוגן ובלי הכשרה ארוכה לפני זה.

אם כן, הכיוון האפשרי הוא כיוון הצתה?

לפותח השרשור, בתור "ג'ובניק מת" שחוזר הביתה כל יום ומביא טאפרוור לבסיס אבל עושה עבודה אינטנסיבית וממצה ושעות ארוכות, תאמין לי שאין משהו יותר מעצבן מלצאת לשבוע שמירות באוגוסט בדיוק כשאתה באמצע עבודה סופר חשובה כשאתה החוליה הקריטית. בהתחלה התעצבנתי והתמרמרתי, ועם הזמן הבנתי שאין טעם. צה"ל ימשיך בדרכו בין אם תתמרמר ובין אם לא תתמרמר, ולך עדיף פשוט להשלים עם המציאות ולנסות להנות ממנה. ברגע שעושים את זה, מגלים שהשד לא נורא כל כך, ואפילו נהנים לפעמים מהתורניות ששוברות קצת את השגרה ומאפשרות לך להכיר אנשים חדשים ולהתגעגע קצת הביתה. ואני אפילו לא מדבר על הנקודה שאמרו כאן, שבסופו של דבר, אם אתה לא תשמור - מישהו אחר ידפק. לא נראה שזה מה שמטריד אותך בחיים, אז לפחות תסתכל על עצמך ועל הרווח האישי שלך. בסופו של דבר יהיה לך יותר קל וטוב להשלים עם ה"גזרה" מאשר להאבק בה.

הסיירה שלי שורקת בזמן הנסיעה, עוד מהיום בו קניתי אותה לפני כמעט שנתיים. שריקות שמחות בסך הכל, אבל די מציקות. השריקות קיימות בעיקר בנסיעה בינעירונית, מעל מהירות של 80 קמ"ש. בזמנו, כשעשיתי טיפול ישור קו, הוסבר לי שמדובר בדיפרנציאל אחורי שדורש החלפה ולצורך כך צריך להשיג את החלק, משימה לא פשוטה בכלל בארץ (וסיפור להזמין מחו"ל). הובהר לי שלא מדובר בבעיה קריטית, ולכן המשכתי לנסוע ככה, אלא שלאחרונה (עם ריבוי הנסיעות הבינעירוניות ברכב), שמתי לב שההגה רועד בזמן הנסיעה, ואם נוסעים בלילה אפשר לראות שגם הפנסים רועדים יחד איתו. נסעתי לפנצ'ריה כדי לבדוק איזון גלגלים, ונאמר לי שהאיזון והצמיגים בסדר גמור ושכנראה הדיפרנציאל השחוק מרעיד לו את כל הרכב. מהן האפשרויות שעומדות לפני? בסה"כ, הייתי מעדיף שיפוץ על פני החלפת הדיפרנציאל - גם אם הוא יעלה קצת יותר - מכיוון שרכישה של אחד כזה משומש היא בגדר חתול בשק. השאלה היא האם יש אופציה כזאת בכלל, ומהן בכלל החלקים הבעייתיים שמשפצים בטיפול כזה? ובכל מקרה, האם יש בעל מקצוע מומלץ שיודע להתעסק עם הדברים האלה? תודה מראש

כמו בכותרת, מחפש חלפים לסיירה שלי, שנת 87. אני מעוניין בעיקר בחלקי פלסטיקה חיצוניים, דשבורד שלם, דיפרנציאל אחורי וגם בהצעות מעניינות אחרות (למשל מנוע פינטו 2.0, מוזרק או לא מוזרק). רכב שלם הוא גם אופציה, בתלות במצבו ובמחירו.

מקפיץ את השרשור אחרי חודשיים בדיוק - ניסיתי את הפתרון של ספי, ללא הצלחה מרובה. בימים הראשונה נראה (נשמע) היה שהצלצולים פחתו, אך יתכן שהיה מדובר באפקט הפלסיבו בכל מקרה, תופעת הצלצולים החמירה, והם נשמעים חזק ובריא גם בעומס מתון תחת ההילוך השני, ומגיעים לעוצמה מרשימה בנסיעה בינעירונית. אני חושב שאגש בכל מקרה למוסך בשבוע הבא (כדי לטפל בכמה בעיות שמפריעות לי), אבל אשמח לשמוע אם למישהו יש כיוון נוסף בנוגע לבעיית הצלצולים הנ"ל. נראה שניסיתי את שלל הפתרונות הפופולריים בפורום.

מצחיק איך כולם כאן אומרים שהם לא מאחרים, אבל מצד שני כמעט אף פעם לא יוצא לי להתקל בישראלים דייקנים

אז כן, גם אני הזמנתי את הנקסוס 7 היום, אמור להגיע למחסני מאסטופ בניו ג'רזי בעוד יומיים בערך. הלכתי על גרסת ה-8 ג'יגה, כי זה נשמע לי מטורף לשלם 50 דולר בשביל 8 ג'יגה נוספים - וגם גרסת ה-16 ג'יגה היתה במלאי רק אצל מוכרים מחוץ לגוגל, ורציתי ללכת על בטוח (מקבלים 25$ קרדיט לגוגל פליי, שווה). קראתי קצת באינטרנט וראיתי שיש דרך די פשוטה "להגדיל" את הזכרון אחרי שעושים root למכשיר - אפשר פשוט לחבר כונן USB חיצוני. בהנחה שאפשר לקנות דיסק-און-קי בנפח 32 ב-10$ לכל היותר ב-DX, זאת לא באמת דילמה. החשבונית, אגב, היא לא באמת 199$, אלא 227.90$ (אחרי מס של ניו ג'רזי - נקבע לפי מדינת היעד של החבילה - ותוספת ביזארית של 13 דולר למשלוח "אקספרס" שאי אפשר לבטל). לזה צריך להוסיף 16% מס ו-17$ תשלום למאסטופ. קרי, מחיר סופי של בערך 270 דולר (אם כי לשם ההגינות צריך לציין שהחיובים הנוספים האלה הם לא תופעה יחודית לגוגל, ואם מתחילים לעשות אחוזים ממחיר של טאבלטים יקרים יותר - זה אפילו יוצא יקר יותר)

נשמעת כמו עסקה מעולה. עד עכשיו קצת הססתי לקנות טאבלט בגלל הקרבה במחירים (ובאופן עקיף גם בגודל) ללפטופים הבסיסיים, אבל עכשיו עם הנקסוס 1 המתיישן שלי (שלא באמת מצדיק החלפה) זאת אחלה אופציה. כנראה אזמין בימים הקרובים.

ימי הקיץ החמים כבר כאן כמה זמן, ואני מחפש לנסות ולהעביר את המיזוג בסיירה לעבוד בסירקולציה פנימית כדי לייעל את פעולתו (קשה להגיד שהוא מקפיא ). ברכב עצמו אין ידית או כפתור למעבר בין מצבי הסירקולציה. יכול להיות שבשנת 1987 היו, אבל נראה שהרכב עבר מספר שיפוצי קומבינות מזגן בעבר והכפתור שמפעיל את המדחס לא מקורי ונמצא בכלל ליד המתג של פנסי הערפל. המזגן, כמו שכתוב בכותרת, הוא בהתקנה מקומית של אלכס אוריגינל. איך אני יודע שהוא לא כבר בסירקולציה פנימית? אני מרגיש שחודרים פנימה ריחות חיצוניים (משאיות מעשנות למיניהן). האם למישהו כאן יש מושג איך עושים את זה עצמאית, גם בצורה קבועה (לא מפריע לי שתמיד יהיה בסירקולציה פנימית, למעשה - אני לא חושב שאני אשנה את זה אי פעם)? תודה מראש