gadik6

חצרוני הוא באמת אגדה. גיליתי את הטאלנט שלו (כלומר הוספתי אותו בפייסבוק) אחרי ההופעה הטלוויזיונית שלו בה הוא איחל לבחורה ממוצא מרוקאי להירקב במרוקו. בהתחלה הוא נשמע כמו עוד שמאלני קיצוני, אבל עם הזמן מבינים שהוא לא ימין אבל כנראה גם לא שמאל, הוא יורד (ושונא) על כולם. העוקצנות שלו - priceless.

כמובן, זאת הסיבה שכדאי לעשות נסיעת מבחן (בטח על רכבים מהסגמנט הזה) לפני שקונים. תודה על הפירוט.

תוכל לפרט? מניח שהתכוונת להנאה מבחינת הנאה מנהיגה (ולא נוחות או עבודה קשה של הנהג). ומה לדעתך האלטרנטיבות באותו טווח מחירים?

באותה מידה אפשר גם לטעון שזה מסביר הכל: בהמות קיימים (קיימות) בכל מגזר, צבע והשקפה פוליטית.

הצל גולש בפורום?

מי קבע שזה רע, אתה? וזה לא קידוש היהדות, זה קידוש אורח החיים שאני דוגל בו. היום זה היהדות, מחר זה דאע"ש שיחליט שקידוש אורח החיים המערבי זה רע, ואז כולם יצטרכו "להיבלע" בתוך האיסלאם, והכופרים יומתו. "להיבלע" זה דרך מאוד יפה ועדינה לתאר כפייה של אורח חיים מסוים על מישהו אחר, שלא בהכרח תומך בכך.

כי כל עוד אני לא מפריע לאחר לחיות את חייו, אני לא רואה סיבה שאסתיר או אשנה את היותי יהודי. זה שאני, בתור יהודי, לא בא טוב בעין למישהו זאת כבר לא בעיה שלי. היום זה זה שאני יהודי, מחר זה זה שאני שומע נירוונה ברכב. אתה כנראה לא מרגיש "מחויבות" ליהדותך, אבל אצלי זה שונה, מסיבותיי שלי שלא נדון בהן כעת. זה לא אומר שאני מרגיש נרדף, או שכל העולם נגדי, או אפילו שאנחנו טובים יותר כעם/אומה (למרות שסך הכל אנחנו סבבה), אלא שפשוט חשוב לי לשמור על היהדות שלי (מצד שני, כשם שלא אסתיר אותה אז כך גם לא אנופף בה לכל עבר כדי להראות כל הגויים האלו).

לא פספסתי, זה על אותו משקל - אם היום לא תהיה להוט כל כך "לסבול" בגלל הדת הקנאית שלך (או כל אחד אחר), אז אולי הבחירות של הילדים/נכדים שלך יהיו קלות יותר, וכן הלאה. אגב, אני בהחלט מסכים איתך שיכול להיות שזה היה או יהיה המצב, אבל זה עדיין לא אומר שזה הפתרון הנכון, לדעתי לפחות. לגבי הדבקות בזהות - יש ויש, אני לא בטוח שאצל עמים/לאומים אחרים זה שונה בהרבה. אולי במקומות כמו גרמניה ושוויץ למשל זה יותר נפוץ, כי מדובר פחות או יותר על מנטליות דומה, שפה דומה וכדומה. מצד שני, אני לא יודע אם האמריקאי הממוצע יימהר לקום ולעזוב את המקום שהוא גר בו, ולנטוש את הזהות/קהילה המאפיינים אותו ללא שום חשש.

אני עברתי לאחרונה לישוב קטן בין נתניה לחיפה, ומה אני אגיד לכם, אירופה. נעזוב את זה שאחרי 20:00 בערב (וכנראה גם ברוב שעות היום האחרות) זה נראה כאילו כולם נעלמו מעל פני האדמה (אין כמעט אנשים ברחוב, רק כלבים שמטיילים להנאתם), ואת זה שאין פאב במרחק הליכה (ראבק, רוסי צריך לשלם 120 שקל מונית בשביל נסיעה של 10 דקות הלוך וחזור לפאב???), אבל חוץ מזה כמעט שוויץ - אנשים שקטים ומנומסים, הרחובות נקיים, הכל ירוק. אפילו בכביש המצב טוב (לא חותכים, מאותתים, לא חונים כמו חארות). מה שעוד מוריד את מפלס העצבים זה שאני נוסע לעבודה בדרך לא עמוסה יחסית (לכיוון חיפה), אז לא צריך לסבול בפקקים. אגב, גם אני משתדל להימנע מחנויות/סידורים בשעות העומס (קניות, שטיפת הרכב, בנק וכדומה), אבל כשאין ברירה אז נושמים עמוק ולא מתעצבנים מכל שטות (למרות ששוב, סך הכל רוב האנשים מתנהגים בסדר פה באזור). בקיצור, מומלץ, ורק כחצי שעה ברכבת מתל אביב. בנוגע להגירה - אני גם חושב על הנושא (גם משיקולי "תרבות", אבל בעיקר משיקולי שכר ואפשרויות תעסוקה), אבל זה ממש לא עניין של מה בכך, אפילו לזוג צעיר בלי ילדים/מחויבויות אחרות. יותר מזה, לאן נהגר? בהנחה והאופציה היחידה היא מדינות דוברות אנגלית, ולא במרחק של יום טיסה, אז נשארנו עם ארה"ב וקנדה, ולשתיהן צריך ויזה, אז אם יום אחד זה יקרה נראה מה עושים. ודבר אחרון, בנוגע ליהדות - אני לא מרגיש נרדף או שכל העולם נגדי (אבל מצד שני אני לא טומן את הראש באדמה וחושב שאין אנטישמיות, כי יש, ובכמויות, אפילו בגופים "ניטרליים" כמו האו"ם), אבל אני לא מבין למה עליי להסתיר או "להתבייש" ביהדותי כדי להתקדם או להצליח או למצוא חן בעיני משהו? לא ראיתי מישהו כאן שאומר שאולי לערבים פה היה יותר טוב רק אם הם היו מוותרים על המסגדים המטומטמים שלהם, מפסיקים לרעות צאן והופכים ליהודים. הרי זה לא מתקבל על הדעת, וזאת גם דעתי. אז למה יהודים צריכים להתנצר כדי להימנע מצרות או מנסיעה ברכבות מוות? חשבתי שכבר לא באופנה היום להאשים את ה"קורבן".

תקציב למוצרי חשמל כבר לא מקבלים עד כמה שידוע לי, רק סל קליטה.

לי לא יצא עדיין להגיע לאחד מאולמות התצוגה של פיג'ו, אבל יצא לי להתעניין לגבי ה-208 gti, והרושם שקיבלתי היה דווקא מאוד חיובי (וזאת בניגוד מוחלט לרושם שקיבלתי מהתנהלות סיאט). אומנם היה קושי לתאם נסיעת מבחן על ה-gti, אבל ניכר היה שהנציגה שדיברה איתי עשתה מאמצים, ואף מצאה פתרון כדי שאוכל לעשות את הנסיעה ביום שישי (זה לא יצא בסוף לפועל מסיבות כאלו ואחרות). בנוסף, קיבלתי טלפון "נזיפה" מנציג של האולם בצ'יק פוסט ששאל למה אני לא בא אליהם לפגישה לגבי הרכב (אחרי שהתקשרתי להתעניין לפני מספר שבועות). בסיאט, לעומת זאת, התקשרתי ל-2 או 3 אולמות תצוגה שונים (כולל למרכזי) כדי לתאם נסיעת מבחן על הקופרה, וברוב המקרים הבטיחו שיחזרו אבל מאז לא שמעתי מהם. יותר מזה, כשבאחת ההזדמנויות כן יצא לי לדבר איתם לגבי נסיעת מבחן על הקופרה ביום שישי, נאמר לי שזה רכב צמוד (?) של נהג המרוצים האגדי לאון טאובס (לפי הנציגה הוא היה המורה הרוחני של האחים שומאכר), ולכן אני יכול לשכוח מנסיעות מבחן בשישי, חוצפן שכמותי.

אני לא אכנס לנושא הכן לא עליה, אבל אם הוא יחליט לעלות אז זה התהליך בקצרה - ראשית, עליו ליצור קשר עם הסוכנות היהודית (או השגרירות/נציגות ישראלית, לא זוכר כבר) באזור מגוריו, ולהגיש בקשה על מנת לעבור את כל התהליך הפורמלי, במידה והוא עדיין לא עשה זאת (יכול לקחת חודשים בודדים ואף פחות אם יש לו את כל המסמכים שמוכיחים שהוא יהודי או זכאי לעלייה וכדומה). כחלק מהתהליך עליו להגיע לפגישה/ראיון בשגרירות. לאחר שהוא עבר את כל התהליך, קונים לו כרטיס טיסה למועד שהוא יבחר (+- כמה ימים), והוא יכול להביא איתו משהו כמו 40-50 קילו של מטען אישי (תלוי חברת תעופה גם). עם הגעתו לנתב"ג פוגשים אותו נציגים של הסוכנות (נראה לי שגם כשהוא עוזב את ארה"ב אז פוגש אותו איזה נציג ועוזר לו), לוקחים אותו לחדר צדדי, ושם הוא ממלא טפסים, מקבל ת"ז, תעודת עולה, בוחר קופת חולים ומקבל סכום כסף ראשוני (כ-2600 ש"ח). עם סיום כל הטופסיאדה מעלים אותו להסעה ושולחים אותו לאן שיבחר, למשל מרכז קליטה באחת הערים או לכל מקום אחר שבו הוא יחליט לגור. עם הגעתו למקום המגורים, עליו ללכת להסדיר את כל הבירוקרטיה - לפתוח חשבון בנק אליו יועבר סל הקליטה, להצטרף לקופת חולים (הביטוח הבסיסי הוא בחינם במהלך החצי שנה/שנה הראשונה), לבחור אולפן, למצוא חברה וכדומה. בנוסף, עליו לגשת למשרד הקליטה והעלייה באזור מגוריו, להירשם שם והם יוכלו לסייע לו ולתת לו מידע לפי הצורך (על לימודים, עבודה וכדומה). במהלך 6 החודשים הראשונים בארץ הוא ייקבל 2600 ש"ח כל חודש (סך הכל 18 אלף עם המענק בנתב"ג), וזה כולל בתוכו גם את הסיוע בדיור (המגורים במרכזי הקליטה, אגב, הם לא בחינם, ומשלמים עבורם סכום סמלי של כ-800-1000 ש"ח אם אני זוכר נכון). בנוסף, הוא זכאי לאולפן בסיסי בחינם (האולפן נמשך כ-5-6 חודשים, וניתן להירשם גם לאולפן למתקדמים במידה והוא יודע עברית ברמה טובה). עם סיום החצי שנה בארץ הוא יכול להגיש בקשה להבטחת הכנסה במידה והוא לא עובד/הכנסה נמוכה, והסכום עומד על משהו כמו 1300 ש"ח (אבל אני מניח שזה תלוי הכנסה). בכל אופן, האופציה הכי טובה היא לפנות באינטרנט לסוכנות היהודית/משרד הקליטה והעלייה ולבקש מהם מידע והכוונה, הם יוכלו לתת את המידע המדויק ביותר. דבר נוסף, הוא חשב אולי לעשות תכנית "מסע" (בהנחה והוא יכול להצטרף בגילו)? מדובר בתכנית של כ-9-12 חודשים במהלכם גרים בארץ (אבל לא נחשבים אזרחים, כלומר לא עושים עלייה), מטיילים, לומדים (עברית ועוד) וכדומה. מן תכנית תגלית מורחבת (מאוד). זה יכול לתת לו רושם ראשוני על החיים בארץ, לעזור לו ללמוד עברית ברמה התחלתית, ובמידה והוא ירצה הוא גם יכול לעשות עלייה עם סיום התכנית.

כן, זה יכול להיות מעניין עבורה, אבל ממה שראיתי, עבור רוב התפקידים דורשים ניסיון או רמה גבוהה של אנגלית (האנגלית שלה במגמת שיפור, אך עדיין בינונית). עוד אופציה שחשבתי עליה היא פרסום דיגיטל. זה גם משהו שיכול לעניין אותה (פרסום) וגם תחום די מבוקש כרגע ממה שהבנתי. יש למישהו נגיעה או קשר לתחום, ויכול להרחיב על הכשרה דרושה או כיצד ואיפה ניתן לצבור ניסיון התחלתי (חוץ מפניות יזומות למשרדי פרסום שמתעסקים גם בדיגיטל)? ממה שראיתי אין הכשרה ממוקדת בנושא, ומדובר בכל מיני קורסים של פרסום דיגיטל וכדומה.

דווקא מהניסיון שלי בשנה-שנתיים האחרונות (שבהן צברתי הרבה קילומטרים באוויר), אם יש תחום אחד שאל על גרועים בו (אבל ממש) זה מערכת הבידור. לא זכורה לי טיסה אחת של אל על עם מערכת בידור טובה (אפילו לא בטיסה מניו יורק לתל אביב). מבחינתי זה דיל ברייקר רציני לטיסות ארוכות או בתדירות גבוהה (בטח כשמשווים למערכת בידור של בריטיש עם סרטים חדשים חינם ועוד שלל אופציות). בנוגע לשאר, לדעתי הם לא מצטיינים במיוחד (בטח לא בהשוואה לחברות כמו בריטיש או אמריקן), אבל גם לא גרועים בצורה יוצאת דופן. האוכל סביר+ (לרוב טעים לי), הצוות לרוב מנומס ועוזר (לא כמו האמריקאים, אבל ביחס לנותני שירות ישראלים הם בסדר), וגם הבידוק הבטחוני לא נורא ( מקסימום קצת מציק). מה שכן, בכל יום אני אעדיף את השאלות והבידוק של אל על ונתב"ג על פני הבדיקות המוגזמות של האמריקאים/אירופאים (תוריד נעליים, תוריד חגורה, תפסק רגליים, תעשה לי מיאו וכדומה). לגבי נושא בחירת המושבים - קרה לי בדיוק אותו הדבר, רק עם 2 טיסות (קונקשן) של בריטיש מארה"ב לתל אביב דרך לונדון. לא יכולתי לבחור מושב בצ'יק אין 24 שעות לפני (בגלל טעות בירוקרטית כלשהי), ולא המוקד הטלפוני ולא צוות הקרקע רצו או הראו נכונות לעזור.

כמו שנאמר, יש רכבת מהירה ממוסקבה לסנט פטרסבורג, ה-Sapsan. נסיעה לוקחת כ-4 שעות, ומאמין שזה יהיה זול יותר מאשר להוסיף כסף עבור טיסה ישירה.

אם אין לה בעיה עקרונית לעבור לב"ש עם סיום הלימודים, ואם יש סיכוי טוב שהיא תצליח למצוא עבודה באזור (או במרחק נסיעה סביר), אז לא רואה סיבה שלא לעבור בעוד שנה (וזה מה שאתה יכול להגיד בעבודה, שייקח לך כשנה לבצע את המעבר). ככה גם תראה שאתה מסתדר בעבודה וטוב לך (ולא יקרה מצב שתעבור ואז אחרי חודש תגלה שזה לא זה), וגם חברה שלך לא תצטרך לעשות את הנסיעות ללימודים. אגב, בתור אחד שגר בבאר שבע כמה שנים טובות במהלך התואר אני יכול להגיד לך שזאת אחלה עיר. נכון שאין ים, יש הרבה אבק לעתים וגם ערסים לא חסר, אבל יש שם את כל מה שזוג צעיר צריך (מקומות בילוי, מסעדות, מרכזי קניות, ים במרחק של כשעה ועוד), העיר נמצאת בתנופת פיתוח ויש שכונות נחמדות ובמחיר סביר (יחסית לאזור המרכז). וכמובן שאין את הלחות המטורפת של מישור החוף.

יכול להיות שפספסתי, אבל מה העמדה של חברה שלך בנושא (האם היא בעד, איפה היא לומדת וכמה נשאר לה, האם תוכל למצוא עבודה באזור הדרום)?

שאלה פשוטה - נניח ואני רוצה לבצע מעקב אחרי משקל של אובייקט כלשהו לאורך זמן (נגיד שאני דוגם את המשקל כל דקה), לעשות חישוב פשוט כלשהו על התוצאות (נניח משקל בסוף היום פחות המשקל בתחילת היום) ואז להיות מסוגל לייצא את התוצאות או החישוב, בין אם זה למסך חיצוני ובין אם זה על ידי שליחה למייל מוגדר מראש (בהנחה ויש לי רשת שאליה אני מחובר). טווח המשקלים הוא 0 עד 10 ק"ג בערך. אני מניח שהרכיבים הבסיסיים הם משקל אלקטרוני שמאפשר לייצא נתונים, מחשב/יחידת עיבוד לאחסון חישוב ושליחה של הנתונים, מודם קטן עם כרטיס סים/כרטיס רשת, מסך קטן (משהו בסגנון של המסכים הפשוטים של תמי 4 או המדפסות) וכן חיבורים בין כל הרכיבים. *בנוסף, צריכה להיות אופציה לחבר למחשב בעתיד חיישנים נוספים (נגיד חיישן קרבה וכדומה). יש למישהו רעיון פשוט וזול למערכת כזאת, וכמה זה אמור לעלות? אני יודע שיש בשוק משקלים "חכמים", אבל ראשית הם יקרים מדי (מעל ל-60 דולר), ודבר שני הם לא מאפשרים (כנראה) אפשרות לחיבור חיישנים אחרים אליהם, שכן מדובר למעשה במוצר "שלם". תודה.

תודה על התשובה. לגבי הפוליש הידני - יש לך המלצה למוצר טוב, וכן עצות מעבר להוראות השימוש על האריזה?

כשאתה אומר פוליש מקומי, הכוונה היא לפוליש עם מכונה במקום שמתמחה בכך? ידוע לך טווח מחירים (והאם כדאי/זול יותר לעשות לבד)? לגבי צבע - זה משהו שנמכר אצל כל יבואן/מוסך שמבצע עבודות צבע?

בבעלותי רכב בן 3 בצבע מטאלי (אפור-כחול), ויש על מכסה המנוע מספר מכות קטנות (פחות מ-1 ס"מ קוטר, אבל די עמוקות), כנראה בגלל אבנים קטנות שעפו עליו במהלך נסיעה. מלבד העובדה שזה מציק בעין (הצבע ירד), אני חושש שהחלודה תתחיל להתפשט מעבר למכה עצמה, ולכן מחפש דרך להעלים/לכסות את המכות. כיצד ניתן לטפל במכות בצורה מקומית, ומה העלות המשוערת? אין לי בעיה שיישארו סימני מעיכה קטנים, העיקר לכסות את החלודה (בין אם זה בצביעה מקומית או בדרך אחרת). בנוסף, יש בצד שמאל של הטמבון שפשוף (שהשאירה נשמה טובה). השפשוף לא עמוק, אך הצבע ירד. מכיוון שמדובר בשפשוף קטן יחסית, אני לא מעוניין בצביעה של כל הטמבון, אלא בטיפול מקומי יותר. האם ניתן לצבוע את השריטה (או לכל היותר את האזור סביבה) מבלי לצבוע את כל הטמבון, ומה העלות המשוערת (אני מודע לכך שיהיו מעט הבדלי צבע, אבל מכיוון שהרכב חדש יחסית, ומדובר בשטח קטן, מאמין שזה יהיה "נסבל")? אגב, אשמח לקבל המלצות לבעלי מקצוע בתחום באזור בנימינה/חיפה/באר שבע (אם זה באר שבע אז שיהיו פתוחים בשישי). תודה.

אם אתה גר קרוב לרכבת אז זה אומר שיש לך גישה נוחה לכביש מהיר אם אני לא טועה (431/4), כך שללא פקקים חריגים אתה יכול לעשות את הדרך בכשעה ברכב. אני נסעתי מאזור משה דיין עד לאוניברסיטה בב"ש, ולרוב היה לוקח לי כשעה (פלוס מינוס 10 דקות) ,אם יצאתי עד 7:30, דרך כביש 4 ואז 6 משורק. בחזור אותו סיפור, עם פקקים לעתים בצומת להבים (שזה יכול להוסיף עוד כ-10-15 דקות אם יש עומס). לא אידיאלי, אבל נסבל (מבחינתי, עד 30 דקות לכיוון זה מעולה, עד שעה זה נסבל, ומעל לזה רק אם משלמים לי בדולרים, בשטרות של 100). אגב, במידה ותתקבל, אולי תמליץ גם עליי? חולם לחזור לב"ש

טוב, אז סיעוד כנראה ירד מהפרק (הגברת בדקה, וכנראה שהתחום פחות מושך אותה ממה שחשבה). יש הצעות/כיוונים אחרים שלא חשבתי עליהם?

אם אתם מחפשים לטייל רגלית בהרים, אז אמליץ לכם דווקא על אזור חבל Aosta (צפון מערב איטליה, בקרבת הגבול עם צרפת ושוויץ), ובפרט פארק ה-Gran Paradiso. נופים מדהימים, והרבה מהם. הייתי שם כשבוע, עם 12 שעות הליכה ביום, בממוצע, ועדיין היו הרבה מסלולים שלא הספקתי. ניתן להגיע לשם ברכבת ממילאנו (כ-3 שעות נסיעה עד Aosta, שהיא העיר הגדולה בעמק), ומשם אפשר להתנייד בתחבורה ציבורית (למשל להגיע לעיר קטנה בקרבת הפארק, דוגמת cogne, להתמקם שם, ולעשות טיולים רגליים כמה ימים), או לשכור רכב ב-Aosta עצמה. בנוסף, יש הרבה כבישי נהיגה באזור, עם נופים מדהימים. קישור לטיול שעשיתי: http://forum.lametayel.co.il/forum_threadt/frm_id-20/msg-4150070/srch-#msg_4150070 ואלבום עם תמונות מהטיול:

לפי החוברת שמגיעה עם המכונה זאת לא אמורה דווקא להיות בעיה. הדרישה היא כי נקודת הניקוז תהיה בגובה 60-100 ס"מ מעל משטח ההעמדה של המכונה.