הלוחש למכוניות

זה לא עובד ככה, ידידי. ארגון EURO NCAP רוכש בעצמו, ובחשאי, את הדגמים שאותם הוא מרסק. זה חלק חשוב בהיותו גוף אובייקטיבי - והוא גוף כה עשיר עד שיכול להרשות לעצמו לקנות את הרכבים (עד 4 במספר לכל דגם) באנונימיות. Where Does Euro NCAP Get the Cars for Testing ? Up to 4 cars are needed for an assessment by Euro NCAP. If a car model is already on sale, Euro NCAP will generally buy cars from dealers, in the same way that consumers do. Cars are bought anonymously, either from a single dealer or from several. Once the cars are at the test laboratory, the manufacturer is informed of the vehicle identification numbers (VINs) and are asked to confirm the specification. If a production change has been made since the cars were produced, for example to an item of safety equipment, the manufacturer may ask for the current part to be fitted to the vehicle. This ensures that, when they are released, the results are representative of current production cars.

חד משמעית - עוד לא נגעתי באחת, אז לא יודע. ממה שמתחוור משלל מבחנים ראשונים - יש שיפור בכמה וכמה פרמטרים, וזה משמח. יותר שקט, פחות ויברציות וקפיצות על כביש משובש - בקיצור הקריבו קצת מהספורטיביות לטובת הנוחות, כולל צמיגים פחות ספורטיביים ויותר חסכוניים (עד דגם LR לפחות). מעניין איך יגיבו להחלטת הגוף המנהל של EURO NCAP לגבי הפחתת כוכב בטיחות לרכב בלי מינימום של כפתורים פיזיים.... יותר דומה לטסלה במובן הזה. כל שנה או 20K ק"מ בדיקה כללית + פילטר מזגן, כל שנתיים נדמה לי שנוזל בלמים ונוזל קירור. הבלימה הרגנרטיבית, אף שהיא רחוקה מביצועי הטסלה ולא ניתן להגיע איתה לנהיגה בדוושה אחת, עושה לדעתי עבודה טובה מספיק בכדי להגיע להחלפת דיסקים ורפידות רק סביב 100K ק"מ - מסקרן אותי מאד אם אכן זה יהיה הקצב. תודה רבה על הברכות. התגובה שלך מאד מאפיינת את הדור ההדיגיטלי/בינארי הצעיר, אך היא ממש לא מה שמשתקף מהתיאור שלי בפוסט. לא 3:0 לסיל ולא שום תוצאת כדורגל, אלא ניצחון בנקודות לסיל מבחינת התאמה לצרכים האישיים שלי. הרי כתבתי שהתאהבתי ממבט/סיבוב ראשון בפרפורמנס, זו לא היתה החלטה פשוטה לעבור לצד השני של הרחוב - אבל גם בחיים האמיתיים, שבהם יש שלל גוונים של אפור ולא הכל שחור-לבן, צריך להחליט בסופו של תהליך. וכך קרה שלצרכים שלי, בגיל שלי, הסיל יצאה עדיפה מבחינת נוחות/איכות חומרים וגימור/הנדסת אנוש - הניצחון הזה הוא כאמור בנקודות, ויכול להיות שאצל אנשים אחרים, עם סדרי עדיפויות שונים, התוצאה תהיה שונה. כמובן שבבואי להמליץ על רכב חשמלי ללקוחות חדשים, ההמלצה, כתמיד, תהיה בהתאם לצרכים האישיים שלהם. כך מתנהג איש מקצוע, ולא איש פרלמנט בתי קפה. הקטע המצחיק הוא, שאצל אנשים אחרים (לא כולל אותך), עצם העובדה שמאזכרים נקודות תורפה (מאד אמיתיות) בטסלה, כמוה כחילול קודש הקודשים, עבורם זה "ברור" שבלי שיש שוחד מעורב, לא יתכן שמישהו יעז להציע שבעגל הזהב שלהם יש כמה נקודות חלודה...

אכן נשמע נורמלי לחד-מצמדי. הדרך היחידה להתמודד עם זה - ללמוד ולהיות מודע לרגע הניתוק של המצמד בעת העלאת הילוך ולהוריד את הרגל לשבריר שניה מדוושת התאוצה. זה אמור לרכך את תחושת הנדנוד המעצבנת.

נסה את אבי, הבעלים של מוסך שני באזור תעשיה קרית אתא (כביש מקביל מדרום לאיקאה). ניסיון רב בדיאגנוסטיקה ממוחשבת, אמינים ומקצועיים, ומחירים סבירים. רחוב שלמה בן יוסף 38, ק. אתא 04-872-0232

אכן, כפי שכבר נכתב פה - רכב דיזל אינו מתאים לשימוש עירוני אלא נועד לחסוך בעת נסיעות ארוכות. נסיעה בהעיקר בעיר עם רכב בעל מסנן DPF כמו בקשקאי עלולה לגרום לסתימתו בצורה מוחלטת, ולהוצאה של 5000 ש"ח לפחות בהחלפתו. מעבר לכך, שים לב לתיבת ההילוכים הרובוטית היקרה להחלפת מצמדים (נדמה לי סביב 8000 ש"ח במוסכי היבואן), ובנסיעה עירונית הוא יישחק מצמדים במהירות גבוהה בהרבה מאשר מחוץ לעיר. לבסוף - לגבי איכות השירות בקרסו (סליחה, פריזבי...) - על זה כבר תוכל לקרא בפורום בהרבה פוסטים, ולהחליט לבד אם בא לך...

תודה רבה. מטרת הפוסט היא בפירוש לא להרגיע... עוד לא. הגעתי למצב של Early adopter עם הסיל בעיקר בגלל שלא התחברתי לנוחות, להנדסת האנוש ולאיכות ההרכבה והחומרים בטסלה3 פרפורמנס שהיתה אמורה להיות הבחירה היחידה שלי עד להשקת הסיל. בגילי, זו אמורה להיות החוויה המוטורית האולטימטיבית והאחרונה כאשר אני עדיין במלוא יכולות הנהיגה שלי. כעת - רק הזמן יגיד האם ההחלטה היתה נכונה מבחינת חוויית הבעלות, מבטיח לעדכן ומקווה להיעדר דרמות גדולות בהקשר הזה.

תודה רבה על המידע! תמיד מעניין לשמוע על רשמים מדוייקים מהשטח. מודה שאצלי ישנו חשש מובנה מהמלצה על גירסת ה-3 צילינדר טורבו הזו, לעומת מנוע 3 של VAG שידוע באמינותו - אבל נשמע שעם טיפול נכון ובזמן, וצורת נהיגה לא אגרסיבית - מתקבל רכב אמין מאד בעלות תחזוקה שוטפת סבירה ביותר. אך הסיבה השניה, היקרה יותר, לחוות דעת נייטראלית על הסטוניק הזו, היא כמובן העלות הגבוהה של החלפת המצמדים (וגלגל התנופה) כשהם מתבלים. אין סיבה בעולם לשלם סכום של 7-8K ש"ח על מצמדים! מחיר יבואן מופקע כזה נותן פרופוציות אחרות לעלויות תחזוקה שאמורות להיות נמוכות כחלק מבעלות על ג'יפון עירוני קטן ללא יומרות. כשאני משווה זאת למחירי VAG על סט מצמדים של DSG מסוג DQ200 (הגיר הנפוץ עד וכולל מנועי 1.8 ליטר ברוב גירסאות הקונצרן), זה עולה כפול מאשר החלפת מצמדים בארונה, קאמיק/קארוק, אטקה, איביזה וכיוב'. דוקא הביקורת הקשה שספגה תיבת ה-DSG בתחילת דרכה, סללה את הדרך למצמדים זולים OEM (חברת LUK היא למעשה ספק המצמדים היחיד בשוק), ואני מכיר אפילו מוסך פרטי אחד בצפון, מומחה VAG, שיעשה את כל העבודה בפחות מ-3000 ש"ח כולל מע"מ. זה ממש סביר, וזו רק אחת הסיבות שאני ממליץ יותר על ארונה מאשר על סטוניק. אשמח לקרא כאן מבעלי סטוניק אחרים מה הניסיון שלהם עם הרכב, ובמיוחד עם המצמדים, לגבי עלויות תחזוקה, מרחקי נסיעה לפני תקלות ועוד.

אז לכל אבירי ומגיני תפעול המסכים של טסלה - שימו לב מה קורה כאשר אפילו בארגון EURO NCAP מבינים את הקשר שבין תפעול מסורבל ולא אינטואיטיבי נוסח טסלה (וכמובן עוד יצרנים) ובין בטיחות. אם יתחילו להעניק/להפחית כוכב-בטיחות בגין ממשק משתמש ארגונומי או לא, זה כבר יתמרץ את כוווולם, אפילו מר מאסק, להפנים - ולתקן. מנהלי פרויקט הבטיחות החשוב ביותר בעולם הרכב, Euro-NCAP אשר שינה לפני כ-25 שנים מקצה לקצה את ההתייחסות של תעשיית הרכב לבטיחות, קיבלו החלטה מתבקשת מאליה והודיעו שהחל מינואר 2026 הם לא יעניקו ציון מרבי לכלי רכב שלא יימצאו בהם כפתורי שליטה פיזיים לפונקציות שנעשה בהן שימוש רב. כאמור - תגיד את זה ל-EURO NCAP .

"רב הנסיעות" זה לא טיעון, אלא שקר סטטיסטי שמשאיר אותך עם נקודות חולשה קבועות ומעצבנות בתפעול הרכב. למה ללכת לשם אם במחי ביטול ידית ההילוכים, למשל, אתה אשכרה מקשה על הנהג לשלוט ברכב במקום לעזור לו בזה? קח דוגמא מצחיקה (או לא?) מידידנו מאט ווטסון ב-CARWOW כשהוא מנסה להחנות את הטסלה3 היילנד וכמעט נכנס ברכב שלפניו כי הוא רק חשב ששילב לרוורס... דקה 15:00, אבל כל פרק החנייה מדקה 13 לערך הוא מעניין. שוב - הטסלה היא ללא ספק מכונית מעולה בכמה וכמה אספקטים, יש לה לדעתי מערכת הנעה עם תגובה טובה יותר מאשר בסיל אן כל רכב חשמלי אחר, היא הפכה לרכב יותר שקט ונוח בדגם המשופר, יש לה סופרצ'רג'רים למי שצריך זאת והיא מעניקה חוויית נסיעה מאד שונה מכל מה שרכב בנזין מסוגל לתת. אבל בכל הנוגע לגישה הגיקית להנדסת האנוש, להתעקשות שלא לכלול "סתם" אנדרואיד אוטו ושות' בממשק המשתמש ולהעלמת כל זכר לשליטה פיזית בתפעול - אני פשוט לא מתחבר.

הייתי נזהר מלכנות את הגיר הרובוטי של הרנו בסדר... המנוע אכן מוכיח אמינות גבוהה, אך הגיר הרובוטי הזה יודע לנשוך ממש חזק בכיס כאשר צריך להחליף מצמדים. מדובר בהוצאה של כ-8000 ש"ח. אאוץ'... לא כתבת מה הנסועה השנתית שלך. אולי הדיזל לא ממש מתאים לך? נקודה נוספת למחשבה, בעיקר אם הנסועה גבוהה: האם יש לך מוסך פרטי שיוכל לטפל ברכב בלי קריעת הכיס המסורתית של קרסופריסבי??

הפוך גוטה, הפוך😉 הסיל במקרה הזה היא היא הבננה הצהובה, כלומר המוצר הטוב העכשווי. הבננות הירוקות שאין לי זמן להמתין להן - אלו הן החשמליות הסיניות העתידיות, אלו שכבר יהיה לגביהן מידע מוצק באשר לאמינות לאורך זמן... ובאמת - כל מה שיכולתי לבדוק, והאמן לי שבדקתי, הוא איכות החומרים ורמת הגימור הן בעמידה (דיוק בהרכבת הפאנלים, איכות התפירה במושבים, איכות הפלסטיקה וכיוב') והן בנסיעה (רמת השקט, NVH, תחושת ה"מוצקות" והיעדר הקרקושים) - ומכל אלו התרשמתי מספיק לטובה על מנת לבצע את הקפיצה ולקנות. כעת - אמינות, בכללי, היא כמו הרתעה. שתיהן נמדדות לאורך זמן. אתה צודק לחלוטין, היה כאן סיכון מחושב מצדי. בגילי אני מחפש עוד רכב אחד שיוכל להלהיב אותי, לרגש, ויחד עם זאת גם לשמש כמשרד נייד נוח, בטוח, מפנק - וגם מהיר ויודע להתנהג. האם זו היתה טעות? - את זה רק הזמן ילמד. האחריות הארוכה על המכלולים והסוללה סגרה לי את הפינה הזו. היה בטוח בכך, שאם אתקל בבעיות איכות/שירות - לא אסתיר אותן מחברי הפורום. תודה על הפירגון. חד משמעית - זה בדיוק מידע שחסר לכל קונה בפוטנציה של חשמלית סינית כיום. כפי שכתבתי, אני החלטתי שעבורי מספיקה האחריות הארוכה שמגיעה עם הסיל בכדי לגשר על הפער הזה. לא לכל אחד זה יספיק. אבל - כפי שרואים מהפניקה של יצרני הרכב המסורתיים באירופה, זה גם פוגע בהם כמעט באותה מידה. ראה את מחירי האניאק, ID4 ואחרים, ותבין למה הלחץ מכיוון סין רק ילך ויגבר. הרי לא הגיוני לייחס למרצדס או VAG או BMW את היתרון הטכנולוגי ממנו נהנו עד כה, כשמדובר בטכנולוגיית הנעה חשמלית. אודי חטפה תביעה ייצוגית על כך שסוללות מסידרה מסוימת של אי-טרון התלקחו מעצמן. היעלה על הדעת שפשלה כזו היתה קורית עם איזו אודי ICE כלשהי? היתכן שנידרש לשלם 400-500K על חשמלית מהודרת שמציעה ביצועי סוללה בינוניים במקרה הטוב? זה פשוט לא מחזיק מים, ואני בהחלט חושש לגורלה של תעשיית הרכב המסורתית. מה שקורה עם קצב ההתקדמות הסיני בחשמליות הוא פשוט מפחיד. אם הייתי נשאל לגבי רכב סיני עם ICE - הייתי פשוט מגחך. אבל הקפיצה הנחשונית של חברות חשמליות סיניות רציניות (ב-BYD עובדים מעל חצי מיליון איש...) בעידודה/פקודתה של הממשלה הסינית, ובעיתוי מושלם כמענה לטסלה, תפשה את אירופה המסורתית עם המכנסיים למטה. זה ממש מדאיג ברמה הגלובלית, אבל כמוני אני מניח שיהיו רבים שילכו שבי אחרי רכבים שנותנים VFM מאד גבוה ביחס לאירופאיות. אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת הנעה, אך גם במה שנראה כפתחו של מהפך עולמי בהובלה בתעשיית הרכב. לא נחמד לראות את זה - מעניין לראות כמה טובה ומהירה תהיה התגובה של אירופה.

אני מבין. מבין שבאתי לך לא טוב בעין. מבין שאתה בעל תרבות דיון של שוק הכרמל. מבין שאתה מרשה לעצמך לזרוק רמיזות והאשמות כאילו קיבלתי חצי סיל במתנה. וקפה. מבין גם ש: 1. אתה לא יודע להבדיל בין פוסט אישי בפורום הכי גדול בארץ, לבין כתבה שאמורה להיכתב ע"י עיתונאי רכב. 2. אתה לא מסוגל להבחין שמדובר בהתרשמות אישית (ובהגדרה - סובייקטיבית) של מישהו שבוחן רכבים לפרנסתו, שהוא מכונאי מוסמך, בעל רישיון מרוצים (RAC) בעברו, שנהג על יותר רכבים ממה שתוכל לדמיין, ומתאר לחברים כאן מה גרם לו להפוך מספקן גדול לגבי כל חשמלית סינית ללקוח של החברה הגדולה בעולם לייצור סוללות ורכבים חשמליים. 3. אתה חייב לזרוק רפש עטוף בארס לגבי העובדה ש-שומו שמיים- בחרתי במשהו אחר מטסלה. כי כמובן שאסור באיסור חמור להגיד מילה רעה על טסלה. כי לא יכול להיות שמישהו יהין לומר שיש אספקטים בטסלה שלא נראים לו. אז תנוח דעתך - אני לא חבר מרכז הליכוד, לא מחפש לי ג'ובים, ואני אפילו מוכן לכתוב "כתבה אובייקטיבית" על איכות הקפה בטסלה לעומת זה שבסניפי BYD (טעים למדי) ובמרכז המסירות (ממש טעים!). אכן - עומד מאחורי כל מילה שכתבתי. ואיזה ערכים מקצועיים וערכיים רמסתי כאשר הסברתי במילותי שלי את חוויית ההחלטה, את השיקולים, תהליך הבדיקה ולבסוף הקנייה של הסיל?? אתה באמת לא מסוגל להבחין בין תיאור חווייה סובייקטיבית של איש מקצוע לבין מבחן דרכים השוואתי, שכמובן לא התיימרתי להציג כאן?? אז אני אכן גם "מכונאי שיודע לעשות בדיקת קנייה מעולה" (כפי שיעידו מאות לקוחות עד היום) - אבל אני גם נהג מירוצים חובב בעברי, עם ניסיון אדיר בנהיגה ובהבנת כל מערכות הרכב והאינטראקציה שלי איתן. ואני גם יודע להסביר במילותי שלי למה הסיל מתאים לי יותר מאשר ה-3 פרפורמנס. הפוסט שלי כוון לחברי הפורום הנכבד הזה כדי לפתוח עיניים ולפתח דיון. אם חלילה פגעתי בציפור הנפש הטסלאית שלך - קבל את התנצלותי הכנה, והאובייקטיבית. למה מוזרה? כי זה לא תואם את מה שאתה חשבת עד כה? דווקא בגלל שאני איש מקצוע, דווקא בגלל שיצא לי לנהוג ביותר טסלות מאשר רב חברי הפורום, דווקא בגלל שאני הייתי זה שכתב כאן שמתחייבת זהירות יתרה בעת הבדיקה של סינית חשמלית - דווקא בגלל כל זה, שמתי בצד את כל הסטיגמות שהיו לי - ויצאתי למסע של כמה שבועות טובים לבדוק מה נשתנה בסיל מכל הסיניות. ומצאתי מספיק דברים שהשתנו - ואז אני שיניתי את דעתי. לגבי הרכב הזה. בהתאמה אישית אלי. אל מול 3 פרפורמנס. אז אם זה לא נראה לכבודו - הכל טוב. קניתי לי, מכספי שלי, ואפילו לא שילמו לי כדי שאכתוב ולו מילה אחת בנושא.... ואם אתה חושב שעקב כך אפסיק להמליץ על טסלה ללקוחות שאראה שהיא מתאימה להם יותר - אז אתה באמת לא מכיר אותי...

תודה על ההבהרות - זו בדיוק היתה כוונתי בהצגת הנדסת אנוש שמתיימרת להמציא את הגלגל מחדש ללא כל צורך, ונכשלת בכך בגדול. כולה מגבים, כולה מראות, כולה פנסים - למה, בשם אלוהים, צריך לנטוש את השיטה המוכחת, הפשוטה והאינטואיטיבית ביותר לטובת הפעלת תפריטים שמעצם טבעם לא יכולים להיות מהירים לביצוע כמו תנועת-אצבע?? לאלוהים ואילון מאסק הפתרונים. לסיכום דעתי בנושא הנדסת האנוש בטסלה: בעקרון - כשמשהו איננו מקולקל, באמת שאין צורך לתקן אותו. כאשר מדובר על פקדים בטיחותיים כמגבים ואורות/מאותתים - שימו לב כמה אנרגיה מבזבזים כאן רק על מנת להצדיק שינויים מרחיקי לכת שלא רק שאינם תורמים מאומה לבטיחות בתפעול הרכב, אלא אף מורידים אותה באופן כללי (עקב הסטת מבט ממושכת מהכביש) - בטח ובטח לנהגים מזדמנים/לא מיומנים/לא טכנולוגים. גם הביקורת המוצדקת שיש כלפי יצרנים אחרים על הפיכת חלק גדול מפונקציות התפעול של המזגן למשל (ראו את ה"סליידר" של משפחת VW למשל) מגיעה ממקום אחד: זהו גימיק אופנתי שמגיע מעולמות הטאץ' של סמארטפונים ושל טסלה, התערבות מיותרת של מנהלי שיווק שכפו את דעתם על מהנדסים והורידו בכך את הבטיחות שיש בתפעול פשוט. בשום מקום לא כתבתי שהטסלה רכב גרוע. לי אישית הוא מתאים פחות עקב נוחות גבולית מאד (בוודאי בנסיעות ארוכות), הנדסת אנוש שבעיקר מורידה מבטיחות התפעול, ואיכות חומרים וגימור שכבר זוכה לביקורת שלילית מרגע ההשקה. ברור שכרכב מהפכני שהנגיש בצורה מאד משכנעת את החישמול לנהגי כל העולם - יש לטסלה מקום של כבוד, ומי אני שאקח זאת ממנה. קשה מאד להפריד את נושא התפעול השנוי במחלוקת משאר האלמנטיים המהפכניים ברכב. קשה - אך לא מיותר. זה שבטסלה יושבים טובי המוחות בנושא ההנעה החשמלית, לא אומר שאנשי ממשק המשתמש צדקו כשהלכו בקו של אייפון על גלגלים. בסופו של יום - זהו רכב מהיר שצריך להתרגל ולכבד את הביצועים הכבירים שלו - ולא להקשות ע"י העלמת פקדים בסיסיים. במילים אחרות - אני טוען שהטסלה היתה רכב טוב יותר אילו היו משאירים בה כמה מנופים להקלת התפעול הבטיחותי. אלמלא היתה הסיל מושקת בעיתוי שהושקה, סביר מאד להניח שהייתי מתנהל (מהר מאד...) ב-3 פרפורמנס, מקטר על הנוחות ואיכות הגימור, מקטר על הנדסת האנוש השונה-לשם-השינוי - ואז מחייך חיוך דבילי בכל לחיצה על הדוושה הימנית😜

אכן, עוד דוגמא לפעולה בנאלית שלא מתאפשרת אלא בכניסה למסך. בסיל זה די דומה, אך בפקודה קולית אני משנה בקלות ומבלי להסיט מבט את הטמפרטורה ועוצמת המפוח.

תרשה לי להגיד לך ממרומי 44 שנות נהיגה ומיליון וחצי ק"מ - אין כאן גרם הגזמה בתיאור. הכל תלוי נסיבות, וזו סתם דוגמא קטנה למה שיכול לקרות ללא מנוף פשוט שלא מחייב הסתגלות לשיטת נהיגה שונה שלא משפרת במאוםאת חוויית הנהיגה אלא רק משנה אותה. מיותר בעיני. בטח שיש, מנסיוני מערכות חישני גשם אוטומטיות דהיום הן איטיות מאד לעומת תגובה אנושית. הכל נכון - זו חוות דעתי האישית כמובן, ועם כל ההבנה ברכבים זה עדיין מתאר רק את דעתי, ולא יותר. בעיקר היה לי חשוב להעביר לחברים פה את התהליך המהיר שעבר עלי מיועץ מקצועי שמביט בעין ממש לא יפה על הסיניות החשמליות שהציפו את השוק, ופתאום מגלה תוך חודשים ספורים קפיצה כה נחשונית באיכות - שקונה אחת לעצמו...

דיברתי על טכנולוגיית המצבר בטסלה 3 פרפורמנס שהיא נחותה מטכנולוגיית המצבר מבוסס הפוספט של BYD - הבלייד. גם זול יותר לייצור, גם מאפשר טעינות חוזרות ונשנות בטווח שבין 0-100% (אני אישית לא הייתי כלל יכול לחיות עם סוללה בטסלה שבה היצרן עצמו מבהיר שככל שאחרוג יותר מטעינות בטווח המותר שבין 20-80%, אקצר את חיי הסוללה), ואולי חשוב מכל - גם בטיחותי בהרבה במקרה של תאונה, כפי שמוכיח מבחן "חדירת המסמר", המדמה מצב קיצון של תאונה שבה נפרצת מעטפת הסוללה ומנוקבת ע"י גוף מתכתי. למעשה, זו המקבילה של התלקחות מיכל דלק ברכב רגיל - מה שכבר כמעט ולא קורה בימינו. אז חלק מהטסלות אולי יודעות להתלקח כמו הפורד פינטו בזמנו, אבל בוודאי עדיף רכב עם מצבר שנותר כמעט אדיש במקרה קיצון של קצר חיצוני: אינני אומר כאן שזה מה שיקרה חלילה לכל טסלה עם סוללת NMC וגם אין סטנדרט אחיד למבחן הנ"ל, אבל ידוע ומוכח שסוללה מבוססת פוספט היא יותר אדישה לקצר ולכן בסיכוי נמוך יותר להתלקח. אם יש משהו שהייתי רוצה בסיל בדיוק כמו בטסלה - זה זה! לקח לי בדיוק 5 דקות להתרגל לנהיגה בדוושה אחת, וחבל שבסיל לא מונגש בגירסה מלאה, אלא רק חלקית. אכן הטסלה ותיקה יותר על הכביש, אך האם היית קורא להנדסת האנוש שלה בשלה יותר? שוב - לשווק שינוי למען שינוי זה לא דבר חכם בעיני. הטסלה היתה יכולה להיות רכב מוצלח בהרבה אילו התיפעול לא היה מנסה להמציא את הגלגל מחדש, תרתי משמע. ה-Y היתה כנראה הבחירה הבאה שלי, בגירסת פרפורמנס כמובן, אילו היה לי חשוב רכב פרקטי ונפחי יותר. במחיר שלה - אפילו לא העזתי ללכת לשם... הסופרצ'רג'רים הם יתרון ענק של נגישות, אקסקלוסיביות ומהירות. הם גם נחוצים יותר כאשר אתה נוהג בטכנולוגיה שמדגישה את היתרון בחיי הסוללה בין 20-80% בלבד, ולא יכול לטעון חופשי ולהשתמש חופשי ב-100% מיכולות הסוללה...

מבין לחלוטין את הגישה השמרנית שלך. הייתי מציין בהקשר הזה ש: 1. בגילי, כבר אין לי זמן לקנות בננות ירוקות... בטוח שבעוד 5 שנים כבר יהיו חשמליות סיניות עוד יותר מוכחות, אך אני רוצה להנות עוד היום, כשאני יכול, ולא כשאתקרב לשנתי ה-70... הזמן היחיד להנות מ-500+ סוסים הוא כל עוד הרפלקסים שלי עדיין עובדים, כלומר עכשיו... 2. ללא ספק - החשבון הסופי של עלות רכב מוגש רק אחרי מכירתו. אני רגיל כל חיי לנסוע ברכבים שמביאים לי מקסימום הנאה, ועם גישה כמו שלי, להנאה מותר שיהיה מחיר גבוה יותר מאשר לחיים עם רכב שבו הגישה הכלכלית היא החשובה ביותר. למותר לציין, אלו הן העדפותי האישיות, ואינני מעלה על דעתי לנסות ולכפות אותן על לקוחותי. איש איש וטעמו עימו. 3. אל תשכח שבחרתי ב-BYD. זו ממש לא סינית עלומת-שם עם מעט ניסיון, אלא חברה פורצת דרך בתחום ההנעה החשמלית, עם למעלה מחצי מיליון עובדים (פי 3 מטסלה, לצורך השוואה) שמתוכם קרוב-100K מהנדסים. חתיכת כח בכל מה שנוגע ל-R&D בעולם שבו לחברות כמו טויוטה, VAG, MB או כל אחד אחר אין באמת יתרון טכנולוגי רב שנים כפי שהיה להן בתקופת האבן, נו, כשרכבים הונעו בעזרת בנזין... 4. בסופו של יום - כן, לקחתי סיכון מחושב. לא, אני לא נביא. אבל ברגע שנזדמן לי לבדוק כל כך לעומק את איכות החומרים וההרכבה, כמו גם את התנהגות ונוחות הנסיעה (ואל תשכח שאני "מדלג" בין מכוניות כבר עשרות שנים, ולא רק למחייתי), הבנתי שזה הרכב הראשון ששווה לי להסתכן ולקנות במיטב כספי. אין ספק - הפיכת הטסלה למוצר שמתעדכן OTA היא עוד נדבך במאמץ המכוון להפוך אותה לרכב שונה מכל מה שעלה על הכביש לפניו. כמובן שאין לי דבר נגד חדשנות. אבל לקחת פונקציות בסיסיות בתפעול (אורות, מגבים, איתות, מזגן וכיוב') ופשוט להטמיע אותן במסך הענק (והנפלא כשלעצמו) תוך אפשרות ל"קיצורי דרך" שאין בהם שום סימון, על ההגה - זה כבר פאול רציני ביותר בהנדסת אנוש. כשיצרן דוגל בעיקרון של להיות שונה בכל מחיר - יוצא בסוף מסך טסלה ללא כפתורים או ידיות הפעלה. אתן דוגמא קטנה מנהיגת חורף: אתה על כביש החוף, חולף באדישות בסביבות 100 קמ"ש על פני אוטובוס שנוסע בימין, ופתאום הוא עולה על קטע מוצף בכביש ומתיז על שמשת הרכב שלך כמות אדירה של מים. הוישרים שלך לא עובדים, כי באותו רגע לא יורד גשם. מה לדעתך יותר בטוח - להפעיל בשבריר שניה את מנוף הוישרים ולנקות במינימום זמן את השיטפון מהשמשה, או להתחיל להיזכר (תוך שאתה נוהגב-100 בעיוורון מוחלט) אם הוישרים מופעלים בכפתור העכבר השמאלי או הימני בהגה, לכיוון מעלה או מטה, שמאלה או ימינה???... עד שתחשוב- תיכנס כבר ברכב שלפניך.... אלא אם הבלימה העצמית ללא LIDAR באמת תמנע זאת... וזה באמת רק שבריר מהמקומות שבהן להנדסת אנוש פשוטה, מסורתית וקלה להפעלה יש תפקיד קריטי בבטיחות. לא - אילון מאסק לא יודע הכל יותר טוב מאחרים, וזה שרוב הנהגים כיום נולדו עם מסך טאץ' ביד לא אומר שזו השיטה הנכונה לתפעל רכב שזז 100 קמ"ש, ועוד על מתלים הכי לא סופגים. מינימליזם בעיצוב? - את זה מחפשים כשקונים סלון לבית, לא כשקונים רכב ביצועים. לא הרגשתי ברכב שלי או בשני רכבי ההדגמה שנסעתי עליהם את התופעה שאתה מציין. גש למוסך לאיבחון.

אכן - מה שעוד יותר מעצבן ברכב כמו טסלה שבו מחירי החלפים לפחות בתחילת הדרך הוצגו כנמוכים מאד בכל קנה מידה. לא יודע מה לאשתך ולהיפרבולות, אני אסתפק רק בלהיתלות באילנות גבוהים כמו ה-ADAC הגרמני שמצא את הטסלה 3 ממש מסוכנת מבחינת הסחת הדעת שנגרמת כתוצאה מהשימוש במסך בודד לכל פונקציה . בציונים שכאן, הציון השלילי הגבוה ביותר - לטסלה 3 מוזמן לתרגם לך לעברית את המאמר כולו: https://www.auto-motor-und-sport.de/verkehr/adac-testet-auto-bediensysteme-touchscreen-tesla-model-3-letzter-platz/ נימוקים מופרכים?? לא לנהג המצוי. אולי גם זה מופרך עבורך: https://www.calcalist.co.il/local_news/car/article/hjxqr54fk - טסלות היו מעורבות בתאונות בשיעור כפול מהממוצע לרכב חדש בשנתו הראשונה על הכביש. מספיק היפרבולות ליום אחד, דומני. אכן זו שריטה אישית שלי, מודה... אפילו בגילי המופלג אני עדיין דוגל בסיסמא "אין דבר כזה כמו יותר מדי כח תאוצה"... ברור שכמו שאמרו בפירלי - Power is Nothing Without Control ובמובן הזה, הסיל (וגם טסלה!) מוכיחות שעם AWD שמשודך לבקרת אחיזה משובחת ניתן להגיע לביצועים מדהימים לא רק בכביש ישר. כמו כל מה שכתבתי - הכל עניין של סדרי עדיפות אישית, שבסופה נשארתי רק עם הדגם הזה. כן. 1. טווח קצר יותר 2. ביצועים והתנהגות טובים פחות 3. אין כלל FRUNK (תוצר של חוסר תכנון של הרכב במקור עם משאבת חום) 4. קרסו 5. עור נאפה זה לא סיבה לשלם כ-40,000 ש"ח יותר

אכן , הפרפורמנס החדשה זה עתה יצאה, תעלה סביב 280K עם ריפוד לבן (חובה לטעמי בשמש שלנו), כלומר כמעט 50K יותר מהסיל. מעבר לכך, היות וזה הדגם שכידוע החליט שאין יותר שום צורך בכפתורים או מנופי תפעול ברכב, ויתרתי מראש על ההמתנה.

אמל"ק: כאשר אתה יועץ רכב לפרנסתך, ומתיימר "ללחוש למכוניות", זה מחייב. כאשר אתה מחליט שהגיע הזמן להחליף את האודי A4 הנהדרת שלך, שגמאה אצלך מעל 93000 ק"מ בפחות מ-3 שנים, ועולה לך סביב 2200 ש"ח לחודש בדלק ותחזוקה שוטפת, זה מחייב מחשבה מעמיקה לגבי התחליף המועדף. יצאתי לדרך עם ראש פתוח, כפי שאני משתדל לעשות עם כל לקוח שאני עוזר לו לאפיין ולמצא רכב חדש. שלבי ההחלטה, הבדיקה, הרכישה והחיים בחודש הראשון עם BYD Seal Excellence כפולת מנועים. אז לפני המלחמה כבר הגעתי למסקנה שה-A4 שלי, מצויינת ככל שתהיה, מתחילה להתקרב לשלב שבו להמשיך ולהחזיק בה, עם נסועה שנתית שמתקרבת ל-40,000 ק"מ, לא תהיה שווה הרבה אם אחזיק בה אפילו שנה נוספת. עם קרוב ל-170,000 ק"מ על השעון, ואמינות טובה עד כה (למעט משאבת מים ומיסב גלגל אחד), הגיע הזמן להיפרד לפני שאחצה את קו ה-200,000 ק"מ שבארץ נחשב למעין "מספר קסם" שלילי, כאילו לרכב כזה (שנועד לטחון אוטוסטרדות גם עם 400,000 ק"מ) יש איזה מנגנון השמדת-ערך עצמית אחרי 200.... מאידך, הצלחת העסק שלי גרמה לכזה גידול בנסועה (אני גר בגליל ונוסע המון גם למרכז או אף לאזור י-ם לבדוק רכבים ללקוחות), עד שהוצאות הדלק לבדן הפכו לנטל שהלך וכבד ככל שמחירי הבנזין האמירו. המשימה: למצא לי רכב שיהיה גם משרד נייד, נוח דיו לבלות בו שעות ביום, מהיר (ביצועים מעולים - עדיפות גבוהה), שיודע להתנהג ובטיחותי מאד (It's a jungle out there...) וכמובן יוכל לחסוך לי באופן משמעותי בהוצאות התפעול. התקציב - אי שם סביב ה-200,000. כעת - בעולם שהולך וחונק את טובי מנועי הדיזל (ותודה ל-VW ודיזל-גייט על כך )-: ), ועם מחירי סולר שגם הם מרקיעים שחקים, האופציה הזו ירדה מבחינתי מהשולחן. אז ללכת על משהו משעמם ובטוח כגון קאמרי היברידית? - יעילה ככל שתהיה - לא בשבילי (האוטו הכי משעמם בשכונה, מעולם לא התחברתי לפילוסופיית ההליכה בשביל האמצע של טויוטה). אפילו אם היתה מסוגלת לעמוד בקריטריון חיסכון בדלק, נניח אף מעל 30% לעומת מנוע ה-2.0 ליטר 190 כ"ס באודי, זה פשוט לא מספיק, בוודאי כשלוקחים בחשבון הוצאות תחזוקה ממש לא נמוכות כמתחייב מטיפול במוסכי היבואן (והחשש לצאת ממסגרת היבואן יחד עם הארכת אחריות על הסוללה ההיברידית). אז אולי PHEV כלשהו? - מועמדים שונים ורבי מכר (RAV4) או סתם מעניינים (LYNK & CO) נפסלו פשוט כי רכב פלאג-אין היברידי מעצם מהותו לא מתאים למישהו כמוני, שמסוגל לגמוא מעל 300 ק"מ ביום עבודה ממוצע. אחרי כמה עשרות ק"מ ראשוניים, הוא הופך, במקרה הטוב, לעוד היברידית של 16-18 ק"מ/ליטר, ואפילו אם אגיע איתו ל-20 ק"מ/ליטר בממוצע, זה פשוט לא זה. מה שמותיר אותי, חובב מושב של מנועי הבעירה הפנימית, "חמום אגזוז" מבטן ומלידה, שנסע עד גרמניה בזמנו על מנת לשפר את הגולף GTI דור ראשון כי לא היתה מהירה מספיק, שנהג על אחת משתי BMW M5 מקוריות (E28, דור ראשון!) בארץ - להתחיל לחשוב ברצינות על EV. מבחינתי הנוסחא היתה פשוטה - לוותר על גרגור מנוע בריא כלשהוא, ולחצות אל הצד האפל, השקט, נטול הרגש, של רכב חשמלי חזק. מה זה חזק? סביב 4 שניות ל-100 זה כבר חזק מספיק... כמובן שהחיים הם לא 0-100, כמובן שיש צורך ברכב שגם יודע להתנהג ולהניח את ההספק המכובד שלו על הכביש, או במילים אחרות - אני צריך טסלה, לא? ואם טסלה - אז ה-3 LR, עם טווח מוצהר של 600 ק"מ בוודאי תספק אותי, עם צמד מנועים בהספק של 498 סוסים ומומנט מרשים של מעל 50 קג"מ זמינים מיידית תמיד.... אז זהו - שלא... סיבוב הדגמה בטסלה כזו ביום חם למדי סיפק כמה תובנות: 1. חם שם, בטסלה, עם גג זכוכית לא מכוסה. אני והקרחת שלי ממש לא הסתדרנו עם זה טוב. נו, מילא, אז אקנה גג-בד פנימי ואכסה את החממה שמעלי. 2. האוטו לא ממש נוח, מתגלגל על צמיגי "19, ומאד משדר לישבני כל מהמורה בכביש. נו, מילא, זה מחיר קטן שאני מוכן לשלם תמורת התנהגות כביש מחודדת. 3. התפעול, הנדסת האנוש ה"אייפונית" הידועה - לא ממש דיבר אלי, גם כאשר בדקתי ללקוחות דגמי SR או LR אחרים. כעת, משניסיתי להסתכל על הרכב מנקודת מבט אישית, עבורי, ראיתי שאני לא ממש מתחבר - יותר על זה בהמשך. 4. הביצועים היו, איך נאמר, בסדר. רק בסדר??? היתכן שרכב עם 500 סוסים יכול להיות רק בסדר?? אז זהו - שכן... מסתבר שעם משקל שמתקרב ל-2 טון, אפילו 52 קג"מ לא ממש מספקים את הסחורה למי שמחפש ביצועים באמת רציניים. בקיצור - לא ממש התחברתי. המשמעות היתה (ושוב, אנו נמצאים עדיין חודשים ספורים לפני המלחמה) שהחלטתי לחפש רק טסלה 3 פרפורמנס. והדגם הזה - כבר נוסע... אוי, איך שהוא נוסע... הטיל הבליסטי הזה יוצא מהמקום בצורה כל כך שקטה, חלקה ואלימה - עד שהוא מאיים בסחרחורת על נהג ונוסעים שחווים זאת לראשונה. קשה לתאר במילים איך מתהפכת הקיבה מאקט פשוט של לחיצה על דוושת תאוצה, קשה להסביר במילים מהי קלילות של עקיפה בתנאי יומיום עם תאוצות ביניים שלקוחות הישר מעולם מכוניות העל... בשילוב עם אחיזת כביש פנומנאלית, שמצליחה להוריד את כל הכח הזה לכביש - נראה היה שהגעתי להחלטה, שמצאתי את האחת. הרגשתי שאני מתאהב, נסעתי על 2 פרפורמנס שונות, התרשמתי עמוקות מהביצועים, מהעובדה ש"מיכל חשמל" מלא בטעינה ביתית יעלה לא יותר מ-50 ש"ח, ושההוצאה הכבדה ביותר תהיה על צמיגים (ובמחירים של 5-6000 ש"ח לסט צמיגים, זו חתיכת הוצאה). כולם כבר מודעים לבלאי המואץ של צמיגי חשמליות חזקות, ולכן הבטחתי לעצמי להקריב רק את הסט הראשון על מזבח ההתלהבות הראשונית, ואחר כך פשוט להתאפק קצת יותר... שאר הוצאות התחזוקה, כמו גם הביטוח שהיה אז סביר, אגרת הרישוי שעוד היתה 550 ש"ח אז, הביאו לחשבון שהבטיח חיסכון של מעל ל-1800 ש"ח בחודש. לא כסף קטן... הרבה תמורה בעד האגרה. ואז שמתי את כל אלו, אל מול תובנות לשלילה שהתחילו לנקר ככל שחלף הזמן, הגיעה המלחמה הארורה, אילון מאסק התהפך עלינו והתחרפן אף יותר מהרגיל, ומעל לכל - 3 נקודות שליליות שהפריעו לי במיוחד: 1. נושא הנוחות הפך ממש אקוטי בפרפורמנס. עם ג'אנטים "20 מדובר ברכב פשוט לא נוח בצורה קיצונית אפילו עבורי, שמגיע מתרבות מוטורית גרמנית עתירת שילדות ומתלים על הצד הספורטיבי. התחושה שאתה צריך לחפש בסוף כל נסיעה את הסתימות שנפלו לך מהשיניים במהלכה - זה לא משהו שרציתי ברכב שצריך להוות משרד נייד של 300 ק"מ ביום.... פיתרון - אין. הג'נטים הענקיים הללו (שגם עוצבו כאילו במכוון על מנת לגרום להם נזק מכל מדרכה מצוייה.... זוועה! ) וצמיגים בחתך 30 פשוט הורסים כל סיכוי לנוחות נסיעה אפילו מינימאלית, בטח בכבישי הגליל. האם אני באמת בנוי לזה?... 2. הנדסת האנוש המעצבנת: הגיע הזמן לאמר זאת בגלוי - רק בגלל שאילון מאסק הוא האיש העשיר בעולם, זה ממש לא אומר שמותר לו לנסות להמציא את הגלגל (כולל גלגל ההגה...) מחדש. לא, אדון מאסק, אתה לא תקבע למישהו כמוני עם ניסיון ורישיון מרוצים בעברו, שיודע דבר או שניים על נהיגה בכלל ונהיגה ספורטיבית בפרט, איך צריך לתפעל רכב בימינו. אז אם טסלה חשבו שהמינימליזם שלהם בעיצוב (הדי פשטני, יש להודות) של הרכב הוא הדבר הנכון (אוירודינמיקה היא חשובה מאד, אך לא חייבת להיות משעממת), הרי שעיצוב הפנים, יחד עם תפעול הרכב כמעט אך ורק מהמסך, ועם "כפתורי עכבר" על ההגה הוא לא רק כישלון ענק מבחינת הנדסת אנוש, אלא הוא גם לא בטיחותי (כפי שהוכח כבר מחקרית בפרוייקט של המגזין הגרמני AM&S ) כי הוא גרם להסטת המבט מהכביש למשכי זמן ארוכים . ככל שניסיתי להתגבר על ההתנגדות הזו, כך גברה בי ההכרה שאני מחפש רכב שיהיה יותר נוח ואיטואיטיבי לתפעול, בעיקר בנהיגה הספורטיבית שאני מתכנן עבורו... אם טסלה רוצים לשנות הכל בתפעול הרכב, אך לא יכולים לשנות את מבנה הידיים והעיניים של הנהג - זה פשוט לא עובד טוב בשבילי... 3. קשה מאד למצא פרפורמנס משומשת במחיר סביר, שלא עברה מסכת של התעללות בלתי פוסקת מהבעלים. קשה להתאפק כשיש לך מעל 67 קג"מ מתחת לכף רגלך הימנית... התחלתי לשים לב לתופעה הזו ככל שבדקתי יותר מכוניות. מה שהתחוור לי תוך כדי : רמת הגימור הבלתי אחידה בעליל, פאנלים בהרכבה לא אחידה, צבע שמתקלף (בעיקר בחלק הקדמי) בלי פרופורציה לנסועה שעבר הרכב, חוסר יכולת למצא אפילו רכב אחד שנמכר כאשר כל הג'נטים עדיין חפים ממכות ושריטות - הכל ביחד התחבר לתמונה לא ממש נעימה: אם אני חפץ להישאר בתקציב שלא יחצה בהרבה את סף 200,000 שהקצבתי לעצמי, יש לי בעיה. מאידך, דגם ההיילנד המחודש שיצא לפני חודשים ספורים עדיין לא סיפק גירסת פרפורמנס, וממילא יהיה יקר מדי עבורי - כך שהייתי תקוע בכל מקרה עם הדגם הקודם, מחירים גבוהים מדי לרכבים נקיים, או דוגמאות שסבלו קשות בידיים הקודמות (הרבה פעמים כבר לא יד1) ולא הייתי ממליץ עליהם ללקוח שלי. ואז קרה דבר... הסיניות היותר רציניות נכנסו לתמונה, ולמחסני הבונדד... ביקור אגבי בסוכנות ג'ילי בת"א לצורך מסירת ג'אומטרי חדשה לחברה טובה, הכיר לי את ZEEKR X בגירסה הדו מנועית. כעת - חובה להזכיר את הגישה הלא ממש חיובית שלי לרכבים סיניים, כולל החשמליות העממיות יותר שהחלו להציף את כבישינו. ערב רב של יצרנים, חלקם ממש לא יציבים ו/או מאורגנים למתן שירות נאות, איכויות ניהוג וגימור מפוקפקות, מחירים גבוהים יחסית (שזחלו מהר מאד בחסות הקורונה והמלחמה אל מעבר ל-150K עבור כמעט כל משפחתית בסיסית), חוסר בהירות לגבי אמינות, מחיר שיורי כיד שנייה - כל אלו גרמו לי לענות תמיד את אותה תשובה לכל מי ששאל בעצתי לגבי סינית חשמלית: הם, הסינים, חייבים להוכיח לנו, הצרכנים, שהם באמת למדו לייצר רכב טוב. ואז - נשווה ונשקול. בזמנו, לאחר שבדקתי היטב את רמת הגימור בהונגצ'י ("הרולס רויס הסינית") ואכן התרשמתי, פסלתי אותה כרכב רציני מיידית ברמת העיקרון - לא יתכן שרכב שעולה חצי מיליון ש"ח יתנהג כאחרון הפיקאפים האמריקאיים ויאבד את הצפון ברגע שתראה לו פנייה חדה. חצי מיליון ש"ח על דבר כזה? לדעתי ממש לא שווה חצי מרצדס, אלא רק עולה חצי. הזיקרX היתה שונה - הנה רכב סיני בהחל מפחות מ-200K ש"ח שמדיף ניחוחות פרימיום, עם איכות חומרים ורמת גימור שעולה בקלות על זו של הטסלה, ושאפילו לא נבהל לגמרי מפניות בכביש. מעניין... סיקור קצר של ה-001 היקרה הוכיח שוב - משהו משתנה מהר במדפי הסיניות, משהו ששווה בדיקה. ה-001 היתה ונשארה יקרה מדי לכיסי (עם מחיר מעל 330K לגירסה הבכירה עם 540 כ"ס), אבל אז הושקה לה (יחסית בשקט, בהתאם לימים הטרופים העוברים עלינו לרעה) ה-BYD שעליה ראו מיד איזו מכונית היתה על לוח המטרה במחלקת העיצוב. SEAL אקסלנס החזקה יותר, במחיר 234000 ש"ח (100K פחות מהזיקר 001) הגיעה לאולמות התצוגה. ביליתי במצטבר כמה שעות טובות באולמות התצוגה בבני ברק וחיפה, בנסיון להבין האם זהו עוד "רכב עלי אקספרס" שנראה טוב בתמונות אך מאכזב במציאות, והרושם שקיבלתי היה הפוך. שתי נסיעות מבחן (במרכז ובקו כרמל - נשר) ולימוד נתונים בדגם כפול המנועים חידדו מאד את התובנות: רמת החומרים, הגימור וההרכבה ללא ספק עולה על זו שבטסלה 3. האם איכות ההרכבה הגבוהה תישאר גם בעוד 5 שנים? - זו השאלה הגדולה, אך האחריות הארוכה של 6 שנים/150K ק"מ כמעט על כל המכלולים ו-8שנים/200K ק"מ על הסוללה שידרו לי מספיק בטחון של היצרן במרכולתו. טכנולוגית, זוהי מכונית מתקדמת יותר מהטסלה - עם סוללת הבלייד על בסיס ליתיום-יון-פוספט שמאפשרת שימוש מלא בין 0-100% ולא מגבילה אותי לטעינות 20-80% בלבד, שפשוט לא היו מאפשרות לי לנסוע הלוך ושוב למרכז בלי טעינה חיצונית יקרה ומקצרת חיי סוללה. גם מבחני הבטיחות המרשימים ובייחוד מבחן "חדירת המסמר" הבהירו - יש כאן מוצר שעולה באיכותו על הטסלה המקבילה, בטיחותי יותר, וכנראה מסוגל לחיים ארוכים מאד של מעל 5000 מחזורי פריקה-טעינה לפי הצהרת היצרן. זה מגיע לכדי מיליון ק"מ חיי סוללה בטעינה ממוצעת של כל 200 ק"מ... העיצוב (תחת שרביטו של וולפגנג אגר, שעיצב את אלפא 8C...) מוצא חן בעיני הרבה יותר מהטסלה 3. נעים להסתכל בה, נעים לשבת בתוכה. הנדסת האנוש המסורתית, עם ידיות נורמליות ואיכותיות להפעלת איתות, מגבים, אורות - זה בדיוק מה שגרם לי להרגיש מיידית בבית. גם כפתורי הפעלה אלקטרוניים להפעלת/הפסקת המיזוג, אוטו-הולד, מראות - שטח מת- ועוד, רק מוסיפים לתחושה הביתית והאינטואיטיבית בתפעול. האוטו מהיר מאד - אבל גם נוח בהרבה מהטסלה. בולמים אדפטיביים שאכן מורגשים לטובה הן בכבישים משובשים (בייחוד במצב אקו) והן במהירויות גבוהות (במצב ספורט) הבהירו לי שזה השילוב העדיף מבחינתי. 350 ק"מ בסיל פתאום לא נראו כעונש פוטנציאלי שמצריך ביקור שבועי אצל הכירופרקטור. בידוד הרעשים טוב יותר מאשר בטסלה דור ראשון (לא יצא לי עדיין לנהוג בהיילנד), והוא מרשים ביותר בכל קנה מידה. מרווחי פאנלים אחידים, תחושה סולידית ביותר על הכביש. התנהגות כביש מרשימה ביותר (וכמובן - אין מה לדבר על היזון חוזר באף רכב חשמלי...) מבחינת אחיזה, היכולת להיכנס לסחיפות קטנות אך נשלטות כבר בנסיעת הבכורה בכביש נשר הישן והמדהים (מס' 7212), תחושת ביטחון והיצמדות לקו שנובעת מהיכולת הפנטסטית של המתלים (עצמות-עצה כפולות מקדימה, מולטילינק מאחור), והעובדה שאיש המכירות שהוצמד אלי בסוכנות חיפה לא הקיא ולא עצר בעדי מלבחון עד לקצה (תודה גיא!...) - כל אלו הבהירו לי סופית: אני ממש, אבל ממש, מתחבר לסיל, מצאתי את האחת, מבחינתי. ההזמנה, העזרה במימון והאספקה עברו ללא תקלות ובליווי צמוד של הסניף הירושלמי דווקא (סיפור ארוך ולא קשור.... ותודה לאביאל!). את האודי A4 שלי מכרתי בכ-10,000 ש"ח יותר בשוק הפרטי וכך עקפתי את הצעת הטרייד אין המעליבה למדי שנתקבלה מאוטו-דיל, והיות והסיל היה זמין במלאי, נקראתי תוך פחות משבועיים לאסוף אותו. המסירה (במתחם ראם) היתה נעימה ביותר, עם הסבר יעיל ואדיב, והביקורת היחידה שלי היא על היעדר מדריך לנהג במהדורה מודפסת. נקודה נוספת למחשבה בעת מסירה (שלא לומר בעת נהיגת מבחן) - אין מספיק התייחסות לעובדה שעבור רוב הלקוחות, המעבר לרכב עם 530 סוסים ומומנט מטורף הוא ממש לא טריוויאלי. כתבתי על כך באריכות בפוסט אחר, אך בשורה התחתונה אומר רק שלדעתי אנחנו נעמוד תוך שנה בפני גל התייקרויות נוסף במחירי הביטוח של גירסאות בכירות ומהירות של טסלה/BYD/ZEEKR ואחרים, עקב תאונות עצמיות של נהגים שלא יספיקו להגיד ג'ק וימצאו עצמם בתעלה בצד הדרך. ליבואנים יש אחריות לעדכן ולחנך את הלקוח המצוי על ההבדל האדיר שבין רכב נעים ונחמד כגון הסיל דיזיין (עם מנוע בודד וכ-300 כ"ס) ובין האקסלנס, שעולה בסה"כ 17,000 ש"ח יותר ומקפיץ את הביצועים לליגת העל ומציע מפרט זהה (בתוספת הבולמים האדפטיביים ו-HUD) לגירסת הכניסה. הישראלי המצוי יקפוץ, מן הסתם, על הגירסה הבכירה בגלל ההרגל לקנות תמיד "את הכי טוב" מבלי להבין שהוא נכנס לרכב עם ביצועי-על. החיים על SEAL אחרי חודש ו-3700 ק"מ על השעון בגדול - לא פספסתי. כיף ענק לנהיגה יומיומית, התפעול אכן נוח ברובו, בוודאי יותר מהטסלה. נקודות לשיפור: 1. המתלים טובים בשיכוך מהמורות קטנות, אך לא טובים מספיק בפעולת הריבאונד במהירויות גבוהות, לשיכוך הקפיצה הגדולה למעלה בעת שנכנסים ל"כיס אויר" בכביש. תחושת לא נעימה של "כמעט המראה" אם השקע בכביש עמוק במיוחד, שגם מצב ספורט בקושי מצליח להתגבר עליו. 2. יש הרבה מה ללמוד מטסלה באשר לתגובת הדוושה, בעיקר במצב של דרישה מיידית ופתאומית של רגל ימין להאצה חזקה. ישנו היסוס רגעי, שלא אהבתי, ומקווה שיבוא לידי פתרון באחד מעדכוני ה-OTA הקרובים. לעניות דעתי - משהו שניתן לפתור בעדכון תוכנה. 3. אזהרות התוכנה על חריגה ממהירות מותרת לפי תמרורים אופסנו מיידית תחת OFF... פשוט מעצבן. 4. במצב לא נעול - ידיות הדלתות הנשלפות חוזרות תוך דקות ספורות למצב שטוח גם אם לא נעלתי את הרכב. כשלוחצים על כפתור הפתיחה שבידית, מתבצעת קודם נעילה (וקיפול מראות) ןרק לחיצה נוספת פותחת את הדלתות. מיותר, ויכול לבוא על פתרונו בעידכון תוכנה שיפתח בחזרה את הידיות בכל התקרבות לרכב עם המפתח. וזהו.... בכל שאר הפרמטרים - אני די מאוהב כמכלול. למי שמחפש סדאן ספורטיבית איכותית - ממליץ בחום לבדוק את ה-SEAL ללא פחד וללא דעות קדומות. לגבי טווחי נסיעה בפועל - עדיין לומד את הנושא, אך כבר עתה ברור לי שהשפעת הנהג כאן היא קריטית. הגעתי כבר מכפר ורדים לאזור המרכז (150-160 ק"מ) על פחות מ-35% מהסוללה (טווח ריאלי 450-480 ק"מ), אולם ראיתי גם איך האחוזים פשוט מתאיידיםלהם במידה ואני במצב רוח ממש קרבי, ועוד בעליות של כבישי הגליל... מסקנת ביניים - יש מצב בהחלט לקבל מעל 90% מהטווח המוצהר (520 ק"מ לפי WLTP) למי שנוסע בעדינות (ולפחות חלק מהזמן מוכן להסתפק במצב ECO החד-מנועי) . בהחלט מספיק לצרכי הלא-פשוטים בהקשר לטווח. מטען ביתי (2000 ש"ח של טלדור עם הסבר ושירות מצויינים גם אחרי ההתקנה) הוא כמובן חובה למי שלא רוצה לבלות 13 שעות בהטענה מ"שקע סבתא" ביתי (8 שעות מ-0 עד 100%) והאפליקציה ברכב מאפשרת כמובן עדכוני מצב, כמו גם הפעלת מיזוג ל-10 דקות טרם הכניסה לרכב, בדיקת לחץ אויר בצמיגים ועוד. מקווה להעלות עוד עדכונים על החיים עם "סילי" בהמשך - תודה לכל מי שהגיע עד כאן, ותרגישו חופשי לשאול . לצפייה במאמר המלא

בגדול, הארונה עם מנוע 999 סמ"ק היא אחת הטובות שבקטגוריית הג'יפונים, ותהווה שידרוג עצום למיני הלא בטיחותית בעליל שאתם מתנהלים בה כעת. מנוע וטורבו - ידועים באמינות גבוהה מאד בתנאי שמטופלים בזמן ולפי הוראות יצרן. הגיר הרובוטי מהווה בעיה פוטנציאלית בעיקר בנסועה עירונית, כך שאם הרכב מיועד בעיקר לנסיעות בינעירוניות החשש נמוך מאד לתקלה, והמצמדים יכולים להגיע גם ל-150,000 ק"מ לפני שיש להחליפם (מחירים במרכז סביב 4000-4500, בצפון אני מכיר מקומות עם טיפה עודף מ-3000 במוסך שמתמחה ב-VAGיות). תקלות במכטרוניק (מוח) הן נדירות למדי כיום, מח חדש הוא סיפור יקרמאד (מעל 8000 ש"ח) אולם ברכב עם ק"מ נמוך כפי שציינת, לא הייתי חושש. טיפ להארכת חיי המצמדים והמח - בעת תחילת תזוזה, צריך תמיד לתת נגיעה בדוושת הגז גם בפקקים, ולא לתת לרכב להתגלגל בסרק בהילוך ראשון (מצב של "חצי קלאץ') שכן זהו גורם הבלאי וההתחממות מספר 1 - והמקור לרוב התקלות. אם נותנים לרכב שלפנינו בפקק להתקדם טיפה, ורק אז נותנים נגיעה קלה בגז ויוצאים מהמקום ללא זחילה בסרק - דיינו! הארונה נמכרת במחירים נמוכים משמעותית ממחירון ע"י חברות הליסינג, כך שזו יכולה להיות עיסקה טובה במקרה שלכם, שבו מכירים את הנהג. "משהו אמין" כמו מנועי 1.0 ליטר מפוקפקים בסטוניק ו/או גיר רובוטי יקר להחריד (7-8000 למצמדים!) בשלל דגמי הקונצרן??? אין יותר חלוקה ל"יפניות וקוריאניות אמינות" אל מול "צרפתיות וגרמניות זה כיף אבל יקר לתחזק ומתקלקל המון". במציאות שבה הגיר המעולה בכל פיז'ו-סיטרואן משנת 2015 ומעלה מיוצר ביפן ע"י AISIN, מגדולי וטובי יצרני התיבות האוטומטיות, ומאידך גירים רציפים בניסאן/טויוטה/סוזוקי שונות מתקלקלים ביוקר, ומצמדים בשלל יונדאי/קיה עולים בערך כפול ממכלול מצמדי DSG - הגיע הזמן לצאת מהסטיגמות המיושנות ולבדוק כל רכב, על מכלוליו, בפני עצמו.

רע מאד אם אכן לא הציגו לך את דו"ח מרכז הסליקה, שאין לי ספק שהיה בידיהם. אגב, באיזה סניף זה היה? ככלל: - רכב עם ירידת ערך של עד 1.5% ניתן לרוב לרכוש ללא היסוס, כי הרבה פעמים מדובר בקביעת שמאי שיודע שזה בדיוק גובה ההשתתפות העצמית בירידת הערך, שקיימת כסעיף בפוליסה. בקביעה כזו, השמאי יוצא ידי חובתו להורדת ערך (על חלקי מרכב שנצבעו וכיוב') מבלי שחברת הביטוח נאלצת לשלם שקל למבוטח בגין ירידת הערך. - רכב עם ירידת ערך עד 3% - כבדהו וחשדהו. בודקים דו"ח שמאי ליתר ביטחון, בהחלט ייתכן שמדובר בפגיעות והחלפות חלקי מרכב לא מהותיים לבטיחות (מכסה מנוע, פגושים, כנפיים קדמיות), ולכן אפשר להתקדם תוך הורדת מחיר הרכב, שהרי לרוב יש עוד דגים בים. אם מדובר ביישור חלק שילדה - אומרים יפה לא תודה. - מאזור 5% ומעלה ירידת ערך, מדובר לרוב על נזק רציני, בהרבה מוקדים. בשפת שמאים, היה פה אירוע רציני. אם מדובר ברכב ייחודי, או במחיר "שחיטה", חובה לראות דו"ח שמאי ולהקפיד בבדיקה , משום שכאן טמון סיכון של פגיעה בשילדה (ואז מדובר ברכב לחובבי מציאות פראיות ונוטלי סיכונים), אך עדיין ישנם מקרים של ירידת ערך שניתנה מתוך כונת השמאי לפצות בנדיבות את המבוטח - וכעת, ברגע המכירה, זה חייב לבוא לידי ביטוי בהנחה מסיבית ממחירון . וכעת לפרופורציות: הרכב שלך, פות"ש יקר, עם ירידת ערך של 8.5% ופגיעה בשילדה, צריך להימכר בסביבות חצי ממחירון, כלומר איזור 35,000 ש"ח, כדי שייחשב הגיוני מבחינה מסחרית. ככה עובד השוק, טוב שירדת ממנו.

אם אתה רוצה לקחת סיכון, אז ככה: 1. 50K הוא המחיר המקסימלי ששווה לשלם על כזה רכב. אישית, לא הייתי נוגע בו אלא אם המחיר היה קרוב ל-40K, אז לפחות פתרת את נושא ה"מכה" שאתה תקבל כשתרצה למכור אותו. 2. תתעקש על דו"ח שמאי, זה לפחות יאפשר הבנה יותר לעומק מה בדיוק נדרש בכדי לתקן את הרכב, ומה באמת היתה חומרת המכה. 3. שים לב לצמיגים - בייחוד אם אינם חדשים. אם תזהה אכילה לא סימטרית באחד או יותר מהם - סימן שהאוטו לא נוסע באמת ישר, אלא "על העוקם". כמו כן חפש לראות האם ההגה מיושר או פוזל לצד כלשהו כשנוסעים ישר. ברכב רגיל זה לרוב סימן שיש לבצע כיוון פרונט. ברכב הזה - יתכן שהשילדה אכן נפגעה ולא יושרה כראוי. אם כך הדבר - אמור יפה שלום ולא להתראות. 4. לגבי הציון של בלאי בטורבו - זה אכן יכול להתפתח להוצאה של כמה אלפים טובים. אם הרכב במרכז - בקש לבדוק אותו אצל מוסך גבע ומסור ד"ש חמה ליוסי ורונן שם, הם יוכלו לתת אינדיקציה טובה האם מדובר בהזעה קטנה ורגילה או שמא יש פה בעיה אמיתית. כרגיל, מדו"ח בדיקה לא ניתן באמת ללמוד מה חומרת הליקויים, עדיף בהרבה לתת לזוג עיניים אמינות ומנוסות בדגם לתת תמונת מצב אמיתית. ונקודה אחרונה - לכולם; מעטים המקרים שבהם רכב במגרש (גם מכובד כלובינסקי) שנראה עם דו"ח בעייתי, יוצא בסוף "יהלום". עדיף תמיד לנשום עמוק, לספור עד עשר ולשאול את עצמך - האם אני בנוי לטפל בכל הבעיות שהתסריט הגרוע מכל יכול להשליך עלי? אלא אם התשובה היא כן גורף - פשוט תמשיך לחפש. בהצלחה.

לא ציינת זאת בשום מקום... 8.5% זה המון ירידת ערך במונחי שמאות. אני אישית מתרחק מכל רכב שירידת הערך שלו עוברת 5%, צריך לא מעט נזק בשביל להגיע למעל 8%. גם לא ציינת שמדובר בקנייה ממגרש... עם כל הכבוד ללובינסקי (ויש כבוד), ברור שהם ינסו להציג לך מצג לפיו השד אינו נורא כ"כ, אבל מדובר בנזק משמעותי, שאם לא יגובה במחיר "שחיטה" אין מה לחפש ברכב. נכון - דגם הדיזל הוא אופרה אחרת במונחי אמינות, והמנוע עצמו יחזיק גם כפול מהק"מ הנוכחי. אבל בתאונה כגון זו נהוג להוריד ברכב פחות סחיר לפחות 30-35% ממחירון. עלות התיקון אינה גדולה מאד? - זה סימן שנעשתה בעיקר עבודת פחחות ותיקון נזק לשילדה, מה שבהכרח אמור לגרום לירידת ערך מסחרית גבוהה בהרבה מאשר בדו"ח השמאי, שאף פעם לא מדבר על ירידה מסחרית אלא רק על סולם מקצועי מוגדר מראש.